פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לברון לועג לתוכנית של טורונטו נגדו, לאב מודה: יש מתיחות ביני לבין לו

        ג'יימס מפתח נשק חדש ונוקם בדווין קייסי, לאב מתעורר למרות מחלוקת עם המאמן, טייטום שוב מגחיך את סימונס ופולץ, וג'יילן בראון מסביר למה "זה יום היסטורי". התגובות ומספרי הלילה בפלייאוף

        לברון ג'יימס, קליבלנד קאבלירס, מטביע (רויטרס)
        לא יוצא לראפטורס מהראש. לברון (צילום: רויטרס)

        האם חצאי הגמר במזרח יסתיימו מוקדם מהצפוי? קליבלנד ובוסטון עלו הלילה (בין חמישי לשישי) ליתרון 0:2 על טורונטו ופילדלפיה, ועשו צעד גדול בדרך להעפלה לגמר האזורי זו השנה השנייה ברציפות. הקאבס עשו זאת עם ניצחון 110:128 מוחץ בקנדה, בעוד הסלטיקס עשו זאת עם לא פחות סטייל, כשמחקו פיגור של 22 נקודות בדרך לניצחון 103:108 בבית.

        עוד בנושא

        קליבלנד הביסה את טורונטו, בוסטון כתשה את פילדלפיה
        דיווח בארה"ב: דיוויד בלאט ברשימת המועמדים לאימון מילווקי
        ברט בראון הוא סמל התהליך המפרך של פילדלפיה

        קווין לאב, קליבלנד קאבלירס מטביע (רויטרס)
        אז טיי לו צדק או טעה? קווין לאב (צילום: AP)

        טורונטו - קליבלנד 128:110 (הקאבס עלו ליתרון 0:2 בסדרה)

        המספרים

        * לברון ג'יימס, שקלע 43 נקודות וחילק 14 אסיסטים, העלה את מאזן משחקי הפלייאוף שלו עם לפחות 40 נקודות ולפחות 10 אסיסטים לארבע. שזה אחד יותר מג'ורדן, אוסקר רוברסטון וג'רי ווסט עמם חלק את שיא כל הזמנים עד כה.

        * לברון גם חצה בפעם ה-16 בקריירה את רף 30 הנקודות ו-10 האסיסטים במשחק פלייאוף. בכך, עקף את מייקל ג'ורדן שעומד על 15 כאלה.

        * גם כשההגנה של הראפטורס על לברון הייתה סבירה, היא לא הצליחה לעצור את הנשק העיקרי שלו הלילה: זריקות בפיידאווי (זריקה תוך כדי הישענות לאחור). לג'יימס היו שבעה סלים כאלה במשחק, שווה לשיא המילניום בפלייאוף (קליי תומפסון גם כן הגיע ל-7 כאלה ב-2015).

        * ברבע השלישי, בו קליבלנד ברחה ולמעשה סגרה עניין, ג'יימס וקווין לאב חיברו 24 נקודות משותפות, שווה למספר הנקודות שטורונטו כולה קלעה באותו רבע.

        * סרג' איבקה, שסיים עם שתי נקודות כולל 0 מ-5 בלבד מהשדה, עומד על תשע נקודות בלבד מתחילת הסדרה.

        לברון ג'יימס, קליבלנד קאבלירס (GettyImages)
        רק תנסו להוציא אותו מאיזון. לברון (צילום: GettyImages)

        התגובות

        אם מישהו חשב שטורונטו תתאושש בקלות ובמהירות מהמכה המורלית שספגה במשחק 1, הלילה הגיעה התשובה: זה לא קרה, וספק אם כבר יקרה. מאזנם של הראפטורס מול הקאבס עומד על שמונה הפסדים ברציפות בפלייאוף, ואחרי שני הפסדי בית רצופים, סוויפ נראה אפשרות ריאלית יותר מסדרה עם מתח ממשי. אבל כל זה, למען האמת, לא חדש ולא מפתיע כשמדובר במפגשים בין הראפטורס לקאבס.

        מה כן מפתיע? ההתאוששות של לברון ג'יימס המותש, שסיפק עוד משחק מעורר השראה עם 43 נקודות, 14 אסיסטים (שווה לשיא הפלייאוף שלו), 8 ריבאונדים וטונות של מנהיגות. לפני המשחק העידו חבריו של ג'יימס לקבוצה ש"הוא מעולם לא נראה עייף ותשוש כל כך", אחרי הסדרה המייגעת מול אינדיאנה וזמני ההתאוששות הקצרים בין המשחקים. במשחק הראשון העייפות אכן ניכרה על ג'יימס, שאמנם הצטיין כהרגלו אבל נחלש ככל שהמשחק התקרב לסיומו.

        לקראת משחק 2 הוא נערך אחרת לחלוטין. בעצת הצוות הרפואי שמלווה אותו באופן אישי במשך כל העונה, הוא החליט להקפיד על לפחות תשע שעות שינה בין המשחקים. בשאר שעות היממה הוא כמעט ולא זורק לסל, אלא מתמקד בעבודה על שיקום הגוף.

        ואכן, בבוקר המשחק הוא נראה אחרת לגמרי, כפי שהעיד קווין לאב. "יכולת להרגיש שהוא הולך להתפוצץ הלילה", אמר הפורוורד על ג'יימס לאחר המשחק. "הוא ידע מה עומד על הכף, הוא הבין כמה ניצחון נוסף פה יכול להיות גדול עבורנו. ידעתי שהולך להיות לו משחק מיוחד".

        עד כמה הלילה שלו היה מיוחד? מספיק כדי ששדר המשחק יכריז לקראת הסיום - בטעות או בכוונה תחילה - ש"קליבלנד יוצאת עם יתרון 0:2 מטורונטו, המכונה גם לברונטו". ג'יימס דייקב-19 מ-28 הזריקות שלו מהשדה והראה את כל הארסנל ההתקפי הרחב שלו, כולל שימוש מושלם בפיידאווי, שהולך ומתברר כנשק החדש שלו. הלילה הוא קלע שבעה סלים בפיידאווי, והסביר בסיום ש"אני יודע מה דוחות הסקאוטינג אומרים עליי, שכדאי להמר על הזריקה שלי ולא לאפשר לי להיכנס לצבע. אבל במהלך הקריירה עבדתי שעות על גבי שעות על הקליעה ועל אלמנטים אחרים כדי לנטרל כל תוכנית משחק שיבצעו נגדי".

        טורונטו שלחה אליו שלל שומרים וניסתה להצר את צעדיו בכל דרך, ללא הצלחה. גם הפעם, כמו בכל המפגשים הקודמים, היה לו יתרון מקצועי ומנטלי על פני כל שחקן שבא מולו. בסך הכל, בשלוש סדרות בהן פגש לברון את טורונטו מאז שחזר לקליבלנד, הוא עומד על ממוצעים של 30.1 נקודות, 8.6 ריבאונדים, 7.3 אסיסטים ולא פחות מ-58.4% מהשדה. "אני לא יודע אם נכנסתי לראש שלהם, אם יש לנו יתרון מנטלי או משהו כזה. זה נרטיב שאתם בתקשורת מכניסים", התעקש ג'יימס. "בכל מקרה, היתרון המנטלי שלי מגיע מאיך שאני מתכונן לכל משחק, איך אני ניגש לתוכנית המשחק, איך שאני עושה הכל כדי לא לטעות. ואם אני טועה, אני מוודא שלא אעשה את אותה טעות בפעם השנייה".

        מי שנותר מתוסכל שוב ושוב מהיכולת המופלאה של לברון הוא קודם כל מאמן טורונטו דווין קייסי. בהתחשב בהיסטוריה ביניהם, אפשר היה להאמין שהמאמן ימצא דרך להקשות עליו. ב-2011, כששימש עוזר מאמן דאלאס, הוא הגה את תוכנית המשחק שהוציאה את ג'יימס מאיזון בגמר ה-NBA. "בזמנו לא הייתי שחקן עד כדי כך טוב, לא הייתי שחקן שלם", ניתח ג'יימס. "תוכנית המשחק של קייסי גרמה לי בזמנו לעשות דברים שאני עושה בצורה טובה, אבל לא טובה מאוד. את הדברים שעשיתי בצורה טובה מאוד, הוא לקח ממני. היום אני שחקן הרבה יותר. ואני חושב שיש לדווין קייסי חלק גדול בזה".

        החלק המעודד בניצחון של קליבלנד הוא שאולי, רק אולי, היא קיבלה בחזרה את קווין לאב. הפאוור פורוורד הלך ודעך העונה והציג יכולת ירודה עד כה בפלייאוף, אבל הלילה הוא קלע 31 נקודות, רק נקודה אחת פחות משיא הקריירה שלו בפוסט סיזן והרבה מעל הממוצעים שלו עד כה בפלייאוף: 10.9 נקודות ב-31 אחוזים מהשדה.

        בסיום הודה לאב כי יש מחלוקת בינו לבין המאמן טיירון לו בנוגע לעמדה בה עליו לשחק: בעוד לו מתעקש שישחק בתור סנטר, לאב משוכנע שהוא מסוגל לתרום יותר כפאוור פורוורד. הלילה, לפחות באופן זמני, הוכח שטיי לו צדק. "יש ביני לבין טיי כבוד הדדי", אמר לאב בסיום. "הוא עזר לי מאוד מאז שהגעתי לקליבלנד. אבל לפעמים יש דעות מנוגדות...זו העונה ה-10 שלי בקריירה, ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי כמעט אך ורק פאוור פורוורד. טיי רואה משהו אחר ורוצה שאשחק בעמדה 5, הוא רוצה שאנצל את היתרונות שלי על פני שחקנים יריבים בעמדה הזאת. אני משתדל להוציא מעצמי את המקסימום בסיטואציה הזאת".

        לאב הוסיף ש"אני תמיד מנסה לעשות את הכי טוב שלי בכל מה שקשור להקרבה למען הקבוצה. לפעמים זה גורם למתיחויות, אני מודה, אבל בסופו של דבר זו מתיחות בריאה. אני מכבד ואוהב את טיי, וחושב שזה דווקא טוב בשבילנו. בכל מקרה, אעשה הכל למען הקבוצה".

        גם לברון ג'יימס נדרש להכריע בסוגיית העמדה של לאב, ואמר, במעין הסכמה עם חברו לקבוצה, ש"הוא האולסטאר פאוור פורוורד שלנו. היה לו משחק עצום". לאחר מכן הוא אף השווה בין לאב לבין פאוור פורוורד אחר שנאלץ לעשות הקרבות כששיחק לצידו, כריס בוש. "אלה שני הפאוור פורוורדים הכי טובים ששיחקתי איתם. שניהם גם מראים את הרגשות שלהם בצורה קצת אחרת מאחרים. קצת קשה לקרוא את המחשבות שלהם. אבל כשהם בגישה הנכונה, אתה רק צריך לתת להם את הכדור. לקווין היה הלילה פרצוף של מישהו שרוצה את הכדור עוד ועוד. אז נתנו לו אותו".

        ג'ייסון טייטום, בוסטון סלטיקס, מול בן סימונס, פילדלפיה סיקסרס (GettyImages)
        מי יותר טוב? טייטום מול סימונס (צילום: AP)

        בוסטון - פילדלפיה 103:108 (הסלטיקס עלו ליתרון 0:2 בסדרה)

        המספרים

        * עד כמה פילי פגיעה מנטלית? שימו לב לזה: אחרי ששמטה הלילה יתרון 22 נקודות, היא עומדת על ארבעה משחקים שונים העונה בהם איבדה יתרונות של 20 נקודות ומעלה - שווה לשיא השלילי ב-NBA ב-20 השנים האחרונות.

        * בן סימונס סיים את המשחק עם נקודה אחת בלבד וללא סל שדה (0 מ-4). הפעם האחרונה שבה רוקי העונה - תואר אותו סימונס צפוי לגרוף בקרוב - סיים לא סל שדה במשחק פלייאוף הייתה אי שם בשנת 1964, כשג'רי לוקאס סיים עם 0 מ-7 מהשדה.

        * ג'ייסון טייטום, שסיים עם 21 נקודות, האריך את רצף המשחקים שלו עם 20 נקודות ומעלה לארבעה. הסלטיק היחיד שעשה זאת בתור רוקי הוא אחד בשם לארי בירד.

        * זה הקאמבק הכי גדול של בוסטון במשחק פלייאוף מאז שחזרו ממינוס 24 במשחק 4 בגמר ה-NBA בשנת 2008.

        ג'יילן בראון, בוסטון סלטיקס (GettyImages)
        "פילדלפיה. משחק 2. 2018. נזכור את זה לנצח". ג'יילן בראון (צילום: AP)

        התגובות

        מרכוס סמארט תמצת את הלילה, כמו גם את העונה של בוסטון, במשפט אחד: "זה כמו סרט. רואים דברים כאלה אך ורק בסרטים". ואכן, העונה מהסרטים נמשכת. בלי גורדון הייוורד, בלי קיירי אירווינג ועם מעט מאוד פרשנים שנותנים להם סיכוי, הסלטיקס שוב נראים בדרך הבטוחה לגמר המזרח.

        גם הפעם צעירי בוסטון גברו על צעירי פילדלפיה, שאולי הוערכו יתר על המידה ערב פתיחת הסדרה. ג'ואל אמביד אמנם הגיע למספרים שלו עם 20 נקודות, 14 ריבאונדים ו-5 אסיסטים אבל ביצע שגיאות רבות בהגנה, בעיקר בדקות האחרונות במהלכן שיחק כשהוא עם ארבע עבירות. ועבור בן סימונס, הצלע השנייה של העונה המפתיעה של הסיקסרס, זה היה לילה שחור. הוא סיים עם נקודה אחת בלבד, החטיא את כל ארבע הזריקות שלו מהשדה וסופסל ממושכות במחצית השנייה, כשגם עם חזרתו לקראת הסיום לא השתנה דבר, והוא המשיך להתקשות.

        היכולת הבינונית של סימונס בסדרה עד כה, מול היציבות המרשימה של ג'ייסון טייטום, הציפה מחדש את סוגיית רוקי העונה. סימונס אכן הציג יכולת נפלאה במשך כל העונה, אבל טייטום, בשקט בשקט, הופך להיות הסוס השחור של המירוץ לפרס. במהלך המשחק, אחרי עוד מהלך לא טוב של סימונס, צייץ בעוקצנות גוראן דראגיץ' - שהתעמת עם סימונס לא אחת במהלך סדרת הסיבוב הראשון - את המילה: ROY (רוקי העונה), וגם הפרשנים הופתעו מההתרסקות שלו.

        דראגיץ' עוקץ את סימונס

        למרות זאת, סימונס היה משוכנע בסיום ש"זה קרה בעיקר בגללי. חשבתי יותר מדי, התאמצתי יותר מדי בכל מהלך. לא זרמתי עם המשחק, לא שיחקתי בחופשיות כמו שאני תמיד משחק. תוכנית המשחק של בוסטון לא תעצור אותי. יש משחקים רעים לפעמים, זה קורה. נכון שזה לא העיתוי המושלם מבחינתי למשחק כזה, אבל דברים עוד הולכים להשתנות. אין פאניקה בחדר ההלבשה שלנו".

        המאמן ברט בראון הסביר את הספסול של סימונס לפרקים ארוכים במחצית השנייה ואמר ש"זו החלטה קשה, אין ספק. כל הפלייאוף הזה הוא חוויה שאמורה לשפר וללמד את השחקנים הצעירים שלנו, ובעיקר הכוכבים, לקראת השנים הבאות. טי ג'יי מקונל נכנס לנעליים של בן בצורה מצוינת והתלבטתי אם להשאיר אותו עד הסוף על המגרש. בסוף החלטתי שאני הולך עם בן, ואני חושב שזאת היתה החלטה נכונה. הייתה לנו עונה נפלאה, ואני עדיין משוכנע שהוא צריך להיות רוקי העונה. הוא פשוט צריך ללמוד איך לשחק באווירה כזאת, ולחזור להיות בן סימונס".

        מהלך הסדרה עד כה מדגיש עוד יותר עד כמה בוסטון צדקה כשוויתרה על הבחירה הראשונה בדראפט האחרון, שהפכה להיות מרקל פולץ המאכזב, כדי לבחור במקום השלישי את ג'ייסון טייטום. הלילה טייטום שוב הצטיין, בעוד פולץ לא שותף משחק רביעי ברציפות. עוד לפני המשחק, אפילו ד"ר ג'יי - אוהד מושבע של פילדלפיה, כמובן - הודה ש"טייטום היה צריך להיות הבחירה הראשונה. הוא מיוחד", ציטוט שגרם לפולץ להגיב (עוד לפני המשחק): "הוכחתי שאני ראוי להיות הבחירה מספר 1 בדראפט כששיחקתי בקולג'. עכשיו אני כאן, וכל מה שאני יכול לעשות זה להשתפר ולהתחזק".

        מנגד, בוסטון ממשיכה לרגש ולהתרגש. ג'יילן בראון, שנעדר ממשחק 1 בשל פציעה, לא קיבל אישור מהרופאים לחזור למשחק 2 אך עשה זאת בכל מקרה. לאחר הניצחון הוא אמר ש"מעולם לא ראיתי את הקהל שלנו ככה. האנרגיות היו לא שפויות. בטוח שאזכור את המשחק הזה לנצח. משחק 2, פילדלפיה, 2018. זה משחק שייכנס לדפי ההיסטוריה".

        גם אל הורפורד אמר ש"האווירה הניעה אותנו". "אתה על הפרקט, עייף, מותש. אבל כשהגארדן גועש ככה, אתה לא יכול לעצור או לוותר לרגע".

        טרי רוז'יר, בוסטון סלטיקס חוגג (GettyImages)
        חגיגה בגארדן. רוז'יר עם הקהל (צילום: GettyImages)