פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זו שוב שכונת פאר: על הטירוף בשכונת התקווה לקראת גמר הגביע

        אווירה כמו בעונת האליפות, דגלים בכל פינה וספסרים שחוגגים: בני יהודה החדשה החזירה את הניצוץ לשכונת התקווה. אופיר סער על ההתרגשות ברחוב, כולל רגע אחד קורע לב, וסגירת המעגל של אבוקסיס

        זו שוב שכונת פאר: על הטירוף בשכונת התקווה לקראת גמר הגביע
        צילום וידאו: ניב אהרונסון, עריכת וידאו: מתן חדד

        1. לפני 20 שנה מינוס 4 ימים יוסי אבוקסיס שיחק בגמר גביע המדינה וחגג לאחריו. זה היה במדי בית"ר ירושלים, במשחק ההפסד בפנדלים להפועל תל אביב. אז למה הוא חגג? כי באותו ערב הוא נערכה החתונה שלו, והוא מיהר לאולם עם סיום המשחק כדי להספיק לחופה שחלה בסביבות חצות. רגע לפני שיצא מחדר ההלבשה לכיוון הרכב תפס אותו קפטן הפועל תל אביב פליקס חלפון והבהיר לו שהחברים באדום באים עם הגביע לחתונה. אבוקסיס עצר וענה לו ברצינות גמורה: "שלא תעז, תבואו בלעדיו או שאל תבואו".

        בהמשך דרכו הצליח אבוקסיס לזכות בגביע כשחקן הפועל תל אביב, אך כמאמן ראשי עדיין אין לו תואר. הוא לא היה עם בני יהודה כאשר היא זכתה לפני שנתיים, כמו גם מרבית שחקני הסגל הערב, פרט לאמיליו זובאס שפתח בשער נגד מכבי תל אביב בגמר ב-2017 ואיציק עזוז שנכנס כמחליף. איפה הם היו? מרביתם כלל לא היו בליגת העל. חזיזה היה בדרך להפועל רמת גן, שי קונסטנטין בנצרת עילית, יובל אשכנזי בכפר שלם, מתן בלטקסה בהפועל פתח תקוה ואיסמעילה סורו באקדמיה בחוף השנהב.

        סורו הוא אחד מתוך חמישה זרים של בני יהודה שכל אחד מהם הוא בינגו. זובאס, קוויאר, סורו, סילבסטר וצ'יבוטה הם שחקנים שאין להם תחליף בבני יהודה. מה ייחודי בבחירת הזרים של אבוקסיס? אף אחד לא הגיע בעקבות צפיה בווידאו, כולם הגיעו דרך הליגה או דרך התרשמות. אבוקסיס תמיד חושש להחתים על סמך צפיה בווידאו בלבד וכל עוד יש לו אפשרות הוא מתעקש על זר מהליגה או כזה שיגיע לתקופה קצרה בה יוכל לראות אותו בעצמו לפני שיקבל החלטה סופית.

        עוד בנושא

        הערב: בני יהודה נגד מכבי נתניה בגמר גביע המדינה (20:45, ספורט 5)
        "הקללות למכבי היו בשביל אבוקסיס": דולב חזיזה בראיון לקראת הגמר
        רכבת ישראל הודיעה על היערכות מיוחדת לקראת המשחק בחיפה

        יוסי אבוקסיס מאמן בני יהודה (קובי אליהו)
        עדיין מחפש תואר ראשון כמאמן. יוסי אבוקסיס (צילום: קובי אליהו)

        2. עם חבורת "חיות הטרף" (כפי שהגדיר אותם אתמול דולב חזיזה בראיון לוואלה! ספורט) תגיע בני יהודה הערב לחיפה. ההכנות למשחק רגילות. אין אסיפות יוצאות דופן, אפילו לא מלון בלילה שלפני. הקבוצה גם איפשרה ראיונות לתקשורת אך התנאי היה שיבוצעו כבר בשבוע שעבר והשחקנים יזכו לסטריליות מהתקשורת לאורך שבוע הגמר. 500 אוהדים הגיעו אתמול לאימון ויצרו מימד נוסף של טירוף בקרב השחקנים. "מת לעלות לשחק כבר עכשיו", אמר אחד מהם. "די, כמה כבר אפשר לחכות, קשה לישון, נתעייף עוד לילה בלי שינה, רוצים לעלות לשחק".

        רחוב האצ"ל בשכונת התקוה עבר דורות של אירועים הקשורים לבני יהודה. חגיגות אליפות, חגיגות זכיה בגביע, חגיגות הישארות, הפגנות מטורפות למנוע את המעבר של אהוד בן טובים לבית"ר, רק תבחרו. עם זאת, חלון של הרבה מאוד שנים גרם לאוהדי בני יהודה להיות רדומים והרבה פחות צבעוניים. כמו המועדון בשנות ה-90 ושנות ה-2000, הם התעייפו. ואז הגיע גמר הגביע שלפני שנתיים מול מכבי תל אביב ושינה את התמונה.

        "אני הלכתי עם המועדון בשנות ה-70 וה-80 כשבכלל לא ספרו את בני יהודה", מספר יוסף מזרחי, תושב השכונה בן 67. "כשהגיעו שנות ה-80 גם התנדנדנו, אבל הייתה קבוצה שהשיא שלה באליפות ב-1990 ואחריה שנים טובות שכבר הרגשנו כמו מועדון גדול. סוף סוף נהנינו, הרגשנו לא פחות טובים מבית"ר, מכבי או חיפה. אחרי זה נעלמה הקבוצה, בין הישארות לירידה, היו גם כמה שנים טובות אבל זה היה מועדון שלא מכוון לכלום. הגביע לפני שנתיים הזכיר לי שאני עדיין אוהד בני יהודה, החזיר לי את החיוך".

        3. ובדיוק כמו שסיפר מזרחי, מאחורי כל המאבקים של האוהדים מול אברמוב יש לבני יהודה בסיס קהל שרק מחכה להתאגד ולהראות את הכח שלו. המעבר למושבה יוצר ללא מעט אנשים מדרום תל אביב קושי להגיע למשחקים בהמוניהם, בעיקר לילדים, אך לגמר הגביע מחר כולם יגיעו. 12 אלף כרטיסים נמכרו כבר מזמן, ספסרים מוכרים במרכז שכונת התקווה כרטיסים ב-250-300 שקל, ילדים בוכים ומשוועים שיעשו להם מחיר כי "כל החברים שלנו הולכים".

        "אתה חייב לבוא לראות מה הולך כאן בתקווה", אמר לי אתמול אחד מאוהדי הקבוצה. "יש כאן טירוף, אווירה כמו בעונת האליפות". כשהגעתי אכן גיליתי אווירה אמיתית של חג. דגלים בכל פינה, בלונים, דוכנים למכירת מוצרים, ספסרים שחוגגים, אווירה שרגילים אליה לקראת המשחק באיזור האיצטדיון, לא באמצע הרחוב יום לפני.

        והיה גם רגע קורע לב. אמא אחת שעמדה עם הילד שלה והתחננה לספסר: "אני חד הורית, אין לי כסף, יש לי 250 שקל לכרטיסים בשבילי ובשבילו, אין לי איך לשלוח אותו לבד, תהיה אנושי". הספסר ענה לה: "אני מתפרנס מזה, אבל הלב שלי איתך. אעשה לך שני כרטיסים ב-350 במקום ב-500" (רגע לפני הוא דרש 200 לכרטיס, בשניה זוג עלה ל-500). האם ענתה: "אבל באמת שאין לי יותר מ-250, אני צריכה לשלם חשבונות, גם זה מעבר למה שאני יכולה". את המצב הציל בחור נחמד שהתערב, הוציא שטר של 100 ואמר: "עזבי, תני לו 250, 100 עליי, הילד הולך לגמר". מי אמר שאין כאן צדיקים?

        דודי תירם מכבי נתניה עם איציק עזוז בני יהודה (ניב אהרונסון)
        נדמה שגם 50,000 כרטיסים היו נמכרים. תירם ועזוז עם הגביע (צילום: ניב אהרונסון)

        4. אבל אולי זה כל הסיפור. מתי בכלל אפשר היה לספסר כרטיסים ליציע של בני יהודה במחירים האלה? אפילו לגמר גביע לפני שנתיים נגד מכבי תל אביב הגיעו 9,000 אוהדים ונותרו מעט כרטיסים. בגמר הנוכחי גם 20,000 כרטיסים לאוהדי בני יהודה היו אוזלים וזה בלתי נתפס. קשה להאמין ששני מועדונים בסדר הגודל של בני יהודה ומכבי נתניה ממלאים את האצטדיון בחיפה, ונדמה שגם אם היו בו 50 אלף מקומות הם היו מאוישים הערב. כבר שבועיים שאין כרטיס לרפואה. בבני יהודה מקבלים כל כך הרבה טלפונים והודעות מאנשים המשוועים לכרטיסים, אך כבר אין להם תשובות לתת.

        אז מה יהיה הערב? "אנחנו כבר ניצחנו", אומר מזרחי. "אני רואה את כל הקרנבל כאן ובשבילי קיבלתי את בני יהודה בחזרה. אנשים אולי שוכחים, אבל המון שנים בני יהודה הייתה חגיגה אחת גדולה לא משנה מה עשינו, הביחד של כל מי שבא מהשכונות זה היה הכל בשבילנו. אני נוסע מחר לחיפה עם הבן שלי אבל אמרתי לו: גם אם ננצח וגם אם נפסיד אנחנו אחרי המשחק הולכים לאכול, לשתות ולהרגיש טוב, בשבילי בני יהודה חזרה".

        שכונת התקווה, הבוקר

        זו שוב שכונת פאר: על הטירוף בשכונת התקווה לקראת גמר הגביע
        אוהדי בני יהודה