פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הנמסיס: אוסטריה היא היריבה המרה ביותר של נבחרת ישראל

        הבום הראשוני בווינה, הערב הגדול ביותר של רמת גן, הכדור בין הרגליים. מאז נבחרת ישראל עברה לשחק באירופה היא לא פגשה יריבה מרה יותר מאוסטריה. אחרי טרילוגיה משובחת ומלאה טוויסטים בעלילה, הפרק הרביעי ייכתב הערב בחיפה - רק שהפעם הנבל הנהדר נמצא בצד שלנו

        הנמסיס: אוסטריה היא היריבה המרה ביותר של נבחרת ישראל
        צילום: שלומי גבאי. עריכת וידאו: ניב מעוז

        "זה משחק מיוחד עבורי, אבל זה בסך הכול עוד משחק כדורגל". אנדי הרצוג אמנם מדבר טוב יותר מכל מאמן נבחרת בעשור האחרון, אבל גם לו יש גרסת 'לפני משחק' ו'אחרי משחק'. ולפני, כמובן, הלהבות נמוכות. בלי קשר לכך, יש פגם מהותי בהתבטאות הזו שלו, אתמול במסיבת העיתונאים בחיפה.

        כי בלי קשר אליו, הרי זה לא עוד משחק כדורגל.

        זה משחק מול נבחרת אוסטריה, וכל מי שמכיר את ההיסטוריה מאז הנבחרת משחקת באירופה יודע שאי אפשר לחבר את המשפט "בסך הכול עוד משחק כדורגל" על קרב מול אוסטריה.

        הערב תפגוש ישראל את היריבה הזו בפעם השביעית במשחקים תחרותיים. מאז ההגירה שלנו ב-1992, רק שתי יריבות הופיעו מול נבחרתנו ביותר משחקים - קפריסין (10) וצרפת (8). ועם כל הכבוד לשכנה, שגם מולה היו לישראל כמה רגעי מפתח; ולצד הנוסטלגיה מהסנסציה ההיא בפריס, כותרת חייהם של ראובן עטר ומאיר איינשטיין ז"ל (אתמול ציינו שנתיים למותו של השדר הכביר הזה) - אין לנבחרת ישראל יריבה משמעותית יותר, מכאיבה יותר, משמחת יותר מזו האוסטרית. אין ספק שזו גם הזהות, השפה, ההיסטוריה (המשחק הראשון נערך פחות מ-50 שנה לאחר שמלחמת העולם השנייה תמה); אבל זה גם ובעיקר כדורגל.

        כי בכל פעם שהכדור של אוסטריה הוגרל לצד שלנו, היה לה חלק מהותי בדברי הימים שלנו. שלוש פעמים זה קרה, שלוש בונבוניירות ספורט. טרילוגיה אמיתית זו היתה, כזו שיש רק באגרוף. כמו עלי נגד פרייז'ר, היה זה ברקו נגד הרצוג, אוסטריה נגד ישראל.

        131 משחקים תחרותיים קיימה הנבחרת מאז 1992, ואם תקחו את חמשת החשובים ביותר, אוסטריה מופיעה שם שלוש פעמים. אם תדרגו את שלושת המשחקים המסויטים עבור אוהד כחול-לבן, אוסטריה תופיע שם פעמיים; אם תשאלו כל ישראלי אודות המשחק העוצמתי ביותר של נבחרתו, הוא מיד יזרוק "0:5". אם תבקשו מישראלי לנקוב ברגע שמתאר הכי טוב את הוויית הכדורגל המקומית? "נמני פותח רגליים", הוא יענה. והרצוג השחיל את הכדור בדיוק שם. המשחק הראשון, המשחק העצוב ביותר, המשחק המשמח ביותר. ועכשיו הגיבור שלהם, נבל הכדורגל הגדול בעת המודרנית - עבורינו - נמצא על קווינו. קשה מאוד לכתוב פרק רביעי לטרילוגיה, אבל הגרלת אופ"א למוקדמות היורו סיפקה את הסחורה. אז הנה, תקציר הפרקים הקודמים.

        עוד בנושא

        הערב במוקדמות היורו: ישראל - אוסטריה (19:00, כאן 11)
        נגד המולדת: המאמנים שפגשו את המדינות שלהם על הקווים
        הרצוג: "אוהב את אוסטריה, אבל ישראל זו המשפחה שלי כרגע"
        ביקורת באוסטריה על כוכבי הנבחרת, אלאבה לא בסגל לישראל

        אריק בנדו (AP)
        זו כבר יריבות אמיתית (צילום: AP)

        פרק 1: מוקדמות מונדיאל 1994

        'זה בטח השחקן הטוב בעולם'

        וולקאם, אירופה. נבחרת ישראל החדשה הגיעה אל היבשת הישנה. התחילה מלמטה, מהדרג הנמוך ביותר, ובבית גם צרפת, שבדיה, בולגריה ופינלנד. וכן, אוסטריה. שוב, הקשר למלחמה, העוינות ההדדית. המשחק הזה קודם באמצעות בנזין ושוחק באמצעות דלק. ארנסט האפל הגדול עוד ישב על הספסל עם שמיכה על הרגליים וטרם היה שם של איצטדיון. עבור הדור שרק התחיל להתחבר לכדורגל, המשחק ההוא היה מגדלור. דרכו הבנת את הענף.

        בדקה ה-41 איבוד כדור ישראלי דבילי מצא את אנדי הרצוג, אז עוד עם השם המאיים יותר, אנדראס. והוא קרע את הרשת. פחות מחמש דקות לאחר מכן הוא הגיע משום מקום עם השמאלית שלו ותפר את אותה הרשת מחדש. 2:0 בהול, והמסקנות הראשוניות והמוגזמות באין דרך להשוות היו שאוסטריה זו לבטח ברזיל של אירופה והרצוג הוא הכדורגלן הטוב בעולם והאיש הרע ביותר שקיים בו. פולסטר ושטוגר עשו 4:0 מפחיד, הטילן אציק זוהר שיגר פעמיים ל-4:2, ואוגריס חתם. 5:2 מפורסם. אנחנו עוד לא שם.

        במשחק הגומלין בישראל רוני רוזנטל קבע 0:1 מהיר בדקה השלישית, אבל ניצחון לא ראינו - האנס ריינמאייר השווה מהר. 1:1.

        בטרילוגיה: 0:1 לאוסטריה.

        ארנסט האפל (GettyImages)
        כשהוא עוד היה המאמן ולא שם האיצטדיון. ארנסט האפל (צילום: GettyImages)
        אנדי הרצוג (GettyImages)
        היה האיש הרע ביותר שקיים. אנדראס הרצוג (צילום: GettyImages)

        פרק 2: מוקדמות יורו 2000

        'ששת הימים, גרסת הכדורגל'

        ישראל כבר בוגרת יותר, קצת יותר; קפצה כמה שלבים, עדיין שלמה שרף על הקווים. מנגד, אוסטריה בדעיכה, עם אוטו באריץ' השנוא עלינו לטובה. 1:1 באוסטריה (ריינמאייר כבש מוקדם, הפעם נמני היה המשווה, בפנדל) שהיתה בלי הרצוג, קצת אוויר לנשימה.

        ברמת גן, בשישי לשישי 1999, הרצוג כבר היה, עם סרט הקפטן המוכר. האיצטדיון היה מפוצץ, השנאה יקדה יותר מהשמש, וב-90 דקות נפלאות, קונצרט כחול, ישראל פירקה את אוסטריה וגמלה על משחק הבכורה. 0:5 של ברקוביץ' (2), רביבו, מזרחי וגרייב, והסופרלטיבים נשפכו כאילו אנחנו ב-1967. בלי ספק, זהו אחד מרגעי המפתח לא רק של הכדורגל כאן. ימים של אופוריה - אם ב-1992 חשבנו שאוסטריה היא ברזיל, אז ב-1999 היו כאן שחשבו שאפשר להתמודד על הזכייה ביורו; לא רק על העפלה אליו.

        משחק מושלם, הטוב ביותר אי פעם. אם צרפת זה המשחק הגדול ביותר בתולדות ישראל, אז החמסה מול הרצוג ובאריץ' זו התצוגה הדומיננטית ביותר של כוחותינו. לא פלא שגם 20 שנה לאחר שהתרחש, עם שלם מחכה להדרן אמיתי.

        התצוגה שיפרה את מאזן השערים של הנבחרת, ובשקלול התשיעייה שחטפה אוסטריה מספרד, ההפרש הטוב יותר שלח את שליימה לפלייאוף. גם שם הקהל ברמת גן צפה בחמישייה.

        בטרילוגיה: 1:1.

        איל ברקוביץ' (AP)
        עם שלם עוד מחכה להדרן אמיתי (צילום: AP)
        הנבחרת האוסטרית ב-1999 (AP)
        השנאה יקדה יותר מהשמש (צילום: AP)

        פרק 3: מוקדמות מונדיאל 2002

        'בין הרגליים'

        שוב אתם?

        גם בבית המוקדמות בדרך לגביע העולם ב-2002 אוסטריה התייצבה. אוטו באריץ' והרצוג עדיין אצלם, הפעם נילסן על ספסלנו. אלו ימי האינתיפדה השנייה, והקונטקסט השפיע עוד יותר על המלחמה הקרה מול האוסטרים, על הדשא ומחוץ. בווינה, יתרון משער עצמי של מייקל באוור התאפס עם שער זכות של אותו באוור. אותו באוור גם הכשיל את נמני ברחבה, אבל טל בנין החמיץ את הפנדל. הקפטן הישראלי גם הכשיל את מקבילו האוסטרי, הרצוג, וזה נגח בבנין וספג רק צהוב. אבל כשהיה צריך, הפעם מהנקודה, הרצוג שוב כבש מול ישראל. שער ניצחון, 1:2. נמאס.

        טוב, נו, זה עוד היה כלום לעומת הגומלין. יפן ודרום קוריאה, פתאום היעד אפילו ריאלי, אחרי שבקמפיין הקודם נעצרנו רק בפלייאוף. המשחק נדחה ב-20 ימים בגלל רצף פיגועים ומטוס שיצא מישראל והופל מעל הים השחור. האוסטרים השנואים-גם-כך סירבו להגיע למזרח התיכון, שחקנים פרשו מהנבחרת רק כדי לא להתייצב, ברקוביץ' קרא להם "הרעים האלה". כשהמשחק כן התקיים, האוהדים היו עם דם בעיניים. הבוז בהמנון האורח - שאגות של 42 אלף מאמינים - היה צורם. הרצוג שר אותו בעיניים עצומות.

        "אני זוכר את המשחק הזה טוב", אמר לי רוטנשטיינר לפני כמה חודשים. שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות ואז אוהד ביציע, סיפר על אווירה של מוות. גם קצין התקשורת שלומי ברזל השתמש באותה המילה. ביציע היה אז גם ילד בן 14 בשם תומר חמד.

        שמעון גרשון העלה את הנבחרת ל-0:1 מהנקודה הלבנה, והיתה הרגשה של עושים את זה. אבל אז, בתוספת הזמן, עבירה מיותרת של אותו גרשון מיקמה את הרצוג מאחורי כדור, כשמלפניו "חומה". חומה כל כך גרועה, שלא צריך דרקון כדי להפיל אותה. מספיק רק פס. פס של הנבל האולטימטיבי, הווינר המושלם. הרצוג הדביק את הכדור לרשת ואת הישראלים לקרקע המוכרת.

        בטרילוגיה: 1:2 לאוסטריה.

        אנדי הרצוג (AP)
        נמאס. אנדי הרצוג כובש בפנדל (צילום: AP)
        אנדי הרצוג (AP)
        בסוף הם הסכימו להגיע. אנדי הרצוג על המטוס לישראל (צילום: AP)

        מבוא לפרק 4: מוקדמות יורו 2020

        'הנבל חצה את הכביש'

        הרצוג שאג, שמח, רץ וחגג. אוסטריה בפלייאוף ואנחנו לא. הוא ניצח, הם ניצחו. זה היה השער הרביעי שלו מול ישראל - אז שיא של כדורגלן יריב מול הנבחרת באירופה. עברו כמעט 18 שנים, ורק שחקן אחד, אדוארדו דה סילבה הקרואטי, הרשית מול ישראל יותר (6). 132 כובשים שונים עשו את זה מול הכחול-לבן מאז 1992, והרצוג עדיין במקום השני. ובניגוד לדה סילבה, שעשה את זה באופן מרוכז יותר וחשוב פחות, כל גול של הרצוג היה פגיון בלב. הוא כבש את הראשון והשני אי פעם, את המכריע (2001) ואת השובר (גם 2001).

        "בהתחלה לא היה לי קל בתפקיד, במיוחד בגלל ההיסטוריה ומה שעשיתי כאן עם אוסטריה", סיפר לי בנובמבר. ובדצמבר הוא קיבל את אוסטריה שלו כמאמן שלנו. ואחרי התיקו של הנבחרת מול סלובניה, וההפסד של אהובתו מול פולין במולדת, המשחק הזה בהחלט יכול לכתוב את תחילת הפרק הרביעי. משחק עם השלכות, כמו שישראל ואוסטריה תמיד ידעו לספק.

        פייר, אם כבר משחקים שוב נגד הנמסיס, עדיף את הנבל בצד שלנו.

        מאמן נבחרת ישראל אנדי הרצוג (ברני ארדוב)
        הפעם הוא בצד שלנו. אנדי הרצוג (צילום: ברני ארדוב)

        orenjos@walla.co.il