פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הכי מגיע שיש: סימונה האלפ סוף סוף הורידה את הקוף מהגב

        אחרי שלושה הפסדים במשחקי גמר, הרומנייה בת ה-26 זכתה בתואר גרנד סלאם ועשתה את זה בצורה הכי מרשימה וקשה שיש. לאור מי שהיא ומה שעשתה, לא פלא שכולם כל כך שמחים בשבילה ושהמדינה שלה כבר בטירוף. וגם: לקראת התואר ה-17 של נדאל?

        טניסאית רומנייה סימונה האלפ חוגגת זכייה רולאן גארוס 2018 (רויטרס)
        כמה שזה מגיע לה. סימונה האלפ חוגגת (צילום: רויטרס)

        מערכה ראשונה

        איזה יופי, כמה שזה מגיע לסימונה האלפ. הטניסאית היציבה והטובה ביותר בעולם בשנים האחרונות סוף סוף הצליחה להוריד מהגב את הקוף הענק שהיה שם ולזכות בטורניר גרנד סלאם בפעם הראשונה.

        16 תארים בסבב, מקום ראשון בעולם, קרוב ל-23.5 מיליון דולר בפרסים כספיים ומעכשיו יש לה גם סוף סוף תואר גרנד סלאם. הרומנייה בת ה-26 חגגה בסיום באופן צנוע יחסית, אולי מכיוון שהחגיגה והתואר הזה הם קודם כל הקלה ואנחת רווחה ענקית עבורה. לא מעט עיתונאים ומומחים דיברו לפני המשחק על כך שאם היא לא תנצח גם בגמר הגרנד סלאם הרביעי שלה, האלפ כבר תתחיל להיכנס ללחץ ואולי לאבד סיכוי לזכות בתואר מתישהו למרות שהיא בסך הכול בת 26.

        עוד בנושא:

        היום בגמר הרולאן גארוס: מלך החימר נדאל מול היורש הפוטנציאלי תים
        סימונה האלפ זכתה ברולאן גארוס אחרי ניצחון על סלואן סטיבנס
        סימונה האלפ מאושרת: "חייתי בשביל הרגע מאז שהייתי ילדה בת 14"

        טניסאית רומנייה סימונה האלפ (רויטרס)
        בשלה יותר, מנוסה יותר, חכמה יותר ובעיקר טובה יותר. האלפ (צילום: רויטרס)

        אלה היו דיבורים מופרכים במיוחד, בטח כשמדובר בטניסאית שנמצאת עכשיו בסך הכול באמצע הקריירה שלה ולא אחת בת 35 (וגם זה כבר למדנו שלא אומר כלום). האלפ למדה בפעם הראשונה בקריירה שלה מה זה לזכות בתואר גרנד סלאם. מי שחושב שזה יבוא לו או לה בקלות טועה בגדול. האלפ הייתה צריכה לחזור שלוש פעמים מפיגור מערכה, כולל בגמר מול סלואן סטיבנס, ולעבור טניסאיות מעולות כמו אנג'ליק קרבר, גרבינייה מוגורוסה ואחרות.

        בגיל 26 האלפ הצליחה להבשיל לכדי שחקנית שיכולה לזכות בתואר גרנד סלאם וזה הבדל עצום מסתם שחקנית מעולה או משחקנית שיכולה להגיע לשלבים המאוחרים. כדי לזכות בתואר, את צריכה את האקס פקטור וזה היה חסר להאלפ בשלוש הפעמים שהגיעה לגמר והפסידה. הפעם היא הייתה בשלה יותר, מנוסה יותר, חכמה יותר, שקטה יותר ובעיקר טובה יותר והצליחה לעשות את זה.

        אוהד עם דגל רומניה גמר רולאן גארוס 2018 (רויטרס)
        גם להם יש חלק בהצלחה של האלפ. אוהדים עם דגל רומניה בגמר (צילום: רויטרס)

        מערכה שנייה

        מאות אוהדים עם דגלי רומניה, חולצות, צעיפים, כובעים וכיוצא באלה צבאו על כל היציאות מאצטדיון פיליפ שאטרייה אחרי המשחק. כולם המתינו בהתלהבות לאלופה החדשה כשהם שרים, מעודדים ומנסים למצוא כל בדל או שארית של מישהו או משהו שהיה קשור לזכייה הזו.

        ברחובות בוקרשט מיד עם סיום המשחק החלו חגיגות של עשרות אלפי אנשים שיצאו לחגוג את המאורע, שני כדורגלני העבר האגדיים של רומניה, גאורגי חאג'י וגאורגי פופסקו (שהצטלב בערך 20 פעמים ברציפות לפני נקודת המשחק) ישבו בתא של האלפ עם המשפחה, טניסאי העבר הרומני והאיש העשיר ברומניה יון ציריאק מילא את התא שלו הקרוב למשטח באנשים עם דגלי רומניה. ביציעים היו אלפי אוהדים עם דגלים שצעקו כל הזמן "סי-מו-נה, סי-מו-נה" וכשהאוהדים האמריקאים פתחו בשירת "U-S-A, U-S-A" מיד גברו הצעקות של הרומנים.

        בתוך כל הטירוף הרומני והלחץ האדיר הזה יש בחורה צעירה בת 26 שאחרי הרבה זמן הצליחה לשמח את כל האנשים האלה. לזכותה של האלפ ייאמר שלטוב ולרע היא נותרה אותה בחורה שהייתה לפני גם אחרי ההצלחה הגדולה. גם במסיבת העיתונאים המפוצצת שלה אחרי המשחק (גילוי נאות: כמעט כל העיתונאים ששאלתי לפני המשחק רצו שהיא תנצח ותזכה בטורניר), האלפ שמרה על צניעות, פשטות ועממיות. האנגלית שלה טובה בהרבה משהייתה בעבר, אבל עדיין מגמגמת מאוד והיא מדברת בגובה העיניים ושומרת גם על קשר חשוב מאוד עם המשפחה שלה והמדינה שלה. היא עדיין גרה ומתאמנת ברומניה, בבוקרשט, ומחוברת מאוד לאנשים שם, בניגוד לספורטאים רבים ממדינות קטנות שהצליחו ומעט זנחו את המדינות מהם הגיעו.

        בגלל זה היה ממש לא מפתיע שמרבית העיתונאים וגם הטניסאיות האחרות שצייצו בטוויטר היו כל כך שמחים מהזכייה שלה ופרגנו לה. התואר הזה שלה טוב לה, למדינה שלה ואפילו טוב לטניס הנשים.

        טניסאית אמריקאית סלואן סטיבנס (רויטרס)
        הייתה נהדרת. סלואן סטיבנס (צילום: רויטרס)

        מערכה שלישית

        סלואן סטיבנס הייתה נהדרת במשחק ושותפה מלאה לטניס ברמה גבוהה מאוד. המערכה הראשונה שלה הייתה כמעט נטולת טעויות. היא הכניסה כל כדור למגרש ועמוק מאוד והיה נראה שיש לה תשובות לכל השאלות שהאלפ שאלה. הרומנייה, מנגד, התקשתה מאוד ושיחקה בצורה לא חכמה כל כך כשניסתה לחבוט ווינרים פעם אחר פעם מול החומה הבצורה שמולה. סטיבנס האתלטית הגיעה לכל כדור והחזירה אותו חזק יותר מאשר הוא הגיע אליה. היא פשוט יודעת לנצל את המהירות של הכדור בצורה מושלמת ותסכלה ככה את האלפ, שנראתה קפואה ופשוט המשיכה לנסות עוד מאותו דבר במקום לשנות משהו.

        בפיגור 6:3, 2:0 וכשהיה נראה שהרומנייה בדרך להפסד בגמר גרנד סלאם בפעם הרביעית, חל איזה שינוי במשחק שלה. פתאום היא הבינה שהיא צריכה לנסות לקצר את הנקודות ולא לעמוד מאחורה עם סטיבנס ולהכות איתה עד אינסוף. כמה עליות של האלפ לרשת נגמרו עם דרייב וולי מצוינים וערערו מאוד את סטיבנס המופתעת. האמריקאית, שמשדרת את שפת הגוף הכי חיובית שיש ובאופן כללי מתנהלת בצורה מעוררת הערצה, נראתה מבולבלת פתאום ולא נינוחה. היא התחילה להחטיא את החבטות שהכניסה לפני כן בקלות ומשם כל המשחק השתנה. האלפ הצליחה לזכות בכל הנקודות הארוכות והאיכותיות (והיו המון כאלה), הייתה חזקה מספיק מנטאלית כדי להשאיר את הרגל על הדוושה גם בפתיחת המערכה השלישית כדי לעלות ל-0:3 ומשם כבר לא הייתה דרך חזרה.

        באופן די מדהים בצורה יבשה, אבל לא עבור מי שצפה במשחק, היו בו 55 נקודות שהגיעו לתשע החזרות ומעלה מתוך 75 ששוחקו בסך הכול. זה נתון מטורף שמצביע על משחק פיזי ומלא ריצות שבאמת היה בפיליפ שאטרייה בשבת אחרי הצהריים. הגמר הזה היה אקורד סיום מוצלח לתקופת ה"מקום ראשון ללא תואר גרנד סלאם" של האלפ וגם לטורניר שהיה טוב מאוד ברובו והסתיים במשחק מעולה.

        טניסאי ספרדי רפאל נדאל (רויטרס)
        בא לקחת את הגביע ויהי מה. רפאל נדאל (צילום: רויטרס)

        מערכה רביעית

        אחרי שטורניר הנשים ננעל ונחתם עם מנצחת ואלופה ראויה במיוחד, הגיע הזמן להכתיר גם אלוף אצל הגברים. גם שם קיבלנו, למרבה השמחה, גמר ראוי מאוד בין שני טניסאי החימר הטובים בעולם נכון לעכשיו. מצד אחד שחקן החימר הטוב בכל הזמנים והמדורג מספר אחת בעולם רפאל נדאל ומצד שני המדורג שמיני בעולם, שביעי בטורניר והיחיד שניצח את הספרדי על חימר בשנתיים האחרונות דומיניק תים. על פניו, אין שום ספק שנדאל פייבוריט לזכות בתואר הפריסאי בפעם ה-11 בקריירה שלו. אם הוא עוד היה פגיע בתחילת המשחק מול דייגו שוורצמן עד הפסקת הגשם הראשונה, הגיע הניצחון הקל מול חואן מרטין דל פוטרו בחצי הגמר והראה שהוא בא לקחת פה את הגביע ויהי מה.

        נדאל נראה כמו נדאל בשתיים וחצי המערכות האחרונות מול שוורצמן ובשלוש מול דל פוטרו, אבל הפעם הוא יפגוש יריב שונה לחלוטין וטוב בכמה דרגות מהאחרון ששיחק נגדו. דומיניק תים שיחק נפלא לאורך הטורניר ומגיע במצב פיזי ומנטאלי מצוין לגמר הגרנד סלאם הראשון בקריירה שלו, כשהיה ברור שזה יגיע מתישהו ברולאן גארוס. לאוסטרי בן ה-24 יש גם בראש את הביטחון כיוון שהוא, כאמור, היחיד שניצח את נדאל על חימר בשנתיים האחרונות ועוד עשה את זה פעמיים ובשני טורנירי מאסטרס 1,000 (רומא ומדריד). תים חובט בעוצמה אדירה לאורך הטורניר ולפעמים נראה שהוא ממש עוצם עיניים, מכופף את הברכיים חזק-חזק וחובט הכי חזק שהוא מסוגל. בהרבה מקרים זה גם עובד. הבעיה הגדולה שלו תהיה שמדובר בגמר גרנד סלאם ראשון שלו ודווקא על הפעם הראשונה בא לו רפא נדאל על חימר כדי להוסיף ללחץ מהמעמד הגדול שגם ככה יהיה עליו. בנוסף, לכולם די ברור שאם המערכה הראשונה הולכת לנדאל, המשימה של תים הופכת לבלתי אפשרית יותר ממה שכבר הייתה מלכתחילה.

        קשה מאוד ללכת עם דומיניק תים במשחק הזה, כלומר לחזות שינצח. לכאורה, כל היתרונות בצד השני של הרשת: ניסיון במעמדים ולחצים כאלה, יכולת, רזומה, אבל אני בהחלט מאמין שהאוסטרי מסוגל לעשות משהו במשחק. לא יודע אם ללכת עד הסוף ולנצח את הגדול מכולם על חימר, אבל בהחלט לזכות במערכה ולהחליץ את השור ממאיורקה. ברור שבשביל לעשות את זה, הוא יצטרך יום הגשות מוצלח ואחוזים גבוהים לפחות כמו שהיו לו ברבע הגמר מול זברב ויותר חשוב: לשמור על ריכוז בכל נקודה ונקודה כי ככה זה עם נדאל. הוא משחק הכי חזק בכל נקודה, לא נותן כלום בקלות ואף פעם לא מוריד את הרגל מהדוושה, אף פעם. זה אחד הדברים שהפכו אותו לאגדה שהוא ויובילו אותו כנראה גם לתואר מספר 11 ברולאן גארוס וה-17 בסך הכול.