פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        11 זריקות בגן עדן: הטוב מ-7 על הלילה האדיר של סיאקם והגעגועים של הווריירס לדוראנט

        פסקל סיאקם לא משחק למען עצמו אלא למען אביו שנהרג והיבשת שהשאיר מאחור כדי להגשים את חלומותיו. במשחק הבכורה שלו בגמר NBA הוא כמעט שבר את שיאו של ג'ורדן בקליעות רצופות, אבל את הווריירס הוא בהחלט שבר. יוסיפוביץ עם הטוב מ-7, כולל געגועיה של גולדן סטייט לדוראנט

        11 זריקות בגן עדן: הטוב מ-7 על הלילה האדיר של סיאקם והגעגועים של הווריירס לדוראנט
        טוויטר

        בפלייר: אוהדי הראפטורס שרים "הו קנדה" לפני הגמר

        לאורך סדרת הגמר בין טורונטו לגולדן סטייט, נדרג את שבעת הגיבורים של כל משחק. הדירוג לא יתבצע אך ורק לפי יכולת אלא לפי מידת השפעה וגודל הסיפור. חובה עליכם להתווכח. משחק מספר 1, מתחילים.

        עוד בנושא
        פתיחה מפתיעה לגמר ה-NBA: טורונטו ניצחה את גולדן סטייט ועלתה ל-0:1 בסדרה
        מחוץ לקווים: גמר 2019 מספק הצצה לתפקיד החדש של מאמני ה-NBA
        פסקל סיאקם ריגש את ארצות הברית, דריימונד גרין התעמת עם דרייק

        פסקל סיאקם, טורונטו ראפטורס, מול סטפן קרי, גולדן סטייט ווריירס (רויטרס)
        איזה סיפור. סיאקם (צילום: רויטרס)

        1. פסקל סיאקם

        פסקל סיאקם נולד שנה לפני שטורונטו ראפטורס נולדה, החל לשחק כדורסל בערך 20 שנה אחריה, והלילה הספיק להיות המצטיין במשחק הגדול בתולדותיה. המשפוחה בכלל תכננה שיהיה כומר; כשאביו טשאמו סיאקם, לשעבר ראש עיריית מאקננה שבדרום קאמרון, נהרג בתאונת דרכים, פסקל נשאר בארצות הברית למען קבלת הוויזה - הוא סיפר שהוא מתחרט על כך עד היום.

        הלילה שוב עלה נושא אביו, העבר, אפריקה — לא בהקשר של חרטה אלא בהקשר של שליחות. "עבורי זה תמיד יותר מכדורסל", אמר כמה דקות אחרי שריסק את גולדן סטייט עם 32 נקודות, 14 מ-17 מהשדה, 2 מ-3 ל-3, 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חסימות. "כל לילה שאני יוצא לשחק, יש לי מטרה גדולה יותר מכך. יש לי מטרה יותר גדולה מעצמי".

        הוא ניצל את הדאבל והטריפל-טים על קוואי מהפתיחה, נכנס לקצב (דריימונד גרין: "זה עליי, אצטרך להוציא אותו מהמשחק להבא"), לקח תשע זריקות מתוך הצבע, אחת על התפר, סיים התקפות בהפרש של ארבעה צעדים מהשומר הכי קרוב וכשהיה צריך גם דפק שלשות מבחוץ. לפי "בסקטבול-רפרנס", להלן רשימת השחקנים שהצליחו לרשום -במשחק גמר - יותר מ-30 נקודות, 5 ריב', 5 אס', 2 חס' ו-2 שלשות:
        -מייקל ג'ורדן
        -לארי בירד
        -קווין דוראנט
        -לברון ג'יימס
        -קובי בריאנט
        -פסקל סיאקם

        הרשימה הזו לא נראית כך במקרה. ההישג הסטטיסטי הזה קשוח אך אפשרי; במשחק גמר הוא נדיר לחלוטין. תראו איך קייל לאורי התחיל, למשל - עם מסירה ליציע. זה מעמד אחר, זה מתח אחר, זו רמה אחרת. סיאקם, שעד לפני כמה שנים לא ידע מה זה כדורסל, לקח כרגיל בשש ידיים את מה שהחיים זרקו לעברו.

        במהלך הערב קלע 11 סלים רצופים ללא החטאה, כשהזריקה ה-11 נראית כך. זה ההישג הכי טוב בתחום ב-20 השנה האחרונות ושני רק למייקל ג'ורדן (13, 1991); האחרון שרשם משחק כה מרשים בבכורה בגמר הוא קווין דוראנט.

        אבל כאמור הוא, בניגוד לכל החבריו המופלאים ברשימות המופלאות אליהן נזרק הלילה, משחק בשביל משהו גדול יותר.

        "זה כבוד גדול עבורי לייצג את היבשת", אמר. אני רק רוצה המשחק ימשיך לגדול באפריקה ושילדים יראו את זה ושבתקווה זה ייתן להם השראה". נתן.

        מארק גאסול, טורונטו ראפטורס, מול גולדן סטייט ווריירס (GettyImages)
        הברקה. גאסול (צילום: אימג'בנק – GettyImages)

        2. מארק גאסול

        אולי בעצם במקום כל השמות האלו צריך לשים את הג'נרל מנג'ר של טורונטו כאן, ממספר 1 ועד 7, אבל עוד חזון למועד - והווריירס הרי הגיעו חלודים ורזים - אז נחכה. בינתיים נמשיך להזכיר כאן עסקאות חכמות של האיש החכם והאמיץ הזה. וכמו שמגיע לו הקרדיט על שהגיע למחנה כדורסל ב-2012 וראה שם את את סיאקם וב-2016 בחר אותו בסיבוב הראשון ואנשים לא הבינו למה - מגיע לו גם קרדיט על צירוף גאסול. בפלייאוף הניסיון מדבר אפילו יותר מהכישרון, וזה נכון רק לפלייאוף, ואתמול קיבלנו את גאסול עם הכישרון של פעם והניסיון של עכשיו. 20 נקודות, 6 מ-10 מהשדה, 6 מ-6 מהקו, 7 ריבאונדים והרבה סדר במשחק. הווריירס עדיין פייבוריטים לנצח בסדרה הזו, אבל אם סיאקם וגאסול ימשיכו לאתגר אותם מהעמדות הגבוהות הללו, זה הולך להיות קשוח.

        שחקני גולדן סטייט ווריירס קליי תומפסון, סטפן קרי מאוכזבים (רויטרס)
        גם הם יודעים, טוקונטו זה לא פורטלנד. איפה אתה קווין? (צילום: רויטרס)

        3. קווין דוראנט

        אם קיי.די אנושי, הוא לא יתעורר בעצב כשהשמש תזרח על קנדה. המשחק אתמול היה חץ תגובה שנורה עבורו, בלי מאמץ בכלל מצדו - היישר ללבם של כל האוטומטיים, הממלמלים 'זו קבוצה טובה יותר בלי דוראנט'. זו לא. אין סיכוי שהיא כן. היא אולי מלהיבה יותר, מרגשת יותר, שוטפת יותר, סקסית יותר, חמודה יותר, מגניבה יותר - היא לא טובה יותר. אתה לא לוקח את שחקן הכדורסל הכי טוב בעולם כיום (נעדן עבור המתחננים: טופ-2), מסיר אותו מסגל צר גם כך, וקובע שעדיף בלעדיו. גולדן סטייט הזו, עם סטף קרי בכושר הנהדר הזה (אתמול: 34, 4 מ-9 ל-3, 14 מ-14 מהקו, 5 אסיסטים), אכן יכולה לנצח את טורונטו בחוץ. היא גם יכולה לנצח את טורונטו בסדרה. אבל עם דוראנט זה קל יותר, הגיוני יותר, סביר יותר: אתמול למשל הספרד היה איוון; סוכנויות ההימורים נתנו לכל קבוצה סיכוי שווה לנצח. והנה, הווריירס עדיין פייבוריטים (1.6 מול 2.5). המשמעות: בווגאס יש לא מעט שחושבים שדוראנט יחלים בקרוב.

        לא בטוחים שזה טוב? שאלו את סטף, או קליי, או דריימונד, או קר. הם בטוחים שזה טוב. חשוב להסביר: פורטלנד זו לא טורונטו, וגמר זה גמר. ובגמר, זו פעם ראשונה שגולדן סטייט מפסידה במשחק הראשון. ובגמר, לגולדן סטייט בלי דוראנט יש ארבעה הפסדים ברציפות.

        4. קוואי לאונרד

        לא נראה שהתפלץ בריא ב-100% וגם לא ב-80% וזה עדיין הספיק ל-43 דקות ול-23 נקודות ו-8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים (הראשון ברבע השלישי) ו-10 מ-12 מהקו. זה בעיקר הספיק לניהול משחק. הווריירס התנפלו על קוואי עם שניים ושלושה שומרים והוא לא נרתע ובעיקר לא אנס את המשחק - הוא שיפר את החבר'ה. המסירות הראשונות שלו בתחילת המשחק הכניסו לעסק את גאסול, את סיאקם, את גרין. הדבר הכי מסוכן לגולדן סטייט הוא שהחבר'ה שלא לובשים מספר 2 על הגב ישחקו כמו ששיחקו הלילה.

        קוואי לאונרד, טורונטו ראפטורס (GettyImages)
        רק שיהיה בריא. קוואי (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

        5. ניק נרס

        עוזר בצפון אייווה, מאמן שחקן בדרבי סטורם, גרנד ויו, עוזר בדרום דקוטה, בירמינגהאם בולטס, אוסטנד, מנצ'סטר ג'יאנטס, לונדון טאוורס, עוזר באוקלהומה סטורם, ברייטון ברס, אייווה אנרג'י, ריו גראנדה, עוזר בטורונטו ראפטורס, מאמן טורונטו ראפטורס.

        זו נראית רשימה של קבוצות שהמציאו בסדרת טלוויזיה כדי לא להסתבך עם זכויות יוצרים, אבל זה הרזומה של ניק נרס, המאמן הרוקי של טורונטו שלא רק הגיע לגמר בעונה הראשונה אלא ניצח במשחק הראשון. וזה לא היה מקרי, זה היה ערב עם המון אפשרויות ובעיקר עם פתרונות. טורונטו פתחה טוב, לא הביטה לאחור, ניצלה את החלודה של הווריירס (9 ימי מנוחה - יותר מדי) ומצאה אופציות אחרות כשקאווי נבלע בים כחול. עוד סיפור בלתי אפשרי מהצד הצפוני של הגבול.

        לכתבה של יהונתן אליהו על ניק נרס

        ניק נרס, טורונטו ראפטורס (GettyImages)
        מאחוריהם. נרס (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

        6. פטריק מקו

        השלשה של לאורי עשתה 106:118 והקפיצה את האולם ואת פארק היורה שבחוץ אבל זה היה גמור לפני כן - פגיון זה לא היה.

        הסל ההזוי של פרד ואנווליט - הפלייאוף הזה מאוד אוהב את טורונטו והטבעות גם - הביא ל-98:110 ואכן הוציא רוח ממפרשי הווריירס. פגיון ראוי.

        אבל הסל שבאמת מנע מגולדן סטייט לעשות את הקאמבק הרגיל והטוב שלה ברבע השלישי הגיע מידי פטריק מקואו. כן, הבחור ששיחק בגולדן סטייט בגמר מול הקאבס. זה שהחליף את דוראנט הפצוע בעונה שעברה. זה שהחליף את סטף שנפצע בעת אחרת. זה שבקיץ האחרון פשוט סירב לחזור לגולדן סטייט, ולא התייצב למחנה האימונים, וישב בבית כמעט חצי שנה, ולבסוף הסכים להצעה של קליבלנד - אותה גולדן סטייט סירבה להשוות - ונחתך מהקאבס אחרי שלושה משחקים, ובינואר הגיע לטורונטו. זו היתה הפעם הראשונה שנכנס לשחק מאז משחק 5 מול פילדלפיה; זו היתה שלשת הפלייאוף הראשונה שלו העונה. זמן ראוי לכך.

        דרייק, אוהד טורונטו ראפטורס, מול גולדן סטייט ווריירס (GettyImages)
        כיף איתך. דרייק (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

        7. דרייק

        הגיע עם חולצה טורונטאית וינטג', של קרי. דל קרי, אבא של סטף. עם חתימה. המשיך בטראש טוק לאורך הערב, עם סטף בחיוך ועם דריימונד גרין בפחות חיוך. להתעצבן על נוכחותו שם זה להמעיט בחשיבות הבידור בספורט. כמו ספייק לי ומלחמותיו ברג'י מילר - דרייק, בניצחונות, בהפסדים, מוסיף לשידור, למשחק, לבידור. תישאר, תישאר, תישאר.

        דמרכוס קאזינס, גולדן סטייט ווריירס (רויטרס)
        חלוד, חשוב. קאזינס (צילום: רויטרס)

        ראויים לציון

        אותו דריימונד גרין, שצריך לשנות את הכינוי שלו ל"בוקסקור", תרתי משמע אם תרצו. הפעם עם 10-10-10 ולקיחת אחריות על נושא סיאקם.
        אנדרה איגודאלה, עם 6 נקודות, משחק פושר ופציעה מטרידה בסוף. בלעדיו, אוי ואבוי.
        קליי תומפסון עם 21 כולל שתי שלשות חשובות אבל ברור שכל עוד דוראנט לא מתלבש הוא צריך לתת אפילו יותר.
        בוגי קאזינס חזר לשחק, נראה חלוד כצפוי אף ששתי אסיסטיו היו חדים, והיה אחראי לקטיעת הרצף של קבוצתו מהקו עם החטאה אחרי 24 קליעות רצופות.
        הספסל של הווריירס שוב קלע 30+, כרגיל לאחר פציעת קיי.די.
        קייל לאורי עם יום קליעה רע של 2 מ-9, ושלשה גדולה בסוף. 9 אסיסטים מקלים על השורה.
        דני גרין חזר לצלוף עם 3 מ-7 אחרי לא מעט ימים רעים במשרד לאורך הפלייאוף הזה.
        פרד ואנווליט עם 15 נקודות ודקות טובות של הראפטורס כשהוא על הפרקט - המשיך את הרצף הנדיר שלו: לשחק טוב מאז שנולד בנו.

        orenjos@walla.co.il