פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הענק שהופך את כולם לגמדים: רפאל נדאל שוב אלוף רולאן גארוס

        דומיניק תים שיחק טוב, הגיש טוב, ניסה לשנות טקטיקה ואז שוב לשנות, אבל שום דבר לא עזר לו ובסופו של דבר גם הוא הבין ש-Nobody fucks with Rafa in Chatrier. זה בדיוק מה שהופך את נדאל למה שהוא ברולאן גארוס ובכלל על חימר

        הטניסאי הספרדי רפאל נדאל (רויטרס)
        אף אחד לא מתעסק איתו בפריס. נדאל (צילום: רויטרס)

        מערכה ראשונה

        ובסופו של דבר הוא עשה את זה שוב. בגיל 32 וכמה ימים רפאל נדאל זכה ברולאן גארוס בפעם ה-11 בקריירה המפוארת שלו ושיפר את מאזן הזכיות שלו בתארי גרנד סלאם ל-17. השור ממאיורקה אפילו עשה את זה עם תוצאה סימטרית ויפה 4:6, 3:6, 2:6 מול דומיניק תים ששיחק מצוין, אבל פגש שחקן שהוא פשוט טוב מדי עבורו ועבור כל שחקן אחר על חימר.

        רפאל נדאל, טניסאי ספרדי (רויטרס)
        תוצאה סימטרית ויפה (צילום: רויטרס)

        מערכה שנייה

        נדאל הוביל 0:40 במשחקון האחרון כשבתא שלו גם פאו גאסול לא מתאפק ומכין את הטלפון הסלולרי כדי לתפוס את השנייה בה המשחק ייגמר והוא שוב יוכתר כאלוף. אז פתאום דומיניק תים שיחק שלוש נקודות מצוינות והוכיח בכך שוב, כאילו מישהו עוד היה זקוק להוכחה, את הגדולה של נדאל. הספרדי לקח שחקן חימר אדיר, שחובט כל חבטה שבספר כמו שצריך, אינטליגנטי, אתלטי, חזק מאוד והפך אותו לכלום. לא רק את ההגשות של תים שבר נדאל, אלא הוא גם ובעיקר שבר אותו מנטאלית, פיזית, נפשית, הפך אותו לגמד. כל מה שתים ניסה נתקל בחומה הבצורה ובשחקן שפשוט יעשה כל דבר יותר טוב ממה שהוא יעשה. איפשהו באמצע המערכה השלישית תים הבין שגם המקום השני זה מכובד, ש-Nobody fucks with Rafa in Chatrier ונראה מרוסק לחלוטין. אותו שחקן ששיחק טניס באמת יוצא מן הכלל לאורך כל השבועיים האחרונים, פתאום לא היה מסוגל לכלום. נדאל פשוט פירק אותו, הפך אותו לחסר אמונה וחסר יכולת. ואז הגיעו שלוש הנקודות ההן שהזכירו שתים בעצם שחקן מעולה בעצמו ושיחק טורניר גדול. נגד נדאל זה אפילו לא קרוב כדי להספיק.

        הספרדי עצמו המשיך בדיוק מהמקום בו עצר ביום שישי בחצי הגמר כשדרס את חואן מרטין דל פוטרו, שאיבד את האמונה והפך לאסקופה נדרסת הרבה לפני שתים הניף דגל לבן מול הגדול מכולם. נדאל שיחק חזק, זז מעולה לכל כדור וחשב צעד אחד לפני טניסאי אינטליגנטי וטוב כמו תים. הוא גם הגיש טוב, עלה לרשת כשהיה צריך והתמודד מול עוצמות אדירות שיצאו מהמחבט של היריב שלו כשהוא מצליח להחזיר כל כדור כזה אל המגרש. תים סיים את המשחק עם 34 ווינרים ו-7 אייסים ואפשר לומר בוודאות של 100% שמול כל שחקן אחר זה היה מספיק לניצחון, אפשר גם לומר שמול כל שחקן אחר הוא היה מסיים עם הרבה יותר ווינרים ואייסים. את נדאל פשוט אי אפשר היה לחדור ולעבור, הוא היה בשיאו.

        עוד בנושא
        בפעם ה-11 בקריירה: רפאל נדאל זכה ברולאן גארוס לאחר ניצחון על דומיניק תים
        רפאל נדאל: "זה מדהים, בלתי אפשרי אפילו לחלום על 11 זכיות"
        הכי מגיע שיש: סימונה האלפ סוף סוף הורידה את הקוף מהגב

        דומיניק תים, טניסאי אוסטרי (רויטרס)
        נדאל שבר אותו נפשית. דומיניק תים (צילום: רויטרס)

        מערכה שלישית

        גם אם לא אוהבים את נדאל, אפשר לומר בוודאות שהאסתטיקה במשחק החימר שלו, האיכות האדירה משאירות אותך נרגש, חסר אמונה ובעיקר נפעם. היכולת להביא יכולת ספורטיבית לכדי 100%, לא 99%, לא 99.8%, אלא 100% היא משהו שישאיר גם את הציניקן הגדול ביותר והשונא הגדול ביותר נרגש ונלהב מהמשחק שלו. יש בזה גם משהו מתסכל. המחשבה והידיעה שמעולם לא תהיה טוב במשהו כמו שנדאל טוב בלשחק טניס על חימר. בעצם קשה להאמין שאיזשהו ספורטאי היה או יהיה אי פעם טוב במשהו כמו שנדאל טוב בלשחק טניס על חימר. במהלך המשחק מול תים ישב לידי עיתונאי אמריקאי ותיק שבאיזשהו שלב גיחך ופלט לעברי: "זה לא הוגן, אין שום דבר שאפשר לעשות מולו". וזה באמת עיתונאי שכבר ראה המון במהלך הקריירה שלו, אבל טניסאי כל כך דומיננטי על משטח אחד אפילו הוא התקשה לעכל או להישאר אדיש אליו.

        אם אנחנו כבר בפריס, אז קשה להתחמק מההשוואות לציירים והפסלים הגדולים ביותר בהיסטוריה שמעטרים את המוזיאונים ברחבי העיר. אותם גאונים עשו את מה שהם עשו בצורה הטובה ביותר וכך גם נדאל על חימר. יפה עשו במארקה שנתנו בסיום את הכותרת "רפאל ה-11 מפריס". ושוב מקוננת בך המחשבה הזו מה היה קורה אילו אליפות אוסטרליה או אליפות ארצות הברית גם היו משוחקות על חימר. בכמה תארי גרנד סלאם היה זוכה נדאל במקרה כזה אם גם ככה יש לו 17? כנראה שהיה חוצה כבר את רף 20 התארים מזמן. או כמו שאמר קן רוזוול שהעניק את הגביע: "אני ממש שמח שאני לא צריך לשחק היום נגד השחקנים האלה".

        הטניסאי הספרדי רפאל נדאל (רויטרס)
        "אי אפשר לעשות מולו שום דבר". נדאל עם הגביע (צילום: רויטרס)

        מערכה רביעית

        דומיניק תים פתח את המשחק בצורה שונה מכל מה שעשה עד כה בטורניר. האוסטרי בן ה-24 הגיש את ההגשות הראשונות בעוצמה מירבית כשכולן היו סביב 220 קמ"ש ומעלה, הוא עמד קרוב מאוד לקו בהגשות של נדאל וניסה לעשות את מה שמומלץ בספר: לקצר את הנקודות, לתקוף את נדאל, לא לתת לו זמן לנשום. אבל כמו שנכתב באתר הזה הרבה בשבועיים האחרונים, קל מאוד לומר ובלתי אפשרי לנצח אם נדאל נמצא קרוב ליכולת הטובה שלו. תים למד את זה על בשרו ושינה טקטיקה לחלוטין. בשלב מסוים הוא עבר להגיש עם דגש גדול יותר על האחוזים והיכה סרבים עם קיק יותר לבהקנד של נדאל. הוא גם הלך אחורה בזמן שחיכה להגשות של השור ממאיורקה (שהגיעו אחרי הפסקה של הרבה יותר מ-25 שניות בכל פעם), דבר שעשה לאורך כל הטורניר ושינה רק בתחילת המשחק היום.

        תים והמאמן שלו גינטר ברזניק ניסו להפתיע את נדאל, אבל השחקן וכנראה שגם המאמן עצמו הבינו שזה ממש לא מפתיע אותו ובשלב מסוים פשוט בחרו לחזור לבסיס ולמה שהוביל את תים עד הלום. גם זה ממש לא עבד מול המדורג מספר אחת בעולם שעשה לא מעט טעויות במהלך המשחק - כולל כמה הגשות עלובות שבקושי הגיעו לרשת - אבל הפך לקיר שמחזיר כל דבר בכל פעם שהמשחק הגיע למצב מלחיץ ולמאני טיים. היכולת הזו שלו להביא את השיא שלו לרגעים הכי קריטיים והכי מלחיצים היא מה שהפכה אותו לאגדת ספורט כזו גדולה.

        כדי לזכות ב-11 תארים ברולאן גארוס (אל דאגה, אני לא הולך לספר איך עושים את זה, אני לא עד כדי כך מנותק מהמציאות) אתה צריך להיות קצת רפא נדאל: מכונה משומנת היטב. שחקן שאף פעם לא מתעצבן, אף פעם לא לוקח קשה נקודה שהלכה ליריב, תמיד עם הראש כבר בנקודה הבאה ורק בה. לא מתרכז בשום דבר אחר חוץ מאשר בכדור הבא, הוא תמיד שם, תמיד שם, אף פעם לא זז לא ימינה ולא שמאלה מהמחשבה על הכדור. רק כך אתה יכול לזכות בתואר אחר תואר אחר תואר כמעט בלי עליות וירידות בכלל בו (למרות כמה עליות וירידות בקריירה). אין דרך לעשות את כל זה כמו שנדאל עושה את זה וכנראה שאף פעם לא יהיה מישהו שתופס כל נקודה במשחק כדבר הכי חשוב בהיסטוריה של העולם כמוהו. אין דרך לזכות ב-11 תארים באותו גרנד סלאם בלי היכולת הבלתי אנושית הזו.

        טניסאי אוסטרי דומיניק תים (רויטרס)
        ניסה להפתיע אך לשווא (צילום: רויטרס)

        מערכה חמישית

        לא מעט קשיים ובעיות היו ברולאן גארוס 2018. מזג האוויר היה גרוע כמעט בכל הימים, בחלקם היה גשום ובחלקם לא, בחלקם היו תורים ופקקים אנושיים בלתי נגמרים שלא אפשרו לנוע בחופשיות ממקום למקום והפכו דרך של חמש דקות לכזו של 20 דקות. גם המחירים במתחם, בעיקר של אוכל ושתייה היו לא אנושיים ולא הגיוניים (3 יורו לפחית שתייה). באופן כללי יש דברים שדרושים שיפור ולכן גם המגרש המרכזי יתחיל לעבור שיפוצים עכשיו וצפוי להתווסף אליו גג עד 2020. אבל לצד כל הדברים המגמגמים מעט, היו הרבה יותר דברים חיוביים: היחס לעיתונאים היה מצוין, מחויך ואנושי למרות לחץ בלתי פוסק, האווירה של הטורניר כל הזמן התאפיינה באיזושהי נינוחות וכיפיות שקשה מאוד ליצור ללא מאמץ משמעותי.

        כל זה הושג עם המון עבודה קשה של כל הנוגעים בדבר שניסו כל הזמן לגרום לכל אחד ואחד מהצופים לחייך, בין אם זה באמצעות מופעי ג'אגלינג מוזרים במתחם, בין אם זה בעזרת העובדים והעובדות בחנויות המזכרות שלקחו פזמונים צרפתיים מוכרים והלבישו עליהם מילים על רולאן גארוס. בסך הכול הייתה אווירה של כיף אמיתי בטורניר הזה וגם היה טורניר מצוין עם הרבה משחקים בצד של הגברים שנגררו לחמש מערכות ודרמות גדולות, עם סנסציה בדמותו של מרקו צ'קינאטו ועם הרבה סיפורים כמו המפגש הצפוי בין מריה שראפובה לסרינה וויליאמס ואז הפציעה והפרישה של סרינה מהטורניר, ההדחה המוקדמת של נובאק דג'וקוביץ' ועוד כהנה וכהנה.

        כדי להדגיש את אווירת הכיף שהייתה בטורניר אפשר לתת כדוגמה את מה שהתרחש מיד עם סיום הגמר בין נדאל לתים. הצוות של הטורניר חילק טושים גדולים לכולם ואפשר להם לקשקש על הקירות של המתחם, כשבנוסף הם מחלקים כובעי פועלים כאלה עם הלוגו של התחרות והכיתוב "מסיבת ההריסה של מרכז התקשורת, 2018-1998". במקום שררה אווירה של ברדק אחרי שבועיים לחוצים ועמוסים. המגרש ישופץ, ישונה וכך גם מרכז התקשורת. הטורניר ימשיך ויהיה מיוחד במינו..