שחקן ספרטה פראג ונבחרת ישראל טל בן חיים התארח השבוע בפודקאסט "הפודיום" וסיפר על הפציעה והשיקום (אמור לחזור בחודש הבא), על העונה הקשה מבחינה מקצועית, על העונה הנוכחית של מכבי תל אביב, העסקה המיוחדת עם הפועל תל אביב, הוצאת החוץ מול סכנין ב-2016, נבחרת ועוד ועוד.
עוד בנושא
אוהד הפועל באר שבע על הפאסון שאבד לאלופה היוצאת
קלינגר מחכה לאישור של חוגג כדי לצרף את שלומי אזולאי
תסכול במכבי חיפה, ולאן נעלם תגלית העונה מוחמד עוואד?
ציטוטים נבחרים
על הקושי שבפציעות רציניות:
"בסופו של דבר מה שמניע שחקן כדורגל זה המשחק. זה לקום בבוקר לאימון במינוס 10 וכאילו לשנוא את זה, אבל ברגע שהתחיל המשחקון, לא תרצה להיות בשום מקום אחר בעולם. אז ברגע הפציעה הייתי הכי עצוב שהייתי אי פעם בחיים שלי, כי אתה מבין שאתה לא הולך לעשות את הדבר שאתה הכי אוהב לעשות - לפחות בשבעת החודשים הקרובים".
העונה הראשונה והקשה בצ'כיה:
"הפערים ביני לבין שאר השחקנים בליגה הישראלית הרבה יותר גדולים מאשר שם. אני עדיין מהטופ-3 מהירים בקבוצה, ביציאה מהמקום ובכוח מתפרץ, אבל הפער בינינו לבין שאר השחקנים הרבה פחות גדול מאשר בישראל. פתאום מהירות זה לא מספיק. הקצב של המשחק ורמת האגרסיביות שונים, אפילו באימונים. במכבי, באימונים היינו די נזהרים אחד על השני. שם זה לא קיים. שם, משחקון באמצע השבוע זה כמו דרבי תל אביבי. אנשים פותחים גבות, שיניים, אף. קצת דם, פלסטרים, וחוזרים חזרה… במבחן התוצאה, בתור קבוצה לא היינו טובים".
לאוהדי מכבי שביקשו לשאול מתי חוזר:
"אני בטוח שהדלת פתוחה בשבילי במכבי תמיד. אני מאוד אוהב את מכבי ואני בטוח שגם במכבי אוהבים אותי. התשובה היא 'תחכו', בינתיים הם מחכים בסבבה, הם מסתדרים טוב מאוד גם בלעדיי".
העובדה שלא שוחרר בינואר 2017 (ברוז', סין):
"כולם במכבי ידעו שיש לי 2.9 מיליון יורו [סעיף שחרור]. ההצעה מברוז' עמדה על 5. במכבי ויתרו על 2.1 מיליון יורו. זה המון כסף. שמע, אני מסתכל על זה מהמקום שלי - אני לא יכול להבין איך הם ויתרו על זה. ג'ורדי אמר לי מפורשות, הוא לא הסתיר - אני עומד על הרגליים האחוריות שתישאר, כי אם אני משחרר אותך עכשיו, אני כאילו אומר לכולם שאני מוותר על האליפות. הבנתי אותו ולא כעסתי. ג'ורדי חשב על טובת מכבי ולא על טובת טל בן חיים. וזה בסדר. הוא לא חייב לי כלום".
"סימפטום העונה הרביעית" של מכבי תל אביב ב-2015/16 ושל באר שבע העונה:
"תראה את באר שבע, שאחרי שלוש שנים עושה עונה קטסטרופה. אנחנו אחרי שלוש שנים סיימנו במקום השני וגמר גביע זה היה נראה לכולם כזו קטסטרופה. עכשיו כולם מקבלים פרופורציות על מה זו קטסטרופה אחרי שלוש שנים של אליפות. אנחנו עלינו לליגת האלופות, מאמן עזב אחרי זה, היינו קצת פחות טובים, אוהדים התחילו לקלל אותנו - לא שזה לא בסדר, כשהקבוצה לא טובה אוהדים יכולים לקלל. אבל 81 נקודות, גמר גביע, אוקיי, אז הפסדנו אליפות לקבוצה שבאותה העונה… מורידים בפניהם את הכובע. אם עשו 83 נקודות בעונה - כל הכבוד. מגיע להם לזכות. אבל העונה שלנו היתה רחוקה מלהיות גרועה. גם בעונה החמישית. איך שאתה לא הופך את זה - מקום שני וגמר גביע".
על הקפטן לשעבר:
"ייני עזב אחרי האליפות השלישית. הוא סופר חשוב. הוא הקפטן הכי טוב שהיה לי בתור שחקן ואני בטוח שגם אם אשחק עוד 100 שנה, אז עדיין הוא יהיה מקום ראשון. זה הכול. בוא נגיד ככה - לבאר שבע בטוח אין קפטן כמו שרן אבל לא רק לבאר שבע - זה באופן כללי. אין אף קבוצה בעולם עם קפטן כמו שרן".
ניתוח מקצועי של הצהובים העונה:
"קבוצה מסודרת, חבל על הזמן. האמצע - פרץ/גלזר/גולסה, שניים מהשלושה, ביחד עם מיכה - זה אמצע שהוא חלום של כל שחקן התקפה. מיכה זה השחקן שמצליח להשפיע הכי הרבה על המשחק, ובדרך שלא ראיתי דבר כזה. לא ראיתי שחקן שמשפיע ככה על משחק בלי לתת 30 גולים בעונה. ואי אפשר אפילו להיכנס בו. הוא כל כך חכם שלא נוגעים בו. כניסות שאני הייתי מקבל בישראל במחצית אחת, הוא מקבל בעונה שלמה".
על העסקה ה"מיוחדת" שהביאה אותו להפועל תל אביב:
"הם קנו 25% מהכרטיס שלי, עברתי לשם בחוזה לשנתיים, ובמהלך השנתיים כל קבוצה אחרת יכולה לקנות אותי במיליון וחצי יורו ורק עמוס לוזון מחליט אם כן. בואו נהיה אמיתיים, חיים רמון בכלל לא היה במו"מ. הוא איש טוב שניסה לעזור לקבוצה. בגלל כל מני אחיתופלים, הם עשו את העסקה הזו. עברתי למכבי תודות לסעיף המפוקפק שהם בכלל הכניסו. הם חתמו על הנייר הזה, לא אף אחד אחר".
האאוט מול סכנין, ולמה במשחקים באירופה מכבי תל אביב היתה מוציאה כדור?
"תחזיר אותי אחורה, אני עושה את אותו הדבר. אנחנו, נגד באזל ובליגת האלופות, לא עשינו מה שקבוצות היו עושות נגדנו בארץ. היינו מגיעים כאן למצב שבמחצית יורדים, 0:0, ושיחקנו 12 דקות. לא משחקים, לא משחקים. ותחזיר אותי לאאוט, אני שחקן במכבי תל אביב. הכדור מגיע אל עותמאן, עשיתי לחץ טוב, לא היה לו מה לעשות, יוסי [אבוקסיס] עושה לו סימן של 'תעביר זמן', הוא עושה כאילו הוא מחזיק את השריר האחורי, נופל. אני עכשיו צריך לשחק איתך במשחק הזה? אני צריך לשתף איתך פעולה? לקחתי את הכדור, הוצאתי אאוט, נהיה מזה גול. בסופו של דבר לא קרה לו שום דבר, לא? אז אני בסדר גמור".
על ההחלטה של עומר דמארי שלא לעבור למכבי תל אביב:
"הוא בחור שהוא לויאלי, אוהב את המועדון, ולא רצה לעבור. זכותו. אמרתי לו - אני חושב שהוא נפגע מזה. אבל הוא חושב שלא והלך בדרך הזו. יצא לי לראות כבר כמה אוהדים שמקללים אותו. עכשיו הקבוצה לא טובה ובלתי אפשרי להיות טוב והוא נפצע וחזר אחרי כמה שנים שלא שיחק רציף ואוהדים אומרים 'זה לא עומר של לפני חמש שנים' ו'אולי לא היה כדאי להביא אותו'. אני חושב שהוא טעה. אבל הוא בחר בדרך הזו. זכותו. החיים שלו. אמרתי לו שזה לא חכם, הצעד שהוא עשה. אני הייתי מת שהוא יבוא למכבי, כשהייתי במכבי".
על הכישוף מול גארת' בייל במהלך ה-0:0 של נבחרת ישראל בקרדיף:
"אני גדלתי בכפר סבא, בשכונה, איפה שבית הספר היסודי שלי היה. גולדה. ככה קראו לבית הספר. ככה היינו עושים בתור ילדים, כשהיתה בעיטה חופשית או פנדל. עומדים, 0:0, נלחמים נגד ויילס, נבחרת יותר טובה מאיתנו, תוקפת אותנו גלים-גלים, אנחנו רק הגנה. איצטדיון, אווירה, הכול לטובתם ועדיין 0:0. נלחם בשיניים, מזיע, מת, 80 דקות או 85, אני לא זוכר באיזו דקה היתה הבעיטה החופשית הזו.
אתה אומר 'אם הוא נותן עכשיו גול איזו באסה, איזה כאב לב'. וזה פשוט יצא ממני, אתה מבין? הילד, הילדות, השכונה, זה מה שיצא ממני באותו רגע. בסוף לא היה גול, אני שמח, אבל ממש לא עשיתי את זה בשביל… אתה יודע מה? אפילו לא הייתי מודע למה שאני עושה. אחר כך ראיתי את זה, אמרתי 'יואו איזה דפקט, מה הוא עושה?' אני במשחק נבחרות פה, אני לא בגולדה. בסוף זה יצא קומי, מצחיק. אני בכלל נכנסתי במחצית באותו המשחק, לא פתחתי. ואני יוצא, 0:0, תוצאה טובה, ויילס היו טובים מאתנו, נתנו לנו 0:3 בארץ, יופי של תוצאה. והטלפון שלי? כשנתתי צ'יפ לבופון הטלפון שלי לא היה ככה".
להאזנה לפרק המלא של הפודיום, עם טל בן חיים:
אייפון
ספוטיפיי
גוגל פודקאסט