ניצחון בסימן שאלה: מה הרמה האמיתית של מכבי תל אביב החדשה?

מאז הניצחון המשכנע של מכבי תל אביב במחזור הראשון בבאמברג, מרחפת מעל העונה שלה שאלה: רגע, זה אמיתי? יכול להיות שהסגל האפור הזה, שנבנה מאפס ומורכב משחקנים שרובם לא הוכיחו את עצמם ביורוליג, באמת שווה מקום בשולי הצמרת של המפעל, כפי שמעידות התוצאות הנוכחיות, או שמדובר במקריות המזכירה את המאזן החיובי של קבוצת האימים אשתקד בתחילת העונה, תוצאה של הגרלה נוחה, בריאות יחסית ופציעות של היריבות? ומי הקבוצה הזאת באמת – זו שגברה על ריאל מדריד וניצחה במוסקבה, או ההיא שהובסה בבית על ידי אנאדולו והושפלה בברצלונה?

למרבה האירוניה, דווקא משחק הניצחון על ז'לגיריס קובנה מגדיל את הבלבול. באופן נדיר, מכבי נהנתה במפגש הזה מיתרון ברור של עומק וכשרון על יריבתה. בזמן שהסגל שלה מורכב רובו ככולו מזרים שמצליחים לתרום באופן סביר לפחות, הכלים של שרונאס יאסיקביצ'וס מוגבלים הרבה יותר: הוא לא סומך על אקסל טופאן, עוד פחות מזה על די בוסט, וההתקפה שלו תלויה לחלוטין ביצירתיות של קווין פאנגוס ובשכל של ואסיליה מיציץ' – ולשניהם היה אמש משחק בינוני עם 9 איבודים מצטברים. הכישרון של מכבי הוא גם זה שהביא לה את הניצחון. נבן ספאחיה נהנה מיום קליעה נדיר של 10 מ-18 מחוץ לקשת ובעיקר מהתפוצצות של נוריס קול – 3 מ-15 משלוש עד אמש, 4 מ-6 מול הליטאים. ולא כל השלשות האלה היו פתוחות, קלות או נולדו לאחר הנעת כדור חכמה וסדורה.

עוד בנושא

מכבי תל אביב ניצחה את ז'לגיריס 74:81 בהיכל, נוריס קול להט
קול: "מקווה שעוד נביס", שאראס: "לא קיבלנו כבוד מהשופטים"
אמש ביורוליג: ניצחונות לפנרבחצ'ה ואולימפיאקוס, הצגה של שבד

הבעיה היא שמעבר ליכולת אישית, הקבוצה המאומנת יותר, המוכנה יותר והמגובשת יותר דווקא הפסידה אמש. שרונאס יאסיקביצ'יוס, שמתפתח למאמן נהדר, שולט בקבוצה שלו באופן מוחלט. המחויבות ההגנתית פנטסטית, בחירת הזריקות טובה ומפעם לפעם נשלפות הברקות טקטיות כגון וריאציה על תרגיל חסימה למילאקניס האיום שמסתיים דווקא בחסימה של אותו מילאקניס להאלי הופ של מי שאמור היה לחסום לו (וייט) או חדירה על קו הבסיס של פאנגוס שבמקביל אליה מילאקניס מקבל חסימה לכיוון הקו (פלר סקרין) בצד החלש ומסיים בשלשה מהפינה. גם התנועה של שחקני ז'לגיריס כשהכדור נכנס לגבוה בפוסט אפ מעידה על יצירתיות ומשמעת. הליטאים ממשיכים לשחק באותה צורה ובאותה מחויבות גם כשהם מובילים וגם בפיגור של 16 הפרש, וזו הסיבה שנצמדו לצוואר של מכבי ממש עד לסיום. האם איבדו את המשחק בעיקר בשל הרכב לא טוב בסיום המחצית הראשונה, שהוביל לאיבודי כדור ודקות של חוסר ריכוז; וגם בשל מתן רישיון של השופטים למכבי לפוצץ בצבע בלי לשרוק (9 זריקות עונשין לליטאים מול 31 למכבי), כמו בעבירה הברורה של פראחוסקי על אולאנובאס בשלהי המחצית הראשונה, במהלך שהוביל לאיבוד ליטאי ושלשה של קול שהעלתה את המארחת ל-29:39.

במובן מסוים, ההחלטה של יאסיקביצ'יוס לנקוט בקו הגנתי אגרסיבי – עזרה אגרסיבית על כל פיק אנד רול ולחץ על כל המגרש – סייעה למכבי לנצח. על פניו, זו טקטיקה מוזרה מול קבוצה שהגארדים שלה הגיעו למגרש עם אחוזים מזוויעים מחוץ לקשת, אבל סביר להניח שהיא מעידה על אידיאולוגיה הגנתית (ששונה לחלוטין מהאני מאמין של שאראס השחקן) ופחות על התאמה מקצועית למשחק הספציפי הזה. הלחץ הליטאי אפשר לגבוהי מכבי סלים קלים בצבע, סייע לפראחוסקי להיכנס למשחק ולהציל לעצמו את העונה, ומנגד גם הקל על מהלכים של חדירה והוצאת כדור של פייר ג'קסון וקול וזריקות נוחות יחסית מחוץ לצבע.

הנקודה המטרידה בניצחון של מכבי טמונה בפער בין היוזמה האישית של קול וג'קסון, שבלעדיה מכבי לא הייתה מנצחת, לבין השיטה של ספאחיה, שממשיך לנסות להאט את הקצב בכל מחיר. במקום לתת לצמד הגארדים לחדור לסל במהלכים של פיק אנד רול וריווח, העדיף המאמן הקרואטי שוב לבחור בתרגילים ארוכים של חסימות לקלעים, שהקלו על הליטאים. מכבי ניצחה למרות שיטת ההתקפה של ספאחיה, לא בגללה. ככל שמתקדמת העונה, עיוותים סטטיסטיים כגון מספרי הריבאונד הפסיכיים של מכבי מתחילים להתאזן, ואתמול הליטאים ניצחו בכדורים החוזרים באופן משכנע. גם המספרים של העוגן ההתקפי של מכבי בתחילת העונה, דשון תומאס – 4 מ-12 מהשדה, משחק שלישי ברציפות שבו הוא לא מגיע לספרות כפולות בנקודות – לא מעודדים. מעל הכל, ניכר שמכבי עדיין לא מצליחה לסגל לעצמה איזשהו מאפיין התקפי או הגנתי מובהק שתוכל לקחת למשחקים מול קבוצות מאתגרות יותר. 74 הנקודות שספגה אמש יכולים לעודד על הנייר, אבל בפועל הצבע שלה היה חדיר והיא איפשרה לליטאים זריקות קלות מחוץ לקשת. פרט להתפוצצות של מילאקניס, הכדורים של האורחת פשוט לא נכנסו.

אחרי משחק הבית מול ולנסיה, עוד קבוצה שנופלת ממכבי ברמת הכישרון, צפויים הצהובים לרצף מפרך מול צסק"א, פנאתינייקוס ופנרבחצ'ה. הקבוצות האלו יפרקו בקלות כל ניסיון ליוזמה אישית, לא יאפשרו לקול וג'קסון להציל את מאמנם וידרשו מספאחיה להיות הרבה יותר ערני, בשני צדי המגרש. אולי אז נתחיל לקבל תשובות לגבי רמתה האמיתית של הקבוצה שלו. לא בטוח שהן יהיו נעימות.