יובל אשכנזי בכה מאושר כשראה את הכדור שלו נכנס פנימה ואת הגביע מונף אל-על בין מטחי הקונפטי ונעימות הניצחון. רק שכל התסריט הזה היה בראשו, שעות לפני המשחק, והדמעות זלגו כשהאוטובוס בכלל עשה את דרכו לאצטדיון בחיפה. אתם קולטים? הוא בכה מאושר לפני שהכל התחיל! רצה הגורל, ושוב היה דמיון רב בין מה שעבר בראשו של אשכנזי לבין גרסת המציאות. הוא מזמן את האירועים, הוא לא סתם נוכח בהם.
במחברת הכתומה שלו הוא כותב מה יקרה, לא מה קרה. הוא כתב שם שיזנק מליגה א' לליגת העל, וישצליח. כתב את מה שיעשה לראיקוביץ' ומכבי תל אביב בחצי הגמר. אתמול בבוקר כתב שהגביע יגיע לשכונת התקווה, ושלו יהיה קשר גדול לכך. "אמרתי לעצמי 'אין, אני עושה את זה היום, לא משנה מה'", סיפר לי אמש. אבל הרי לא מספיק לכתוב, צריך גם לעשות, ועוד יותר צריך מישהו שיאפשר לך. בני יהודה ואבוקסיס, בפעם המי-יודע-כמה, אפשרו לאשכנזי להגשים את מה שעד לא מזמן רק הוא חשב שהוא יכול.
זה היה פנדל רע, אבל זה נכנס, וזה מה שחשוב: זה היה פנדל שהביא גביע. זה היה פנדל שהראה עד כמה ווינר אשכנזי ועד כמה ווינרית בני יהודה. גול שניצח בעיטה. למעשה, זה היה פנדל וזה היה ערב וזו היתה עונה שהוכיחה את השינוי הכי מהותי בזהוב מאז הגיע אברמוב:
בני יהודה, פתאום ווינרית.
עוד בנושא
בני יהודה ניצחה 4:5 את מכבי נתניה בפנדלים וזכתה בגביע המדינה
בדיוק כמו שתיכננו: מאחורי חגיגות הזכייה של גיבורי הגביע
אבוקסיס חגג והבהיר: "אני נשאר בבני יהודה, זמני עוד יגיע"
יונייטד תגיע? בני יהודה בסיבוב המוקדמות השלישי בליגה האירופית
כמו שאומרים על בני זוג, או על בעל וכלב, שהם הופכים לדומים עם השנים, כך גם בוסים וקבוצות. מכבי יעילה כמו גולדהאר, הפועל אפורה כמו הניסנובים, בית"ר תזזיתית כמו... כל מי שדרך שם בערך, ומכבי חיפה היתה פעם ענקית ומקווה לחזור לכך, יום אחד. על מכבי פתח תקוה כבר דיברנו מספיק.
אברמוב הסתובב אתמול בחיפה עם כובע ועליו אריה, ואם רוצים לדייק, אז יותר משהוא הביא כסף ושני גביעים, יותר מהידיעות המפרגנות והמפוקפקות שנכתבו עליו, השינוי הכי גדול שהביא הוא ברוח. תחתיו, בני יהודה לא רק מחזיקה באריה בלוגו, לא רק ארגון האוהדים שלה נקרא על שם מלך החיות - תחת ברק אברמוב, בני יהודה באמת מתנהגת כמו מלכה. היא לא רק מנצחת, היא משחקת בשביל זה. שמים וארץ ביחס לשלטון הקודם, לפחות בסופו, אז בני יהודה היתה מותג של לוזריות.
בפברואר 2013 היא היתה שותפה למשחק הצהרה של מכבי תל אביב כשפריצה כבש בתוספת הזמן ולוגסי הפגיז את ה-2:3 בדקה ה-9,999. במרץ מכבי חיפה ניצחה אותה 0:1 משער בדקה ה-95. חודשיים לאחר מכן הפועל תל אביב הבטיחה מקום באירופה על הגב שלה עם שער באותה הדקה. בספטמבר ערן זהבי כבש בדקה ה-91 ומכבי תל אביב ניצחה את 0:1. באותה שנה ספגה הכי הרבה שערים בדקות האחרונות.
בעונת 2013/14 הגדילה לעשות וספגה 14 שערים בדקות הסיום. ובסיום אותה עונה היא, ואבוקסיס, ירדו ליגה. בני יהודה לא היתה מחרידה כמו סך הנקודות שלה - היא פשוט היתה הלוזרית הכי גדולה במזרח התיכון. כשהמשחק התקרב לקיצו, ידעת: בני יהודה תחרב את העסק, ובכמה מקרים איינוגבה עשה את זה אפילו מפואר. אנשים שונים - טוב, נו, אני - לא הפסיקו לקטול את הזהובים על יכולתם המדהימה לירות לעצמם בדלי ולבעוט ברגל.
בקיצור, הבנתם את הנקודה.
גם אברמוב.
מאז הגיע הבוס החדש, בני יהודה פתאום חושבת אחרת. גם בעונה הראשונה והקטסטרופלית היא סיימה עם הגביע, אחרי ניצחון בפנדלים על מכבי תל אביב. הקבוצה הגיעה לגמר בלי מאמן אמיתי ובלי לכבוש, וזה הספיק לגביע ראשון אחרי עשורים שחונים. אבוקסיס חתם, ומקצועית עלו שם על דרך המלך. במחלקת הלב והקלאץ', העונה, זה אף הרשים עוד יותר.
הפעם בני יהודה כבשה 10 שערים אחרי הדקה ה-80, וזה רק בליגה. בפתיחה הקשה היא הצליחה להשוות ל-2:2 מול מכבי פתח תקוה בדקה ה-88 (ג'אן), הפכה פיגור 1:0 לניצחון יוקרתי על הפועל באר שבע, וכן, הפכה פיגור מול מכבי תל אביב והפכה לראשונה שמנצחת את איביץ' בליגה עם 2:3 דרמטי (מוליץ'!). בגביע הוסיפה 4 שערים בדקות האחרונות: בין היתר הפכה פיגור מביך מול נורדיה לניצחון 1:3, הדיחה את מכבי תל אביב בחצי הגמר בדקה ה-77 (אשכנזי, מי אם לא…), ואז הגענו לאתמול.
"אתה מתכונן לגמר גביע ופתאום בדקה הרביעית מלמד מפציץ לחיבור והשחקנים קופאים לרבע שעה", שחזר יוסי אבוקסיס את הפתיחה הצורמת. "הכול הלך נגדנו, כאילו בחנו אותנו מאיזה מצב נצליח לצאת". אשכנזי מספר שעם הספיגה כולם הרימו את כולם. כמה שחקנים השתמשו במה שראו בשבועות האחרונים בליגת האלופות. "ראינו שהכל יכול לקרות", אמר, "מה זה כדורגל - תוך שנייה זה מתהפך".
אבל באמת שהכל הלך קשה, והקשר החשוב סורו נפצע, הבלם הוותיק עזוז גם, ובהארכה קונסטנטין הנהדר הצטרף לרשימה. אבוקסיס, אחד שאהב לקצור אבל הרבה פחות מאשר לנצח, שלח את ג'אן בדקה ה-75, במקום הבלם המנוסה - קוויאר - וקיבל שוויון בתוך שבע דקות. לא נשברת, בני יהודה. זו לא הנמושה מ-2013.
המשחק נגרר לפנדלים. כמו לפני שנתיים, רק עם כוכבים אחרים לגמרי. לצערו של אבוקסיס, רשימת הבועטים שלו הושמדה כמעט לחלוטין. סילבסטר, קונסטנטין, קוויאר וסורו הם בועטים שהוא סומך עליהם. הוא נאלץ להסתדר בלעדיהם. בשל ענייני אשכנזי, הקארמה, המחברת, הסיפור המדהים והגול בחצי הגמר - אבוקסיס החליט לשבצו אחרון.
ראשון בעט ג'אן, הסופר-סאב, 24, שחקן עם מעט מאוד רגעים גדולים. את הבעיטה המלחיצה ביותר שיגר פנימה. שני חזיזה, 21, על סיפורו המדהים. שלישי בעט וכבש סגס תאמבי, 24, שהגיע מסכנין היורדת והספיק להידבק במנטליות המנצחת. "הווינריות הזו מתחילה מלמעלה ומחלחלת למטה", אמר לי. "זה שקיבלנו גול בדקה הרביעית וככה זה נגמר - זו הווינריות שאתה מדבר עליה".
רביעי ניגש לבעוט זנטי, 22, שם נרדף להדחה המביכה של מכבי חיפה על ידי נומה קאליו הקטנה ב-2016. זנטי שם הכול מאחור וגם הוא כבש. "ווינר זה לתת 100% גם כשלא הולך", סיפר, זו המהות. בבני יהודה אין שחקן שהוא לא ווינר. אני אקח אחריות בכל רגע נתון, בכל פעם שיתנו לי לבעוט פנדל, אני אבעט. זה האופי", הצהיר. עם קבלות.
אחרון ניגש אשכנזי, 27, אבל את סיפורו אתם מכירים ומבינים שבמונחי ליגת העל הרזומה שקול לשל ילד בן 20. חמישה בועטים, חמישה פנדלים פנימה. גיל ממוצע 23.6, 100% הצלחה במעמד הכי מלחיץ בקריירה של כל החמישה - כל אחד מהם התגבר על צלקות מהעבר, של דחייה או החמצה, כל הדרך לרשת.
ווינרים.
"עם תוצאות אי אפשר להתווכח", הסכים אברמוב. "שלוש שנים, שני גביעים. יש סוג של דרך. בליגה אנחנו עושים את המקסימום, בלתי אפשרות להתחרות בתקציבים הגדולים, אז אנחנו שמים דגש על הגביע. אני מבקש מהצוות - ללכת חזק על הגביע".
"בא בעלים חדש והזרים אנרגיה חדשה למועדון", ניתח עזוז, השחקן היחיד ששותף גם במשחק הירידה וגם במשחק ההנפה. "אתה רואה פה שינוי", אמר לי המנכ"ל כפיר אדרי, שהיה שותף לזכייה בגביע הקודם, ואתמול הודה שהזכייה הנוכחית חשובה יותר ומרשימה יותר. "הראנו חוסן, בגרות. אנחנו כבר לא המועדון שעד לפני כמה שנים הצהיר בתחילת כל עונה שרק רוצים להישאר בליגה. היום אי אפשר כבר להגיד דבר כזה".
ולא הכול ורוד ומי שמצליח הולך, ושועה כבר אבד וזה לא הורגש, ועכשיו תור צ'יבוטה וקוסטה, ואולי גם סורו, בלטקסה, ולכו תדעו איפה זה ייגמר. אבל זו בעצם בני יהודה - לא משנה מי רץ על הדשא. כל עוד הרוח הווינרית הזו של אברמוב נחה על החבר'ה, וכל עוד אחד הווינרים הגדולים בכדורגל הישראלי רץ על הקווים, זה באמת המוטו של האריות משכונת התקווה: בני יהודה - לכו תדעו איפה זה ייגמר.
orenjos@walla.co.il