פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לשרוק בחושך: השופטים ב-NBA הם כבר הרבה יותר ממשביתי שמחות

        השיח על שופטים בספורט בכלל וב-NBA בפרט נחשב לטאבו, אבל הסדרה בין גולדן סטייט ליוסטון מספקת הצצה לעולם שלם שמבעבע מתחת לפני השטח. דוחות, מעקבים, מחקרים - כך הפכו הטענות לאנשי המשרוקית מבכיינות למקצוע. ובצדק

        לשרוק בחושך: השופטים ב-NBA הם כבר הרבה יותר ממשביתי שמחות
        עריכה: מתן חדד

        "השיח על השופטים אחרי משחק 1 היה מבוכה לכדורסל. אני שמח שהיום שתי הקבוצות שמו אותו בצד והתרכזו במשחק עצמו".

        דריימונד גרין, מר טכנית לדקה, מר תלונות למשחק, מר על שופטים באופן כללי, דווקא הוא - ניסה להחזיר את גבולות השיח למקומם. בימים שאחרי משחק 1 השנוי במחלוקת אכן נרשמה חריגה קיצונית: במקום לדבר על הארדן, דיברו על מרחב הנחיתה שלו בזריקות מהשלוש; במקום לדבר על החזרה לכושר של גרין, דיברו על העבירה שביצע או לא ביצע בשניות הסיום; במקום לדבר על המפתחות של יוסטון למשחק 2, דיברו על האפליה ממנה היא סובלת או לא סובלת במשחקים מול גולדן סטייט;

        הגיעה הסדרה שכולם ציפו לה, הגיעו לקרב ראש בראש שתי הקבוצות המדוברות בליגה, שני הסקוררים הקטלניים בליגה, ובסוף כל מה שנשאר אלה משרוקיות. בעולמם הצר של חובבי כדורסל, זו כמעט בגידה. הרי בסופו של דבר זהו ביזנס של שעשועים. הענף, מיסודו, הוא קודם כל כיף - בטח בארצות הברית, בטח ב-NBA. שופטים? הם ההפך הגמור. משביתי שמחות בחליפות. נודניקים עם רשיון. אי אפשר להתחבר אליהם. במקרה הטוב להתמרמר עליהם, במקרה הרע לקלל.

        אבל בסופו של דבר זה עניין של מתמטיקה. 13 אנשים על פרקט, שלושה מהם שופטים. 23%. חונכנו להתעלם מהם, אבל הם משפיעים, ועוד איך משפיעים.

        "כולנו תוכנתנו לומר שלא צריך לדבר על שופטים, לחשוב שהשופטים לא באמת חשובים, אבל כולנו יודעים שהם בהחלט כן. ההשפעה שלהם גדולה יותר משל רוב השחקנים. היא בהחלט גדולה יותר מאשר ההשפעה של מאמנים. למרות שזה נושא לא סקסי ולא כיפי - אפשר וצריך לדבר עליהם", אמר פעם ג'ף ואן גנדי.

        עוד בנושא

        דוח השיפוט קבע שגולדן סטייט קופחה במשחק 3, סטפן קרי לא נשבר
        בארצות הברית מופתעים: היחיד שמצליח לעצור את קווין דוראנט - סטף קרי
        באותה נשימה עם מג'יק ולברון: יוקיץ' ממשיך להדהים, שבחים למארי

        מאמן יוסטון רוקטס מייק ד'אנטוני מתלונן בפני השופטים (GettyImages)
        צריך וכדאי לדבר על שיפוט. ד'אנטוני עם השופט (צילום: GettyImages)

        ב-NBA הפנימו מזמן ששופטים משחקים תפקיד חשוב. במהלך השנים אומצו גם כמה שיטות פרימטיביות יותר או פחות שנועדו להפעיל עליהם מניפולציות: הנטייה הסמי-אוטומטית של כל מאמן ללחוש על אוזניהם של השופטים, למשל; הושטת ידיים בפליאה אחרי עבירה ברורה, למשל; פלופים והתחזויות למיניהן;

        היו גם שיטות מעט מתוחכמות יותר, כאלה שהכירו בהבדלים שבין שופט לשופט. אנשי המשרוקית אמנם מצייתים לחוקה אחת, אבל גם בתוכה יש עשרות גוונים של אפור שמאפשרים לכל שופט לצקת אליה משמעות אחרת. לכל שופט יש נטיות והרגלים, בדיוק כמו לשחקנים. כשם שסטף קרי מאוהב בזריקות מהשלוש, כך ישנו שופט שמכור לעבירות תוקף; אחר אוהב לתגמל שחקנים שיוצרים מגע, ומרבה לשרוק עבירות; שני לא יכול לסבול תלונות או טראש טוק, וידו קלה על ההדק בעבירות טכניות;

        מי שניסה לעמוד על ההבדלים הללו בעבר הסתמך בעיקר על תחושות בטן. בספר "The Jordan Rules" של סם סמית', בו התחקה אחר החוקים ההגנתיים המיוחדים של דטרויט שנועדו לעצור את מייקל ג'ורדן, סיפרו שחקני הפיסטונס שתוכנית המשחק שלהם השתנתה בהתאם לשיבוץ השופטים. אם שובצו שופטים שזוהו כמחמירים, הם העמידו מול ג'ורדן שמירה כפולה לעתים קרובות יותר. אם השופטים נחשבו מתירנים, הם הסתמכו יותר על שמירה אישית צמודה ואגרסיבית.

        מאז הספיק הכדורסל לקפוץ כמה שלבים באבולוציה, וכיום אפשר לגבות זאת במספרים. למען האמת, היערכות של קבוצות לא רק לשחקנים היריבים אלא גם לשופטים לא נחשבה מהפכנית במיוחד כבר בתחילת העשור. ב-2011 סיפר בעלי דאלאס מארק קיובן שאנשי הסטטיסטיקה של המאבס מנהלים מעקב יומיומי אחרי שופטים, ממש כמו שעוקבים אחרי יריבה פוטנציאלית. הם אף שכרו את שירותיה של חברת סטטיסטיקה שמתמחה באיסוף נתונים של שופטים בשלל ענפי ספורט. בעזרתה, המאבס קיבלו לפני משחקים דוחות מפורטים על ביצועיו של השופט התורן, שהדגיש מאילו עבירות הוא מתעלם, על מה הוא דווקא מתעקש ועוד.

        "כל דבר שיכול להשפיע על התוצאה הסופית חשוב", הסביר קיובן. "רציתי להיות מודע לסט הכישורים כל שופט, כי זה עוזר לשחקנים להתכונן למשחק. אחד שורק לעתים קרובות יותר לשלוש שניות, אחר 'קונה' נפילות, כל אחד הוא שונה. וכן, זה דבר שבהחלט משפיע על ההכנות שלנו למשחקים".

        מארק קיובן, דאלאס מאבריקס (AP)
        "כל דבר שיכול להשפיע על התוצאה חשוב". מארק קיובן (צילום: AP)

        בליגה שפיתחה אובססיה לסטטיסטיקות ומספרים, מיותר לציין שקיובן לא לבד. בכנס סלואן המסורתי, שדן בחידושים הסטטיסטיים בתעשיית הספורט, הגדירו ב-2014 את המעקב אחרי שופטים כ"דבר הבא בעולם האנליטיקס של ה-NBA". דריל מורי, אחד שרואה גם בסיטואציה יומיומית כמו צחצוח שיניים הזדמנות לייצר סטטיסטיקות, אימץ בחום ולקח את זה שני צעדים קדימה.

        הוא רתם את מחלקת האנליטיקס הגדולה שלו לטובת המשימה, ואחרי שאסף אינסוף נתונים על שופטים ב-NBA, סיווג אותם לשישה זנים עיקריים: שופטים עם אוריינטציה התקפית - שופטים שמספר הנקודות שנקלעו במשחקים שלהם גדול ביחס למקביליהם; שופטים עם אוריינטציה הגנתית - שופטים שמספר הנקודות שנקלעו במשחקים שלהם נמוך ביחס למקביליהם; שופטים ששורקים יותר עבירות; שופטים ששורקים פחות עבירות; שופטים שמעלים את הקצב - שופטים שהמשחקים שלהם מאופיינים ביותר פוזשנים מהממוצע; ושופטים שמורידים את הקצב - שופטים שהמשחקים שלהם מאופיינים בפחות פוזשנים מהממוצע;

        בנוסף, הוא גם בדק כיצד כל שופט מתנהג בשלושה פרמטרים שנחשבים לתחום אפור: עבירות טכניות, עבירות תוקף, ועבירות בזריקה מהשלוש. מה שמחבר אותנו לפסקה הבאה.

        דריל מורי, יוסטון רוקטס (GettyImages)
        לקח את זה שני צעדים קדימה. דריל מורי (צילום: GettyImages)

        לא פלא שיוסטון, הקבוצה שחרתה על דגלה יעילות בכל מחיר, הקימה קול צעקה אחרי משחק 1. גם מאחורי הדרישה לשרוק לעבירות על זריקות מהשלוש יש הסבר מתמטי: על פי קירק גולדסברי מ-ESPN, עבירה על זריקת שלוש של ג'יימס הארדן - דבר שהוא מתמחה בו - שווה 2.6 נקודות בממוצע. לשם השוואה, שלשה פנויה לחלוטין של הקלע הטוב בהיסטוריה סטף קרי שווה 1.6 נקודות, ודאנק פנוי לחלוטין של שליט הצבע יאניס אנטטוקומפו מתורגמת ל-2.0 נקודות.

        כמובן שעבירה על זריקת שלשה של הארדן מתרחשת בתדירות נמוכה יותר מאשר שלשה של סטף קרי או דאנק של יאניס אנטטוקומפו, אבל השריקות הללו נשרקות לעתים קרובות. הארדן סחט במהלך הקריירה 429 עבירות בזריקה משלוש, הכי הרבה ב-NBA מאז תחילת המילניום. הבא אחריו ברשימה, ג'מאל קרופורד, סחט רק 249 עבירות כאלה. ככל מצמצמים את טווח הזמנים המספרים של הארדן מרשימים יותר. לצורך העניין, בשלוש השנים האחרונות הוא סחט 288 עבירות של שלוש זריקות. שארלוט, שדורגה במקום השני ב-NBA בקטגוריה הזו העונה, סחטה בשלוש השנים האחרונות 185 עבירות כאלה.

        מכיוון שמדובר במהלך הכי מתגמל ב-NBA, הארדן מחפש אותו כמעט בכוח. הבעיה היא שעד כה בסדרה מול הווריירס הוא מגלה את צידו השני של התחום האפור, זה שלא פועל לטובתו.

        "השופטים הכריעו את גורל האליפות, וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות ל-NBA", כתבו הרוקטס בדוח שיצרו אחרי תחקיר מעמיק בנוגע לתפקוד השופטים בגמר המערב אשתקד.

        פעם היו קוראים לזה בכיינות. היום רצים לבדוק זאת בתוכנה.

        * סייע בהכנת הכתבה: זאב סוביק

        ג'יימס הארדן, יוסטון רוקטס, זורק מעל אלפונזו מקיני, גולדן סטייט ווריירס (רויטרס)
        מאחורי ההתעקשות לסחוט עבירות מהשלוש עומד הסבר פשוט. ג'יימס הארדן (צילום: רויטרס)