מה שיפה ב-NBA זה שמצד אחד מדובר בליגה הכי צפויה בעולם ומצד שני, בכל רגע נתון יכול לקרות משהו מדהים שלא ציפית לו. על פני 82 משחקים פלוס פלייאוף במתכונת של הטוב מ-7 כמעט תמיד הקבוצה הטובה ביותר תנצח. הסיכויים למהפכת האנדרדוג נמוכים יותר מכדורגל, לדוגמא, אולם מצד שני, יש יחסית מרווח גדול לטעות. מספיק ששחקן בכיר אחד נפצע, או שפתאום אחד הכוכבים שלך מורחק, או שהסקורר המוביל נכנס למשבר קליעה, או ששחקן שלא ציפית ממנו לכלום עושה קפיצת מדרגה, ולפתע כל מערכת הציפיות משתנה. זה מה שיוצר את הליגה הכי צפויה בעולם מצד אחד, אבל הכי דינמית מצד שני. זה קונפליקט שקשה להתרגל אליו, בטח בעידן השלטון המלוכני של הווריירס, אבל בעונה החמישית של האלופה תחת סטיב קר ובעונה השלישית עם קווין דוראנט כבר אפשר להגיד שהתרגלנו.
חלק מההרגל הוא לנסות להבין איפה שאר הקבוצות בליגה עומדות ביחס לגולדן סטייט, ואיפה הן עומדות ביחס לעצמן. הניסוי הזה הוא ראשוני לגמרי ומתיימר לדרג את כל קבוצות הליגה לפי מפתח מסוים. המפתח הזה כולל אינספור פרמטרים כמו המאזן של הקבוצה, ה-Net Rating שלה, חוזק הלו"ז וכמובן הדעות הקדומות שלי, שאתם מוזמנים לחבוט בהן בכל הפינות החשוכות של האינטרנט.
הדירוג למעשה יתחלק למקבצים, כאשר בכל מקבץ דירוג אני אתמקד בקבוצה אחת ואנסה לספר את הסיפור שלה ומה האתגרים שלה בעודה מנסה להתקדם או לשמור על מקומה.
*כל הסטטיסטיקות נכונות לאתמול
עוד בנושא
קליי תומפסון הפגיז שיא NBA חדש של 14 שלשות מול שיקגו
מספרי הלילה ההיסטורי של תומפסון, והאם לברון מאבד סבלנות?
הצמד הטוב בהיסטוריה? שיתוף הפעולה המשופר בין קרי לדוראנט
מקבץ 1 - קליבלנד קאבלירס
30. קליבלנד קאבלירס (6:0)
על ההתחלה אני הולך נגד הפורמט שלי משום שקליבלנד היא כרגע מקבץ בפני עצמה. הקאבס, נכון לעכשיו, הם מובלעת בליגה הטובה בעולם. הם קבוצה עם שחקני NBA, חלקם טובים מאוד, אבל לא נראה שיש להם מוטיבציה לשחק כדורסל או שיש ביניהם איזשהו חיבור. ונכון לעכשיו, גם מאמן קבוע אין להם. כבר בעונה שעברה קליבלנד היתה קבוצה בינונית מאוד שהקשר היחיד בינה לבין צמרת הליגה היה לברון ג'יימס. העונה, כאשר הקשר הזה נפרם, הם צוללים במהירות. נכון לכתיבת שורות אלו הם נמצאים בתחתית הליגה גם ביעילות התקפית וגם ביעילות הגנתית, שזה הישג לכשעצמו. קווין לאב נפצע, יש שם יותר מדי ג'ורדן קלרקסון וגם מעט הניצוצות שעוד יש שם מצד ג'די אוסמן וקולין סקסטון נבלעים בתוך האפרוריות של אוהיו.
לקאבס אין כרגע איום מחוץ לקשת (הם אחרונים בליגה במספר קליעות וזריקות מחוץ לקשת) ואין להם גם איום של ממש חדירה לצבע. עד המשחק הלילה מול הפייסרס רק הווריירס והסיקסרס חדרו פחות לאזור הצבע, אבל להן יש שלל איומים אחרים, כך שקליבלנד כרגע קבוצה בלי גו-טו-מוב התקפי ובלי איזשהו סגנון קוהרנטי בהגנה. חלקנו חשב שהעזיבה של לברון תגרום לכך ששחקנים אחרים יתעלו ושלא נקבל פשוט 48 דקות של חוסר אונים, כפי שהיה בעונות האחרונות של הקאבס כאשר לברון היה יורד לספסל. בינתיים נראה שהתסריט הגרוע ביותר מתממש.
מקבץ 2 - המוכשרות שעדיין לא מצאו את עצמן
29. אוקלהומה סיטי ת'אנדר (4:1)
28. יוסטון רוקטס (4:1)
27. וושינגטון וויזארדס (5:1)
26. מינסוטה טימברוולבס (4:3)
אפשר לדבר על כל קבוצה בקטגוריה הזו שעות. הטימברוולבס, מן הסתם, הם הדוגמא האולטימטיבית לפרנצ'ייז לא מתפקד שאיבד את דרכו, והם כנראה יישארו בקטגוריה הזו עד שמשהו ישתנה שם בגזרת ג'ימי באטלר/טום תיבודו. הוויזארדס גם כן פתחו בצורה מאכזבת, אבל הם מקבלים קצת הנחה כי היה להם לו"ז יחסית קשה עד עכשיו והם נתנו פייט לטורונטו בבית, הפסידו בהארכה לפורטלנד בחוץ ונתקלו בסטף קרי גרסת 2016 שאין ממש מה לעשות מולו. הרוקטס מקבלים הנחה דומה בעקבות ההרחקה של כריס פול והפציעונת של ג'יימס הארדן, וסביר להניח שברגע שהשניים הללו יחזרו הם ימצאו את דרכם חזרה לצמרת (נתון מעניין ששווה לעקוב אחריו לגבי הרוקטס - הם בקושי מגיעים לקו ביחס לעונות קודמות. יכול להיות שזה סתם החסרון של פול והארדן ויכול להיות שזה שינוי בשיפוט. שווה לעקוב).
הקבוצה שבאמת מדאיגה במקבץ הזה היא אוקלהומה סיטי. אמנם ראסל ווסטברוק נעדר משני משחקים, אבל גם במשחקים בהם הוא שיחק הת'אנדר נראו חלשים מאוד. הקליעה שלהם בעייתית עד כדי כך שאני מופתע כל פעם שהם קולעים שלשה (24% מהשלוש נכון לכתיבת שורות אלו, אחרונים בליגה כמובן). בנוסף, הם ממשיכים את המסורת של להיות אחת הקבוצות שמוסרת הכי מעט בליגה. הם כרגע מדורגים במקום ה-28 בליגה בכמות מסירות, וזה הדירוג הכי גבוה שלהם מאז שקווין דוראנט עזב.
האחוזים משלוש עוד יתיישרו, אבל הסגנון בו הקבוצה משחקת (או היעדרו) שם תקרה די קשיחה על מה שהקבוצה הזו יכולה לעשות, משום שהיא תלויה לגמרי בחסדיו של ווסטברוק. חצי הדקה האחרונה מול בוסטון הדגישה את הנקודה הזו בצורה הברורה ביותר. בעוד מצד אחד בראד סטיבנס יצא מפסק זמן עם תרגיל שכישף את כל שחקני הת'אנדר ופינה את מרכוס מוריס לשלשה יחסית פנויה שהעלתה את הסלטיקס לפלוס 3, הת'אנדר יצאו מפסק הזמן שלהם עם הוצאת כדור לווסטברוק שפשוט ירה שלשה שלא פגעה בכלום. אם זה היה התרגיל, אז בילי דונובן נכשל בתפקידו. אם זה לא היה התרגיל, אז מה לעזאזל ווסטברוק עושה?
OKC עוד תנצחו הרבה משחקים כי יש לה מספיק כשרון (יש כמה פוזשנים בכל משחק שממחישים כמה פוטנציאל יש לקבוצה הזו, מה שהופך אותה לעוד יותר מתסכלת) כך שהיא תצא מהתחתית, אבל כל עוד לא תהיה לה שיטה וסגנון מעבר ל-"הנה, ראס, קח את הכדור ותציל אותנו", היא לעולם לא תממש את הפוטנציאל שלה ותגיע לצמרת הגבוהה.
מקבץ 3 - הצעירות שמפסידות וטוב להן
25. ניו יורק ניקס (5:2)
24. שיקגו בולס (5:2)
23. פיניקס סאנס (5:1)
22. אטלנטה הוקס (4:2)
21. אורלנדו מג'יק (4:2)
אף אחת מהקבוצות הללו לא אמורה לאיים על הפלייאוף העונה וכולן לוטשות עיניים לדראפט 2019 בזמן שהן מתפללות שהפרוספקטים הצעירים שלהם יראו ניצוצות. בינתיים טריי יאנג וג'ונתן אייזק עושים את זה באטלנטה ובאורלנדו, בהתאמה. זאק לאבין כנראה קרא את כל הטורים שאמרו שהוא לא שווה 80 מיליון דולר לארבע שנים ובינתיים הוא מתפוצץ על הליגה 29.3 נקודות ב-53% מהשדה (בהגנה הוא עדיין מזעזע, למי שתוהה) ובניקס ממשיכים לחכות למשיח, כל עוד קריסטאפס פורזינגיס וקווין נוקס פצועים.
פיניקס נראית כרגע כקבוצה המעניינת ביותר מהמקבץ הזה, בעיקר כי נראה שאיגור קוקושקוב, המאמן החדש, הביא שינוי סגנוני. היא הקבוצה שמוסרת הכי הרבה בליגה (חוץ מממפיס) אחרי שבעונה שעברה היתה בין עשר הקבוצות הגרועות בקטגוריה הזו והיא זורקת הרבה יותר שלשות (כמעט 40% מהזריקות שלה מגיעות מחוץ לקשת לעומת בערך 30% בעונה שעברה). דווין בוקר אמנם לא כשיר והסאנס הולכים להפסיד הרבה (רק השבוע יש להם את הת'אנדר, הספרס והראפטורס), אבל במקרה שלהם, עוד הפסדים בהווה הם למעשה עוד ניצחונות בעתיד. בינתיים הם בעיקר נהנים לראות את הכישרון הגולמי של דיאנדרה אייטון (שנראה כמו מוסר איכותי מאוד יחסית לביג מן).
מקבץ 4 - הבינוניות שעושות את המיטב
20. סקרמנטו (3:4)
19. ממפיס (2:3)
18. מיאמי היט (2:3)
17. שארלוט הורנטס (4:3)
16. ברוקלין נטס (5:2)
15. דאלאס מאבריקס (5:2)
14. סן אנטוניו (2:4)
13. לוס אנג'לס קליפרס (2:4)
הציפייה היא כמובן שסקרמנטו תידרדר למקבץ נחות יותר ככל שהעונה תתקדם, אבל מכיוון שבחירת הדראפט שלה ב-2019 שייכת לבוסטון או פילדלפיה, אין לה תמריץ להפסיד ורק זה עלול לתת לה מספיק ניצחונות מול כל הקבוצות שמשתוקקות להפסדים מהמקבץ הקודם. ההיט ממשיכים עם הסגנון המתיש שלהם מהעונות הקודמות של חדירות אינסופיות והוצאות כדור וזה יספיק להם כנראה לסיבוב הראשון במזרח. שארלוט נראית לא רע בזכות ההתפוצצויות של קמבה ווקר והרוח הרעננה שהכניס ג'יימס בורגו לקבוצה, אבל צריך לראות כמה זמן זה עוד יחזיק. הנטס נראים כמו ההפתעה הנעימה של העונה עם קריס לוורט החביב וג'ארט אלן הקפיצי. אל תופתעו אם הם פתאום ימצאו את עצמם במאבקי הפלייאוף. הספרס והגריזליס הם הספרס והגריזליס. לגבי הקליפרס, הניצחונות שלהם הגיעו מול הת'אנדר נטולי ווסטברוק, מול יוסטון הפצועה והחבולה ומול וושינגטון השברירית, כך שצריך עוד לראות אם המאזן החיובי שלהם בר קיימא.
הקבוצה ששווה לעקוב אחריה מקרוב במקבץ הזה היא דאלאס, וזה בעיקר בגלל לוקה דונצ'יץ' והמספרים הנדירים שלו. עם זאת, השבועיים הקרובים יקבעו פחות או יותר לאיזה כיוון המאבס הולכים. 5 מ-6 המשחקים הבאים הם מול קבוצות שהם אמורים להפסיד להן (יוטה פעמיים, לייקרס, וושינגטון ואוקלהומה סיטי). אם הם יפסידו את כל המשחקים הללו, איך העונה שלהם הולכת להיראות? ואם הם ינצחו חצי מהם, האם הם באמת הולכים להיות פקטור במאבקי הפלייאוף במערב?
התחושה שלי היא שלמרות ההייפ סביב דונצ'יץ', המאבס ימצאו את עצמם בסוף השבועיים הללו מחוץ לתמונת הפלייאוף. הם מאפשרים הכי הרבה שלשות מהפינה בליגה (10.3% מהזריקות של היריבות מגיעות מהפינה), ובאיזשהו שלב זה יתחיל לפגוע בהם.
מקבץ 5 - האיכותיות שעדיין לא מצאו את המוג'ו שלהן
12. יוטה ג'אז (2:4)
11. לוס אנג'לס לייקרס (5:2)
10. פילדלפיה סיקסרס (3:4)
9. פורטלנד טרייל בלייזרס (2:4)
8. בוסטון סלטיקס (2:4)
7. אינדיאנה פייסרס (3:4)
על הלייקרס אסף רביץ המצוין כבר הרחיב, יוטה ואינדיאנה נראות טוב אבל לא טוב כמו שציפינו, לגבי פורטלנד נגלה יותר בנובמבר (בו יש לה לו"ז רצחני) והקבוצות שבאמת טיפה מאכזבות במקבץ הזה הן בוסטון ופילדלפיה. אצל הסלטיקס כל החלקים במכונה עדיין מנסים למצוא את מקומם במשטר החדש. ג'יילן בראון נראה כקורבן העיקרי של המשטר הזה, שבו ג'ייסון טייטום הוא הגו-טו-גאי החדש וגורדון הייוורד חוזר לאיטו בצעדי תינוק. הכל טוב ויפה, אבל בינתיים ההתקפה של הסלטיקס מדורגת במקום ה-28 בליגה (רק הת'אנדר והמג'יק מאחוריהם) והם סומכים על ההגנה שלהם כדי לנצח משחקים. ההגנה שלהם באמת מצוינת והם שומרים את היריבות על אחוזים נמוכים (3 בליגה באחוזי קליעה משוקללים של היריבות) ומונעים מהן להגיע אל הקו (1 בליגה), אבל בשביל לאיים על הווריירס או אפילו על הראפטורס הם יצטרכו לצאת ממרתפי היעילות ההתקפית.
בעוד לגבי הסלטיקס אפשר לסמוך על בראד סטיבנס שימצא את הנוסחה ההתקפית הנכונה, לגבי הסיקסרס יש קצת יותר סיבות לדאגה. יש להם כרגע Net Rating שלילי והם לא יותר מממוצעים גם ביעילות הגנתית וגם ביעילות התקפית. הנתון המדאיג כאן שייך כמובן למרקל פולץ. כאשר פולץ על המגרש לסיקסרס יש Net Rating שלילי מטריד מאוד (7.3-) והכי נמוך מבין כל שחקני הרוטציה הבכירים. לעומת זאת, כאשר הוא על הספסל, ה-Net Rating מזנק ל-1.2+ ל-100 פוזשנים. הנוכחות של פולץ מכבידה עוד יותר על קבוצה שגם ככה מוגבלת בקליעה שלה והיעדר הקליעה מאפשר ליריבות לחסום את הצבע עבור החדירות של בן סימונס והפוסט-אפים של ג'ואל אמביד. בעונה שעברה בערך שליש מהזריקות של הסיקסרס הגיעו מאזור הטבעת. עד כה העונה המספר הזה ירד משמעותית וזה משפיע על האפקטיביות ההתקפית של ברט בראון וחניכיו. הסיקסרס טובים יותר מזה ויש להם לו"ז יחסית רך בנובמבר שיאפשר להם להוכיח את זה.
מקבץ 6 - המפתיעות
6. דטרויט פיסטונס (1:4)
5. דנבר נאגטס (1:5)
4. ניו אורלינס פליקנס (2:4)
דטרויט היא באמת הקבוצה הכי מפתיעה עד כה העונה ובלייק גריפין מתעלל בליגה עם שלוש שלשות למשחק ב-56%. מן הסתם, זה לא משהו שיכול להימשך לאורך זמן וההערכה שלי היא שבחודש השבועות הקרובים נראה איזושהי נחיתה לקרקע מצד הפיסטונס, כאשר הם פוגשים את הסלטיקס, הסיקסרס, הראפטורס והרוקטס (פעמיים).
הפליקנס ממשיכים את המומנטום הנהדר שלהם מהעונה שעברה (לפחות עד שנתקלו ביוטה וריקי רוביו), אבל דנבר היא הקבוצה ששווה לדבר עליה פה כי התחושה היא שהיא עשתה התקדמות הגנתית משמעותית ביחס לעונה שעברה. נכון לכתיבת שורות אלו, יש לה את ההגנה השלישית בטיבה בליגה, שיפור עצום ביחס להגנה החלשה שהייתה לה אשתקד. הרבה מזה קשור לאיך שניקולה יוקיץ' מגן על הפיק-אנד-רול. יוקיץ' בעונה שעברה היה בעיקר מחכה באזור הצבע (Drop) אבל זה היה מאפשר ליריבים שלו פשוט לעבור אותו במהירות והוא היה אפקטיבי בערך כמו לוח קרטון שמחכה בצבע. העונה הוא יוצא מעבר לקשת השלוש (Hedge) ומייצר לחץ על מוביל הכדור. עד כה זה עובד, אבל יכול מאוד להיות שהשיטה היחסית אגרסיבית הזו תייצר חורים שהיריבות ימצאו דרך לנצל ככל שהעונה תתקדם. כרגע השיפור נראה נהדר, אבל שאלת השאלות היא האם השיפור הזה יחזיק מעמד?
בהתקפה ברור לנו שדנבר קבוצה פנטסטית ושיוקיץ' הוא עילוי. התקרה של הקבוצה הזו תיקבע לפי השיפור ההגנתי של הסנטר שלה.
מקבץ 7 - אלה שיצאו מלוע של תותח (והווריירס)
3. גולדן סטייט ווריורס (1:7)
2. טורונטו ראפטורס (1:6)
1. מילווקי באקס (0:7)
הגענו לקרם דה לה קרם. על הווריירס אין מה להכביר במילים, וכנראה שמהר מאוד הם יכבשו את פסגת הדירוג. דווקא לשאר הקבוצות המושלמות בפתיחת העונה שווה לפנות מקום. הראפטורס נראים כמו גרסה משומנת יותר וקטלנית יותר של הקבוצה שניצחה 59 משחקים בעונה שעברה ובינתיים גם קייל לאורי נראה מצוין.
אבל המקום הראשון בדירוג הווירטואלי שלנו שייך למילווקי. הבאקס כרגע כותשים את הליגה ויש להם Net Rating דמיוני של 15.0+ (מקום 1 בליגה) שבא ביחד עם ניצחונות מרשימים על הסיקסרס, הטימברוולבס והפייסרס. זו פתיחת העונה הטובה ביותר של הפרנצ'ייז מאז עונת 1971-72, אז שיחק שם בחור גדול בשם לו אלסינדור.
איך זה קרה בעצם? מילווקי היתה אחת הקבוצות המתסכלות בליגה בעונה שעברה שפשוט לא הצליחה לתרגם את הכישרון שלה לניצחונות. ההגעה של מייק בודנהולזר הכניסה סדר למערכת הכאוטית שג'ייסון קיד הצמיח שם בשנים האחרונות וכנראה שזה כל מה שצריך. בודנהולזר מעמיד הרכבים עם קליעה בכל עמדה (תודות לברוק לופז וארסן איליאסובה) וזה מאפשר ליאניס אנטטוטוקמפו לחולל את הקסם שלו. ברגע שמגיעה העזרה כאשר הוא חודר לצבע, הוא משחרר את הכדור לאחד הקלעים לשלשה פנויה. הבאקס זורקים העונה למעלה מ-40% מהזריקות שלהם מחוץ לקשת (3 בליגה) והם מדייקים באחוז מרשים (37.7%, 9 בליגה). בעונה שעברה רק 27.2% מהזריקות שלהם היו לשלוש (מקום 25 בליגה) ושינוי הקונספציה הזה הופך אותם לקטלניים יותר. מייק בודנהולזר צירף את מילווקי למהפכת השלשות ולפחות כרגע נראה שזה יכול לשבור את תקרת הזכוכית של הקבוצה הזו.
יש להם עוד מקום להשתפר (הם מאבדים למעלה מ-16% מהפוזשנים שלהם, מקום 27 בליגה) אבל יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים להתחיל לדבר על הבאקס באותה נשימה עם הראפטורס והסלטיקס. בשבועיים הקרובים יהיו להם מבחנים חשובים שיבחנו את האמירה הזו גם מול הראפטורס והסלטיקס, אבל גם מול הווריירס, הבלייזרס והנאגטס. המשחקים הללו יתנו לנו עוד אינדיקציות האם המקום הראשון הזה הוא זמני בלבד, או שאולי הבאקס כאן כדי להישאר.
