פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גופה על סטרואידים: בית"ר ירושלים, נא להירגע - סיכום המחזור ה-26 בליגת העל

        בבית"ר ירושלים שוברים את הכלים כאילו שכחו את העבר, מה מצאו שם בקיץ ומי זה אלי טביב. עכשיו חוגג צריך להחליט מי ישלוט בו ובמועדון שלו: הטירוף או השכל? סיכום המחזור, כולל המועמד היחיד לתואר מאמן העונה, השבת שסימלה את 2018/19 ובלבול השאיר גם את סולשיאר מאחור

        גופה על סטרואידים: בית"ר ירושלים, נא להירגע - סיכום המחזור ה-26 בליגת העל
        צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

        אז בתוך 24 שעות הספיק משה חוגג לרצות או לשקול לפטר את ניר קלינגר, לשמוע מהמאמן שהוא רוצה ללכת בעצמו, ולסרב לבקשתו. נוסיף לכך את העובדה שחוגג מאוד רצה את קלינגר, אהב את עבודתו, ורק בסוף אוקטובר הביא אותו לבית"ר ירושלים - מועדון אותו רכש רק באוגוסט האחרון. לקרוא ליממה הזו של בית"ר "קפריזית" זה כמו לכתוב שחם על השמש. ונכון, בית"ר תמיד משוגעת, מרתקת, שם כל משחק הוא מומנטום וכל תוצאה חושפת מסקנה. אז בטח ובטח שפספוס פלייאוף עליון זו סיבה למסיבה, או יותר נכון - וולקאם, ארמגדון. יאללה, לשרוף ת'מועדון. לקרוא לזה "היסחפות" זה כמו לכתוב שג'קי בן זקן לא יודע למנות מאמנים. דא.

        שיהיה ברור: כן, בית"ר ירושלים נכשלה. ניר קלינגר נכשל. ציפו ממנו ליותר, ובצדק. השחקנים נכשלו - כולם, להוציא את איתמר ניצן, רשמו עונה סדירה בינונית עד רעה (מלך השערים כרגע הוא ורד, עם 5; מלך הבישולים הוא בוזגלו, עם 5. מעט מדי); הרכישות היו או לא מתאימות או הזויות לחלוטין. שחקנים שהגיעו לא קיבלו צ'אנסים, אחרים נזרקו בטרם עת, ובאמת שבעונה שלמה לא היו כמעט רגעי שיא - להוציא אולי את ה-0:3 על הפועל תל אביב. גם המשחק הזה, אגב, לא היה מדהים.

        אנחנו אחרי 26 מחזורי ליגה, העונה הסדירה תמה, ואם הסיפור החיובי של השבוע זה הפועל חדרה, אז בית"ר בצד המפסיד. כן, בית"ר נכשלה. שני המאמנים, כל השחקנים, אוחנה - כולם נכשלו. ובראשם משה חוגג. זו היתה עונה ראשונה לא טובה שלו. הוא לא הבין לאן הגיע, לא החליט עד הסוף מה הוא רוצה לראות מהקבוצה שלו. מיהר לרכוש ומיהר לזרוק. נתן לדם לעלות למוח ולכסף לטבוע באסלה.

        ואחרי שביססנו שכולם בבית"ר נכשלו, הגיע הזמן לשאול:

        אז מה?!

        עוד בנושא
        קלינגר הציע להתפטר, משה חוגג סירב: "הוא צריך לאמן עד תום העונה"
        לוח משחקי הפלייאוף המלא: מכבי תל אביב - מכבי חיפה במוצ"ש, 30 במרץ
        קווין טאפוקו: "מבחינת אווירה, הכדורגל הישראלי עולה על הבלגי"
        בני סכנין לדין על האירועים אחרי ב"ש: "היתה אווירה קשה באצטדיון"

        שחקני בית"ר ירושלים טל בן חיים טל כחילה עוז ראלי מאוכזבים בסיום ההפסד להפועל תל אביב (יוסי ציפקיס)
        גם להיכשל צריך לדעת. בית"ר (צילום: יוסי ציפקיס)

        מה כבר קרה, שמצדיק התנהגות כזו? על איזו עונה, בארץ או בחו"ל, מתבססים הכועסים בבית"ר וסביבתה - חוגג, קלינגר, מי מהאוהדים, מי בתקשורת? מתי הם ראו קבוצה שהיתה מחוברת למכונות החייאה באוגוסט וצוהלת במרץ? מתי סוג כזה של רכישות - בכמות ובאיכות ובדחיפות - הביאו תוצאות בין-לילה? ונניח ואכן בית"ר היתה מנצחת בטרנר, ולא סופגת מהפך מול נתניה, ועולה לפלייאוף העליון מהמקום החמישי או השישי - אז, מה? זו היתה הצלחה מסחררת וקלינגר היה מקבל חוזה עד 2025? מה זה משנה בכלל? מכבי תל אביב בגלקסיה אחרת.

        אז הנה, כמה נתונים שאולי בבית"ר צריכים ללמוד לפני ששוברים (שוב) את הכלים:

        מיטש גולדהאר רכש את מכבי כשבועיים לפני פתיחת 2009/10. ולא מטביב, משניידר. הקנדי החליט על עונה בה יבחן את העסק, לא התפזר, לא השקיע יותר מדי, והצהובים אמנם הגיעו למקום השלישי אבל לא נספרו במאבק האליפות וסיימו 15 נקודות (+קיזוז!) אחרי הפועל תל אביב ומכבי חיפה; בקיץ מיטש כבר שבר את הארנק, ותקציב של יותר מ-100 מיליון שקל הביא את אותו כלום, ואבי נמני הלך הביתה - אלוהים ישמור; בעונה השלישית הצהובים השיגו 49% (פחות מבאר שבע של העונה) וסיימו במקום השישי המכובד. האליפות הגיעה רק בעונה הרביעית, ואחרי שכר לימוד של מחזור בהרווארד.

        אלונה ברקת רכשה את הפועל באר שבע ב-2007. בעונה הראשונה הקבוצה לא הצליחה לעלות לליגת העל, ובשנייה כן הצליחה - רק כי הרחיבו את התקן לחמש עולות. בעונה השלישית היא סיימה תשיעית, גם ברביעית, בחמישית ניצלה מירידה והגיעה למקום ה-13, בשישית ניצלה במחזור האחרון, בשביעית הגיעה לצמרת, בתשיעית זכתה באליפות.

        אלוהים שישמור, אפילו הבעלים הכי טוב מאז שהומצא הכדורגל, אלי טביב, לא הגיע לפלייאוף העליון בעונה הראשונה בבירה. את שמונה האליפויות, חמשת הגביעים והזכייה ההיא בצ'מפיונס אחרי הרביעייה מול גווארדיולה וסיטי - טביב הביא לבירה רק אחרי שנים של בנייה ויצירה. שמעתי השבוע שמתגעגעים אליו ורוצים שיחזור. זה בטוח נכון ובטוח חכם.

        אבל טביב אאוט וחוגג אין, ומה לעשות, כדורגל זה לא קרן הון סיכון ושחקנים הם לא מטבעות וירטואלים. חוגג הוא שועל בתחום, ביזנס בסיכון גבוה מתוך ציפייה לתשואות גבוהות - כן, קראתי את זה בוויקיפדיה, זה בטוח נכון. מיטש לא זכה בצלחות בזכות הכסף אלא בזכות כסף שהושקע נכון. יתרה מכך: מיטש התחיל עם האליפויות בעיקר בזכות הניסיון. אחרי שבמשך שלוש שנים טעה וטעה וטעה, ובזבז ובזבז, ופיטר באמצעות הטלפון, הבין מה לעשות - ובעיקר מה לא.

        משה חוגג בעלי בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        מה לעשות מר חוגג, כדורגל זה לא קרן הון סיכון ושחקנים הם לא מטבעות וירטואליים (צילום: ברני ארדוב)

        בבית"ר הזו לא רק שמתנהגים כאילו הם ניסו הכול וכלום לא עובד - הלו, חוגג כאן בקושי שבעה חודשים - הם מתנהגים כאילו לא היה טביב ולא היה הקיץ האחרון. כבר כתבנו כאן שעזיבה של טביב משאירה ריק של מוות, טבעת חנק סביב מועדון. על בית וגן עבר טורנדו. טביב, כמו טביב, השאיר גופה. חוגג ניסה להזריק לה סטרואידים והתפלא שלא חזרה לחיים. בקושי כמה פרפורים. בלי הכנה, בלי שלד שחקנים יציב, עם רכישות בהולות ולא מדודות, בלי לתת צ'אנס למאמן הראשון, מנחית מאמן שני, ואז בחלון ינואר שוב מתהפך הכול. וכל זה בזמן שבבני יהודה ובמכבי נתניה מוכיחים שבליגת העל בישראל פחות זה יותר. אל תשתגע, התוצאות יבואו. כשהשיגעון נפסק, ההצלחות מגיעות. תראו את הקיץ האחרון של גולדהאר; את הקיץ האחרון של אלונה. ואגב בני יהודה, תראו את העונה הראשונה של אברמוב במועדון. מרוב שינויים ופיטורים הוא כמעט ירד ליגה (נכון, הביא גביע, להוציא את הגמר זה היה מול עכו, אשקלון, אשדוד והפועל רמת גן - על דרך זה לא מראה).

        לבית"ר הזו - גם בעונה כזו בה הפועל חדרה מצליחה להתברג לטופ-6 עם 33 נקודות והפרש שערים של מינוס 11 - אין מה לפנטז על המקום הרביעי. זה לא משנה. זה לא ייזכר. אם חוגג באמת כאן למרתון, לטווח הארוך, הוא לא צריך בכלל להתרגש מהתוצאות האלה. להפך, הטירוף הזה רק מזיק לבית"ר. פיטורים? קלינגר? אחרי ארבעה חודשים בלבד? הצעה לניסן יחזקאל?! בבית"ר באמת רוצים להחזיר את אשדוד וסכנין לחיים?

        חוגג לא צריך להתנהג ככה, ועדיין, גם אם הוא לא נותן את זה לעובדיו, אנחנו צריכים לתת לו את הזמן. זה צעצוע לא מוכר, ובסוף הוא אמור להבין איך מפעילים אותו. הוא נכשל, כמו כל איש במועדון שלו, אבל עכשיו נשאלת השאלה החשובה: האם ילמד מהכישלון?

        האם יבין היכן טעה וימזער נזקים עתידיים, האם ינהג אחרת? האם יחליט מי מחליט מקצועית, אבל באמת, וייתן לו לבנות קבוצת כדורגל לפי הספרים? האם יבחר מאמן שהוא מאמין בו, וייתן לו לעבוד, ולטעות, ולבנות, ולפשל, ולהצליח? נכון, זו לא ליגה כזו קשה. בית"ר, גם בעונה של התחדשות, היתה צריכה לסיים בטופ-6. ובטווח של שלוש עונות אפשר לחלום על צלחת. אבל זו ליגה בה ככל שאתה מנסה חזק יותר, אתה נופל חזק יותר. פחות כוח, יותר מוח, והתארים יגיעו. עזוב את הסטרואידים, תתחיל בוויטמינים, תן לתינוק להתחיל ללכת לפני שאתה רץ. בניגוד לביטקוין, בתחום הזה יש מפת דרכים, יש מתכון להצלחה. והנה, בלי לרצות, עברת את השלב הראשון בדרך: נכשלת.

        עכשיו נראה האם אתה בשל לשלב השני.