19 באוגוסט 2017. הפועל באר שבע ספרה את הימים לקראת גומלין פלייאוף ליגת האלופות בסלובניה מול מאריבור, וברק בכר החליט להעמיד הרכב משני למחזור הפתיחה של ליגת העל מול מכבי נתניה. ההפתעה הגדולה הייתה הצבתו של החלוץ הצעיר איתמר שבירו בחלק הקדמי לצד אליניב ברדה ותומאש פקהארט. אלא שכבר אחרי 36 דקות זיהה המאמן את השליטה של נתניה במרכז השדה והכניס את ג'ון אוגו במקום שבירו.
אותן 36 דקות נשכחות מהמחזור הראשון היו יוצאות דופן בעונה הזו של הפועל באר שבע. אלה הדקות היחידות העונה בהן היו לאלופה שני שחקני בית על כר הדשא. שבירו לא שיחק יותר, בעוד ברדה השלים באותו ערב משחק מלא והספיק לרשום בסך הכול 208 דקות ליגה לפני ההתמוטטות המבהילה וההחייאה שעבר באימון הקבוצה בתחילת נובמבר. בלעדיו, האלופה איבדה את העוגן המקומי שלה בעידן ההשתלטות על ליגת העל.
אז יש שושלת, אבל אין לה שורשים.
עוד בנושא:
הפועל באר שבע זכתה באליפות שלישית ברציפות, למרות הפסד היסטורי בטרנר
ברק בכר: "בואו נירגע, אני לא המאמן הגדול בכדורגל הישראלי"
כשאלונה ברקת וברק בכר השתוללו: צפו בחגיגות האליפות של הפועל באר שבע
שחקן העונות: מאור מליקסון הוא הגיבור השקט של רצף האליפויות
ברק בכר ניצח על המקהלה, חנן ממן הרשים: ציוני האליפות של הפועל באר שבע
פעם שלישית גלידה? המסלול הקשה שצפוי להפועל באר שבע בליגת האלופות
עושים משולשים: מספרי האליפות השלישית ברציפות של הפועל באר שבע
וואקמה ואוגו צפויים להמשיך, שכטר ודמארי בראש רשימת הרכש של באר שבע
244 דקות בלבד ואפילו לא גול אחד תוצרת בית. למאזן הזה של הפועל באר שבע אין אח ורע בכדורגל הישראלי. נכון, מאז שנות ה-90' הזהות אבדה והכדורגל שלנו הפך כמו בכל העולם ליותר עסקי ופחות שורשי. אף אחד כבר לא מצפה לראות קבוצת נוער שעולה יחד לבוגרים ומקבלת הזדמנות לרוץ כמו בשנות ה-70 וה-80'. הסמל האמיתי נמצא על השטר, תארים יותר חשובים מקידום שחקני בית ומחלקות הנוער לא מייצרות כישרונות ברמה מספקת. הכול ידוע כבר שנים. ובכל זאת, מבט על כל האלופות בשני העשורים האחרונים, בעידן של ריבוי זרים וחלון העברות כפול, מלמד שהפועל באר שבע קובעת העונה תקדים.
האלופה לא נערכה כראוי ליום שאחרי ברדה, ולא נראה שזה הולך להשתנות בשנים הקרובות. הקפטן מילא את חלל הזהות (בהתחלה לצד אופיר דוידזאדה) מאז שחזר מבלגיה, ובעונה שעברה שמר על הגחלת לבדו עם חמישה שערים ב-20 הופעות (827 דקות). דן ביטון עוד פתח את העונה לפני שנשלח למ.ס. אשדוד, בעוד צעירים כמו שבירו, אור דדיה ויואל גנון קיבלו דקות אחרי ההכתרה. לא מעבר. כך, כבר ב-2016/17 קבעה הפועל באר שבע שיא שלילי עם שחקן בית אחד בלבד שהגיע לכמות של 18 משחקי ליגה. כעת היא כבר הורידה את הרף לגובה הדשא.
מאז 1998, לכל אחת מהאלופות שלנו היו לפחות שני שחקני בית עם 18 משחקי ליגה (מדוע דווקא 18? כי זה קו האמצע - מחצית מכמות המחזורים בליגת העל הנוכחית). המצטיינת מהבחינה הזו היא מכבי חיפה מודל 2010/11, שהוסיפה אז כוחות עולים דוגמת ליאור רפאלוב, תומר חמד ומוחמד גדיר לוותיקים כמו ניר דוידוביץ', אריק בנאדו ויניב קטן. שילוב הדורות הזה שבר את השיא שקבעו "תינוקות קשטן" בדאבל של הפועל תל אביב ב-1999/00 והניב את האלופה הכי מקומית שהייתה כאן מאז המפץ הכלכלי של תחילת שנות ה-90'.
תרומת שחקני הבית: הפועל באר שבע לעומת אלופות 20 השנים האחרונות
השוואה בין רצף האליפויות הנוכחי של הפועל באר שבע לשלוש הזכיות של מכבי תל אביב, מראה שלצהובים היו שני נושאי דגל בדמות שרן ייני ודור מיכה, שבעונה הראשונה מבין השלוש עוד קיבלו סיוע ממונס דאבור ומשה לוגסי, ובהמשך הסתפקו בהופעות ספורות של שחקני בית אחרים. אחד מהם, דור פרץ, תפס העונה את המקום לצד מיכה כאחד משני שחקני הבית המובילים של מכבי תל אביב, ולבית"ר ירושלים יש את טל כחילה ואופיר קריאף. זה לא הרבה, אבל עדיין יותר ממה שיש לאלופה הנוכחית להציע.
אם נחזור אל האלופה האחרונה לפני שתי השושלות, עירוני קרית שמונה, גם לה היה בסיס שצמח במחלקת הנוער של המועדון. דני עמוס, שיר צדק, אדריאן רוצ'ט ואפילו עדי אלישע, שהיה מלך השערים מבין שחקני הבית עם שלושה כיבושים בעונת האליפות - כל אחד מהם הופיע לפחות ב-18 מחזורים ב-2011/12.
מצבה של באר שבע לא מזהיר גם ביחס לאלופות הטריות מרחבי היבשת. 244 הדקות הביתיות שהצליחו לייצר עבורה ברדה ושבירו בפתיחת העונה, לפחות מאפשרים לבאר שבע להקדים את מנצ'סטר סיטי, אצלה רק פיל פודן ייצג את האקדמיה של המועדון עם 36 דקות בפרמיירליג. קצת מעל באר שבע ניצבת יובנטוס, שגם לה אין שער תוצרת בית או שחקן עם 18 הופעות בליגה, אבל קלאודיו מרקיזיו עוד מנסה לשמור על הגחלת עם 14 משחקים בסרייה A.
פריס סן ז'רמן הייתה במצב דומה. אחת הבזבזניות הגדולות שידע הכדורגל האירופי, ספגה ביקורות רבות בגין היעדר זהות לאחר האליפות הראשונה בעידן הקטארי ומכירתו של הקפטן המקומי ממאדו סאקו לליברפול בקיץ 2013. באליפות הבאה היה לה רק שחקן בית אחד בדמות אדריאן ראביו, אבל הביקורת חלחלה וכעת יש לה בסיס מקומי הכולל את אלפונס אראולה, פרסנל קימפמבה, ראביו (שלושתם פתחו בהרכב גם מול ריאל מדריד בשמינית גמר ליגת האלופות) ואפילו כריסטופר אנקונקו שהבקיע ארבעה שערי ליגה. השליטה המוחלטת בצרפת - גם אם בתווך הייתה אליפות אחת שחמקה - סייעה להפיק את הלקחים ולקדם לצד הסופרסטארים היקרים גם כמה שחקני בית.
מצב שחקני הבית אצל אלופות בולטות באירופה
הפועל באר שבע היא כרגע הקבוצה הבכירה של הכדורגל הישראלי. הניהול מוצלח, המאמן הוא המוביל בארץ, הסגל מגוון, האצטדיון מגנט נקודות ובמצב הנוכחי מדובר ביעד המועדף על כל שחקן בכיר בליגה. ובצדק. הפרויקט של אלונה ברקת הגיע לגבהים שאיש לא חזה, והמרדף אחר התארים לא צפוי לעצור בקרוב.
לאור השליטה הזו בשוק ובליגה, בשלב הבא כבר מותר לדרוש מהפועל באר שבע להתקדם בהיבט נוסף ולתת ביטוי גם לשחקני בית. אף אחד לא מצפה לראות קבוצה של באר שבעים כמו באליפויות של שנות ה-70'. הזמנים השתנו. אבל אין סיבה שלא תעמוד ברף המינימלי שקבעו האלופות שקדמו לה.
פלייאוף עליון
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 הפועל באר שבע36 24 8 4 27-70 80 2 מכבי תל אביב36 21 8 7 33-60 71 3 בית"ר ירושלים36 20 8 8 51-75 68 4 הפועל חיפה36 17 11 8 39-48 62 5 מכבי נתניה36 16 10 10 54-59 58 6 בני יהודה תל-אביב36 13 10 13 41-47 49