פחות משלוש דקות לכל חמישייה: דפוסי הפעולה שהובילו לקריסת מכבי תל אביב

המחזור השביעי ביורוליג הפך לשובר מומנטומים ומחשב מסלולים מחדש עבור מכבי תל אביב. אשתקד היא הגיעה אליו אחרי שני ניצחונות רצופים על אולימפיה מילאנו וריאל מדריד, אבל הובסה בבית במפתיע ב-20 הפרש בידי אנאדולו אפס; לפני שנתיים סחבה שני הפסדים רצופים, אולם התאוששה עם ניצחון מרשים על ז'ליקו אוברדוביץ' ואלופת אירופה שבדרך, פנרבחצ'ה.

עם שלושה הפסדים בשלושה שבועות, ובעיצומה של פתיחת העונה הגרועה בתולדות המועדון, רק תוצאה חיובית הערב (שישי, 22:00) בגראן קנאריה תציב את נבן ספאחיה ושחקניו בעמדה שממנה אולי יתאפשר להם לדבר על התאוששות ועל כניסה עתידית למאבקי הכניסה לפלייאוף. תוצאה שלילית עלולה להציב את ספאחיה ושחקניו במקומות אחרים, ואפילו במדינות אחרות זה מזה.

מאפיינים רבים יש לתקופת המשבר במכבי: חלקם נסיבתיים ומקילים - כמו שיבוץ המשחקים האכזרי ומכת הפציעות שניחתה עליה; באחרים, דוגמת היציאה החלשה מפסקי זמן, אובדן השליטה במשחק הקבוצתי והיעדר המשמעת במקרים מסוימים, נגענו לאורך החודש האחרון. אבל ישנם גם כמה דפוסי פעולה שחוזרים על עצמם משבוע לשבוע, ושבמידה רבה הובילו את הצהובים למקום בו הם נמצאים כעת.

חברת NewStats.Eu, שבראשה עומדים כריסטוס מרמרינוס (עוזר מאמן אולימפיאקוס ב-14 השנים האחרונות) ולזארוס פפאדופולוס (סנטר נבחרת יוון, פנאתינייקוס וריאל מדריד לשעבר) מספקת שירותי סטטיסטיקה מתקדמים למספר מועדונים באירופה. לפניכם ניתוחי העומק שביצענו בעזרתה.

רבות נכתב ודובר על ניהול המשחק של ספאחיה, שמשדר לא מעט לחץ ועצבים על הקווים ומתקשה להוציא משחקניו את המיטב. המאמן הקרואטי עדיין מגשש את דרכו בחיפושים אחר ההרכב האידיאלי, ולא ממש מצליח. כך זה נראה במספרים:

* במהלך ששת המשחקים האחרונים, הציבה מכבי תל אביב לא פחות מ-97 חמישיות שונות על הפרקט. בממוצע, כל הרכב זכה לשחק יחד פחות משלוש דקות.

* מבין ה-97, שישה ציוותים בלבד זכו לשחק יחד במשך עשר דקות ויותר. במצב שכזה, של אימון יתר ("אוברקואוצ'ינג"), מתקשים השחקנים לגבש כימיה משותפת האחד עם השני.

* רק 29 מ-97 החמישיות העמידו תוצאה חיובית וקלעו יותר נקודות מהיריבה. הציוות המצליח ביותר כלל את סקוטי ווילבקין, מייקל רול, דיאנדרה קיין, אנג'לו קלויארו וטאריק בלאק - ועמד על 16 נקודות יתרון ב-31 דקות משותפות.

* צריך לומר: חילופים תכופים אינם בהכרח ערובה לכישלון. שרונאס יאסיקביצ'יוס, לדוגמה, הפך את דפוס הפעולה הזה לחלק מהפילוסופיה שלו, ובששת משחקיה הראשונים של ז'לגיריס קובנה העונה הוא העמיד לא פחות מ-141 חמישיות שונות (44 מהן מנצחות); עם זאת, גם הליטאים עדיין לא ממש מוצאים את עצמם ועומדים עד כה על שלושה הפסדי בית בשלושה משחקים.

שש קבוצות מצליחות לחצות העונה את רף 41 האחוזים לשלוש ביורוליג: אנאדולו אפס, באיירן מינכן, ריאל מדריד, פנרבחצ'ה, ז'לגיריס קובנה - ועוד קבוצה נטולת זהות. בכל שבוע היא מייצגת עיר אחרת ומחליפה מדים; לעיתים היא משחקת בירוק ולעיתים באדום, לבן או שחור. הקבוצה הזו היא האחת שמתמודדת מדי מחזור נגד מכבי תל אביב.

יריבותיה של האלופה הישראלית ממטירות עליה שלשות ב-41.5 אחוזי דיוק; שום קבוצה אחרת לא סופגת כל כך הרבה. כשמביטים מי הם האנשים שהצטיינו נגד הצהובים וירו שלשות ללא הכרה, עולה מסקנה ברורה שאין כאן מקריות. כמעט בכל משחק מפציע שחקן תורן מעמדות הכנף - הסקנד גארד ובעיקר הסמול פורוורד - ומאתגר את מערכת השיאים שלו ביורוליג. מדובר בארבעה שחקנים, מארבע קבוצות שונות, שהעמידו בזה אחר זה מספרים מפלצתיים: 65 נקודות ב-85 דקות, 78 אחוזים לשתיים ו-80 אחוזים לשלוש.

* מאט לוג'סקי מפנאתינייקוס אמנם קלע רק שתי שלשות במחזור הפתיחה באואקה, אבל הגיע ל-20 נקודות ב-22 דקות.

* אקסל טופאן מאולימפיאקוס ירה ארבע שלשות מחמישה ניסיונות במעט פחות מ-14 דקות נגד מכבי; בחמש הופעותיו האחרות, עד אתמול, הוסיף עוד ארבע שלשות מ-13 ניסיונות ב-78 דקות.

* ויקטור קלאבר מברצלונה קבע מול הצהובים שיאים עונתיים בנקודות (14), במדד (22), בקליעות מהשדה (5) ובזריקות (6). הוא צלף שתי שלשות בניצחון הזה, ובדומה לטופאן עמד על 1 מ-7 ב-107 דקות ביתר המשחקים.

* וג'ייסי קרול, אוי, ג'ייסי קרול. במהלך הרבע השני ביד אליהו, בתוך חמש דקות, צלף הגארד הבלתי נגמר של ריאל מדריד ארבע שלשות; את הערב כולו סיים עם 16 נקודות ב-19 דקות.

התצוגות האלה לא הגיעו משום מקום; לאור פציעותיהם של ווילבקין, בלאק וג'רמי פארגו, נותרו עמדות 3-2 כיציבות ביותר במכבי, והשניים שמובילים אותן הם רול וקיין. במקרה של רול לא מדובר בהפתעה גדולה, מאחר שהוא לא נחשב לגדול השומרים באירופה, בלשון המעטה, ושלוש מארבע השלשות של טופאן נקלעו כשהוא הוצב עליו. במסגרת הגנת החילופים הנהוגה במכבי, רול יוצא לעזרה לא פעם וחוזר לאט מדי לשחקן שעליו הוא שומר.

קיין, מצידו, נחשב אולי לשחקן ההגנה הטוב ביותר בקבוצה, והוא מצטיין בעיקר במניעת הכדורים ובהיצמדות אגרסיבית ליריביו, אבל היציאה שלו לקליעות לוקה בחסר - ושלוש מארבע השלשות של קרול נקלעו מולו.

אגב, רק אחת משמונה הצליפות של כוכבי אולימפיאקוס וריאל נזרקו במצב חופשי, לאחר שרול נתקע בחסימה מתחת לסל והותיר את טופאן פנוי; שבע השלשות האחרות נקלעו מעל ידיו של שחקן שומר, שלא ממש הצליח להפריע לכדור או ליירט אותו בדרכו לטבעת.

הניצחון היחיד של מכבי תל אביב הושג בערב שבו ספגה 68 נקודות, אולם יריבותיה שאינן בודוצ'נוסט (כלומר, אלו שהן קבוצות יורוליג אמיתיות) קלעו מולה 85.4 בממוצע למשחק. בפודגוריצה נזקקו הצהובים לתצוגה הרואית של שני הכוכבים הבלתי מעורערים - ווילבקין ובלאק העמידו יחד שורה פנטסטית של 38 נקודות, 9 מ-11 לשתיים, 6 מ-11 לשלוש, עשרה ריבאונדים וחמישה אסיסטים.

באופן לא מפתיע, בלאק הוא השחקן הבולט של מכבי בלא מעט אספקטים, ואין זה מקרי שהקבוצה "התפרקה" והובסה ב-18.5 נקודות הפרש דווקא בשני המשחקים שהחסיר. בלאק הוא היחיד שמדד הפלוס/מינוס שלו חיובי - כלומר, מכבי ניצחה את יריבותיה ב-14 נקודות בזמן שהסנטר היה על הפרקט; מלבד נמרוד לוי, ששותף למשך דקה אחת בלבד, הקבוצה עמדה על הפרש סלים שלילי אצל כל האחרים.

מי שבולט לרעה בתחום הזה הוא ג'וני אובריאנט, שיחד איתו הפסידו הצהובים בפער של 80 נקודות - וניצחו ב-37 הפרש בלעדיו. בכל דקה שהוא שיחק, הקבוצה הפסידה ב-0.65 נקודות. ממוצעיהם של רול (הפסד של 0.2 נקודות לדקה), ווילבקין (0.16-) וקיין (0.12-) די מתיישרים עם הממוצע הקבוצתי, שעומד על 0.18- בדקה.