המחושל: ולאדן איביץ' מגיע למכבי תל אביב אחרי קדנציה סוערת ומוצלחת בפאוק

בווידאו: איביץ' כובש במדי פאוק סלוניקי אחרי בישול של קלאוס

פואד פורץ למגרש בדרבי? איתן טיבי מפגין חוסר מקצועיות ולא מתלבש מספיק מהר? הצחקתם את ולאדן איביץ'. ליגת העל הישראלית תיראה למאמנה הסרבי החדש של מכבי תל אביב כמו סוג של גן ילדים אחרי שבילה יותר מעשור, על הדשא ועל הקווים, בליגה היוונית החמה והמטורפת. אמנם על הנייר יש לאיש המקצוע בן ה-41 נסיון של קצת יותר משנה כמאמן ראשי בפאוק סלוניקי, אך התקופה הזו שוות ערך לעונות רבות וארוכות במקומות אחרים, מכל ההיבטים האפשריים.

עוד בנושא

מילוש וסלינוביץ' אישר: "מגיע למכבי תל אביב כעוזרו של איביץ'"
איביץ אישר להחתים את איתי שכטר, שיסכם ביומיים הקרובים
איתי שכטר וחן עזרא פרסמו מכתבי פרידה מבית"ר ירושלים

קחו, למשל, את ההחלטה הקריטית הראשונה שהיה צריך לקבל אחרי שהוכיח את עצמו כמאמן זמני. איביץ', שהדריך את הקבוצה הצעירה של פאוק, הוזעק במרץ 2016 כדי להחליף את איגור טודור המפוטר, השיג תוצאות נאות, חתם על חוזה לשלוש שנים בתום העונה, ואז התפרסמה גם ההודעה לפיה דימיטאר ברבאטוב לא ממשיך במועדון. הבעלים איבן סאבידיס רדף במשך זמן רב אחרי הכוכב הבולגרי הוותיק עד שהצליח להחתימו שנה קודם לכן, אבל איביץ' לא השתמש בו אפילו פעם אחת בהרכב הפותח והחליט כי אינו נמצא בתוכניותיו. ראשי המועדון הסכימו איתו, וכך הסתיימה למעשה הקריירה המשמעותית של ברבאטוב.

וזה כלום לעומת הדרמה שהתחוללה בסלוניקי בנובמבר 2016. הקפטן יורגוס צבלאס, שחקן נבחרת ודמות דומיננטית מאוד בחדר ההלבשה, האריך רק חודשיים קודם לכן את חוזהו עד 2020. המגן נחשב למנהיג, אך התנהלותו לא מצאה חן בעיני המאמן שחשש כי הכוכב מזלזל במשימותיו. השפל הגיע כאשר פאוק הובילה 1:3 בדקה ה-74 במשחק ביתי שגרתי מול אטרומיטוס, ואז התפרקה, ספגה שלושה שערים מאוחרים והפסידה 4:3. איביץ' הצהיר: "רק מי שמשחק על מנת לנצח יהיה חלק מהסגל", זרק את צבלאס לקבוצת המילואים, והציב בפני ההנהלה אולטימטום - או אני, או הוא. הקפטן סולק מהמועדון בפגרת החורף, בעוד הסרבי זוכה לתמיכה גורפת מצד סאבידיס ובנו.

בדיעבד, התברר מעבר לכל ספק שזו היתה הבחירה הנכונה. ללא צבלאס, שעשה לא פעם שביתה איטלקית, השתפרו התוצאות באופן ניכר. איביץ' זכה לאמון רב הרבה יותר מצד חניכיו, אשר הבינו כי יש לו גיבוי איתן מצד הבעלים, ופאוק סיימה את העונה הסדירה במקום השני, שלוש נקודות בלבד מתחת לאולימפיאקוס. טוב, למען הדיוק עמד הפער על שש נקודות, כי ההתאחדות קנסה את פאוק בשלוש עוד לפני תחילת העונה, אבל זה כבר לא קשור למאמן וליכולת. ב-19 משחקי הליגה האחרונים, השיגה פאוק 15 נצחונות והפסידה רק פעמיים.

ואם זה לא מספיק, היא גם העפילה לגמר הגביע, גברה על א.א.ק אתונה 1:2 וזכתה בתואר הראשון מזה 14 שנה. איביץ' הפך לאליל אמיתי אחרי ששבר את הבצורת הארוכה, ועשה זאת בסטייל - שער הניצחון הובקע, כנראה מעמדת נבדל, על ידי פדרו הנריקה שנכנס כמחליף דקות קודם לכן, במהלך מפתיע של המאמן. "זו הצלחה אדירה, ואני רוצה להודות לשחקנים שהשיגו משהו מדהים. המשחק אולי לא היה יפה, אבל ידענו שאסור לנו לעשות טעויות, ושמרנו על הריכוז כדי לשמח את האוהדים", אמר איביץ' המאושר שנבחר למאמן העונה ביוון.

לצערו, האושר היה מהול בפחד. לפני תחילת הגמר התחוללו המהומות קשות בין האוהדים, 30 פצועים אושפזו, ושריקת הפתיחה נדחתה בחצי שעה. הדם הרע בין המחנות היה קשה במיוחד עבור ולאדן, כי הוא שיחק בא.א.ק בעבר, בעוד אחיו הגדול, איליה איביץ', לבש את מדי א.אק כשחקן וכיהן במשך מספר קדנציות כמנהל הטכני של המועדון. בעקבות האלימות ברחובות והתוצאה השנויה במחלוקת, החלו השניים לקבל איומים. איביץ' התייצב אצל סאבידיס עוד לפני הפלייאוף על המקום בליגת האלופות והודיע לו כי הוא שוקל להתפטר מתפקידו. "יש לי משפחה וילדים", הוא אמר, אבל נשאר לבסוף עד לסיום העונה.

החודש הזה היה דרמטי במיוחד. במשחק החוץ הגורלי מול פנאתינייקוס פרצה קטטה בין השחקנים, הקהל מיהר להצטרף, ומישהו זרק פחית בירה שפגעה בראשו של איביץ' על הקווים. המאמן נפל על הדשא כשהוא נאנק מכאבים, ופונה לבית החולים שם נזקק לתפרים. ההתמודדות פוצצה, פאוק קיבלה ניצחון טכני, ואנשי פנאתינייקוס זעמו. נשיא הירוקים האשים את איביץ' ב"הצגת תיאטרון", ואת פאוק ב"שוד".

בסופו של דבר, הכריע גם עומס המשחקים הכבד את פאוק. היא הפסידה בפלייאוף פעמיים לא.א.ק, וגם במשחק הביתי לפנאתינייקוס, לא זכתה בכרטיס המיוחל לליגת האלופות, ואיביץ' הגיע לקו הסיום תשוש מנטלית. הערותיו הפומביות של סאבידיס לא ממש תרמו אז למצב הרוח. "ולאדן הוכיח שהוא מסוגל להיות מאמן מצוין בפאוק, אבל יש בעיה אחת. כאשר מיניתי אותו, אמרתי לו שאני מודאג שלא יצליח להתמודד עם הלחץ שיופעל עליו. הוא בחור צעיר, ונמצא תחת מתקפה פסיכולוגית. הגופים הרלוונטיים צריכים לחקור את האיומים ולבדוק אם הם אמיתיים. אנחנו לא רוצה לחשוב על האפשרות שניאלץ לקחת את החוק לידיים", אמר סאבידיס.

האמירה הזו עשויה אולי להסביר את המניעים מאחורי פריצתו לכר הדשא עם אקדח במהלך המשחק מול א.א.ק העונה, וסאבידיס עדיין מאוכזב מכך שלא הצליח לשמור על איביץ'. הבעלים והמנהל הספורטיבי לובוש מיכל הקדישו שעות ארוכות מאוד על מנת לשכנע את המאמן המבטיח לא לעזוב, אך הסרבי היה נחרץ. הוא התייעץ עם אחיו, ובחר לבטל את החוזה הנדיב כדי לא להתמודד עם הטירוף סביב הכדורגל היווני, מה גם שגם בתוך המועדון היו לו יחסים מתוחים עם גורמים מסוימים. בדיון המשפחתי הוחלט שיהיו ל-ולאדן הזדמנויות לקבל קידום מקצועי גם מחוץ ליוון - זאת למרות שהוא נשוי ליווניה, וממש לא השתוקק לעזוב את סלוניקי.

והרי ההשפעה על האח הבכור על חייו של ולאדן היתה עצומה לאורך כל הדרך. איליה איביץ', המבוגר ממנו בשש שנים, נחשב לעילוי מגיל צעיר מאוד, כאשר ולאדן הלך עם אביו לצפות במשחקיו במדי הכוכב האדום בלגרד. בילדותו, התעניין ולאדן גם בכדורסל, בעוד חלומו הגדול היה בכלל להיות טייס, אבל בזכות איליה הוא התמכר בעיקר לכדורגל. ואולם, המשפחה היתה חצויה - האם ואיליה אהדו את הכוכב האדום, האב ו-ולאדן היו בעד היריבה הגדולה פרטיזן. לכן הוא היה מאושר להצטרף לשחורים-לבנים בגיל 21, וכך גם נמנעו במידה מסויימת ההשוואות לאיליה, שהיה חלוץ פורה במיוחד. ולאדן, לעומתו, היה פליימייקר גבוה ויצירתי עם שליטה נהדרת בכדור וחוש מפותח מאוד לכיבוש שערים, גם אם מעט איטי. הוא זכה בשלוש אליפויות, ובתחילת המיליניום אף שותף בשמונה משחקי נבחרת סרביה, ונחשב על ידי פרשנים מסוימים לכוכב עולה.

גם הסקאוטים חשבו כך. יובנטוס שקלה פעם להחתים את איביץ', וגם ולנסיה הביעה עניין. פרטיזן סירבה למכור אותו בזמנו, עד שהגיעה ההצעה מבורוסיה מנשנגלדבאך ב-2004. לרוע המזל, הקשר נפצע בעיתוי אומלל והחמיץ את החודשים הראשונים בבונדסליגה. כאשר החלים, הוא ראה כי הדרך להרכב חסומה, בקבוצה שנלחמה על חייה, ומיהר לברוח לזרועותיו של איליה, אשר כבר היה אז המנהל הטכני של א.א.ק. בדיעבד הצטער מאוד איביץ' על ההחמצה. הוא הודה כי ההחלטה לנטוש את גלדבאך מבלי לנסות להוכיח את עצמו באמת היתה פזיזה ולא איפשרה לו למצות את הפוטנציאל. אז גם הסתיימה הקריירה הבינלאומית שלו במדי סרביה.

ההרפתקה בא.א.ק היתה פרובלמטית, בין היתר בגלל אחיו. האוהדים לא אהבו את איביץ' והאשימו את המנהל הטכני בנפוטיזם כי הביא אותו לקבוצה. כאשר עזב איליה את התפקיד ב-2007, נאלץ גם ולאדן ללכת בעקבותיו, אבל המועדון עשה בעיות עם מכירתו, והוא הסתפק במעבר לאריס סלוניקי על סף סגירת חלון ההעברות. שנה מאוחר יותר, הוא חצה את הכביש והגיע לפאוק, במעשה נועז. "ידעתי שאוהדי אריס ישנאו אותי, אבל לא אכפת לי. אני רוצה לשחק בקבוצה גדולה יותר", הוא הצהיר.

ובפסי שחור-לבן של פאוק, הדומים לאלה של פרטיזן, הוא כיכב באמת. זו היתה הקבוצה היוונית הנכונה עבורו, והוא למד בשקיקה מפרננדו סנטוס, מאמן נבחרות יוון ופורטוגל לעתיד ואלוף אירופה ביורו 2016. כבר אז ידע איביץ' לאן מועדות פניו אחרי הפרישה. כאשר נשאל אם ירצה להיות מנהל טכני כמו אחיו, השיב נחרצות: "ממש לא. אני רואה את עצמי כמאמן". לכן גם העונה לצידו של הרומני הוותיק לאסלו בולוני היתה חשובה ומרתקת, וכאשר תלה את הנעליים ב-2012 שולב איביץ' באופן מיידי כמאמן הקבוצה הצעירה. הצלחתו היתה מסחררת, והוא אף זכה באליפות ב-2014. לא לחינם סמך עליו סאבידיס ב-2016 כאשר קידם אותו לקבוצה הבוגרת.

לפרשנים לא היה ספק - איביץ' הרשים מאוד בעונתו המלאה היחידה בפאוק. סטפאנוס מטאציס, נשיא א.א.ק לשעבר שנותר ביחסים טובים עם איביץ' עוד מתקופתו במועדון, אפילו קצת הגזים: "ולאדן מזכיר את פפ גווארדיולה. יש לו עתיד מזהיר - הוא רואה את המשחק מצוין, מתעמק בפרטים הקטנים ועושה את החילופים הנכונים". איביץ' דווקא אוהד את ריאל מדריד מאז שהוא זוכר את עצמו, אבל כמאמן הוא באמת מיישם את השיטה הקטלונית. הוא מקפיד על מערך 3-3-4, ודורש גם מהבלמים להניע את הכדור בסבלנות ולדייק במסירות. המודל שלו לחיקוי עבור שחקן הציר בקישור המרכזי הוא סרג'יו בוסקטס. פאוק שלו הציגה כדורגל מהיר ויצירתי וכבשה בעונה הסדירה 52 שערים ב-30 משחקים - נתון נאה עבור ליגה הגנתית. מנגד, היא ספגה 19 פעמים בלבד. למעשה, היא קרסה הגנתית פעם אחת בלבד, ומיד לאחר מכן סיים הקפטן צבלאס את דרכו בקבוצה. איביץ' לא יתן לאף אחד להפר את המשמעת על המגרש.

הוא אולי קשוח וקפדן, אך אינו דיקטטור. הסרבי מגדיר את עצמו כמאמן פתוח, שיוצר דיאלוג עם שחקניו ואוהב לשמוע את רעיונותיהם. "אני מדבר המון עם השחקנים ומשתדל לרכוש את אמונם. כאשר מוצאים שפה משותפת, גם התוצאות מגיעות, אבל אני יודע שיש שחקנים עם אגו גדול, ולכן צריך לעתים להיות נוקשה", הוא אמר בראיון לתקשורת הסרבית.

במולדתו עקבו בעניין אחרי העונה המרתקת בפאוק, ואוהדי פרטיזן המתינו בקוצר רוח לשובו כמאמן. המועדון פנה מספר פעמים לאיביץ', אשר לא מפסיק לדבר על אהבתו חסרת הפשרות לקבוצתו לשעבר, אבל זו לא הצליחה לשכנע אותו.

"זה מעיד על שאפתנותו של ולאדן. מאמנים סרבים בדרך כלל לא מסרבים לכוכב האדום ולפרטיזן", אומר העיתונאי ולדימיר נובאקוביץ'. מאידך, עם נסיון מועט בליגה היוונית, התברר לאיביץ' כי אין לו הצעות מהליגות הבכירות באירופה. לכן בחר לעשות את הצעד הבא במכבי תל אביב, בה ימצא מנטליות ים תיכונית, אך ללא הטירוף היווני. זו צריכה להיות תחנת מעבר זמנית בדרך להגשמת שאיפות מקצועיות גדולות יותר. האם זה הצעד הנכון עבור שני הצדדים? בשלב זה קשה מאוד לתת תחזית מושכלת, אבל עם השקפת העולם הברורה והמצליחנות של הסרבי, הפוטנציאל בהחלט קיים.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק