עם היציאה לפגרת האולסטאר, הליגה מקבלת צורה יותר ויותר ברורה. הקבוצה החמה ב-NBA בחודש וחצי האחרונים היא אחת שאולי שמעתם עליה מתישהו: גולדן סטייט ווריירס. האלופה ניצחה 16 מ-18 המשחקים האחרונים שלה בדרך להשתלטות על המקום הראשון והטבעי שלה במערב והמקום השלישי בליגה. התקווה של שאר הליגה למשבר באוקלנד התבדתה בסביבות נקודת האמצע של העונה, אחריה מדובר בקבוצה הדורסנית המוכרת לנו.
בעצם, לא מוכרת עד הסוף, כי בשלב מסוים בריצה הנוכחית הצטרפה לחבורה של סטיב קר צלע משמעותית מהסוג שמעולם לא הייתה לה. דמרקוס קאזינס חזר מהקרע שעבר בגיד האכילס לפני כשנה והשתלב באופן מהיר מהצפוי. במקום חבלי קליטה שקשורים לצורך של בוגי לחזור לכושר משחק ולצורך של הווריירס להבין איך הוא משתלב בסגנון לא טבעי עבורו, ההצטרפות שלו רק שדרגה את הקבוצה שגם בלעדיו היא הטובה בליגה. במשחקים שהוא שיחק עד כה המאזן של גולדן סטייט הוא 1:10, ומדובר בלוח משחקים לא קל שכלל מסע חוץ קשה. ההפסד היחיד היה לפילדלפיה, במשחק בו קליי תומפסון לא שיחק, כך שהחמישייה שכוללת את קאזינס לצד ארבעת הגדולים עדיין בלתי מנוצחת.
ההשתלבות החלקה של בוגי מקטינה את הסיכוי למאבק אליפות של ממש והופכת את הגרסה הנוכחית של גולדן סטייט למוכשרת ביותר שאי פעם הייתה לה. למרות זאת, אפשר וצריך לראות בהשתלבות הזאת של קאזינס בשורה טובה, משמחת ואפילו מרגשת. קודם כל, כי היא כנראה לא משפיעה ברצינות על מאבק האליפות. גולדן סטייט הייתה פייבוריטית ברורה מאוד גם לפני קאזינס, בטח בעונה בה נדמה שאף יריבה לא שלמה ובשלה מספיק כדי להתמודד איתה, כולן נראות רגע לפני או רגע אחרי או במרחק שחקן נוסף. אם לא יהיו פציעות ולא תהיה התפרקות מנטלית של הווריירס, הנוכחות של קאזינס בעיקר תאפשר ליהנות עוד יותר מגרסה מלהיבה במיוחד של הקבוצה שעשויה להיזכר כגדולה ביותר אי פעם.
עוד בנושא
גולדן סטייט הובסה אבל יודעת: "מישהו יצטרך להיות בר מזל כדי לעצור אותנו"
שמעון כספי מפנטז: "הלוואי שגולדן סטייט תחתים את עומרי כספי לפלייאוף"
קארים עבדול ג'באר וסקוטי פיפן מתווכחים: מי יותר גדול - לברון או ג'ורדן?
אך הבשורה השמחה והמרגשת נוגעת לדמרקוס קאזינס עצמו. הוא קרע את האכילס בעיצומה של התקופה הטובה בקריירה שלו, תקופה בה שיתוף הפעולה שלו עם אנתוני דייויס התחיל לשאת פירות. זו אחת הפציעות הקשות ביותר בכדורסל וקשה היה לדעת איך ומתי שחקן במימדים של בוגי יצליח לחזור לעצמו ממנה. המהירות בה הוא חזר לתפקוד גבוה ולתפקיד די משמעותי בקבוצה גדולה מעודדת מאוד לגבי הסיכוי שלו לחזור להיות השחקן הגדול שהיה. ניכר שהוא עוד לא שם, אבל הוא הרבה פחות רחוק מכפי שרבים, כולל אותי, ציפו שהוא יהיה כרגע. זו בשורה מעודדת לא רק עבורו אלא עבור שחקנים רבים שחווים פציעות קשות שבעבר היה כמעט בלתי אפשרי לחזור מהן ליכולת מלאה. בעזרת תהליך שיקום סבלני, יש היום הרבה יותר כלים מבעבר לשחזר יכולות גופניות. אפילו דרק רוז פתאום חזר להזכיר את עצמו השנה.
מרשים לא פחות לראות את ההשתלבות המקצועית של קאזינס בסיטואציה שלא דומה למה שהוא חווה לפני כן בקריירה שלו. הוא נראה כמו צלע אינטגרלית בהתקפה של גולדן סטייט, מחויב לסגנון הקבוצתי של האלופה ומביא לידי ביטוי את הערך המוסף שהוא מספק רק כשזה מתאים לקבוצה. ניכר שגם בתחום הזה אנשי הווריירס ביצעו הכנה נהדרת עבורו, הוא התחיל לשחק כשהוא מכיר את הסגנון ואת הניואנסים הדקים של משחק ההתקפה וכשהקבוצה, מצידה, ערוכה להתאמות שנועדו במיוחד עבורו.
באופן טבעי, במשחקים הראשונים יש עליות וירידות ביכולת שלו. זה בא לידי ביטוי בעיקר בקליעה שבאה והולכת, גם הקליעה מבחוץ וגם היכולת לסיים בצבע. את 13.9 הנקודות שלו הוא קולע ב-42.4 אחוזים מהשדה ו-29 אחוזים מהשלוש, אבל ניתן להיות בטוחים שהמספרים האלה ישתפרו עם הזמן, הזריקות שהוא לוקח הן ברובן טובות. לכך הוא מוסיף 6.8 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים על 2.1 איבודים ב-23 וחצי דקות למשחק. יחס האס'/איב' מעודד במיוחד עבור שחקן שעד לפני שנתיים היחס שלו היה שלילי וגם בניו אורלינס הוא היה קרוב ל-1:1. הוא מעיד על שחקן שמבין שהוא בסיטואציה בה הוא לא צריך לקחת על עצמו דברים קשים מדי ולהביא לידי ביטוי את היצירתיות ויכולת המסירה עם מינימום טעויות.
כשהוא משחק בחמישייה הראשונה, לצד סטף קרי, קליי תומפסון, קווין דוראנט ודריימונד גרין, קאזינס לוקח על עצמו תפקיד משני מאוד בהתקפה. הוא יכול להעביר דקות שלמות בלי לגעת בכדור. היכולת ההתקפית החשובה ביותר שלו בדקות האלה זו יכולת החסימה, למובילי הכדור או לקלעים שנעים ללא כדור. אפקטיביות החסימות רחוק מהכדור היא סוד ההצלחה הכי פחות מדובר של התקפת הווריירס. השחקנים של קר יודעים לתת את האקסטרה בחסימה - את המיקום המושלם, התזמון המדויק והתנועה הקטנה אחרי (מז'אנר התנועות הלא חוקיות שכולם עושים), שמספקת לקלע שמקבל את החסימה עוד כמה עשיריות שנייה חשובות. הרבה פעמים סלים קלים של גולדן סטייט מתחילים בחסימה אחת מוצלחת שמפנה את אחד הקלעים ומכניסה את כל ההגנה לפאניקה.
קאזינס מתברר כחוסם מעולה. המוטיבציה שלו להשתלב בתפקיד משני בקבוצה גדולה באה לידי הביטוי הבולט ביותר באקסטרה שהוא נותן בחסימות, שיחד עם הגוף הרחב שלו הופכת אותו לחומה בלתי עבירה. קצת מוזר להגיד את זה על שחקן בקליבר של בוגי, אבל הוא נכנס בכך לנעליים של הסנטרים החוסמים והמוסרים הקודמים שקר מאוד אהב: אנדרה בוגוט וזאזא פאצ'וליה. היתרון שלו עליהם הוא שאחרי החסימה הוא יכול להתגלגל החוצה אל קו השלוש, ושאם ההגנה תנסה לבצע חילוף הוא יוכל לתפוס עמדה קרוב לסל. בכך הוא מסבך את ההגנה הרבה יותר מאשר שחקנים שכשהם לא חוסמים לאחרים ניתן להתעלם מהם.
הערך המוסף שבוגי מספק ביחס לסנטרים הסטנדרטיים של גולדן סטייט לאורך השנים מתחיל באיום שלו בקליעה מבחוץ, מה שבאף אחת מהשנים לא היה לקר בעמדה מספר 5 (אפילו דריימונד גרין, בהרכבים נמוכים, כבר לא ממש נחשב לאיום קליעה מבחוץ שההגנה סופרת). מעבר לכך, מדי פעם הוא מביא לידי ביטוי את הנוכחות שלו בצבע בריבאונד התקפה או בתפיסת מקום בפוסט. הוא אוהב במיוחד לנוע מהר לצבע ולנעול את השומר שלו בשניות הראשונות של התקפה אחרי החטאה של היריבה, בזמן ששאר ההגנה עסוקה בהיסטריה סביב המילים הכי מפחידות בעולם הכדורסל כיום: הספלאש בראדרס בהתקפת מעבר. לפעמים קאזינס לוקח ריבאונד הגנה ומוביל בעצמו את הכדור, הוא טוב מהצפוי בתזמון המסירה לשחקנים שחותכים לסל תוך כדי תנועה שלו קדימה.
בהגנה, הנוכחות של קאזינס הרבה יותר בולטת, אך בעיקר לרעה. הוא לא נטול יכולות הגנתיות, יש לו שילוב יוצא דופן בין הגנה טובה על הטבעת, יכולת ריבאונד ויכולת חטיפה. הוא מספק 1.3 חטיפות ו-1.1 חסימות למשחק, הרבה מאוד האסל ביחס לכמות הדקות שלו, מה שתורם לקבוצה שגם בלעדיו מתמחה בהאסל הגנתי. נתוני ההגנה שלו על הטבעת טובים והנוכחות שלו משנה זריקות בצבע באופן עקבי. נתוני הריבאונדים הקבוצתיים בדקות שלו לא מרשימים בינתיים, בהמשך נדע אם מדובר במדגם קטן ולא מייצג או בבעיה שגם הוא לא מצליח לפתור.
אבל החסרונות ההגנתיים משמעותיים יותר מהיתרונות ומזכירים למה סנטרים כבדים נפלטו בשנתיים האחרונות מהרוטציה של קר. הוא מתקשה מאוד להתמודד עם סנטרים שקולעים מבחוץ ובאופן כללי עם פיק נ' רול בו הוא שומר על החוסם. קר מעדיף להשתמש כמה שיותר בחילופים אוטומטיים, אבל עם בוגי הוא מוותר על כך מראש ועובר להגנת פיק נ' רול סטנדרטית בה קאזינס יורד אחורה והשומר של מוביל הכדור נאבק בחסימה. קשה מאוד לקאזינס להתמודד עם מובילי כדור שמסוגלים גם לעלות לקליעה וגם לחדור באפקטיביות, ואם השחקן שעליו הוא שומר מתגלגל החוצה כמעט תמיד הוא יהיה פנוי לזריקה. בוסטון, עם קיירי אירווינג ואל הורפורד, חגגה עליו בעקביות. קבוצות ממהרות לסמן אותו כחוליה שהכי קל לתקוף. זו סיבה מרכזית לכך שבדקות של החמישייה הראשונה עם קאזינס גולדן סטייט סופגת 114.3 נקודות ל-100 פוזשנים והנט רייטינג שלה הוא בדיוק אפס.
הדקות של קאזינס עם ארבעת הגדולים הם רק חצי מהסיפור, כי כמחצית מהדקות שלו הוא מעביר בהרכבים של תחילת הרבע השני והרביעי. באופן מסורתי, קר נותן לסטף ו-KD לנוח ביחד בדקות האלה ומעלה הרכב שרץ ביחד בשנתיים האחרונות וכולל את דריי, קליי, שון ליבינגסטון, אנדרה איגודלה וסנטר מזדמן (בדרך כלל זה היה דייויד ווסט). זו חמישייה הגנתית נהדרת, אולי הטובה בליגה, אבל פעמים רבות הורגש המחסור בשחקנים יוצרים בהתקפה.
כאשר קאזינס מצטרף לרביעייה הזאת כסנטר, הוא נותן לחמישייה הזאת מימד נוסף וחשוב. בדקות האלה, ההתקפה מתבססת עליו באופן שמזכיר את ימיו בסקרמנטו. קר ארגן תרגילים שנועדו לעזור לו לתפוס עמדה טובה בפוסט, והוא מקבל שם כדורים בקצב גבוה במיוחד. יש ימים שהוא אפקטיבי יותר ויש שפחות, אך בדרך כלל הוא מנצל את ההתמודדות מול סנטרים מחליפים כדי לחגוג בצבע. בזכות הדקות האלה, הנתונים שלו פר 36 דקות לא מאוד שונים מהנתונים בשנים קודמות, וכאשר הקליעה שלו תתייצב הם ייראו קרובים אפילו יותר.
גם ההגנה שלו בדקות האלה נראית הרבה יותר טוב, כנראה גם במקרה זה בגלל שאלה דקות של מחליפים רבים ודקות המנוחה של הסקוררים הבכירים. החמישייה הזו סופגת 85.9 נקודות ל-100 פוזשנים, זה אמנם מדגם קטן אך הוא מרמז על אחת החמישיות ההגנתיות הטובות בליגה. היכולות ההתקפיות של בוגי תורמות לנט רייטינג גבוה מאוד - הפרש של 25 נקודות ל-100 פוזשנים, מה שהופך את חמישיית הרבע השני והרביעי הזו ליעילה ביותר של גולדן סטייט השנה מבין חמישיות ששיחקו לפחות 30 דקות. אחד היתרונות הכי חשובים של הווריירס בשנתיים האחרונות היה בדקות האלה של הרכב המחליפים, עם קאזינס היתרון הזה רק גדל.
הנקודה הזאת חשובה במיוחד לקראת הפלייאוף. יכול להיות שיהיו קבוצות שיתקפו את קאזינס באופן שיקשה על קר להשאיר אותו בחמישייה לאורך זמן. ניתן להניח שיוסטון, למשל, תדאג שכל התקפה תפגיש בין ג'יימס הארדן לקאזינס. אבל היכולת שלו לתת ערך מוסף בדקות של המחליפים הופכת אותו לשחקן מאוד משמעותי גם במאץ'-אפים שיהיו בעייתיים עבורו. כל זמן שבוגי יהיה עסוק בהצלחה הקבוצתית ולא ידרוש יותר ממה שניתן לספק לו בסיטואציה הזאת, הוא ייתן לסטיב קר אפשרות חדשה שקר מוכיח כבר עכשיו שהוא יודע איך להשתמש בה. בכל מקרה, החזרה הדי חלקה שלו לעניינים וההשתלבות היפה בגולדן סטייט הופכות אותו לאחד השמות החמים בקיץ הקרוב, וזה בדיוק מה שהוא קיווה שיקרה כשחתם בווריירס לשנה. רק שלא יהרוס את זה.