בווידאו: ה-0:3 של ברצלונה על ריאל מדריד בברנבאו
מלכתחילה, שנת 2017 הייתה אחת מהשנים שחובבי הספורט אוהבים לשנוא. שנה בלי אולימפיאדה, בלי מונדיאל ובלי יורו היא שנה נטולת ברק, נטולת שיאים וריגושים, נטולת לילות לבנים, ותסלח לנו המכביה.
אבל גם בשנה כזו התמלא לוח הזמנים הספורטיבי באירועים בלתי נשכחים, בסיפורי הצלחה מעוררי השראה, ברגעי אושר ועצב. 2017 התאפיינה, בין היתר, בסופרסטארים שהוכיחו לפתע שהם אנושיים ואינם מושלמים, ובנבלים שניצחו כנגד כל הסיכויים.
הצמרת מתקרבת, ולפניכם החלק השלישי והלפני אחרון במצעד 50 האירועים הגדולים של השנה, והפעם - העשירייה השנייה, ממקום 20 עד מקום 11.
עוד בנושא
לחלק ב' של הדירוג שלנו: מקומות 35-21
לחלק א' של הדירוג שלנו: מקומות 50-36
הצביעו בסקר: מי צריך להיות ספורטאי השנה?
בולט קורס, ניימאר מפתיע: תמונות השנה שלנו
לא רק זלאטן ולוואר בול: קבלו את ציטוטי השנה
20. להתראוטי
המעוז האחרון נפל. פרנצ'סקו טוטי פרש בגיל 40, אחרי ששיחק במשך כל הקריירה - לא פחות מ-25 שנים - במדי רומא. "תמיד היית שם עבורי, עבור כל מי שאוהב כדורגל ועבור העיר הנצחית הזאת. נצחית כמוך", כתב לו חברו לקבוצה, אלסנדרו פלורנצי, והביע מה שרבים כל כך חושבים על הסמל הכי גדול בקבוצת כדורגל מקצוענית בעידן הזה.
19. שובם של הפרעונים
איזו שנה זו הייתה לכדורגל המצרי, ובראשו לשוער עיסאם אל חדרי. בגיל 44 הוא הפך לכדורגלן המבוגר ביותר שמופיע בטורניר בינלאומי, כשהגיע עם הפרעונים לגמר אליפות אפריקה. אבל זה היה רק המתאבן לחגיגות ההיסטריות סביב העפלתה של מצרים למונדיאל, לראשונה מאז 1990. כמה קרובים אלינו, ככה רחוקים מאיתנו.
18. לאן נעלם נולה?
במשך שנים המתין נובאק ג'וקוביץ' לרגע שבו רוג'ר פדרר ורפאל נדאל יזדקנו קצת, יאבדו מעט את החדות ויותירו לו את הבמה כדי לכבוש בעצמו את פסגת הטניס העולמי. אבל אחרי שכבר נגע בתהילה והפך לאחד הגדולים בדורנו, נולה נראה כמי שפשוט איבד עניין. על רק הקאמבק המפואר של השניים, בלטה הדעיכה של ג'וקוביץ', שפתח את השנה במקום השני בעולם וסיים אותה כמספר 12, ללא הופעה בחצי גמר גראנד סלאם ועם זכייה בשני טורנירים בלבד - דוחא ואיסטבורן.
17. תג מחיר: 222 מיליון
לא רבים היו מעזים לעזוב את הסביבה המפנקת של ברצלונה, לפרק את אחת משלישיות ההתקפה היעילות בכדורגל העולמי, ולהודיע קבל עם ועולם: אני לא מוכן להיות עוד כינור שני, גם אם לאו מסי הוא זה שלפניי. ניימאר עזב את בארסה לפריס סן ז'רמן תמורת תג מחיר בלתי נתפס של 222 מיליון יורו, וב-2018 נגלה אם הוא באמת מספיק טוב כדי ללכת עד הסוף כמנהיג מועדון על. הסימנים הראשונים מעודדים (אם לא קוראים לך אדינסון קבאני).
16. התקפת המשולש של ראסל
שלשה משוגעת הביאה את ראסל ווסטברוק ל-50 נקודות, הצעידה את אוקלהומה סיטי לניצחון על ממפיס ועשתה היסטוריה: היה זה הטריפל דאבל ה-42 של ווסטברוק בעונה שעברה, והוא העלים את שיאו ההיסטורי של אוסקר רוברטסון. זו הייתה אחת העונות המדהימות של שחקן NBA ברמה האינדיבידואלית. ומה הלאה? כדי לזכות באליפות הוא מן הסתם יחבור לעוד שניים או שלושה כוכבי על, הרי ככה זה באמת עובד.
15. המסע ההרואי של סוריה
המסע של סוריה למונדיאל נקטע רגע לפני השלמתו, בהארכה במשחק הגומלין בפלייאוף מול אוסטרליה, אבל קשה להתעלם ממנו: בזמן שהמדינה שרויה במלחמת אזרחים טרגית ועקובה מדם, הצליחה נבחרת הכדורגל כמעט לעשות את הבלתי ייאמן. הרחק מהבית, היא עברה שלב בזכות שער שוויון דרמטי בדקה ה-93 באיראן, וזה הכי קרוב שהגיעה אי פעם לגביע העולמי.
14. גמר ה-NBA כבר נכנס לפנתיאון
אפשר לדבר על שיאי הנקודות של המאה ה-21 שנשברו בסדרת הגמר משני צידי המתרס. אפשר להזכיר שגולדן סטייט זכתה באליפות אחרי פלייאוף מפלצתי שבו ניצחה ב-16 מ-17 משחקיה. אפשר להכתיר את היריבות בין הווריורס לקליבלנד לגדולה ביותר שנראתה מאז ימי הסלטיקס והלייקרס בשנות ה-80. אפשר לציין את סטף קרי, ולברון ג'יימס, וקווין דוראנט, ועוד ועוד. אפשר ואפשר ואפשר. כל התשובות נכונות.
13. מו תולה את הנעליים
אליפות העולם באתלטיקה לשנת 2017 תיזכר כנראה בעיקר בגלל יוסאין בולט, אבל לעשרות אלפי האוהדים באיצטדיון האולימפי בלונדון היה פייבוריט אחר. מו פארה, הגיבור של אנגליה, פרש עם מדליית זהב ב-10,000 מ', תוך שהוא משיג את תוצאת השנה בעולם (26:49.51 דקות). "ידעתי שלהפסיד בבית זו לא אופציה", אמר, אבל דווקא בריצה האחרונה שלו, ל-5,000 מ', הוא סיים במקום השני.
12. מריה שוב מאוהבת
"זה פריים טיים בייבי", אמרה מריה שראפובה לאחר שחזרה מ-15 חודשי השעיה היישר להופעה תחת כרטיס חופשי ב-US Open. לא כל היריבות אהבו את זה, אבל הקהל התאהב מחדש והטניסאית הרוסייה קיבלה זריקת פרופורציה: "כשהייתי צעירה והגעתי לניו יורק הרגשתי מאוימת מהכל מהאנשים, מהתנועה, מהרעש ומהקהל, ועכשיו אני מתמסרת לכל רגע כזה ונהנית. אני אוהבת את זה. אלה הרגעים בשבילם אני משחקת טניס".
11. אתה תהיה מייקל
כל חובבי הספורט האולימפי בכלל והשחייה בפרט חששו מהוואקום שייוותר בבריכה ביום שאחרי מייקל פלפס. אבל בספורט, כמאמר הקלישאה, אין ואקום. שותפו לשעבר לרביעיית השליחים האמריקאית, קיילב דרסל, הפך (שלא במפתיע) לכוכב החדש של הבריכה. שכן במפתיע, הוא עשה זאת תוך הפגנת עליונות כמעט חסרת תקדים: באליפות העולם הוא זכה בשבע מדליות זהב, דבר שרק איש אחד הצליח לעשות לפניו. פלפס, כמובן, לפני עשר שנים.
