בווידאו: ה-0:3 של ברצלונה על ריאל מדריד בברנבאו
מלכתחילה, שנת 2017 הייתה אחת מהשנים שחובבי הספורט אוהבים לשנוא. שנה בלי אולימפיאדה, בלי מונדיאל ובלי יורו היא שנה נטולת ברק, נטולת שיאים וריגושים, נטולת לילות לבנים, ותסלח לנו המכביה.
אבל גם בשנה כזו התמלא לוח הזמנים הספורטיבי באירועים בלתי נשכחים, בסיפורי הצלחה מעוררי השראה, ברגעי אושר ועצב. 2017 התאפיינה, בין היתר, בסופרסטארים שהוכיחו לפתע שהם אנושיים ואינם מושלמים, ובנבלים שניצחו כנגד כל הסיכויים. הנה, רגע לפני הבאזר לסיום השנה, עשרת האירועים הגדולים.
10. לוקה ילד הפלא
נדירים המקרים בהם אליפות אירופה בכדורסל יכולה להתברג גבוה כל כך במצעד העולמי, אבל נדירים עוד יותר המקרים בהם פורץ לחיינו כוכב כמו לוקה דונצ'יץ'. סלובניה השלימה מסע קסום בדרך לזכייה היסטורית ביורובאסקט, כשעל ההצגה מנצחים הכוכב הוותיק גוראן דראגיץ' ומאחוריו דונצ'יץ' בן ה-18, שנפצע במהלך הגמר ומירר בבכי על הספסל. לטקס הענקת המדליות הוא כבר נישא על ידי חבריו לנבחרת, ובינתיים הוא מוכיח בכל שבוע מחדש שגם היורוליג כבר קטנה עליו.
9. נבל, אבל לפניך
העולם כולו חיכה לפרישה המפוארת של יוסאין בולט עם מדליית הזהב, אבל לג'סטין גאטלין - דווקא לו - היו תוכניות אחרות. האמריקאי בן ה-35 הוכתר לאלוף העולם ב-100 מ', ומיד בתום הריצה מיהר להשתחוות בפני הג'מייקני. איש לא קנה את המחווה והקהל בלונדון שרק לו בוז. גאטלין, שהושעה בעבר לארבע שנים בגין שימוש בחומרים אסורים, זכה בזהב - אבל לא בסליחה.
8. הקאמבק הגדול בהיסטוריה
אם כל הקאמבקים. הדרמה הגדולה בהיסטוריה. נס פריס. תקראו לזה איך שאתם רוצים: הניצחון המדהים של ברצלונה על פריס סן ז'רמן לא הביא לה גביע ואפילו לא קירב אותה מספיק לגמר ליגת האלופות, אבל ספק אם ייראה דבר כזה ברמות הגבוהות של הכדורגל העולמי. הקטאלנים הובסו בצרפת 4:0 והוליכו רק 1:3 בדקה ה-87 של הגומלין בקאמפ נואו, אבל ניצחו 1:6 בזכות קאמבק הרואי שלא נראה מעולם.
עוד בנושא
לחלק ג' של הדירוג שלנו: מקומות 20-11
לחלק ב' של הדירוג שלנו: מקומות 35-21
לחלק א' של הדירוג שלנו: מקומות 50-36
7. רק הפופוליזם עצר את נדאל
בעולם נורמלי ונטול פופוליזם (כן כן, פופוליזם זה גם אנחנו, בין היתר) רפאל נדאל היה מוכתר לספורטאי השנה. בניגוד לרוג'ר פדרר, הקריירה של השור הספרדי נראתה גמורה לא בגלל עייפות, שובע או גיל - אלא בגלל פציעות. אבל הוא זכה ב-2017 בשני טורנירי גראנד סלאם, הפך לראשון שגורף עשרה תארים ברולאן גארוס והוא מסיים את השנה במקום הראשון בעולם. אלמלא הקאמבק ההרואי של פדרר, הוא היה זוכה להכרה הראויה, אבל בעצם זה סיפור חייו.
6. לילות לבנים במדריד
איזו עונה חלומית הייתה לריאל מדריד. היא זכתה באליפות ספרד, הפכה לראשונה שמניפה פעמיים ברציפות את גביע האלופות, הסירה את כל סימני השאלה (שלא היו) סביב כריסטיאנו רונאלדו - שכבש עשרה שערים בשלושת שלבי ההכרעה של הצ'מפיונס - ואת הכל ניהל מהספסל דווקא כוכב העבר זינדין זידאן. חבל רק שהשנה הסתיימה מבחינת הבלאנקוס בטעם חמוץ, שעל פי הדיווחים מערער את מעמדו של המאמן המצליח.
5. שאפקואנסה לא נכנעת
ניצחון הרוח: 99 ימים אחרי התרסקות המטוס הטרגית, שגבתה את חייהם של 71 בני אדם ובהם 19 מאנשיה, קבוצת הכדורגל שאפקואנסה חזרה לשחק וניצחה בגביע הליברטדורס 1:2 את סוליה בוונצואלה. וזה מדהים, מרגש וחשוב יותר מכל אירוע ספורטיבי, גדול ככל שיהיה.
4. סופר סופרבול
בכל זאת, ספורט: בזכות כל כך הרבה מרכיבים, הפך הסופרבול עם השנים לאירוע שמרתק מיליוני צופים ברחבי העולם, גם כאלה שאין להם מושג בפוטבול. אבל מה שקרה שם השנה היה באמת בלתי נתפס. ניו אינגלנד פטריוטס חוזרת מפיגור 28:3 לניצחון 28:34 על אטלנטה בסופרבול, הקוורטרבק טום בריידי זוכה בטבעת חמישית, וזו גם אליפות חמישית למאמן ביל בליצ'יק. מדהים.
סיכום 2017 בספורט
הצביעו בסקר: מי צריך להיות ספורטאי השנה?
בולט קורס, ניימאר מפתיע: תמונות השנה שלנו
לא רק זלאטן ולוואר בול: קבלו את ציטוטי השנה
3. אל-איטליה
60 שנים לא קרה כדבר הזה: נבחרת איטליה מחוץ לגביע העולמי בכדורגל. רק לפני 11 שנים היא הייתה אלופת העולם, אבל מאז חלה הידרדרות עקבית במצבה. למרות הבלחה לגמר היורו ב-2012, הסקוואדרה אזורי לא עברו שלב בשני המונדיאלים האחרונים. בטורניר המוקדמות האחרון הם בקושי ניצחו את ישראל ואלבניה, סיימו בתיקו מפתיע עם מקדוניה והובסו בידי ספרד. זה היה רק המתאבן ל-180 דקות ללא שער במפגש הכפול עם שבדיה פלייאוף, שבעקבותיו כלו כל הקיצין.
2. בכל זאת אנושי
לו זה היה תלוי רק בו, יוסאין בולט היה פורש בלתי מנוצח בסיומה של אולימפיאדת ריו ב-2016. אבל נותני החסות החליטו אחרת, ובולט השתכנע להמשיך לרוץ שנה נוספת. זו השנה שבה בולט נשאר גדול האתלטים בכל הזמנים, או לפחות בני זמננו, אבל השנה הוכח שאפילו הוא אנושי.
רבבות כרטיסים נרכשו לאליפות העולם בלונדון רק כדי לחזות באגדה בגודל טבעי בפעם האחרונה, על המסלול שבו הגיע לשיאו וזכה בשלוש מדליות זהב אולימפיות ב-2012. אלא שלא הפעם: בגמר ל-100 מטרים הוא סיים שלישי, ואת הריצה האחרונה בקריירה שלו - מירוץ השליחים 4*100 - הוא אפילו לא זכה לסיים, כשמתח שריר ונשכב על המסלול שכה אהב.
בולט נפרד כענק, עם שמונה מדליות אולימפיות ושלושה שיאי עולם, אבל תמונת הפרידה שלו הייתה סוריאליסטית.
1. רוג'ר האביט
לקאמבק הזה איש לא ציפה. בגיל 35, רוג'ר פדרר נראה כמי שדועך בטבעיות לסיום הקריירה שלו. ב-2016, לראשונה מאז היה בן 19, הוא לא זכה בשום תואר; במשך חצי שנה הוא לא שיחק טניס; ואת עונת הגראנד סלאם האחרונה פתח במקום ה-17 בעולם, הדירוג הנמוך ביותר שלו זה 15 שנים.
אבל אז זה קרה. הוא ניצח את נדאל בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, וזכה בווימבלדון מבלי לשמוט מערכה. אף שבחר בקפידה את הטורנירים בהם הוא משתתף, ודאג גם לשבועות ארוכים של מנוחה, הוא זכה בשבעה תארים השנה - הישג שכמוהו לא היה לו מאז 2007.
ואיך RF סיים את 2017? עם 19 זכיות בגראנד סלאם, וכשהוא מדורג במקום השני. תואר אחד פחות מ-20, ומשבצת אחת מתחת לפסגה העולמית. סתם, כדי להשאיר טעם של עוד לקראת 2018.
