שנת מונדיאל היא תמיד דבר מיוחד עבור ליאונל מסי, במיוחד עכשיו, כשהגביע העולמי הוא התואר האחרון שחסר לו כדי להיחשב סופית ורשמית הכדורגלן הגדול בהיסטוריה. בינתיים הוא מספק את הסחורה בברצלונה, מוביל אותה בבטחה לאליפות נוספת, ואמש (ראשון) כבש שער נוסף ה-35 שלו בכל המסגרות העונה - ב-0:2 על בילבאו. עוד לפני כן, העניק ראיון חושפני וכן בארגנטינה, שפורסם הבוקר.
על ההתמודדות עם הלחץ והביקורות: "היו תקופות שהביקורות והפרסומים נגדי היו משפיעים עליי לרעה, אפילו מטריפים אותי. היום למדתי לחיות עם זה בשלום, אבל פעם היו אומרים עליי דברים נוראיים, יורדים לחיי, והייתי משתגע מזה כי זה לא היה קשור לכדורגל. כשמדברים על החיים הפרטיים שלי, אני מאוד מאוד כועס".
על החיים שאחרי הפרישה: "אני מודה שאני אפילו לא מכין את עצמי ליום שאחרי, ויכול להיות שזו טעות כי כולם אומרים לי שזה הדבר הכי קשה בעולם, יותר מכל משחק שאי פעם שיחקת. אני חושב על זה שלא אתאמן מדי יום, שלא אעלה לכר הדשא, ונהיה עצוב. אז בינתיים אני לא חושב על זה הרבה".
עוד בנושא
ברצלונה ניצחה 0:2 את אתלטיק בילבאו, ליאונל מסי כבש ורקד
פאקו אלקסאר: "ליאונל מסי מפתיע ועושה דברים חדשים מדי יום"
רביעייה ובישול לכריסטיאנו רונאלדו ב-3:6 של ריאל על ג'ירונה
רונאלדו ממשיך את 2018 המדהימה, זידאן: "היה משחק משוגע"
על המונדיאל המתקרב: "זה נמצא בראש שלי, לא אשקר, אבל עדיין יש לי לא מעט מטרות חשובות עם ברצלונה. אני כן מצפה כבר ליום בו אהיה אלוף העולם, אני חולם על המונדיאל, אבל עדיין חי מיום ליום כדי לעמוד ביעד אחד כל פעם. עכשיו, היעדים בברצלונה עומדים לנגד עיני. אחרי זה, אנסה להגשים לעם את הארגטיני את החלום. אני חושב שבכל רחבי העולם מחכים לזכייה של ארגנטינה".
על הורמוני הגדילה שנטל בתור ילד: "כשהייתי בן 11 או 12, הזריקו לו הורמונים לרגליים. האמת היא שמאוד לא אהבתי את זה, אפילו סבלתי. בהתחלה אמא או אבא שלי הזריקו לי. זה היה באמצעות מחט קטנה שקצת הפחידה אותי, אבל לאט לאט זה הפסיק לכאוב. בסוף זה הפך לרוטינה".
על שגרת חייו בתור ילד בלה מאסיה: "היה לי לא קל בהתחלה. הגעתי לברצלונה רק עם אבא שלי והתגעגתי מאוד לאחים ולשאר בני המשפחה, אבל היו להם את העיסוקים שלהם בארגנטינה".
על הרגלי האכילה שלו: "עד גיל 22 או 23, לא הקדשתי שום מחשבה למה אני מכניס לפה. אכלתי דברים רעים מאוד במשך שנים - שוקולד, עוגיות, משקאות ממותקים. אבל עכשיו אני דואג לאכול כמו שצריך. מפעם לפעם אני חוטא בשתיית יין".
על הפשיעה הגוברת בארגנטינה: "הביטחון האישי של תושבי ארגנטינה במצב נוראי. אני מסתכל על המחיר, חושב על לחזור לגור ברוסאריו בה נולדתי, ורואה שחור בעיניים. אני סובל מאוד ומרגיש רע עבור העם הארגטיני. מקרי שוד, לדוגמא, יש בכל העולם, אבל בארגנטינה זה קורה כל הזמן. מטורף לחשוב שגם אני עלול ליפול קורבן לשוד כזה. זה בהחלט יכול לקרות. אם העם הארגנטינאי יתאחד, נוכל להשיג דברים נפלאים יחד ולתקן גם את הבעיה הזאת".
על הקשר עם ילדיו: "הפעם האחרונה בה בכיתי הייתה בלידה של בני השני, מתאו. בלידה של טיאגו הבכור היו כל מיני סיבוכים בלידה שלו ולא הכל הלך כמצופה. לעומת זאת, בלידה של מתאו הכל היה רגוע יותר. כשהילד השלישי נולד, הייתה שמחה עצומה גם כן".