פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האמת על פי מכבי תל אביב: האם ההגבלות נגדה אינן נהוגות באירופה?

        היחידה שנאלצת לנקוט ברוטציה שונה? הצחקתם את אוברדוביץ'. היחידה שמודיעה מראש על הסגל? המצב בספרד חמור בהרבה. היחידה שמחויבת לרשום צעירים? רוב הקבוצות מקדמות כישרונות בלי שיכפו עליהן. המציאות, מתברר, מאוזנת הרבה יותר מכפי שהצהובים ניסו להציג בנימוקי הפיצול

        האמת על פי מכבי תל אביב: האם ההגבלות נגדה אינן נהוגות באירופה?
        עריכת וידאו:ניר חן

        במצגת מפורטת ומרשימה, המתפרשת על פני כ-1,200 מילים, הציגה השבוע מכבי תל אביב את הסיבות שהובילו אותה לפרישה מעשית מליגת העל - כלומר, הקבוצה שמייצגת את ישראל ביורוליג לא תופיע עוד בליגה. עיקר התלונות של הצהובים נוגע לחוקים שנועדו להצר את צעדיה של הקבוצה ולבטל את יתרונה המובנה על פני יריבותיה. לא באופן מוטעה, אגב.

        אף שהטענה בבסיסה היא נכונה, עולה השאלה אם ההגבלות שהוחלו בישראל הן הסיבה לכישלונה המתמשך של מכבי לשוב לצמרת היורוליג ולזכות באליפות המדינה. כדי להוכיח את צדקת דרכם, בחרו במועדון להשוות את ההתמודדות ה"בלתי אפשרית" שלהם, כהגדרתם, אל מול המצב הנהוג בליגות המקומיות ברחבי היבשת. אלא שבמסגרת אותן השוואות ואותם טיעונים, נפלו לא מעט אי דיוקים (בלשון המעטה) - ומתברר שחלק גדול מההגבלות דווקא מוטל, הלכה למעשה, גם במדינות אחרות. למען הסדר הטוב, לפניכם העמדת הדברים על דיוקם.

        עוד בנושא

        מכבי תל אביב הודיעה רשמית על בניית שני סגלים שונים החל מהעונה הבאה
        2 קבוצות, 100 חורים ופאדיחה אחת גדולה: מאחורי המהלך של מכבי תל אביב
        מכבי תל אביב תציע לעומרי כספי שישה מיליון דולר לשלוש שנים

        יושב ראש מכבי תל אביב שמעון מזרחי עם דיוויד פדרמן (ברני ארדוב)
        הנתונים לא תומכים בטיעוניהם. מזרחי ופדרמן (צילום: ברני ארדוב)

        כך נכתב במצגת:

        למעשה, שש הגבלות עיקריות פוגעות במכבי בצורה קשה יותר מאשר במועדונים אחרים:

        * החוק הרוסי
        * רישום חמישה זרים בלבד בטופס המשחק
        * חוק הצעירים
        * רישום מוקדם של הסגל למשחק - הגדרת הזרים שמחוץ לסגל יום לפני המשחק עד השעה 16:00
        * ליגה שמוכרעת בשיטת פיינל פור, להבדיל מסדרות
        * פגיעה מהותית בהכנסות

        נראה כי סביב (חוסר) נחיצותו והצלחתו של החוק הרוסי יש קונצנזוס בין אנשי המקצוע - לפחות אלה שאינם מייצגים את ארגון השחקנים או נהנים מעמלות סוכן. שיטת ההכרעה בפיינל פור אינה רלוונטית לנושא ואינה פוגעת במעמדה של מכבי תל אביב ביורוליג; כך גם הפגיעה המהותית בהכנסות, שלא פורטה מסיבה לא ברורה וספק אם תיפתר לאור החלטת הצהובים מיום ראשון. ומה בנוגע לסעיפים האחרים?

        שחקני מכבי תל אביב דשון תומאס, מייקל רול (ברני ארדוב)
        בספרד המצב הרבה יותר גרוע. רול ותומאס בעוד משחק בו לא התלבשו (צילום: קובי אליהו)

        "תוצר הלוואי של כל אותן מגבלות הוא הכנה לקויה לשני המפעלים עקב ניהול שני סגלים במסגרת של סגל אחד והיעדר זמן להתאמות - מצב שונה לעומת כל היריבות באירופה שלא מוגבלות בצורה כזו בליגות המקומיות שלהן... נוצר מצג שווא כאילו מכבי שניצחה את פנרבחצ'ה או את ריאל מדריד היא אותה קבוצה שהפסידה ליריבה מן המניין בליגה. האמת היא שזו פשוט לא אותה קבוצה... הרוטציה של אירופה לא מספיקה להתכונן יחד בצורה מלאה, מה שמונע התפתחות ותיאום, והדבר נכון גם לרוטציה הנדרשת בליגת העל. המצב יוצר חוסר בהירות לגבי היררכיה, רוטציה וקושי לשמור על כושר משחק אישי וקבוצתי... לקבוצות הבכירות באירופה אין צורך להתמודד עם קשיים של התאמת הסגל של יום ראשון ליום חמישי ויכולות לשחק עם אותו סגל ואותה רוטציה כמעט לחלוטין".

        מכבי תל אביב של היורוליג אינה מכבי תל אביב של הליגה. הקביעה הזו אינה ניתנת לערעור. בשל החוקים והמגבלות שהוטלו בישראל, שני זרים יושבים בכל משחק בלבוש אזרחי. אבל האם היא באמת היחידה שסובלת מהתופעה הזו? האם, במקביל למה שנשאל על ידי הצהובים עצמם, פנרבחצ'ה שהפסידה למכבי היא אותה פנרבחצ'ה שניצחה את בשיקטאש בליגה?

        כדי לבחון את תכיפות השינויים בסגל, בדקנו את מספר ההיעדרויות של השחקנים הזרים בכמה קבוצות במסגרת האירופית ובמסגרת המקומית לאורך העונה. חלק מהחיסורים, כמובן, נבעו מפציעות (ולכן, אם שחקן מסוים נעדר למשך חודש, הוא ייעדר גם מארבעה משחקי ליגה וגם מארבעה או חמישה משחקי יורוליג). להלן התוצאות:

        מכבי: 7 חיסורים ביורוליג (ב-30 מחזורים), 44 חיסורים בליגה (ב-22 מחזורים).
        הזרים: ג'קסון, קול, קיין, רול, תומאס, בולדן, פראחוסקי.

        פנרבחצ'ה: 10 חיסורים ביורוליג (ב-30 מחזורים), 48 חיסורים בליגה (ב-24 מחזורים).
        הזרים: סלוקאס, וונאמייקר, גודוריץ', דאטומה, נאנלי, מלי, וסלי, תומפסון.

        אלופת אירופה, אם כן, משחקת גם היא בסגל שונה וברוטציה אחרת בליגה הטורקית; כמו מכבי, גם היא צריכה להושיב שני זרים מחוץ לטופס בכל משחק, ואצלה המצב מחריף עוד יותר - לה יש זר נוסף, ניקולה קאליניץ', שהופיע ב-13 משחקי יורוליג מאז החלים מפציעה וכלל לא נרשם לזירה המקומית.

        אבל פנר היא פנר, בכל זאת, אלופת אירופה. לכן בחנו מה קורה בפנאתינייקוס.
        17 חיסורים ביורוליג (ב-30 מחזורים), 28 חיסורים בליגה (ב-21 מחזורים).
        הזרים: לקאביצ'יוס, דנמון, ריברס, לוג'סקי, סינגלטון, גבריאל, גיסט.

        שני הזרים שהצטרפו לאחרונה, מייק ג'יימס ואדריאן פיין, צברו יחד 16 הופעות ביורוליג, אבל כלל לא נרשמו לליגה היוונית. יש לכך סיבה: ביוון אפשר להעלות שישה זרים במשחק (ולא חמישה, כנהוג בישראל), אבל לא ניתן להחליפם משבוע לשבוע. השישה הרשומים הם השישה הקבועים, כשלכל קבוצה יש אפשרות לבצע מספר מוגבל של שינויים לאורך העונה - שלושה חילופים במהלך 13 מחזורי הסיבוב הראשון ועוד שני חילופים במהלך 13 מחזורי הסיבוב השני.

        בניגוד לנבן ספאחיה, שיכול לתת מנוחה לשחקן אחר בכל שבוע, לתמרן ולהחזירו לרוטציה במשחק הבא, צ'אבי פסקואל בפאו ויאניס ספרופולוס באולימפיאקוס צריכים להחליט בטווח הארוך מי מהזרים "יימחק" מהליגה לתקופה משמעותית.

        ומה מצב הרוטציה של צסק"א מוסקבה?
        25 חיסורים ביורוליג (ב-30 מחזורים), 28 חיסורים בליגה (ב-21 מחזורים).
        הזרים: רודריגס, דה קולו, וסטרמן, היגינס, קלייברן, היינס, האנטר.

        כאן, על אף ההגבלה על שישה זרים בליגת ה-VTB, תמונת ההיעדרויות די מאוזנת; למעט ויקטור ראד, שהצטרף באיחור ולא נרשם עדיין לליגה המקומית, כל השחקנים מופיעים באופן סדיר גם בזירה המשנית. אלא שהם משחקים הרבה פחות: 153 דקות משותפות בממוצע למשחק ביורוליג, ורק 115 ב-VTB.

        בשורה התחתונה, מחצית מקבוצות היורוליג בחרו לבנות סגל שבו יש יותר זרים מהמכסה המותרת בליגה המקומית: זו לא רק מכבי, אלא גם צסק"א וחימקי מוסקבה, פאו ואולימפיאקוס, פנרבחצ'ה ואנאדולו אפס, באמברג וארמאני מילאנו. מי עומדות בתקן? חמש הספרדיות, ז'לגיריס קובנה וכמובן הכוכב האדום בלגרד (לה אין שום מגבלה בליגה האדריאטית).

        ז'ליקו אוברדוביץ' מאמן פנרבחצ'ה (AP)
        הצחקתם אותו. אוברדוביץ' (צילום: AP)

        "הן גם לא צריכות להודיע מראש על הסגל שלהן...", נכתב במצגת ביחס לקבוצות האחרות באירופה.

        חלק מרכזי בטענה של מכבי על הרצון לביטול יתרונותיה בליגה נוגע לחוק שמחייב קבוצות להודיע בשעה 16:00, יום לפני המשחק, מי הם 12 השחקנים שייכללו בסגל. אכן, ברוב הליגות אין הגבלה בתחום הזה: רק כשהקבוצה מגיעה לאולם לקראת המשחק, נציגיה רושמים בטופס את הסגל הסופי והשחקנים עולים לחימום, לבושים במדים. כך קורה, לדוגמה, באיטליה, ב-VTB, באדריאטית, בטורקיה וגם ביורוליג.

        אלא שבניגוד לתלונות הצהובים, שבע מ-15 יריבותיה באירופה מתמודדות עם אותו מכשול. ביוון נדרשות הקבוצות להודיע 24 שעות מראש מי ישחק, ובספרד המצב חריף הרבה יותר: משחקי הליגה נערכים ברובם בימי ראשון בצהריים, כשמעטים מהם מתקיימים במוצאי שבת ובראשון בערב; כל הקבוצות מחויבות להודיע מי השחקנים שיתלבשו עד יום שישי ב-20:00 (כ-40 שעות לפני רוב המחזור), אף שבכל שבוע יש כאלו שמופיעות ביורוליג לאחר הדדליין.

        מאמן מכבי תל אביב נבן ספאחיה (ברני ארדוב)
        לקבוצות הספרדיות לא פחות קשה. ספאחיה (צילום: יוסי ציפקיס)

        "...לרשום שני צעירים בטופס", הוסיפו במכבי.

        ישראל היא היחידה שבה מתקיים חוק הצעירים, על פיו כל קבוצה מחויבת להעלות בין תריסר חברי הסגל שחקן מקומי אחד מגיל 25 ומטה ועוד אחד מגיל 22 ומטה. וכיצד נוהגות הקבוצות האחרות ביורוליג, שאינן מחויבות למגבלה הזו?

        הממצאים חד משמעיים, ומורים על כך שרוב אנשי המקצוע באירופה דווקא מאמינים במדיניות של טיפוח צעירים (גם אם איש אינו מכריח אותם). שמונה מהקבוצות האחרות ביורוליג - שהן רוב המשתתפות - היו עומדות בחוק הצעירים לו היה חל בליגה שלהן. ולא, לא מדובר רק בחממות לצעירים כמו הכוכב האדום בלגרד. חמש מהתשע הללו יחלו בשבוע הבא את הופעותיהן בפלייאוף של היורוליג.

        צעירים ללא חוק: כך זה נראה בקבוצות היורוליג הזרות
קבוצה	צעירים מקומיים שמשחקים בקביעות בליגה
הכוכב האדום	דאנגוביץ' (25), יאנקוביץ' (25), דובריץ' (24) ודוידובאץ (23)
ריאל	דונצ'יץ' (19, ראשון בדקות), יוסטה (21) וראדונצ'יץ' (19)
פנאתינייקוס	תנאסיס אדטוקומבו (25), מיטוגלו (21) וקלאיצאקיס (19)
אולימפיאקוס	פפאפטרו (24, ראשון בדקות) וטוליופולוס (21)
ולנסיה	ויווס (25, שחקן מוביל) ואבאלדה (22)
ז'לגיריס	ואלינסקאס (22) וגיטיס (20)
באסקוניה	דיופ (23) ווילדוסה (22)
פנרבחצ'ה	דובריוגלו (25) וארנה (21)
מלאגה	דני דיאס (25) ואלברטו דיאס (24)
ברצלונה	אוריולה (25, מדורג שני בדקות)
באמברג	לו (25, שחקן מוביל)
צסק"א	קולאגין (23)
מילאנו	אבאס (25)
חימקי	אין שחקן רוטציה מקומי מתחת לגיל 25
אנאדולו אפס	אין שחקן רוטציה מקומי מתחת לגיל 25 (עיבוד תמונה)

        "כל אותן הגבלות נקבעו כביכול במטרה 'לקדם את השחקן הישראלי', אולם בפועל שחקנים במדינות כמו גרמניה, צרפת או יוון מתקדמים טוב יותר ללא אותם חוקים. אם בעבר היו שחקנים כמו קטש (פנאתינייקוס), הלפרין (אולימפיאקוס) ואליהו (ויטוריה) תופסים מקום בליגות בכירות, כיום יש שני ישראלים בלבד בין 500 מקומות עבודה בליגות המובילות באירופה (שניהם הגיעו ממכבי). אפילו מחוץ למכבי יש 180 מקומות עבודה ביורוליג לשחקנים, אך עדיין אף ישראלי לא תופס אפילו אחד מהם".

        מתוך תקופה של קרוב ל-20 שנים בחרה מכבי תל אביב לדלות שלוש דוגמאות בולטות. קטש שיחק בפאו ב-2000, הלפרין הופיע באולימפיאקוס בין 2009 ל-2011, ואליהו היה בוויטוריה ב-2010 וחזר כעבור שנה. אלא שאם הביקוש לכדורסלן הישראלי בליגות הבכירות היא הדרך להעריך את איכותו, הרי שמצבו דווקא טוב מתמיד: העונה היה ישראלי אחד ב-NBA (כספי), שניים בליגה הספרדית (מקל ולנדסברג) ובניגוד לנטען כי "אף ישראלי לא תופס מקום עבודה ביורוליג" - יש דווקא אחד שאפילו הופיע כמקומי במכבי ושמו טיילור רוצ'סטי. בסך הכל, ארבעה ישראלים בליגות הבכירות ביותר. מעטות השנים שבהן היה מצב כזה.

        "ולאחר למעלה מעשור של חוקים ומגבלות - שלא קיימים באף ליגה אירופית מובילה - השחקן הישראלי לא מבוקש באף קבוצה אירופאית בכירה, להבדיל מהעבר".

        הישראלים שיצאו לאירופה בחמש השנים האחרונות, על אף החוקים והמגבלות: מקל (יורוליג, יורוקאפ, ספרד, VTB, אדריאטית), אלכס טיוס (יורוליג, יורוקאפ, איטליה, טורקיה), לנדסברג (ספרד), ג'ייק כהן (יוון), ג'ו אלכסנדר (יורוליג, איטליה), בר טימור (יורוקאפ, גרמניה). יוגב אוחיון קיבל חוזה בלוקומוטיב קובאן. מדובר בין היתר גם במתאזרחים שלא גדלו כאן, וייתכן שהיו עוד כמה ישראלים שנשכחו על ידינו בעת הכנת הרשימה הזו, אבל השורה התחתונה ברורה: קבוצות בליגות הבכירות באירופה דווקא מגלות עניין בשחקנים ישראלים. מכבי תל אביב לא. בצדק או שלא, זה דיון אחר. אבל המציאות שונה מהדרך שבה הוצגה.

        טיילור רוצ'סטי שחקן הכוכב האדום בלגרד (GettyImages)
        פתאום שכחו אותו? רוצ'סטי (צילום: GettyImages)

        התשובה לכל הטיעונים הללו, מצידה של מכבי תל אביב, תהיה מן הסתם פשוטה ופשטנית: ההתמודדות שלנו אכן קשה יותר מזו של פנרבחצ'ה או פנאתינייקוס, של צסק"א או ריאל, ולו בשל העובדה שלהן יש מקומיים טובים - ולנו לא. לנו, יטענו הצהובים, אין סיכוי לחזור לצמרת היורוליג מכיוון שאיננו מאמינים באיכותו של השחקן הישראלי, ואיננו רואים לנגד עינינו את השחקנים שיוכלו להתחרות בצורה ראויה ברמות הגבוהות של הכדורסל האירופי.

        אם כך הדבר, התלונות על חוק הצעירים ועל הרוטציה השונה, על קביעת הסגל המוקדמת ועל מיצוי השקעת הבעלים - כל אלה מיותרות. את המצגת אפשר היה לסכם במשפט אחד: אנחנו בונים קבוצה שמורכבת מזרים בלבד, כי זו בעינינו הדרך היחידה לשרוד ביורוליג.