פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שיר של אש ושל קרח: הווינריות של ליברפול והלוזר של ברצלונה

        התעוזה של האנגלים מול הפחדנות של הספרדים, הזחיחות של סוארס מול הרעב של ויינאלדום, הגאונות של ארנולד מול הסירוס של וידאל. מיכאל יוכין מתקשה להירגע מה-0:4 באנפילד ומסביר מדוע כל צד קיבל מה שמגיע לו

        שיר של אש ושל קרח: הווינריות של ליברפול והלוזר של ברצלונה

        אחרי משחק כמו ה-0:4 המופלא של ליברפול על ברצלונה אמש (שלישי) קצת קשה להחליט מאיפה להתחיל. כל כך הרבה זוויות מרתקות יש כאן, כל כך הרבה נקודות למחשבה, כל כך הרבה רגשות. היה זה ללא ספק אחד המשחקים הגדולים ביותר בתולדות ליגת האלופות. אחד המופלאים בהיסטוריה של הכדורגל האירופי כולו.

        כי למחוק פיגור של 3:0 בחצי הגמר זה הישג כביר בכל קנה מידה. לעשות את זה מול ברצלונה ללא שניים מהכוכבים המובילים בחוד - זה כבר נושא לסרט הוליוודי משובח. במובנים לא מעטים, ה-0:4 הזה הוא קאמבק מפואר מבחינת ליברפול אפילו יותר מהלילה המטורף ההוא מול מילאן באיסטנבול ב-2005 - פשוט כי הוא התרחש באנפילד, עם האווירה הביתית המדהימה, לעיני האוהדים שנתנו אמון מלא בשחקנים וערכו להם קבלת פנים מפעימה. ועוד אחרי שברון הלב בעקבות השער של וינסנט קומפני לזכות מנצ'סטר סיטי מול לסטר אשר הרס את חלום האליפות. ועוד נגד שני אקסים מיתולוגיים - אחד שנוא במיוחד, ואחד אהוב מאוד, אך שנוא כעת אפילו יותר אחרי החגיגה הראוותנית שלו בשבוע שעבר.

        עוד בנושא

        ליברפול עלתה לגמר ליגת האלופות אחרי 0:4 מדהים על ברצלונה
        "אחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה של אנפילד, אם לא הגדול מכולם"
        "הכי מגוחכים שיש": ברצלונה בהלם, מסי עצבני, ואלוורדה בדרך החוצה
        "מהלך גאוני" או "גול של ילדים"? התגובות לתרגיל של אלכסנדר ארנולד

        אוהדי ליברפול (רויטרס)
        מטורף עוד יותר מהגמר ב-2005 (צילום: רויטרס)

        פחדנים, בדיוק כמו באולימפיקו

        ואולי דווקא צריך להתחיל בו, באקס הזחוח. רוב הדיון במסיבת העיתונאים של לואיס סוארס לקראת המפגש הוקדש לסוארס עצמו - לחיוכים שלו ביום רביעי, לעברו המפואר באנפילד, לקשר שלו עם הקהל, לבנו שנולד בליברפול. ישרקו לו בוז או לא? כיצד יתנהג אם יבקיע שוב? מבחינת התקשורת זה טבעי ומובן, כי זו סוגיה עסיסית במיוחד. ואולם, החלוץ עצמו היה צריך לדאוג לא לשים את עצמו במרכז. האתגר חשוב ממנו. הקבוצה חשובה ממנו. במקום זאת, הוא סיפק אמירה אחת על מנת לצאת ידי חובה: "יש להפנים כי למרות התוצאה הטובה במשחק הראשון זה לא סגור, וספגנו גם תבוסות, במיוחד בעונה שעברה. נזכור את זה כאשר נעלה לכר הדשא".

        האורוגוואי התכוון, כמובן, לתבוסה 3:0 מול רומא באולימפיקו במשחק הגומלין ברבע הגמר אשתקד, אחרי 1:4 לקטלאנים בקאמפ נואו. גם המאמן ארנסטו ואלוורדה דאג להזכיר את הפיאסקו: "מפלות כאלה חשובות כי אפשר ללמוד מהן ולהפיק לקחים. התרסקנו ברומא, אבל בכדורגל אתה תמיד מקבל הזדמנות נוספת. אנחנו מוכנים מנטלית, ואסור בשום אופן להיות שאננים. מדובר בחצי גמר ליגת האלופות, ואי אפשר להגזים בחשיבות המפגש".

        ובכן, דבר אחד בטוח - זה היה מס שפתיים. המשחק אתמול הדגיש באופן חד וברור כי הלקחים ממש לא הופקו. ברצלונה אולי לא הפגינה שאננות יתרה, אבל הגישה שלה היתה גרועה אפילו יותר. היא היתה פחדנית. בדיוק כמו בעיר הנצח בעונה שעברה, כאשר ברצלונה הסתגרה, גילגלה את הכדור, ניסתה לבזבז זמן וגרמה ליריבה הנחותה על הנייר להאמין בעצמה. אם תרצו, זו תסמונת פריס סן ז'רמן מלפני שנתיים. השחקנים של אונאי אמרי כיסחו את הבלאוגרנה 0:4 במשחק הראשון, אבל בכל זאת הגיעו לגומין כשרגליהם רועדות - וקיבלו 1:6 בראש. לאולימפיקו הביאה בארסה את הרוח התבוסתנית הזו. היא הפגינה אותה גם אתמול. בדיוק אותו דבר.

        לואיס סוארס שחקן ברצלונה (GettyImages)
        היה צריך לדאוג לא לשים את עצמו במרכז. לואיס סוארס (צילום: GettyImages)

        מסי, טר סטגן ומזל לא תמיד יספיקו

        למען האמת, זה היה צפוי. זו הגישה של ואלוורדה. למעשה, כך התייצבה ברצלונה אפילו למשחק הביתי בשבוע שעבר. היא נתנה לליברפול את הכדור, סמכה על המזל ועל מארק אנדרה טר סטגן העילאי בין הקורות, וחיכתה שליאו מסי יארגן משהו. ואכן - מסי, טר שטגן והמזל אירגנו 0:3, למרות שהשחקנים של יורגן קלופ שלטו במגרש ברוב שלבי המשחק, ואפילו נהנו ביתרון סטטיסטי בהחזקת כדור. האם תמיד אפשר לסמוך על מזל, טר סטגן ומסי? באופן עקרוני, עבור מאמן ברצלונה אמיתי, התשובה חייבת להיות שלילית, אבל אצל ואלוורדה היא חיובית. אפילו אתמול, כאשר כל הקלפים היו בידיו, הוא פחד.

        האם אפשר להעלות על הדעת נסיבות טובות יותר? הרי ליברפול לא רק איבדה את מוחמד סלאח ואת רוברטו פירמינו הפצועים. היא גם נאלצה להזיע במשך 90 דקות מתישות פיזית ומנטלית מול ניוקאסל של רפא בניטס בשבת. אמנם האדומים ניצחו 2:3, אבל זה היה מייסר, והשחקנים נפלו מהרגליים. ואז גם בא אתמול קומפני ונעץ להם את הסכין בלב. מנגד, ברצלונה כבר זכתה באליפות ושלחה הרכב שני למשחק לפרוטוקול מול סלטה ויגו. היא נחה במשך שישה ימים שלמים, בשקט ובשלווה. כולם התכוננו רק לגומלין, ורשימת הפצועים היתה קצרה - עוסמאן דמבלה. בהתחשב בהחמצותיו הרשלניות בשלהי המשחק הראשון, קשה לומר שמדובר באבידה גורלית.

        מאמן ליברפול, יורגן קלופ, עם ג'ורדן הנדרסון (GettyImages)
        השכל, התעוזה, היצירתיות, האמונה וההתלהבות היו איתם. יורגן קלופ (צילום: GettyImages)

        להרוג את היריבה או את המשחק? זו השאלה

        אגב, יש שימהרו להאשים את הצרפתי בהדחה, אבל זה לא מדויק מהסיבה הפשוטה כי גם 0:4 לא היה מבטיח לבארסה דבר. גם השער הרביעי לא היה מוציא את הרוח מהמפרשים של ליברפול, והיה צריך להשלים את המשימה בגומלין. בהתחשב בימי המנוחה של שתי הקבוצות, המתכון להצלחה אתמול היה פשוט - בארסה היתה חייבת לשאוף להרוג את היריבה בדקות הראשונות. שער אחד מהיר היה משתיק את אנפילד ומסיים את ההתמודדות. במקום זאת, כמו נגד רומא אשתקד, ואלוורדה העדיף להרוג את המשחק ולא את היריבה. אלה שתי גישות שונות ב-180 מעלות. אחת מאפיינת ווינרים, השניה שייכת לאנדרדוג וטובה לקבוצות כמו בילבאו. במשחקים החשובים, כמו המפגשים מול ליברפול, ואלוורדה מתנהג כאילו הוא מאמן את בילבאו. בשבוע שעבר הוא לא נענש, אבל אתמול זה קרה כאשר דיבוק אוריגי היה זה שהבקיע שער מהיר. ואת השירה ביציעים כבר אי אפשר היה להפסיק.

        טר סטגן עדיין היה מצוין, וגם מסי עשה את שלו במחצית הראשונה. אמנם הפרעוש לא הבקיע, אבל הוא שלח מספר בעיטות מסוכנות, וגם סידר אסיסט גאוני לג'ורדי אלבה. אליסון הציל, והברזילאי עשה זאת שוב מול סוארס אחרי ההפסקה. ואולם, לא מדובר בחוסר מזל. בסיכום הכללי, המזל הזה עדיין היה בבירור לטובת ברצלונה. השכל היה עם ליברפול. גם התעוזה, היצירתיות, האמונה וההתלהבות. יהיה קשה מאוד למצוא אוהד נייטרלי שלא נשבה בקסמם של האדומים, בשבוע שעבר ואתמול. יהיה קשה מאוד למצוא אוהד נייטרלי שתמך בברצלונה על סמך מה שהוא ראה על הדשא. זה ההבדל בין שני המאמנים. תהום פעורה בין קלופ לואלוורדה.

        ארנסטו ואלוורדה מאמן ברצלונה (GettyImages)
        מסרס לחלוטין את התפוקה ההתקפית של הקשרים. ארנסטו ואלוורדה (צילום: GettyImages)

        הגאונות של טרנט אלכסנדר ארלונד

        הגרמני דווקא הפיק לקחים. קלופו ביצע שגיאה אחת בשבוע שעבר כאשר הימר על ג'ו גומז כמגן ימני על חשבון טרנט אלכסנדר ארנולד, מתוך שאיפה להצר את צעדיו של אלבה. התוצאה היתה מאכזבת בשתי החזיתות - אלבה בישל במסירה אדירה את השער הראשון לסוארס, בעוד בהתקפה הורגש מאוד חסרונו של אלכסנדר ארלונד. אז בשבת שב המגן הצעיר להרכב ובישל פעמיים מול ניוקאסל. בכך הוא הגיע ל-12 אסיסטים בפרמיירליג, בדיוק כמו עמיתו משמאל, אנדי רוברטסון. רק אדן הזאר, ריאן פרייז'ר מבורנמות וכריסטיאן אריקסן בישלו יותר ממנו בליגה. היה ברור כשמש שהוא יהיה שחקן מפתח בגומלין, וקלופ סמך עליו הפעם בעיניים עצומות. אלכסנדר ארלונד פשוט חיסל את אלבה בכל המובנים אפשריים, ושוב בישל פעמיים.

        האסיסט הראשון הגיע לרגליו של ג'ורג'יניו ויינאלדום. ההולנדי היה מתוסכל מההחלטה לספסלו, אבל פציעה של רוברטסון גרמה לקלופ לשלוח אותו למערכה, תוך שהוא מזיז את ג'יימס מילנר הרב-גוני לאגף. הרעב של ויינאלדום, לוחם בוגר פיינורד, לא ידע גבול. שתי דקות אחרי שקבע 0:2 הוא נגח פנימה גם את השלישי, בעוד הגנת בארסה פיספסה אותו לחלוטין. כאשר חסרים כוכבים בחוד, גם קשרים יכולים לעזור בכיבוש. למעשה, אצל ליברפול כל שחקן יכול להוות איום על השער. זו אחת הסיבות להצלחה.

        האם יש לברצלונה קשר שיודע להבקיע שערים חשובים? ברור - קוראים לו ארתורו וידאל. ביובנטוס סיפק הצ'יליאני מאזן התקפי משובח, וגם בבאיירן מינכן תרם את שלו. ואולם, ואלוורדה סירס לחלוטין את היכולות האלה. בקאמפ נואו, תפקידו של וידאל מסתכם בחילוץ כדורים בלבד, ולזכותו שני שערים חסרי ערך ב-49 משחקים בכל המסגרות. גם התפוקה ההתקפית של איבן ראקיטיץ' ירדה משמעותית מאוד אצל ואלוורדה בהשוואה לעידן לואיס אנריקה. מתקבל הרושם כי קשרים כובשים הוצאו אל מחוץ לחוק. אתמול, כאשר מסי לא בא לידי ביטוי ושידר תבוסתנות במחצית השניה, המחיר ששילמה על כך ברצלונה היה כבד מאוד.

        שחקן ליברפול טרנט אלכסנדר ארנולד (GettyImages)
        לא כוחות. ג'ורדי אלבה מול טרנט אלכסנדר ארנולד (צילום: GettyImages)

        אוריגי - האיש למשימות מיוחדות

        בעצם, למה לדבר עם ואלוורדה על שערים? הרי אפילו בפיגור 3:0 הוא בחר לשלוח למגרש את המגן הימני נלסון סמדו במקום פיליפה קוטיניו. ואמנם אקס ליברפול היה חלש להחריד, אבל המסר ששידר החילוף הזה היה קטסטרופלי. המטרה היתה למנוע ספיגה נוספת. פחדנות במקום ווינריות. ואם זה המצב, ברור שהשער הרביעי של ליברפול היה באוויר. והוא הגיע בדרך הכי ערמומית ואלגנטית שיש.

        זה היה הרגע בו אלכסנדר ארנולד באמת נכנס להיסטוריה. הטעיה בזמן ביצוע כדור קרן? זה כבר מתקרב למדע בדיוני. הנער עזב כביכול את הכדור למישהו אחר, גרם לחוסר ריכוז מוחלט בהגנת ברצלונה, ואז חזר ושלח מסירה מושלמת לאוריגי. והבלגי הרי לא יכול לאכזב במצב כזה. הוא האיש האולטימטיבי למשימות מיוחדות. הוא תמיד היה, עוד מהימים העליזים כנער בן 19 במונדיאל 2014, כאשר נכנס כמחליף במקום רומלו לוקאקו מול הבונקר של רוסיה ופאביו קאפלו, והביא ניצחון 0:1 בדקה ה-88. יש לו חוש מיוחד שמאפיין חלוצים גדולים - להיות במקום הנכון בזמן הנכון. העונה זה נכון יותר מתמיד, גם אם הוא בקושי מקבל הזדמנויות.

        אוריגי היה שם כאשר ג'ורדן פיקפורד עשה שטויות בדקה האחרונה בזמן הפציעות בדרבי מול אברטון, ונגח פנימה את הכדור שקיפץ על המשקוף. הוא היה שם בשבת כדי להביא ניצחון קריטי על בניטס ולהעביר את ההכרעה בקרב על הכתר למחזור הנעילה. ועכשיו הוא הבקיע את הצמד האירופי הראשון בחייו בחצי גמר ליגת האלופות מול ברצלונה. "זו הזדמנות לאלה שלא מקבלים הרבה דקות להוכיח את עצמם", אמר אלכסנדר ארנולד לפני המשחק. בניגוד לסוארס, הוא דיבר על הקבוצה. אז אתמול ניצחה קבוצה מלוכדת עם מאמן כריזמטי שמוכן תמיד ללכת על כל הקופה את החבורה חסרת האופי וחסרת המעוף עם מאמן פחדן ונטול כריזמה.

        שחקן ליברפול דיבוק אוריגי (GettyImages)
        חוש מיוחד להיות במקום הנכון בזמן הנכון. דיבוק אוריגי (צילום: GettyImages)

        אשמתו של ואלוורדה

        אז ברצלונה זכתה באליפות ללא בעיות, ואף עשויה להשלים דאבל, אבל הכתובת לגבי ואלוורדה היתה על הקיר מזמן. ברצלונה זקוקה למאמן אחר, וזה נכתב כאן כבר אחרי הקריסה ברומא לפני שנה. המצב רק החמיר מאז. מנגד, קלופ עלול לסיים גם את העונה הנוכחית ללא תואר, אם יפסיד בגמר האירופי, ואם מנצ'סטר סיטי תנצח כצפוי בברייטון במחזור הנעילה, אבל זה לא ישנה את העובדה כי ליברפול התברכה במאמן הכי נכון מבחינתה. לא הכל נמדד בתארים.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק