1. את הראיון של אלי טביב, ששודר אמש (שישי) אצל "אופירה וברקו", אפשר היה לסכם בקטע בו אמר לו איל ברקוביץ: "שלוש שנים ברציפות, בכל יום, תכנית הרדיו שלנו מתחילה עם בלגן בבית"ר", ונענה על ידי בעלי בית"ר: "מה לעשות שיש חוליגנים?". ברקו התכוון לבעיות השוטפות בבית"ר - עם מאמנים, שחקנים, חילופים, הודעות מהיציע, שיתוף של שישה זרים במשחק, תיאטרון הבובות ובעיות ניהוליות שחוזרות על עצמן, אך לא משנה מה נשאל, מה נאמר, לאיזה כיוון ניסו לקחת אותו, טביב בא מהבית עם מנטרה ברורה מאוד. הוא רצה לנצל את זמן המסך אך ורק לדבר אחד, כדי להפיל את כל הבעיות של בית"ר ירושלים על אלה המוגדרים "קומץ" ו"חוליגנים".
לא יודע אם אנחנו מחדשים כאן לטביב, אך גם הרוב השפוי של אוהדי בית"ר סולד מהקומץ ומהחוליגנים, אותו רוב סולד מכל מי שגורם נזק למועדון, פוגע בשם ובערכים שלו. לא במקרה אותו רוב שפוי החרים את משחק הבית הראשון של הקבוצה באירופה, משחק שאמור להביא קרוב ל-15 אלף איש והגיעו אליו רק 800.
רק שהפעם חיצי המחאה של הרוב השפוי לא הופנו כלפי החוליגנים והקומץ, במיוחד לא אחרי עונה בה הקהל התנהג כראוי, עונה בה היו הכי הרבה הכנסות והכי מעט קנסות ונזקים בכל העונות בהן טביב נמצא במועדון. הרוב השפוי החרים כי הוא תולה בטביב את האשמה במצב הקבוצה. הוא רואה בו מזיק למועדון, פוגע בערכים שלו ובסיכוי לבנות אי פעם מותג ראוי. טביב גם הפנה אצבע מאשימה למשטרה וליחידה למניעת אלימות וגזענות שלא מסייעים לו. מי כמו אוהדי בית"ר יכולים להבין אותו. הם פונים לכל גוף אפשרי על מנת שיסייע להם מול ההתאחדות לכדורגל בנוגע למעורבותו של טביב בניהול המועדון למרות העונש שהושת עליו ואין להם מענה, זה לא פשוט להיות בצד השני אל מול המוסדות.
עוד בנושא:
חמי אוזן על הסיבות בגללן בית"ר וטביב צריכים להיפרד
בית"ר נקנסה ב-15 אלף שקלים בשל הנהמות כלפי אלי דסה
טביב שוחח עם אנשי הבקרה, עשוי למכור את עידן ורד
2. "אני לא רוצה להישאר בבית"ר". כמה פעמים שמענו את טביב אומר את זה? פעם אחת הרוכש בורח, פעם שנייה הרוכש לא היה רציני, במקרה אחר אף רוכש לא מגיע. מה שלא קורה אף פעם זה תג מחיר ריאלי, במיוחד לאור העובדה שמדובר בעסק שהוא כלל לא רווחי. טביב יודע מה צריך לעשות כדי למכור אבל הוא לא באמת רוצה, הוא יעשה זאת רק כשלא תישאר לו ברירה. הוא עדיין בתחושה שיוכל לקבל סכום של לפחות 30 מיליון שקל ולכן לוקח את הזמן.
"אנשים לא רוצים להתקרב לבית"ר ירושלים", אמר הבעלים. מי שחושב כך לא צריך לחשוש לתת את תג המחיר עליו דובר בפסקה הקודמת. אבל טביב יודע שזה לא נכון, הוא יודע שיש התעניינות וברגע שיהיה תג מחיר ריאלי, יהיה גם מי שייקח את הקבוצה. אבל הבעלים הנוכחי מעדיף להמשיך ולטנף את המותג ואת הלקוחות שלו, פעולה שמבריחה רוכשים יותר מכל דבר אחר. אמרו לו לא פעם בעבר שבמידה ויהיה תג שאפילו נע סביב 20 מיליון שקל, שזה גבוה מאוד עבור עסק שהוא סוג של פילנתרופיה, יהיה מי שיגיע וייקח אחריות על המועדון. טביב? הוא לא יעשה את זה אלא אם לא תהיה לו ברירה. זה יקרה ברגע שיבין כי אם לא ישחרר, ירוויח הרבה פחות.
3. "לא טעיתי בכלום, פשוט האנשים לא יכולים לקבל את קו החשיבה שלי". על המשפט הזה אולי צריך להעריך את אלי טביב כי כאן הוא לפחות היה אמיתי. בניגוד למסיבת העיתונאים במאי, בה הוא "זז הצידה" ואמר אמר כי "נעשו טעויות ונחשוב איך לתקן אותן", הפעם הוא אמר את האמת. טביב לא חושב שנעשו טעויות, הוא חושב שמה שהוא רואה לנכון צריך לקרות. שהמטרה של בית"ר היא אירופה ותארים זה בונוס ולא משהו שמכוונים אליו אל מול תקציבי הגדולות, הוא מאמין שהוא צריך להיות הדמות המקצועית הבכירה, שהמאמן זה משהו שולי ואחד שצריך לעשות כל מה שהבעלים\מנהל מקצועי אומר לו. מבחינת בעלי בית"ר, בני בן זקן היה מושלם להמשיך בתפקידו אך אלי אוחנה מנע זאת כשדרש מאמן סמכותי. מבחינתו הטעות היא בכלל של אוחנה.
גם בכל הקשור ליחס לאוחנה כבובה זאת אינה טעות מבחינתו. טביב לא מכיר אף אחד במקומות בהם הוא נמצא, הצגה של איש אחד לטוב ולרע. מתחילת העונה ועד לסיומה היו לו מספר עימותים עם אוחנה, הוא ידע שמחזיק זכויות הניהול נפגע, מתבייש ולוקח ללב את הזלזול הזה אך לרגע לא עצר. מאז אותו קרע עם אוחנה, טביב ידע לומר לכל מי שרצה לשמוע כי "לאוחנה השנה יש זכויות ניהול, בעונה הבאה הוא יהיה עוד עובד בבית וגן", אך אתמול הוא נזהר בדבריו. הוא דיבר על אכזבה, אך גם על הערכה כלפי כוכב העבר. טביב לא טיפש, הוא יודע בדיוק למה הוא עושה את זה. המטרה שלו עכשיו היא להעביר תקציב בבקרה עם השקעה מינימלית ועל מנת שזה יקרה, הוא יצטרך את החתימה של אוחנה, שלא מתכוון לעשות לו חיים קלים.
4. אלי טביב הוא איש אמיד ובעל משפחה. הוא צריך להסתכל על עצמו במראה ולהבין שהוא חייב לשחרר. היו לו שנים לא רעות בבית"ר ירושלים והוא גם הוכיח לכולם איך בתקציב לא גבוה ניתן לעשות דברים יפים. גם כאשר הגזענות חילחלה בשנים הקודמות הוא נלחם בה. הוא לא ניסה לתקן את העולם, אלא ידע שהגזענות והאלימות גורמות לו לנזקים ועשה הכול על מנת שייפסקו. זה היה צעד נכון עבור בית"ר, הכדורגל והחברה שלנו בכלל.
אם טביב יידע לשחרר בהקדם את בית"ר ירושלים, מהר מאוד ישכחו לו את החודשיים ההזויים שייצר במועדון. יזכרו לו לפחות חלק מהדברים הטובים שעשה. אם ייתן מכתב התנתקות ויעביר את הקבוצה לאלי אוחנה באופן מיידי יהיו אנרגיות אחרות במועדון, הקהל יחזור, הבקרה תכיר בהכנסות גבוהות יותר ותדרוש ממנו הרבה פחות כסף שיצטרך להציג כבטוחות לעונה הקרובה. להמשיך להילחם ולהיות מעורב זה רק ידחה את הקץ מבחינתו במספר חודשים ויסיים את הקדנציה שלו בכדורגל הישראלי בבושת פנים.