אהרל'ה ויסברג | מאחורי הקלעים

הסרג'נט: נוריס קול פורח במשחקי הבית של מכבי תל אביב

בארה"ב הוא היה שארפ לעשירים, אבל כשקול נכנס בשערי ההיכל הוא קולע 16 נקודות ברבע, מנפק אחוזים פנומנליים ומצדיק את ההילה סביבו במכבי ת"א. וגם: מה ענה ג'ונה לבולדן, איך התנהל הקרב הטקטי המרתק בין ספאחיה לשאראס, וכיצד ז'לגיריס כמעט חוללה מהפך בזכות מבט פשוט?

צילום ועריכת וידאו: יוסי ציפקיס

1. בין נוריס קולמן לנוריס קול

בקיץ 1989, כשבדייטון, אוהיו, עסקו דיאן ונוריס קול בהכנות הקדחתניות למסיבת יום ההולדת הראשונה של בנם התינוק נוריס השני, נחת ברמת השרון שחקן אלמוני בשם נוריס קולמן. בהופעת הבכורה שלו הוא צלף 40 נקודות על ראשם של מיקי ברקוביץ' ומכבי ראשון לציון, וניצח במפתיע 88:89; כעבור חמש שנים הוא עשה היסטוריה והפך לזר הראשון שמגיע מקבוצה ישראלית למכבי תל אביב. ב"סיפרה בסלע" המיתולוגית הדביק לו ערן סלע את הכינוי "הסרג'נט".
"כינינו אותו כך על שום שירותו בצבא האמריקאי והעובדה שגם שם, גם בצבא, מצא לו זמן לשחק כדורסל באופן מסודר באחת הנבחרות. הלוואי על כל אחד להעביר שירות צבאי בפזצטות ובפיקנ'רול, לצד הורדת זקיפים וריבאונדים בהתקפה", הסביר סלע בזמנו.

היום, 22 שנים אחרי עזיבתו של קולמן, יש למכבי סרג'נט חדש. לא נוריס קולמן, אלא נוריס קול. הוא לא שירת בצבא. ספק אם האיש יודע מה משמעות השם יד אליהו, בוודאי שהוא לא מסוגל לבטא בצורה נכונה את השם היכל מנורה מבטחים - אבל הסרג'נט השני מאוהב באולם הזה. והוא בעיקר אוהב לצאת אליו בחמשושים.

6.7 נקודות למשחק בחוץ; 16.3 בבית.

16, אגב, היו לו אמש ברבע השלישי לבדו.

0% לשלוש בחוץ (0 מ-7); 50% לשלוש בבית (14-7).

חצי ריבאונד בחוץ; 3.7 בבית.

19.7 דקות בחוץ; 28 בבית.

קול הגיע למכבי כשסביבו זוהרת הילת אלוף ה-NBA בדימוס, וככזה - גם הציפיות ממנו נבנו בהתאם. אלא שלשיאו בארה"ב הגיע הגארד בזכות האנרגטיות והאינטנסיביות שהביא אותו מהספסל. הוא היה מעין דריק שארפ לעשירים, והרצון לראות אותו הופך לאיש שיסחוב סביבו את משחק ההתקפה של הצהובים אינה ריאלית.

יהיו לו, והיו לו, משחקים שבהם נע בין ארבע לשבע נקודות ובין 16 ל-30 אחוזים, אבל כשהכוכבים דורכים במקום הנכון מבחינתו - המגרש ייראה לפתע כמו רחבת הריקודים שלו. כמו ב-24 נקודות מול באסקוניה. כמו ב-22 מול אולימפיאקוס. כמו ב-26 אתמול (חמישי) מול ז'לגיריס קובנה. שלוש ההצגות הללו נערכו, איך לא, ביד אליהו.

עוד בנושא

מכבי תל אביב ניצחה 74:81 את ז'לגיריס בהיכל, נוריס קול להט
ניצחון בסימן שאלה: אחרי ז'לגיריס, מה הרמה האמיתית של מכבי?
מכבי תל אביב שוב אופטימית: השלשות חזרו, ואיתן גם הניצחונות
שאראס: "חבל שהפסדנו, אנחנו קבוצה טובה יותר ממכבי תל אביב"

עוד בוואלה! NEWS

איך ממשיכים להתאמן לאולימפיאדה בבית בזמן הקורונה?

לכתבה המלאה
אוהב את ההיכל, וההיכל אוהב אותו. קול (צילום: ברני ארדוב)

2. לשחות נגד הזרם, לחשוב מחוץ לקופסה

אולי בהשפעת הטראומה מההתפרקות המהירה בשבוע שעבר, נבן ספאחיה חיפש דרך לזנוח את התבניות הקבועות והמוכרות. בסופו של דבר, הוא הרי נפל קורבן למי שהעזו (או אולצו) לשחות נגד הזרם. בעידן שבו כל מאמן משגר לפרקט שלושה ואפילו ארבעה גארדים, וכל פורוורד בגובה 1.98 מ' הופך לסנטר בפוטנציה, נתקל הקרואטי באנאדולו אפס ובברצלונה, שפועלות בניגוד לטרנדים הקיימים בכדורסל העולמי, ולא מצא להן מענה.

אפס, עם ולדימיר שטימאץ ובריאנט דאנסטון בשתי עמדות הפנים, פירקה את מכבי ב-20 הפרש ביד אליהו; ובארסה, עם אדם האנגה כסקנד גארד וראקים סנדרס כסמול פורוורד, טיילה לניצחון ב-22 בפאלאו בלאוגראנה. אז גם הקרואטי רצה לחשוב מחוץ לקופסה. הוא הגיע להיכל עם החלטה מושכלת לנסות ולייצר יתרון גובה בכל עמדה, והציב את דיאנדרה קיין במשבצת הרכז (הלא טבעית לו) ואת דשון תומאס כסמול פורוורד.

הוא לא עשה זאת סתם: ז'לגיריס, בניגוד מוחלט ל-DNA שלה לאורך השנים, הפכה לאחת מקבוצות החוץ המפחידות ביורוליג. בדרכה לניצחונות במלאגה, במילאנו ובברצלונה, היא יצרה לעצמה מיסוך עשן בדמות תצוגות קליעה מרשימות לשלוש. 5 מ-8 במחצית הראשונה מול אוניקאחה (ו-9 מ-19 במשחק כולו), 6 מ-10 עד ההפסקה מול ארמאני (ו-13 מ-20 לאורך הערב) ו-4 מ-7 ב-20 דקות מול בארסה. ברגע שהקלעים בירוק לא יקבלו את המבט הפתוח לסל, חשב לעצמו ספאחיה, הם יתקשו לצלוף.

והוא צדק. בשלושת המשחקים המדוברים פגעה קובנה ב-15 מ-25 לשלוש במחצית (60%), ולעשר ההחטאות הללו היא הוסיפה אתמול עוד 11, כשפגעה ב-1 מ-12 (8%) ולא הגיעה אפילו ל-30 נקודות. לשיא השפל הגיעה באמצע הרבע השלישי, כשההפרש טיפס ל-17 נקודות והיא עמדה על 1 מ-16.

פאנגוס, שעמד בניצחונות הללו על 12 מ-18, הפך לפרויקט האישי של קיין וסיים את הערב עם 1 מ-6; אדגראס אולאנובאס, שלפני שבוע הפציץ 20 נקודות במחצית אחת מול אנאדולו אפס, נראה אומלל והוא עדיין מחפש את הנקודה החמישית שלו בתל אביב. אבל למהלך הטקטי המשמעותי הזה היה גם מחיר, שאיים לבטל את היתרון שהשיגה לעצמה מכבי.

כי 1. ז'לגיריס, הקבוצה שמאבדת כמעט הכי הרבה כדורים ביורוליג, הגיעה לארץ מלאת חששות מהעונש שתקבל במגרש הפתוח על כל החלטה פזיזה; בפועל, ההרכב הגבוה מנע מההגנה את האפשרות להפעיל לחץ ממשי על פאנגוס ושות' בהובלת הכדור. הליטאים איבדו פעם אחת בלבד ב-15 הדקות הראשונות, וגם אותה לא ניצלו המארחים כדי לקלוע סל. ארון ווייט חטף מיד בחזרה.

ו-2. כשהכדור הונח בידיו של קיין, לא הצליחו הגארדים בצהוב לייצר, בעצם, כלום בהתקפה. עבירה שנייה מוקדמת, שנשרקה לחובתו בדקה ה-14, הצילה את מכבי מעצמה: ספאחיה נאלץ לספסל אותו, כשקבוצתו מוליכה 18:20 אך ורק בזכותם של הסנטרים ארט פראחוסקי ואלכס טיוס. רביעיית הגארדים חיברה עד אז 1 מ-6 מהשדה.

ומה קרה אז?

בפיגור 25:23, אחרי 15 דקות וחצי של משחק, הגיע סוף סוף האיבוד השני של ז'לגיריס. פייר ג'קסון חטף את הכדור מוואסילייה מיציץ', וסחט ממנו עבירה בלתי ספורטיבית. מכבי תל אביב השלימה חמש נקודות במהלך אחד ומחקה את היתרון האחרון של הליטאים במשחק כולו.

הלחץ של ג'קסון בילבל את היריבה והוציא אותה מאיזון. אותה ז'לגיריס, שאיבדה כדור אחד ב-15 דקות, ירדה להפסקת המחצית כשבאמתחתה שמונה איבודים. היתרון המזערי שלה הפך בן רגע לפיגור דו ספרתי. וכשההגנה עובדת כך, גם להתקפה קל יותר; לפתע, נעלמה בעיית קליעה מבחוץ. לערב אחד, כמובן. מכבי ירתה עשר שלשות, יותר מבכל משחק אחר העונה.

ב-25 הדקות האחרונות של המשחק, מאז אותו סיפסול כפוי של קיין שהחזיר את הכדורים לידיהם של קול וג'קסון, ירו הגארדים בצהוב 45 נקודות מתוך 58 של הקבוצה כולה. אחרי פתיחה של 1 מ-6 מהשדה, הם פגעו ב-12 מ-22.

גם הוא החליט לשנות את ההרגלים שלו. ספאחיה (צילום: ברני ארדוב)

3. מבט אחד שווה חמש שלשות

הצפייה בשרונאס יאסיקביצ'יוס על הקווים היא חוויה אנתרופולוגית בפני עצמה. לעיתים נדמה כי מי שמחפש את האקשן האמיתי צריך פשוט להפנות מבט מהופנט לעבר הספסל של ז'לגיריס, ולא למגרש עצמו. האיש הוא הצגת תיאטרון מהלכת: הוא רוקע, צועק, מתפרע, משתגע. כל טעות של שחקן על הפרקט גוררת תגובה אמוציונלית מצידו, והוא - כתלמידו המובהק של ז'ליקו אוברדוביץ' - מסתובב מיד לספסל עם הלוח שבידיו ומסביר (בצרחות) לשחקנים מה בדיוק קרה. כמו המורה שצועקת על התלמידים שהגיעו לכיתה מדוע חבריהם הבריזו.

לקראת סיום הרבע השלישי, כשארתוראס מילאקניס היה תקוע על 0 מ-3 לשלוש ונראה מהוסס, מבויש וחסר ביטחון, שאראס שיגר אליו מסר מהספסל וסימן לו: אם לא תזרוק, אני אוריד אותך מהמגרש. הבעת הביטחון של המאמן בגארד כמעט סידרה לו ניצחון הרואי. מילאקניס זרק, וקלע. ושוב זרק, ושוב קלע. ושוב, ושוב. ושוב, ושוב. בתוך שבע דקות האיש ירה חמש שלשות. כמעט תבוסה הפכה לכמעט ניצחון.

מי שחווה תהליך מיוחד במכבי, וזוכה גם הוא לקרדיט עצום ממאמנו, הוא ג'ונה בולדן. בתחילת העונה היה מי שדיבר על הפורוורד האוסטרלי כעל סופרסטאר בפוטנציה, כעל מי שבעוד שלוש שנים יוכל להפוך לכוכב ב-NBA. "מי שדיבר", כדאי לדייק, היה בולדן עצמו, שהפגין ביטחון עצמי רב, גבוה, אפילו מופרז ושחצני, ובשבועות הראשונים הוא נראה עסוק בעצמו יותר מדי.

אמש הוציא מעצמו בולדן את המיטב, כשעשה בדיוק את ההפך ממה שחשב בתחילת הדרך: הוא ניפק תצוגה קלאסית לפועל אפור וכל כך יעיל. למדד 22 הוא הגיע בערב שבו קלע שש נקודות; במחצית הראשונה ביצע 11 פעולות, כולן חיוביות, מבלי לאיים כלל על הסל - חמישה ריבאונדים, שני אסיסטים, שלוש חטיפות וסחיטת עבירה במאבק על הריבאונד.

מאמץ זהות חדשה. ג'ונה בולדן עם מייקל רול (צילום: ברני ארדוב)

4. זמן נומרולוגיה

בשנים הארוכות תחת מסך הברזל הסובייטי, לא הורשו קבוצות ברית המועצות להגיע לישראל או לארח את מכבי תל אביב אצלן, ובלגיה הפכה ליעד תיירות ספורט מוביל למפגשים הנייטרלים ביניהן. המשחקים הללו זכורים באופן טבעי בעיקר בזכות היריבות עם צסק"א מוסקבה, אבל היא לא הייתה היחידה; למעשה, הפעם האחרונה שבה הצהובים אירחו בבריסל בגלל החרם הפוליטי הזה אירעה ב-1987, והם ניצחו את ז'לגיריס 74:81. כמו אתמול.

שליש ראשון של העונה מאחורי מכבי, ובתעודה שלה מופיע ציון מספק בהחלט. כיאה לקבוצה חדשה, וכיאה לכזו שמשופעת בשחקנים שלא מכירים את היורוליג, גם ספאחיה עצמו לא יודע למה לצפות בכל ערב נתון; הוא יכול לנצח בבית את ריאל מדריד ובחוץ את חימקי מוסקבה, אבל להיות מובס בידי ברצלונה ולהפסיד לשתי הקבוצות שדורגו השבוע במקום האחרון.

השליש השני עומד להיות מאתגר בהרבה, ולו בשל העובדה שהצהובים עדיין לא עמדו למבחן מול צסק"א מוסקבה, פנאתינייקוס ופנרבחצ'ה, ואת ריאל ואולימפיאקוס הם עוד יפגשו בחוץ. אבל בינתיים יכול המאמן הקרואטי לסמן לעצמו וי משמעותי אחד: ניצחון שישי יש לו, כבר במחזור העשירי. בעונה שעברה הושג הניצחון הזה רק בתחילת הסיבוב השני, במחזור ה-16.

וכשהתוצאה הממוצעת של מכבי בתום עשרה משחקים עומדת על 77:78, כפי שהבחין האוהד אורי וייספלנר, גם חובבי הנומרולוגיה ביציעי ההיכל מרגישים שמשהו מיוחד קורה להם.

  • יורוליג 2017/18

    קבוצהמשנצתהפשעריםנק
    1צסק"א מוסקבה3024062389-268554
    2פנרבחצ'ה/אולקר3021092255-242151
    3אולימפיאקוס פיראוס30190112302-233549
    4פנאתינייקוס אתונה30190112325-236849
    5ריאל מדריד30190112400-258249
    6ז'לגיריס קובנה30180122416-244648
    7באסקוניה30160142373-248746
    8חימקי מוסקבה30160142352-233846
    9מלאגה30130172463-239543
    10מכבי תל אביב30130172530-244043
    11ולנסיה30120182449-236042
    12באמברג30110192446-230941
    13ברצלונה30110192408-245241
    14הכוכב האדום30110192515-233341
    15מילאנו30100202576-245140
    16אנאדולו אפס3070232528-232537

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully