איש חשוב מאוד: על המשמעות של אוסטין דיי להפועל ירושלים הנוכחית

בווידאו: אוסטין דיי והפועל ירושלים מנצחים את נהריה

כשמסתכלים על התוספות לסגל של הפועל ירושלים העונה, שם אחד בולט מעל כולם - אוסטין דיי. אלן אומיץ' הוא סנטר שזכה ביורוקאפ, אבל לא שם שמצית את הדמיון, סטרטוס פרפרוגלו הגיע לארץ הקודש כשהוא מציג כדורסל רך והרבה מעבר לשיא שלו, ויוגב אוחיון כבר היה בבירה. דיי, מנגד, שחקן שהגיע בזכות ל-NBA, ולא נפלט משם בשל הכישרון שלו אלא בעיקר כי לא הצליח להתפתח לכדי מי שחשבו שהוא יכול להיות, הוא שחקן עם יכולות יורוליג מובהקות. ביום טוב שלו הוא בלתי עציר, בכל רמה אירופאית.

הפועל ירושלים נראתה רע מאוד במחצית הראשונה בנהריה וירדה בפיגור 7 בלבד, כשהיא קולעת רק 31 נקודות. את המשחק היא גמרה ברבע השלישי אותו ניצחה 10:24, ודיי היה המצטיין שלה עם 10 נקודות מתוך ה-14 שלו, כולל כל סלי השדה שלו במשחק, חסימה וריבאונד. כשהוא הרים את רמת המשחק שלו, ירושלים נראתה כמו הקבוצה שהיא שואפת להיות, ודיי פתאום הפך להיות ליותר מסתם תחנה אחרונה, כשנע בלי כדור נהדר וקיבל אסיסט בעין עקומה מריצ'רד האוול, ממש החזון של בניית הקבוצה מתממש.

מי שמצפה מאוסטין דיי לעשות דברים שהוא לא עשה עד עכשיו בקריירה – כלומר, להיות יותר משחקן שלוקח יותר מדי זריקות, או מפורוורד סופר מוכשר וסופר לא יציב, יכול לשכוח מזה. ההצגה שלו נגד נהריה היא בדיוק הדוגמא למה שבירושלים יקבלו ממנו. משחקים לא טובים, משחקים טובים מאוד, ומשחקים שבהם יבליח ויפציץ, וחוזר חלילה.

אז מה יהיה המפתח הירושלמי לגבי דיי? שיתוף הפעולה שלו עם ריצ'רד האוול, מי שאמור להוביל את משחק הפנים של האלופה בליגת העל, ועם אלן אומיץ' ביורוקאפ. אם דיי יתסכל את האוול, כפי שקרה בכמה דקות ברבע השני, כשבחר לא למסור לו, הריווח הירושלמי יהיה לא טוב, והדרך להפסדים תהיה סלולה. אם דיי יידע לשמור את האוול מרוצה, הוא יקבל ממנו לא מעט מצבים טובים לקליעה, וכך גם עם אומיץ'. היתרון שהוא נותן לקציקאריס משמעותי. המאמן לא יוכל להשתמש בשיטת שני הגבוהים הישראלים ושלושת הגארדים האמריקאים, בשל הפציעה של טרנס קינזי, אבל יוכל לקבל תפוקה אמיתית בעמדה מספר 4, אם שיתוף הפעולה של דיי עם האוול יהיה פורה, דבר שאי אפשר לבנות עליו מליאור אליהו בשלב הזה.

עוד בנושא:

ליגת העל: מכבי תל אביב פתחה עונה עם 68:82 קליל על הפועל אילת
ספאחיה: "החדשות הטובות הן שניצחנו, אבל אני לא מעודד מהיכולת"
צמצום השליטה הישראלית הירושלמית, המתאזרחים שולטים והנאחס על האוול: סיכום דירוג וואלה! כדורסל

לא מעט אנשים בחרו לבקר את המעבר של שון דאוסון הקיץ לבני הרצליה, ודי בצדק. אחד הכשרונות הגדולים שצמחו בישראל בעשור האחרון לא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה ממועדון הבית שלו, מכבי ראשון לציון, לקבוצת NBA, או לחילופין לקבוצה גדולה יותר באירופה או בישראל. בני הרצליה, על אף העובדה שמשתתפת לפחות בינתיים במוקדמות היורופקאפ, היא קבוצה בסדר הגודל של הכתומים, אולי אף קטנה יותר.

אלא שלדאוסון יש הזדמנות אמיתית בהרצליה להחזיר את הקריירה שלו לכיוון הנכון אחרי עונה פחות טובה שכללה פציעות וירידה במספרים. למרות שיש חמישה זרים בסגל של מיקי גורקה, המפתחות של הקבוצה מונחות בידיים של הישראלי בעל היכולות האתלטיות הכי מרשימות שיש כיום, כפי שהיו מונחות בעונה שעברה בידיים של כרם משעור. בינתיים ברמת הנקודות, הריבאונדים והניצחונות, עושה הרושם שהרצליה עשתה נכון, ושדאוסון עשה נכון.

אלא שכשמסתכלים לתוך המספרים של דאוסון בשנים האחרונות, מגלים תופעה מדאיגה שהוא יהיה חייב לתקן על מנת שהרצליה תצליח, ועל מנת שיוכל להפוך לשחקן משמעותי בנבחרת ישראל. בעונת 2014/15 זרק כמעט פי 3 זריקות מ-2 מאשר זריקות ל-3, וקלע ב-30 אחוזים מחוץ לקשת. בעונה שלאחר מכן, עונת האליפות של מכבי ראשון לציון, דאוסון זרק קצת פחות מפי 2 זריקות ל-2 מאשר זריקות ל-3, חלוקה סבירה לשחקן מסוגו, והגיע קצת יותר מ-4 פעמים לקו במשחק. בעונה שעברה, גם בשל הפציעות בברכיים, המשחק שלו השתנה, והוא זרק רק 30 אחוזים ל-2 יותר מ-3, והגיע קצת יותר מפעמיים במשחק אל הקו.

ואיך דאוסון התחיל את העונה הנוכחית? ביורופקאפ המגמה השתנתה - 11.3 זריקות למשחק ל-2 נקודות, 3 זריקות למשחק ל-3 נקודות, אבל רק 1.7 זריקות מהעונשין. ובליגה נגד נס ציונה? 4 זריקות ל-2, 5 זריקות ל-3 ו-5 זריקות מהעונשין. דאוסון הוא אתלט, אבל כדי להתגבר על עונה מלאת פציעות שעברה עליו, הוא צריך להשתחרר ולחזור להיות השחקן שתוקף את הסל ולא רק זורק מבחוץ. נכון, כדי להגיע לרמות הגבוהות הוא צריך לפתח קליעה קטלנית, אבל אסור שזה יבוא על חשבון היתרונות שיש לו בליגת העל.

בשעה 16:00 ביום ראשון, עיני רוב אנשי הכדורסל הישראלי כוונו לסגל של מכבי תל אביב, ולחזרה של נוריס קול ופייר ג'קסון ל-12 של נבן ספאחיה. אולם הדרמה וההחלטה המשמעותית התרחשה בצד השני של הפרקט, כשהפועל אילת רשמה את מייק רוסאריו להתמודדות. ליתר דיוק, הדרמה התרחשה כשרוסאריו נרשם למשחק בנוסף לארבעת הזרים הקיימים בסגל, מה שהפך את אילת לקבוצה הרביעית בליגה (נכון לעכשיו) שרושמת חמישה זרים למשחקי הליגה, מלבד מכבי תל אביב, הפועל ירושלים ובני הרצליה.

אילת ויתרה למעשה ברישום על 250 אלף שקל, סכום שאולי בתקופתו של דורון הרציקוביץ' היה לא משמעותי. בימים שהקבוצה נשענת בעיקר על שני גופים מרכזיים, עיריית אילת והחברה המאמצת "פתאל", ביחד עם עשרות רבות של ספונסרים מקומיים שנרתמים לעזור למועדון שמנוהל על ידי מוטי אמסלם, מדובר בסכום כסף לא מבוטל. ההחלטה לצרף גארד יוצר בדמותו של רוסאריו הגיעה אחרי מבט על הסגל ואכזבה ממשחקי ההכנה; באילת הבינו שבמצב הנוכחי הם יתקשו לנצח משחקים בליגה, ונתנו למאיר טפירו כלים טובים יותר כדי שיוכל להתחיל את הליגה מעמדה פחות גרועה.

לא צריך להתפלא שאילת מבצעת שינויים מוקדמים ומתקדמת תוך כדי תנועה. בעונה שעברה היא צירפה שלושה שחקנים משמעותיים אחרי פתיחת העונה - רפי מנקו, נאור שרון ו-וויל דניאלס. בעונות שקדמו לכך נחתו במועדון שחקנים כמו אדריאן יוטר, לארי אובאנון ובריאן אסברי. אילת יודעת לשנות, יודעת מתי לחכות ולא פוחדת מההשלכות. כל עוד לא מגיעים סיפורים על בעיות כלכליות מהעיר הדרומית, השינויים הללו מעוררי הערכה לקבוצה שלא מתכוונת להסתפק בבינוניות ושואפת קדימה. ברגע שזה ישתנה, ההערכה תהפוך מהר מאוד לתהייה.