1. גם אם לברון ג'יימס יתעורר וינצח לבדו את בוסטון סלטיקס בדרך לגמר ה-NBA - תסריט שאי אפשר לפסול לאור השליטה המוחלטת של השחקן השני בטיבו בכל הזמנים (ובואו לא ניכנס לוויכוחים) בפלייאוף המזרח בשבע השנים האחרונות - את ההישג העצום של בראד סטיבנס העונה אי אפשר יהיה למחוק. הוא איבד במשחק הראשון של העונה את אחד משני כוכביו הגדולים; נאלץ להיפרד לקראת סיום העונה הרגילה מכוכב העל השני; בחמישיה הראשונה שלו עולים רוקי, שחקן שנה שנייה ושחקן שנה שלישית שהיה עד לאחרונה שחקן ספסל, ובכל זאת הסלטיקס גברו בסיבוב הראשון על אחד השחקנים הטובים בליגה, יאניס אנדטוקומבו; הביסו באופן מרשים ובלתי צפוי בחצי הגמר את פילדלפיה, שנוכח הכדורסל שלה בסיום העונה ובסיבוב הראשון נחשבה פייבוריטית להגיע לגמר, בזכות שניים מהכוכבים הצעירים בליגה וצוות מסייע מצוין; ונפנפה מהמגרש את הקאבס במשחק מספר 1 בסדרה.
עוד בנושא
גולדן סטייט ניצחה ביוסטון ועלתה ל-0:1 בגמר המערב
אחרי הניצחון: הווריירס עוקצים את יוסטון, מתקפה על סטף קרי
טריסטן תומפסון: "אני מצפה מלברון ג'יימס לתת ערב אגדי במשחק 2"
לפני הפגישה עם בלאט: "מילווקי נאבקת עם טורונטו על בודנהולצר"
כל זה קורה כשסטיבנס מפגין דרך קבע עליונות על המאמן שממול: בסיבוב הראשון לא היה ספק שהוא טוב מג'ו פרונטי, המאמן הזמני של הבאקס; הנוק אאוט שהחטיף לברט בראון בסדרה מול הסיקסרס העלה לפתע ספקות אם עוזר המאמן של גרג פופוביץ' לשעבר, שרשם העונה מהפך פנטסטי עם קבוצתו, הוא האיש הנכון כדי להוביל את פילי לאליפות; ולטיירון לו לא היו תשובות לחילופים האוטומתים הרצחניים של בוסטון במשחק מספר 1. סטיבנס תמיד ישלוף את המהלך הנכון אחרי פסק זמן, הקבוצה שלו תנצל תמיד מיסמץ' של היריבה, שחקניו יחפשו את השחקן הפנוי, יתנו את המקסימום בכל מהלך ויעשו הכל בביטחון עצמי של שחקנים ותיקים. אל הורפורד, תמיד שחקן נהדר, הפך תחת סטיבנס לכוכב על עם אימפקט שלא יתואר; בראון וטייטום ממועמדים לטרייד אפשרי לשחקנים שספק אם הסלטיקס יוותרו עליהם למען קוואי לאונרד, למשל; וטרי רוזייר למי שסיום חוזה הרוקי שלו והציפייה להעלאה רצינית מצדו עתידים להפוך לכאב ראש רציני לג'נרל מנג'ר דני איינג'.
יש עוד מרכיב, מעצבן במיוחד מבחינת 99 אחוזים ממאמני תבל: סטיבנס עושה הכל, כך נראה לפחות כלפי חוץ, בדופק אפס. הרשת מלאה בסרטונים שלו שומר על פנים חתומות כשקבוצתו קולעת סל ניצחון דרמטי; לאורך הקריירה הוא התפרץ על השופטים בערך פעמיים, וגם אז בעוצמות מינוריות; הוא שומר על טון חיובי עם השחקנים כמעט בכל מחיר, ולעולם לא יירד איתם לפסים אישיים - אפילו ברגעי לחץ; בסלטיקס מדווחים לעיתונות האמריקאית שהוא יימנע מלבקר שחקן גם באוזני אנשים אחרים במועדון; והוא משתף פעולה באופן מושלם עם אנשי האנליטיקס והסטטיסטיקות, תחום שאימץ אל לבו עוד כמאמן מכללות. למרות שהוא נמנע מלהפעיל סמכות קשוחה על שחקניו, ואולי בגלל זה, הוא זוכה להערכה חסרת תקדים: ארון ביינס משווה אותו למאמן שאיתו לקח אליפות בסן אנטוניו, פופוביץ'; ולאחר שאף אחד מעמיתיו לא בחר בו למאמן העונה של ארגון המאמנים, מהלך שמראה אולי את החשש ממנו והקנאה בו, צייץ אייזיאה תומאס, ששיחק אצלו עד העונה שעברה, שהוא המאמן הטוב ביותר בליגה, בפער גדול.
כל זה חריג במיוחד מכיוון שמאמנים, באופן מפתיע, הם בני אדם: הם כועסים; הם נלחצים; הם מזיעים; הם מתקוטטים עם מנהלים, שופטים ועם שחקנים. לסטיבנס זה לא קורה. יתרה מכך, הכל מצליח לו: אחרי שוויתר על משרה בחברת התרופות איליי לילי, הוא לקח את באטלר הקטנה פעמיים לגמר המכללות, כשבעונה השנייה אחד מכוכבי הקבוצה היה מאט הווארד האפור מהפועל תל אביב; הסלטיקס משתפרים מדי שנה, בהרכבים בינוניים, תוך שאיינג' משנה את הסגל מהקצה אל הקצה בלי הפסקה.
דבר אחד עוד לא קרה: סטיבנס טרם זכה בתואר. עם זאת, הוא בן 42 בלבד, וטרם חווה כישלון, או משהו שמתקרב לכך. הוא בונה את עצמו בעקביות, יחד עם מועדון שמתקדם לאט לאט לעבר אליפות. אולי בעונה הבאה, כשקיירי ארווינג וגורדון הייוורד יחלימו, הוא יטעם לראשונה בחייו לחץ להצליח. אם גם זה לא יצליח להזיז לו, ייתכן שלפנינו צומח אחד מגדולי המאמנים בכל הזמנים. אה, כן: מישהו גם צריך לבדוק אם מדובר באדם אמיתי, או ברובוט.
2. מי שנשאר בינתיים מחוץ למעגל מאמני ה-NBA הוא דיוויד בלאט. נכון לעכשיו, נותרו ארבע משרות מאמן פנויות: במילווקי, בטורונטו, באורלנדו ובדטרויט. הבאקס צפויים לראיין את בלאט, בעוד בשלוש הקבוצות האחרות הוא לא מוזכר כמועמד. זה לא אומר דבר: לעתים הקבוצות שומרות במכוון על דממה תקשורתית ומחתימות מועמד שלא היה על הרדאר. ועדיין, העובדה שמאמנים אחרים הועדפו עד עתה על פני בלאט דורשת הסבר. גם דיוויד פיזדייל, שמונה לניקס, הסתכסך בממפיס עם כוכב גדול, מארק גאסול, ופוטר; לויד פירס, שמונה למאמן אטלנטה, היה בסך הכל עוזר מאמן בפילדלפיה; לג'יימס בורגו, שמונה למאמן שארלוט, יש קדנציה קצרה כמאמן חירום באורלנדו והוא שימש כעוזר בסן אנטוניו; איגור קוקושקוב הוא עוזר מאמן ותיק בליגה ומינף את הזכייה באליפות אירופה עם סלובניה לג'וב בפיניקס. איפה הם ואיפה בלאט, שהיה מרחק שני משחקים מזכייה באליפות והוא אחד המאמנים המעוטרים בכדורסל העולמי?
אני לא מתיימר להיכנס לנעלי הארגונים הגדולים ב-NBA, אבל אפשר להעריך איפה המאמן הישראלי נפל עד עתה. כדי לקבל את הג'וב הנכון, צריך שילוב בין כישורים, קשרים לתדמית. לאיש אין ויכוח לגבי כישורי האימון של בלאט, אבל הקדנציה בקליבלנד פגעה אנושות בדימויו. השחקן הטוב בליגה לא סבל אותו, שחקניו האחרים לא ממש יצאו להגנתו באופן נרגש, קשה היה להוציא עליו מילה טובה מהג'נרל מנג'ר, דיוויד גריפין, ויחסיו עם העיתונאים היו מתוחים במיוחד. בליגה מסתובב שחקן בכיר אחר, ג'ו אינגלס, שמתקשה להסתיר את כעסו על בלאט על התקופה שבה יובש על הספסל במכבי תל אביב. מאמני NBA נדרשים בעידן הנוכחי לגלות קודם כל כישורים אנושיים עילאיים: עליהם לשתף פעולה עם הג'נרל מנג'ר ועם מחלקת האנליטיקס - בפילדלפיה מכתיבה המחלקה הסטטיסטית לברט בראון את דקות המשחק של השחקנים; עליהם להתחבב על כוכבי הקבוצה ולזכות באמונם; לעמוד בלחץ התקשורתי ובסיקור של 24 שעות, כולל פודקאסטים וניתוחים אכזריים בטוויטר; עליהם להכפיף את עצמם לגחמות ההנהלה, שלעתים רוצה להפסיד בכוונה (טנקינג), לקצץ בתקציב מסיבות כלכליות או דווקא להחתים שחקן מיותר כדי למלא אולם ריק (כפי שעשתה דטרויט, בטרייד התמוה שהנחית את בלייק גריפין). ההתנהלות של בלאט בקליבלנד מדליקה שורה של נורות אדומות באשר לקטגוריית שיתוף הפעולה, גם אם ספק אם מישהו מהמאמנים שמונו עולה על בלאט מקצועית.
מעבר לכך, לפעמים הקשרים חשובים מהכל: פיזדייל ופרי מקורבים ללברון ג'יימס, ששיחק תחתם בעבר ומעריך אותם; בורגו היה עוזר מאמן של פופוביץ' - תו תקן של איכות בליגה; קוקושקוב היה בעבר עוזר מאמן בפיניקס. למייק בודנהולצר, שנחשב מועמד מוביל לטורונטו ולמילווקי, יש שם מצוין, גם בגלל קדנציה טובה באטלנטה וגם כי היה במשך שנים עוזרו של פופ בספרס. מי זוכר שבלאט הביס אותו 0:4 בגמר המזרח. טורונטו, כך נטען, תעדיף אם בודנהולצר יילך לבאקס לקדם את אחד מעוזרי המאמן שלה. הם נוחים למערכת ולג'נרל מנג'ר. בלאט, כך מסתמן, פחות נוח.
אם יפסחו על בלאט בקיץ הזה, שבו נפתחות משרות רבות, ייתכן שעליו לשקול בכל זאת לבנות את עצמו בגילו המתקדם כעוזר מאמן בליגה. אפילו מייק דאנתוני, שמתמודד עכשיו בגמר המערב, לא התבייש לרדת לדרגת עוזר זוטר בסיקסרס לאחר שכשל בלייקרס. כדי לזכות מחדש בכבוד, אולי בלאט יצטרך למחול על הכבוד. ואם בדקות אלו אחת הקבוצות הפתוחות מתכננת להמר עליו בכל זאת, היא תזכה במאמן מצוין, שעולה בהרבה על תדמיתו באמריקה כרגע.
