הכי קרוב לטוטאל פוטבול: החלום הרומנטי המופלא של דנמרק במונדיאל 1986

"איך נגמר?" שאלו האוהדים הדנים המסכנים שהחמיצו את השידור כי היו צריכים לקום לעבודה מוקדם בבוקר. משחק שמינית הגמר מול ספרד במונדיאל 86' במקסיקו התקיים בשעת לילה מאוחרת לפי שעון קופנהאגן, אבל רוב התושבים היו דבוקים בכל זאת למסכי הטלוויזיה. הם הלכו לישון עם לב שבור, אך אלה שתהו לגבי התוצאה בבוקר דווקא הגיבו בחיוך. "1:5", בישרו להם. טוב, זה היה צפוי. נבחרת הדינאמיט היתה אמורה לפרק כל יריבה לחתיכות קטנות. רק כאשר נמסר שהתוצאה היתה לזכות הספרדים, הם נותרו בהלם, עם פה פעור.

עוד בנושא

מונדיאל 2018 בוואלה! ספורט: כל מה שצריך לדעת על הטורניר
מדריך השידורים המלא למונדיאל 2018: היכן ישודרו המשחקים?
פורסם סגל ברזיל למונדיאל: טייסון, פרד וז'רומל בפנים
ארגנטינה פרסמה סגל רחב: דיבאלה ואיקרדי בפנים

זו לא בדיחה. זה קרה באמת. כל תושבי דנמרק היו משוכנעים אז שהזכיה בגביע העולם אפשרית ומוחשית. הם לא היו לבד. אלכס פרגוסון הגדיר את החבורה באדום-לבן כ"נבחרת הטובה באירופה". כל הפרשנים סימנו אותה כמועמדת למדליות הזהב. כאשר מדברים על נבחרות על שהיו צריכות לזכות במונדיאל אך מעדו ברגע האמת, מציינים בדרך כלל את הונגריה ב-1954, הולנד ב-1974 וברזיל ב-1982, אבל אלה שעקבו אחרי דנמרק ב-1986 בטוחים שיש לה מקום של כבוד ברשימה. וזה אפילו טבעי, כי הגאון הצעיר מיכאל לאודרופ דיבר על הנבחרת שלו כעל "הברזילאים של אירופה", בעוד יוהאן קרויף ראה בה דמיון לא מבוטל לחלום הכתום. והרי מה הפלא - הוא טיפח בעצמו את סורן לרבי, ייספר אולסן, יאן מולבי ופרנק ארנסן באיאקס.

יתרה מזו, במובן מסוים היתה דנמרק של שנות ה-80' אפילו קרובה יותר למיתוס של טוטאל פוטבול מאשר הולנד של רינוס מיכלס. הרי בסופו של דבר מדובר באוטופיה, ומעולם לא היתה קבוצה בה כל שחקן מסוגל למלא כל עמדה על המגרש. זה בלתי אפשרי, ולכל כוכב הולנדי ב-1974 היה תפקיד מסוים. הם פשוט קיבלו יד חופשית לאלתר על הדשא. האלתורים האלה היו תכופים ובולטים יותר דווקא אצל הדנים, וכל אוהד סקדנינבי זוכר את השער האמנותי שהבקיע המגן הימני ג'ון סיבבאק מעמדת הקיצוני השמאלי, בהקפצה מעל השוער ברגלו החלשה, במוקדמות המונדיאל מול אירלנד. המבצע הזה סימל את הרוח המשוחררת של הדינאמיט הדני. היריבות לא ידעו כיצד להתמודד עם היצירתיות והפנטזיה שלהם. כמעט כל שחקן, החל מהבלם האחורי האלגנטי מורטן אולסן וכלה בחלוץ המרכזי החסון פרבר אלקיאר, ניחן בשליטה מלוטשת בכדור וראיית משחק מרהיבה. כאשר המוזה נחה עליהם, לא היתה הצגה טובה יותר בכדורגל העולמי כולו.

ואולי ממבט ראשון קצת מוזר שאת התזמורת הזו הרכיב מאמן גרמני קשוח, אבל הגישה שלו היתה הכרחית. כאשר קיבל ספ פיונטק את הנבחרת לידיו ב-1979, בגיל 39 בלבד, הוא מצא חבורה של בליינים. שחקנים מוכשרים היו לדנים כבר בשנות ה-70', ודי להזכיר את אלן סימונסן שזכה בכדור הזהב בזכות הופעותיו בבורוסיה מנשנגלדבאך ואת אליל ריאל מדריד הנינג יינסן, אבל בדנמרק הכדורגל היה חובבני, ולנבחרת כולם הגיעו בעיקר כדי לשתות בירה בפאב אל תוך הלילה. התרבות הזו לא נתקלה בהתנגדות מצד הצוות המקצועי עד להגעתו של פיונטק. כאשר שאלו את קודמו בתפקיד, קורט נילסן, לגבי ההכנות הטקטיות, הוא השיב: "למי אכפת מהטקטיקה? אנחנו בסך הכל רוצים להבקיע שערים".

פיונטק שינה את זה, גם אם נתקל תחילה בקשיים. כאשר ראה את חניכיו לראשונה, הוא סבר שמדובר במשימה בלתי אפשרית. "הדנים לא אוהבים משמעת. השחקנים לא רצו שישימו להם גבולות, כי הם הפסידו בכל מקרה, אז בשביל מה לסבול סתם? זו היתה הגישה", סיפר הגרמני בדיעבד. את מוקדמות מונדיאל 82' החלו הדנים כהרגלם עם שלושה הפסדים רצופים ואיבדו את הסיכוי להעפיל בשלב מוקדם, אולם התמורות המיוחלות התרחשו לאט ובהתמדה. ביוני 1981, שנה לפני הזכיה בגביע העולם, כבר הפסידה איטליה 3:1 בקופנהאגן. זו היתה תוצאה מכוננת שהחדירה בדנים אמונה לקראת ההמשך - וההמשך הזה היה ראוותני במיוחד.

לפריצה המסחררת של לאודרופ היתה תרומה משמעותית לנסיקה. הוא ערך את הופעת הבכורה ב-1982, בדיוק ביום הולדתו ה-18, והקישור הדני פרח יחד איתו. במוקדמות יורו 84' הקדימו האדומים-לבנים את אנגליה של בובי רובסון, כולל ניצחון 0:1 היסטורי בוומבלי. "זו אחת הקבוצות הטובות שראיתי בחיי", אמר רובסון. המגזין האנגלי היוקרתי וורלד סוקר בחר את פיונטק למאמן השנה ב-1983 בזכות ההישג המופלא, ואז נתנו הדנים שואו בטורניר עצמו בצרפת, עם העפלה סנסציונית לחצי הגמר מול ספרד, למרות שסימונסן שבר את רגלו כבר במשחק הראשון.

למעשה, הם היו קרובים מאוד להמשיך גם לגמר במשחק מטורף בו צפו מיציעי האיצטדיון בליון 16 אלף אוהדים דנים נלהבים וידידותיים, כולל פטר שמייכל בן ה-20. כוכב מנצ'סטר יונייטד לעתיד היה אז שוער בקבוצה הקטנה בשם הבידוברה, אשר היתה אמורה לשחק למחרת בליגה מול ברודנבי הגדולה, אך זה לא הפריע לו להיכנס לרכב ולנסוע כ-1,500 קילומטרים בכל כיוון. הוא חזר מבואס עד כאב, כי ארנסן ואלקיאר הדביקו כדורים לעמוד, דנמרק איבדה יתרון מוקדם, סיימה בתיקו 1:1 והפסידה בפנדלים כאשר אלקיאר הטיס את הבעיטה החמישית לשמיים. ואם אתם שואלים, שמייכל גם ספג שביעיה מברונדבי. בחלוף שמונה שנים, הוא הניף בעצמו את הגביע הנכסף והוכתר לאלוף אירופה, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.

ביורו 92' אף אחד לא הימר על הדנים. במונדיאל 86' הם היו הסוס השחור, ואף מעבר לכך. הכדורגל ההתקפי שהציגה הנבחרת של פיונטק ביורו 84' רק תפסה תאוצה במוקדמות גביע העולם, והמשחק מול ברית המועצות, בו ניצחה דנמרק 2:4, נכנס הישר לפנתיאון. היה זה מופע עוצר נשימה, שיכול היה להסתיים בקלות גם בתוצאה 7:7. אינטרנט עדיין לא היה אז, אבל תקצירי המשחקים כבר שודרו, והדיווחים על ההצגה האגדית נפוצו במהרה. חובבי הכדורגל בכל המתינו להופעה של דנמרק במקסיקו בשקיקה, והיו להם סיבות טובות לעשות זאת. סוללת הכוכבים היתה מרשימה ביותר.

אלקיאר זכה עם ורונה באליפות איטליה מדהימה ב-1985. לרבי היה אחד המנהיגים של באיירן מינכן. מולבי היה עילוי בליברפול. ייספר אולסן ליהטט במנצ'סטר יונייטד, ביחד עם סיבבאק. ארנסן הצטיין באיינדהובן. הקפטן הוותיק מורטן אולסן, כבר בן 36, הנהיג את אנדרלכט. ולאודרופ... הוא זהר ככוכב על אמיתי ביובנטוס לצד מישל פלאטיני. זו היתה להקה מדהימה, שהתבססה גם על העבודה השחורה של שחקנים חשובים לא פחות, קלאוס ברגרן ויינס ברטלסן. אמנם זו היתה הופעת הבכורה שלה במונדיאל, אבל פרשנים נטו לראות בה פייבוריטית. מבחינת האוהדים הנייטרלים, זו בכלל לא היתה שאלה. מבחינת כריזמה קבוצתית, רק הולנד של מיכלס וברזיל של טלה סנטנה התעלו על דנמרק של פיונטק.

הפתיחה היתה סוחפת. הדנים הוגרלו מהדירוג האחרון לבית המוות, אבל עשו את העבודה בקלילות. סקוטלנד של פרגי נוצחה 0:1, ואז הגיעה ההצגה 1:6 מול אורוגוואי, מחזיקת קופה אמריקה, כולל שער סולו אמנותי של לאודרופ. לקראת המחזור האחרון, שנעל את שלב הבתים כולו, נתקל פיונק בסוגיה מעניינת. הפסד למערב גרמניה שלח אותו למקום השני בבית וסידר משחק נוח על הנייר מול מרוקו בשמינית הגמר. לעומת זאת, תוצאה חיובית השאירה אותו בפסגת הבית, אבל היריבה שהמתינה בשמינית הגמר היתה ספרד.

אז מה עושים? אף אחד לא התכוון להפסיד בכוונה, אך האפשרות להעלות הרכב משני עמדה על הפרק - כך אפשר היה לתת מנוחה לכוכבים הבולטים, ולהנות מהמפגש מול נציגת צפון אפריקה בשלב הבא. ואולם, מבחינת פיונטק הדילמה כלל לא היתה קיימת. הוא השתוקק להביס את נבחרת מולדתו והצהיר על כך באסיפה הקבוצתית. השחקנים ממש לא התנגדו. "הרגשנו שאנחנו יכולים לנצח את כולם. לא היה אכפת לנו מול מי לשחק ומתי", שיחזר לימים מולבי. אז הגרמנים של פרנץ בקנבאואר נרמסו 0:2, אבל לתוצאה הזו היה גם היבט קטסטרופלי - ההרחקה של ארנסן.

ממש לפני המפגש עם גרמניה, הגיעה למחנה הדני הידיעה על כך שאישתו של קשר איינדהובן חלתה, והדבר הוציא אותו לחלוטין משיווי משקל. בדיעבד, היה ברור לגמרי כי פיונטק היה חייב לתת לו להירגע על הספסל, אבל המאמן ממש לא חשב בכיוון. אז ארנסן העצבני ספג כרטיס צהוב ראשון על ויכוחים עם שופט, ואת השני - ממש בדקה ה-88 - על בעיטה בלותאר מתיאוס שתיקל אותו ללא הרף. הוא הושעה מהקרב מול ספרד, וזו היתה מכה משמעותית מאוד, על אף שלפני ההתמודדות הדנים סברו אחרת. הם היו משוכנעים, באמת ובתמים, שהם הטובים ביותר. גם הפרשנים חשבו כך. מעולם לא היתה ספרד אנדרדוג ברור יותר. 1:5 לדנמרק היתה תוצאה הגיונית לגמרי. 1:5 לספרד? נו באמת, זה פשוט מדע בדיוני.

כאשר ייספר אולסן הבקיע בפנדל בדקה ה-33, הכל הלך בכיוון הנכון, אבל על סף השריקה להפסקה ביצע אותו אולסן טעות איומה. הכדור שהחזיר ברשלנות לשוער התגלגל לרגליו של אמיליו בוטראגניו, והעיט של ריאל מדריד הישווה ל-1:1 בעיתוי קריטי. עד היום, כאשר רוצים הדנים לבקר מישהו על טעות מטופשת, הם אומרים שהוא "התנהג כמו ייספר אולסן". זה היה הרגע שהרג את האגדה, גם אם פתיחת המחצית השניה היתה מעודדת מבחינת הסקנדינבים. הם פשוט החמיצו, בעוד בוטראגניו כבש שוב. פיונטק ביצע חילוף התקפי, חבורת הדינאמיט שלו הפקירה את העורף, וזה נגמר בתבוסה. העיט השלים רביעיה.

כמו הונגריה, כמו הולנד, כמו ברזיל - גם דנמרק נותרה בידיים ריקות. החלום הרומנטי המתוק לא התגשם, אבל גם היום, בחלוף 32 שנה, הוא ממשיך לחיות בדמיונם של אלה שחזו בו. ולכן זה הסיפור הנכון ביותר לפתיחת ההכנות למונדיאל שייפתח בעוד חודש, מה גם שגם ב-2018 יש נבחרת סקנדינבית שתערוך הופעת בכורה בטורניר אחרי הופעה נהדרת באליפות אירופה. איסלנד הנוכחית ממש לא דומה לדנמרק מודל 86', ואף שחקן שלה לא מתקרב אפילו לעשירית לאודרופ, אבל גם היא תהיה חביבת הקהל הנייטרלי בזכות הרוח הקבוצתית והקהל הנהדר.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק