בווידאו: תקציר המשחק בין מכבי תל אביב לבני הרצליה (נקודות הבכורה של דורי סהר כוכב תיכון חדש במדי מכבי תל אביב)
שנייה לסיום משחק גמר אליפות ה-ISF בכדורסל לשנת 2019, מה שמכונה בפי רוב "אליפות העולם לבתי ספר", קיבל אריאל לחוביץ' מתיכון חדש תל אביב כדור פנוי לחלוטין על קשת השלוש. לחוביץ', שלא זוכה להזדמנויות בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב, ראה איך הגורל מאיר לו פנים, שיחרר זריקה גדולה והכניס את התיכון לדפי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי.
ספק אם רוב האתרים והעיתונים היו כותבים על דרכם של השחקנים מתל אביב אלמלא הקליעה של לחוביץ', וקבלת הפנים שציפתה להם בנתב"ג הייתה בוודאי מתחלפת במפגש מרגש אך אינטימי ושקט בפורום מצומצם של בני המשפחות. אלא שהשלשה נכנסה, ותיכון חדש הוכתר לאלוף - ביחד עם בליך רמת גן ואורט קריית ביאליק שעשו זאת בשנות ה-80, ובינתיים התעוררה השאלה: האם עוד נראה את לחוביץ', יונתן אטיאס, לוטן אמסלם, עמית אהרוני וחבריהם מככבים בליגה הראשונה כפי שעשו עפר פליישר וגיא גודס בשנות ה-80, או שבמציאות של הכדורסל הישראלי כיום הם יהפכו לעוד אנקדוטה בהיסטוריה, ולא יותר?
עוד בנושא:
יובל זוסמן: "תמיד ממעיטים בשחקן הישראל"
דני אבדיה: "כבוד גדול לייצג את הנבחרת בגילי הצעיר"
דורי סהר בחגיגות הניצחון
ההצלחה של תיכון חדש באליפות העולם, בצירוף הזכייה המרשימה וההיסטורית של נבחרת העתודה באליפות אירופה עד גיל 20 אשתקד, הציתה מחדש את הניצוץ בכדורסל הישראלי. אלא שבין הזכייה של קרית ביאליק ב-1989 לזכייה הנוכחית ידעו תיכונים ישראלים הישגים נאים במסגרת הזאת, כשאורט לייבוביץ' נתניה נעצרה בגמר ב-2001 ובליך רמת גן של ליאור ליובין סיימה במקום השלישי כמה שנים קודם לכן. אז אולי החגיגות קצת יוצאות מפרופורציות או שבאמת מדובר בהישג מרשים?
"בסופו של יום, כשקבוצה זוכה בתואר, זה הישג - ולא מעניין מי בא ומי לא", אומר נדב זילברשטיין, מאמן עירוני נס ציונה ותיכון הגימנסיה הריאלית, שזכה לאמן השנה פעמיים נגד תיכון חדש. "מגיעות להם כל הברכות. לפעמים באים בתי ספר מארה"ב, אוסטרליה וסין ולפעמים לא. אתה לא מכיר את היריבות, יכול לקבל מעט מאוד מידע, זה יכול להיות ברמה האינדיבידואלית אם השחקנים משחקים במועדונים מסוימים, ופחות ברמה הקבוצתית. הסקאוטינג הולך ומתמקד תוך כדי האליפות, לפי מה שרואים בשטח".
ליובין, שזכה כאמור במדליה באליפות הזו כשחקן, מוסיף: "מקצועית, אי אפשר להשוות את זה לאליפות נוער של נבחרות, אבל צריך להסתכל על הנקודה החיובית. זה הישג מרשים, חוויה נהדרת, עוד התנסות בינלאומית לשישה או שבעה שחקני נבחרת הנוער. עצם ההשוואה לטורניר של נבחרות הוא טעות".
מי שכן מכניס קצת אנרגיות להישג הוא שמעון אמסלם, אביו הגאה של לוטן, שזכה בתואר ה-MVP של הטורניר: "אמנם לא כל קבוצה מחזיקה בשחקני יורוליג, אבל ראינו כמה קבוצות עם שחקנים בגובה 2.07 ו-2.08 מ' שמשחקים ברמות הגבוהות ומופיעים בליגות הראשונות של יוון ובלגיה. החבר'ה שלנו, בעזרת התחכום של המאמנים, ידעו לעשות עבודה נפלאה".
אם ניקח את ההצלחות של נבחרות העתודה, שהגיעו בשנתיים האחרונות לשני גמרים אירופיים, ונוסיף אליהן את ההשתלבות של חלק מהשחקנים הישראלים בנבחרת הבוגרת, אז ההישג של תיכון חדש מגלה שההצלחות אמורות להמשיך ולבוא בזכות הדור הצעיר שהולך ומתקרב לגילי הבוגרים.
"זו שכבת גיל מאוד מוכשרת", מנתח ליובין, שמפרשן בימים אלה את השחקנים הצעירים הללו בליגת הנוער. "נבחרת התיכונים זכתה ללא שלושת השחקנים הכי מוכשרים בגיל הזה - דני אבדיה, ים מדר ונועם דוברת, וזה נותן פרופורציה עד כמה השכבה הזאת מוכשרת, לכל אורכה ורוחבה של הליגה".
זילברשטיין ,שאימן את נבחרת הקדטים בקיץ החולף: "אני לא חושב שמוקדם לקבוע לגבי השחקנים האלה, ולא חושב שזכייה באליפות או אי זכייה באליפות יאמרו משהו על קריירה כזו או אחרת של שחקן. אני חושב שדורי סהר יהיה שחקן מצוין, אהרוני יהיה שחקן טוב מאוד, אטיאס יכול להיות גבוה טוב, אבדיה זה ברור מאליו. את רוב הילדים האלה אימנתי, ויש עוד כמה שחקנים פצועים שלא היו איתם כמו הראל רינסקי. יש שם ילדים שיכולים להתפתח להיות שחקנים משמעותיים בכדורסל הישראלי. אמסלם משחק בנבחרת הנוער ומן הסתם הוא שחקן, ויש עוד כמה וכמה שחקנים ברמה גבוהה מאוד".
אלא שכפי שרוב שחקני נבחרת העתודה, מלבד זוסמן ואבדיה, מצאו עצמם העונה בליגה הלאומית, מצבם של כוכבי תיכון חדש לא יהיה שונה, במיוחד כשהחוק הרוסי צפוי להיעלם בסיום העונה הקרובה. "אני לא רואה בסיום החוק הרוסי מכשול", חובש זילברשטיין את כובע המאמן בליגת העל. "תמיד טענתי שמי שטוב צריך לשחק, ולא מתוקף חוק. יש פה שני תהליכים מקבילים - מספר הזרים, שאם יישאר על ארבעה או חמישה בקבוצה זה סביר והגיוני, ולעומת זאת הבעיה היותר גדולה היא מספר המתאזרחים שתופסים את המקומות של הישראלים, ולא של הזרים. אני חושב שצריך לעשות חשיבה לעומק איך לפתור את הבעיה הזאת. החוקים צריכים להיות אחידים כמו לישראלים, אם זה חוקי מס, ואם זה בכל מה שקשור במשכורות. במידה שזה יהיה שוויוני בין הישראלי והמתאזרח, אז יוחלט מי צריך לשחק, ואז יהיה פייר פליי, מה שלא קיים כרגע".
אחד מסוכני השחקנים המובילים בשוק ציין השבוע כי "את מקומם של השחקנים הצעירים הללו, שעובדים 15 שנים כדי להצליח, יתפסו מתאזרחים ברמה נמוכה, שלא ימצאו עבודה מחוץ לישראל. צריך לשים לזה סוף".
ליובין לא אוהב את ההכללות: "זו מילה מאוד כוללנית, כי יש הבדל בין מתאזרחים כמו דיוויד בלאט לבין ג'ייק פמברטון וגם בין ריצ'רד האוול לדיאור פישר. לשים את כולם תחת אותה כותרת זה עוול. אני חושב שההזדמנות שניתנת פה למתאזרחים על חשבון ישראלים היא לא הוגנת, כי הם מקבלים הזדמנות בגלל תנאי העסקה נוחים יותר, ולא בגלל יכולת. כואב לי לראות שחקנים כמו פמברטון, ג'וג'ו פאלאס, דיוויד כהן ואפילו ספנסר וייס, למרות שהיו לו משחקים טובים השנה. הם מקבלים את ההזדמנות שבכלל מגיעה לצעיר הישראלי. אני בעד עולם תחרותי, ואם בסופו של יום השחקן הישראלי מקבל פחות דקות ממתאזרח, זאת תהיה הבעיה שלו - אבל אם מתאזרח מקבל הזדמנות לפני ישראלי בגלל תנאי ההעסקה הנוחים יותר, זה מפריע לי".
שמעון אמסלם, שהיה חלק מהמגעים בדיוק לפני שנה בין ארגון השחקנים למנהלת הליגה, מסביר כי אין מה לעשות בנוגע למספר המתאזרחים: "אם ניגע במתאזרחים, הם ילכו לבית המשפט העליון. הבעיה היא מספר הזרים. הצלחנו להוריד בחזרה את מספר הזרים לחמישה, ועכשיו אנחנו כבר שומעים שכמה ראשי קבוצות חושבים לשנות את זה שוב, וזה לא מתאים להם. צריך להכריע מה יותר חשוב - הערכים או הכסף. אני מעדיף כדורסל ישראלי יותר, גם אם הרמה קצת נפגעת, מאשר כדורסל של אמריקאים ברמה גבוהה יותר. האופי שלי לא יאפשר לי לוותר, ואנחנו ננצח בשביל הילדים האלה".