הצהרה לא דרמטית: התבוסה בוויטוריה הנחיתה את מכבי תל אביב לקרקע

במשך חמישה חודשים תמימים ישב יאניס ספרופולוס בביתו, מחוסר עבודה. עוזרו, ואסיליס יראגוטליס, החל לאמן קבוצת ילדים באתונה למחייתו. והנה, הם חזרו לקדמת הבמה, זכו לעדנה מחודשת - ובשביל מה? בשביל לשוב לזירת הפשע ולצאת ממנה מוכים וחבולים, בדיוק כמו לפני שנה.

אשתקד, בוויטוריה, ספגו המאמן היווני ועוזרו את ההפסד הקשה ביותר בקריירת היורוליג המשותפת שלהם, 86:54 עם אולימפיאקוס בידי באסקוניה. יוהאנס פוגטמן קלע אז 19 נקודות. אתמול (חמישי), שוב מול ספרופולוס ויראגוטליס, והפעם נגד מכבי תל אביב, הוא צלף 20 והצעיד את קבוצתו ל-73:97. שני משחקים, שתי תבוסות, 39 נקודות, 56 הפרש.

הצהובים ידעו היטב מה מונח על הכף. זה היה משחק של הצהרת כוונות; משחק של הצהרת הון. ניצחון בפרננדו בואסה ארנה נמשל כהכרזה חגיגית - מכבי חזרה. הוא היה מציב אותה בעמדת זינוק נפלאה לזכייה בכרטיס לפלייאוף, במה שנשמע עד לפני שלושה שבועות בלבד כתרחיש דמיוני, הזוי, בלתי אפשרי (כל התשובות נכונות).

אז הפעם זה לא קרה. לא מפתיע, די צפוי, לגיטימי לחלוטין ואפילו קצת מתבקש. וכך, סופרת מכבי תל אביב 15 הפסדים רצופים על אדמת ספרד בארבע השנים האחרונות. התבוסה אתמול הייתה הקשה מכולן; לא רק בגלל ההפרש הגבוה ביותר (24 נקודות), אלא גם בגלל המשמעות. באסקוניה, שתצא לשלושה משחקי חוץ בלבד עד תום העונה הסדירה, עקפה את הצהובים במאזן הכולל ותחזיק ביתרון עליהם בכל טבלה פנימית (אם בכלל תהיה כזו).

כדי לחולל עוד מהפך כזה ולחלוף על פני ולימיר פראסוביץ' ושחקניו, תזדקק אלופת המדינה למשהו מיוחד. מיוחד לפחות כמו מה שעשתה בארבעת המחזורים החולפים.

עוד בנושא

רצף הניצחונות נקטע, מכבי תל אביב הובסה 97:73 בידי באסקוניה
יאניס ספרופולוס מתוסכל: "אנחנו לא מספיק קשוחים ואגרסיביים"
באיירן מינכן סיבכה את מכבי תל אביב עם ניצחון מפתיע על פנר

יש היגיון רב בהחלטתו של ספרופולוס להעלות את ג'רמי פארגו המתאושש בחמישייה הפותחת. במצבו הפיזי העדין, אחרי פציעת גב לא פשוטה ועם ביטחון שצריך לעלות ולהצטבר, נכון לאפשר לו להיכנס למשחק כשהוא חד וממוקד מיד בתום החימום, ולא לשגרו לפרקט קר מהספסל. אלא שיש לשילוב הלא טבעי הזה מחיר.

בשני המשחקים הראשונים שלו ביורוליג, מול פנאתינייקוס ובאסקוניה, פארגו ירד לנוח אחרי חמש דקות וחצי כשקבוצתו בפיגור. וזה לא רק הפיגור: בשבוע שעבר הוחלף ב-13:11, כשהרכז מנגד ניק קלאתיס כבר עם שבע נקודות ואסיסט; אתמול הוחלף ב-14:8, כשהרכז מנגד לוקה וילדוסה הספיק לצבור חמש נקודות ואסיסט.

לפארגו יש נסיבות מקילות, וספרופולוס בוודאי ינסה לשאוב עידוד משתי השלשות שקלע כאיזשהו סימן לבאות, אבל מה עם האחרים? בדומה למה שקרה לג'וני אובריאנט אחרי תצוגת התכלית שלו נגד אולימפיה מילאנו, גם אנג'לו קלויארו נחת בחזרה למציאות מ-20 הנקודות ו-11 הריבאונדים שלו על פאו, ונתקע על 1 מ-4 מהשדה; אלכס טיוס, שייאלץ מעתה לסחוב על גבו את הניחוס של שחקן החודש ביורוליג, קלע סל ראשון (ואחרון) במעמקי הגארבג' טיים ברבע הרביעי; ומשחק חוץ שבו קבוצה זורקת יותר לשלוש מאשר לשתיים, ופוגעת רק ב-32 אחוזים מחוץ לקשת, בוודאי לא יכול להסתיים טוב.

מבט על עמוד השחקן של פוגטמן באתר היורוליג מעלה תמונה מטרידה: זו עונתו השלישית של הפורוורד/סנטר הגרמני בבאסקוניה - ועקומת המספרים לא ממש עובדת לטובתו. 10.1 נקודות למשחק ב-2017, 8.7 אשתקד ו-5.7 עד אתמול בעונה הזו.

אלא שהמספרים העונתיים מספרים רק חלק ממה שעובר על השחקן המיוחד הזה. פתיחת העונה שלו הייתה מזעזעת - עד פציעתו של טוקו שנגליה, שהחזירה אותו לחיים בבת אחת, כאילו לא התבזבזו שלושה חודשים מחייו, כאילו לא נפגע הביטחון העצמי וכאילו מפגני האימה שלו בכלל לא התרחשו.

* פוגטמן מאז הפציעה של שנגליה:
12.6 נקודות, 47.8% לשלוש, 8 ריבאונדים, מדד 19.1.

* פוגטמן עד הפציעה של שנגליה:
3.7 נקודות, 20% לשלוש, 3.9 ריבאונדים, מדד 6.3.

* פוגטמן במשחקי בית נגד מכבי תל אביב:
19 נקודות, 66.6% לשלוש, 5 ריבאונדים, מדד 21.3.

ההפסד בוויטוריה, משמעותי ככל שיהיה, היווה רק תחילתו של הערב הבעייתי שעבר על מכבי תל אביב. אחרי כמה וכמה שבועות, שבהם גם התוצאות במשחקים המקבילים עבדו לטובתו של ספרופולוס, הקארמה התהפכה ואלילת המזל פשטה את הצעיף הצהוב.

מי שקיווה להישאר במרחק נגיעה מבאיירן מינכן, נאלץ לחזות בה מנצחת את פנרבחצ'ה 86:90 בתום דרמת ענק, שהסתיימה רק אחרי שתי הארכות. ומי שחלם על הסתבכות של ברצלונה והיגררות שלה כלפי מטה, למאבקי העלייה, קיבל תשובה ניצחת בפיראוס - עם 55:76 מהדהד של הקטאלנים על אולימפיאקוס. בשבוע הבא מגיע דיוויד בלאט ליד אליהו, וכמו בסיבוב הראשון הוא יפגוש את האקסית אחרי תבוסה ביתית קשה (99:75 למילאנו). בפעם הקודמת הוא ניצל זאת כדי להתאושש.

המשמעות, מבחינתה של מכבי, ברורה: שני המשחקים הקרובים, נגד אולימפיאקוס (בבית) ובעיקר נגד מילאנו (בחוץ), יקבעו לאן העונה הזו הולכת. אם לא תנצח בהם, אז הריצה מהשבועות האחרונים תיזכר רק כאנקדוטה בדרך לשום מקום; במקרה שתצלח את המשוכה, ותישאר לאורך זמן בקרבת השמינייה המובילה - גם אם לבסוף לא תיכנס אליה - הרי שספרופולוס יכול לסמן לעצמו הצלחה במסע המורכב של עונת 2018/19.