עד הלילה (בין רביעי לחמישי) הגיל של לברון ג'יימס - 33 - נראה רק כמו מספר. אבל דווקא במשחק 5 הקריטי מול בוסטון, כשהסדרה ב-2:2 וייתכן שכל העונה עומדת על הכף, הכדורסלן הטוב בתבל הוכיח שהוא אנושי ושסימני הגיל ניכרים גם אצלו. הוא קלע 26 נקודות (20 במחצית הראשונה), הוריד 10 ריבאונדים וחילק 5 אסיסטים, אבל במחצית השנייה היה קשה לפספס שהוא מותש ועייף, מה שבא לידי ביטוי בקבלת החלטות ירודה והחטאות רבות, כולל בליי אפים שהוא קולע בדרך כלל בעיניים עצומות, וביותר איבודים (6) מאסיסטים (5). זה הסתיים בהפסד 96:83 לבוסטון שמציב אותו ואת יתר חבריו שוב עם הגב לקיר לפני המשחק השישי בקליבלנד, שייערך בלילה שבין שישי לשבת. הפסד לא רק יקטע את רצף ההופעות האדיר של לברון בגמר ה-NBA, אלא עשוי לסיים את הקדנציה שלו בקליבלנד בטעם מר.
במהלך הרבע האחרון ג'יימס נראה עייף על הספסל, וכשהיה על הפרקט תפס לא אחת את המותניים. בסיום הוא נשאל האם הרגיש מותש והשיב ש"היו לי את הרגעים שלי. כולם בשלבים האלה עייפים במידה כזאת או אחרת" ואפילו טיירון לו הודה ש"לברון נראה לי קצת מותש, בהחלט" והעניק לו דקות מנוחה לא אופייניות במהלך הרבע השני. בנוסף, לו העניק לג'יימס מנוחה לקראת סוף הרבע השלישי במטרה להכניס אותו מיד עם תחילת הרבע הרביעי, אבל לברון לא הסכים לכך - אולי בשל עייפות ואולי ממניעים אחרים - וכך יצא שהוא וקווין לאב היו על הספסל במקביל, באופן לא מתוכנן.
אבל ג'יימס, כך נראה, לא אהב את הרמיזות לכך שהעומס עליו גדול מדי, בפלייאוף ובעונה הזאת בכלל, ובמהלך מסיבת העיתונאים דחה את הטענה הזאת. "אני בסדר גמור. לא הזכרתי את המילה 'עייף', אתם העיתונאים אמרתם את זה".
עוד בנושא
טייטום כיכב, לברון התעייף, בוסטון עלתה ליתרון 2:3 על קליבלנד
אמארה סטודמאייר רוצה לחזור מפרישה ל-NBA: "אני בכושר מצוין"
דוק ריברס האריך חוזה בקליפרס. פורסמה חמישיית ההגנה של העונה
משטר הכושר הרצחני של ג'יימס כבר סוקר בהרחבה בעבר, ובפלייאוף הנוכחי דווח כי הוא מנצל כל זמן פנוי לאו דווקא כדי להתכונן למשחקים ספציפיים, אלא בעיקר כדי לאושש את הגוף מהעומס הגדול. אבל לאחרונה ג'יימס הודה שהוא "מתקשה להירדם" אחרי הפסדים, וממילא זמני המנוחה התקצרו משמעותית בשבוע האחרון, כשנערך משחק מדי יומיים.
"אנחנו זורקים עליו הרבה שומרים, ואני בטוח שזה עושה לו משהו", ניתח מרכוס מוריס, אחד השומרים הקבועים של ג'יימס בסדרה. "זה מעייף אותו, זה גורם לו לחשוב יותר מדי. הוא עדיין קולע, מחלק אסיסטים, לוקח ריבאונדים. בכל זאת הוא הכדורסלן הטוב בעולם. אבל אני חושב שאנחנו מצליחים להוציא אותו מאזור הנוחות שלו".
בין אם מדובר בעייפות או בחוסר פוקוס מקרי, ג'יימס נראה מפוזר ומבולבל, בעיקר במחצית השנייה. כשהקאבס צמצמו את הפער ל-11 בלבד והיו בעמדה טובה להתחיל קאמבק שהיה מלחיץ את הסלטיקס, הוא איבד שני כדורים ברציפות והיתרון שוב צמח לו. בסיום ג'יימס שוב הפגין זיכרון צילומי מדהים למדי, כששחזר לפרטי פרטים את כל האיבודים שלו, בדומה למה שעשה אחרי משחק 1 בסדרה, בו שחזר את הבריחה של בוסטון ברבע האחרון.
"היו לי שני איבודים שהרגשתי שהיו רעים, רעים מאוד", התחל את המונולוג הלילה. "באיבוד הראשון ראיתי משהו קורה ומרכוס מוריס קרא את המסירה שלי נהדר. מסרתי לכיוונו של קווין (לאב), והוא לקח את הכדור. באיבוד השני הלכתי לכיוון הבייסליין, איבדתי את שיווי המשקל, ושוב הכדור הלך לאיבוד מול מרכוס מוריס. ואז היו לי עוד שני איבודים, אחד במעבר כשניסיתי למסור לג'ף גרין ולא מסרתי מספיק מדויק. היתה עוד מסירה אחת לא טובה לבק דור של ג'יי אר סמית'. זה הגיע לידיים שלו, אבל מסרתי לו כשהוא היה בתנועה, ואל הורפורד קרא את המסירה.
"היה לי מהלך פוסט אפ על טרי רוז'יר. הם צופפו את הצבע ובאו לשמירה כפולה, וכשניסיתי למסור ג'ייסון טייטום לקח את זה. והאיבוד האחרון היה רע מאוד, מול טרי רוז'יר. עשינו פיק אנד רול, קיבלתי אותו אחרי שהם עשו חילוף, אבל מסרתי מסירה לצד השני וזה הלך החוצה. אלו היו כל האיבודים שלי. שניים או שלושה לא היו מחויבים, והשלושה האחרים היו בנסיון לתקוף את הטבעת, שזה בסדר מבחינתי".
לברון שוב מראה זיכרון צילומי
אבל למרות שלברון סופג את כל האש, חבריו לקבוצה פישלו אפילו יותר הלילה. קווין לאב קלע 14 נקודות והוריד 7 ריבאונדים, תרומה סבירה יחסית, אבל יתר שחקני החמישייה - טריסטן תומפסון, ג'ורג' היל וג'יי אר סמית', חיברו 10 נקודות משותפות כולל 2 מ-14 מהשדה. חוץ מג'יימס ולאב, אף שחקן של הקאבס לא קלע בספרות כפולות. ולברון - עייף או לא - נותר לבד במערכה פעם נוספת. בפעם החמישית בפלייאוף הנוכחי, ג'יימס סיים עם יותר נקודות מכל מה שיתר חבריו לחמישייה קלעו במשותף. ובדרך לשם הם גם קלקלו לו לא מעט אסיסטים, כשדייקו רק ב-5 מ-17 זריקות מהמסירות של ג'יימס - האחוז הכי נמוך של הקאבס בשלוש השנים האחרונות בפלייאוף.
הקו האחורי של הקאבס, למשל, משותק לחלוטין בכל פעם שהם מגיעים לבוסטון גארדן. ג'יי אר סמית' וג'ורג' היל, שסייעו רבות בשני הניצחונות הקודמים, עומדים על מאזן של 7 נקודות ו-20 אחוזים עלובים מהשדה בשלושת המשחקים שנערכו בבוסטון.
היחיד שתפקד בצורה סבירה מהספסל היה קייל קורבר, שקלע 7 נקודות אבל זכה ל-19 דקות בלבד מטיירון לו, בטענה מוזרה למדי: המאמן הסביר שהמצ' אפ הישיר של קורבר בסדרה הוא סמי אוג'יליי ממעמקי הספסל של הסלטיקס. אוג'יליי שיחק 13 דקות בממוצע בסדרה, אבל הלילה כלל לא שותף, מה שלטענת לו הגביל את האפשרות להשתמש בקורבר. "בראד סטיבנס הוציא אותו מהרוטציה, ולכן לא יכולתי לתת לקייל יותר דקות. רציתי, אבל לא יכולתי", אמר טיי לו והפתיע את הפרשנים.
כך או כך, לקליבלנד יש לא מעט סיבות להיות אופטימית לקראת משחק 6, בהתחשב במאזן ההיסטורי של לברון ג'יימס במשחקי הדחה. במהלך שבע השנים הרצופות בהן העפיל לגמר ה-NBA הוא ניצב ארבע פעמים בפני הדחה במזרח ובכל המקרים הוא ניצח, כשהוא מעמיד ממוצע של 38.3 נקודות למשחק.
בכל מקרה, כדי לצלוח את הסדרה ולהמשיך את הרצף המדהים, ג'יימס יצטרך לנצח בבוסטון גארדן, שהולך ומתברר כמבצר הכי שמור בליגה. הסלטיקס עומדים על מאזן של 10 מ-10 בבית בפלייאוף הנוכחי, מה שהופך אותם לקבוצה השביעית בהיסטוריה שמנצחת 10 משחקי בית ברציפות בפוסט סיזן. 5 מתוך 6 הקבוצות הקודמות שעשו את זה, אגב, זכו בסופו של דבר באליפות.
"רמת האנרגיה פה פשוט מטורפת, הקהל הוא כמו השחקן השישי שלנו, וזאת לא קלישאה", אמר ג'יילן בראון.
בנוסף, הקאבס יצטרכו לעבור את ג'ייסון טייטום, שהופך לנגד עינינו להרבה יותר מעוד רוקי מוצלח. הלילה סיים הגארד/פורוורד עם 24 נקודות (7 מ-15 מהשדה), 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 4 חטיפות ושתי חסימות, כשהוא מראה קור רוח מרשים בשני צדי המגרש. "אני פשוט נהנה לשחק במשחקים גדולים", הסביר טייטום את סוד הקסם. "אני חושב שאלה המשחקים שאני הכי נהנה בהם. אין בי פחד, אין בי חשש, אני לא לחוץ, אני רק נהנה מהרגע ולא חושב יותר מדי".
טיירון לו שיבח את טייטום ואמר ש"הלילה הוא שיחק כמו וטרן. הוא לא משאיר שום זכר לזה שהוא רוקי", ועוד לפני המשחק לברון הילל אותו ונזכר איך כשטייטום היה בן 8 הגיע פעם אחת לאימון של קליבלנד והעז לבקש מג'יימס משחק אחד על אחד. "קור הרוח שלו עוזר לו להיות שחקן שהגיל שלו לא משנה. הפציעות של בוסטון גרמו לו להתפתח מהר מהמצופה, זה נתן לו הזדמנות לנסות מהלכים ולהיכשל, לעשות טעויות וללמוד מהן. הוא כבר שחקן טוב מאוד, מאוד, ובקצב הזה הוא יכול להפוך לענק".
ג'יילן בראון הוסיף ואמר ש"מבחינתי הוא לא רוקי בשום צורה. מה שהוא לא חדש לאף אחד. הוא נותן עבודה בשני צדי המגרש, השמיים הם הגבול עבורו".
