וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההצגה הכי טובה בעיר: מדד הכיסא החם, על יובל נעים

יובל נעים הוא ספק הקאלט מספר 1 בליגת העל והיכולת הנוכחית של הפועל אשקלון מעניקה לפה שלו אשראי מורחב. אורן יוסיפוביץ עם מדד "הכיסא החם", כולל הוויתור של מכבי תל אביב על המשחק והדברים שגיא לוזון לא צריך להתעסק בהם

צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

לגרג פופוביץ' מותר לעשות הכול. כמאמן-על שהביא לסן אנטוניו חמש אליפויות NBA ו-20 שנות צמרת הוא יכול להתבדח על חשבון העיתונאים שמסקרים אותו, לענות בבוטות, בהתנשאות, לעתים לא לענות כלל. לא משנה מה יעשה פופ - אנחנו נאהב את זה, כולנו נאהב את זה, תראו את הרזומה. בתאריו והצלחותיו השיג לעצמו אשראי לפה עם צ'ק פתוח.

במעבר חד לקצה השני של הסקאלה (מומלץ לשבת): לניסן יחזקאל, למשל, אסור להתנהג כמו פופ. גם לא כמו פרגי, מוריניו ופפ. במהלך המיני-רומן-בעל-הסוף-הצפוי עם בני יהודה בעונה שעברה, יחזקאל, בראיונותיו, הגזים לא אחת - גם אחרי ניצחונות וגם לאחר הפסדים - והתנהג באופן בלתי נסבל. שוב, ביחס לרזומה. אין ספק - לו יחזקאל מאמן-על שזכה בשלוש אליפויות ישראל ובמשך עשור היה לוקח את קבוצותיו לצמרת, האשראי שלו היה נרחב יותר.

ואחרי שהגדרנו את סקלת יחזקאל-פופוביץ', עכשיו אפשר למקם עליה את יובל נעים.

עוד בנושא

טירוף באשקלון, נעים: "הבכנו את הקבוצה הטובה בארץ"
"קיארטנסון כבוי, ראיקוביץ' עצבני": מכבי תל אביב בהלם
פרשת שיר צדק: גם בבדיקה השניה נמצא חוסר אסור

טבלת הכיסא החם

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
המאמנים מדורגים לפי סיכויים לסיים את העונה, מהמצב הרגוע ביותר לקריטי ביותר/מערכת וואלה, צילום מסך

6. יובל נעים

12 חודשים יש בשנה, והחולצה של יובל נעים תמיד בחודש אוגוסט. לפי כל תסמין פיזי, מדובר באקלים של איש אחד, וגם אתמול הוא נטף כמו צ'ארלס בארקלי על קו העונשין ברבע רביעי. מה נטף, נמס. לו אצילי מכניס גם את הפנדל השני כנראה שמיובל נעים היתה נשארת רק חולצה, אבל הפעם הגורל ואיינוגבה שיחקו לטובתו.

בסיום השווה את איינוגבה לבופון; סליחה - אמר שאיינוגבה לאשקלון שווה יותר מבופון ליובנטוס (אמירה שביום רגיל מצריכה פתיחה של בקבוקון C); כשנשאל האם הכיוון לפלייאוף עליון ענה "אנחנו לא רצים אחרי הזרם"; וכשרצה, הספיק גם לנתח את הפועל באר שבע (כולל "וגם וואקמה לא בכושר").

נעים הוא ספק הקאלט מספר 1 בקרב מאמני ליגת העל. לא משנה התוצאה, כמובן; כולכם יודעים שאם אצילי כובש מהנקודה, המשפטים שהיו עולים לאוויר הם "למכבי יש 120 מיליון שקל - היא לא צריכה גם את השופטים" ועוד התבכיינות על אשקלון הקטנה והעזרה לגדולות ושלל דיבורי יובל נעים בגוף שלישי.

אבל ככל שמתקדמת העונה הזו, נעים זוחל צפונה על סקלת יחזקאל-פופוביץ' והפה מתחיל לקבל אשראי לפנינים שיוצאות ממנו. וכך, כולנו מרוויחים את הקאלט.

כדמות, יובל נעים הוא חובת צפייה. להלן הצעה סופר-רצינית לערוץ הספורט ולצ'רלטון (דברו עם הסוכן שלי לגבי קומיסיון): את נעים והחולצה הרטובה צריך לשים במסך קטן בפינת השידור, 90 דקות ברציפות. כמו המתרגמת לשפת הסימנים.

וכן, הקאלט הזה הוא גם מה שמונע להתייחס לנעים כאל מאמן ברמה. לא הייתם קוראים מאמרים טקטים שלו אבל הוא כן ממלא ספר של "הוצא מהקשרו". ההשווצות התכופות על כך שהוא לא מאמין בווידאו, והכניעה לפשטות לא מאפשרות אחרת. ועדיין, כשמגיע, מגיע: אחרי הפסד במחזור הפתיחה להפועל חיפה, שמתברר כהפסד טריוויאלי, אשקלון הפסידה רק פעם אחת - להפועל באר שבע, בטרנר, מפצצה של מהראן ראדי בדקה ה-95. גם אתמול, מול "הקבוצה הכי טובה בארץ כיום" לדברי נעים (פלוס שני פנדלים שכנראה לא היו נשרקים לכיוון השני), המארחת לא ויתרה לרגע, ואם איבנציץ' מרוכז יותר אולי היום בעיתוני הממלכה היו תוהים מי זה "יובל פלזנט" הזה שעשה שמות במאמן נבחרת אנגליה לשעבר.

שישה מחזורים לתוך הליגה, אשקלון עם 8 נקודות והפרש שערים 8:9 - כמו של מכבי תל אביב. בעונה שעברה אשקלון היתה צריכה 12 מחזורים כדי להגיע ל-8 נקודות, פי 2 מעכשיו. וכשהיא כן הגיעה ל-8 היא היתה במקום האחרון, עם הפרש שערים 24:7, מרחק 23 נקודות מהפסגה. כיום היא סופרת שבע נקודות פור על פני אשדוד ורעננה הנזקקות, ומעל הכול - אשקלון פשוט נראית טוב (טל איילה - תענוג) ומשחקת כדורגל של כיף.

אם תשאלו אותו היום על העתיד, יובל נעים בטח יענה לכם, בגוף שלישי, שיובל נעים תמיד נשאב לתחתית ושם מקומו. ואז יוסיף עוד פאנץ' שכאילו נכתב על ידי אסי דיין או רשף לוי. אבל אין ספק שבליגה הנוכחית, שיותר מדי פעמים מדכאת מאמנים ואוהדים, נעים זוכה אט אט למקום של כבוד. בלעדיו, הרבה יותר משעמם. בלעדיו, אין בכלל הפועל אשקלון. מהבחינה הזו, היה היה, עודנו ויהיה ההצגה הכי טובה בעיר.

מאמן הפועל אשקלון יובל נעים. יוסי ציפקיס
זוכה אט אט למקום של כבוד. יובל נעים/יוסי ציפקיס

2. ג'ורדי קרויף

גם בפעם האחרונה שמכבי תל אביב ויתרה על משחק באמצע ג'ורדי קרויף היה ביציע. נובמבר 2013, המאמן היה אז פאולו סוזה, והצהובים הובילו 0:2 על מכבי פתח תקוה כשהפורטוגלי החליט להוציא את ערן זהבי בדקה ה-65. זהבי, כבר אז ידעו, הוא לא שחקן שצריך להחליף, בשום מצב. לך תדע מתי תצטרך גול, ומה שאתה כן יודע זה שהוא יכול לתת לך אותו. אבל סוזה התעקש והמשחק נרדם ומכבי פתח תקוה השוותה מצמד בזק בתוך שלוש דקות. נגמר 2:2.

עברו כמעט ארבע שנים, והפעם קרויף ביציע בגלל הרחקה, אבל התסריט היה זהה. הצהובים הוליכו 0:2, ובדקה ה-65 (לפי אתר ההתאחדות הקובע; זה היה נראה יותר כמו דקה 69) יצא וידאר קיארטנסון. נכון, איבוד יתרון כפול זה לא דבר שקורה יותר מדי במכבי (לפי איש "Babagol" יוסי מדינה, מאז אותו 2:2 מול מכבי פתח תקוה הצהובים הוליכו בהפרש של שני שערים ב-68 משחקים, ולא איבדו אותו), ועדיין - וידאר, כמו זהבי, הוא בלתי-חליף. כל עוד הוא לא מתחנן לחילוף, אין סיבה. בטח שלצהובים אין משחק בשבועיים הקרובים.

מכבי תל אביב לא שיחקה רע, ממש לא, והיא איבדה את המשחק בגלל הגנה לוקה - שמונה ספיגות; רק רעננה ואשדוד ספגו יותר! - ועדיין, כשמאבדים יתרון כפול, בטח בהבדלי תקציב כאלה, האשמה תמיד על הצוות המקצועי. העובדה היה שבסיום המשחק החלק ההתקפי של מכבי הורכב מרודריגס, ייני, סושיץ', ריקן, אצילי ויצחקי, ולמרות הפנדל, זה לא חוד חד מספיק.

אז, ב-2013, פאולו סוזה הוציא את מכבי למסע של 7 ניצחונות ליגה רצופים. אם קרויף/פויאטוס/מקלארן יצליחו לעשות כן, הפנצ'ר לבטח יישכח. בינתיים, הצהובים יוצאים לפגרה עם תחושה חמוצה ולא שגרתית של לוזריות - אכן מחזה נדיר.

מאמן מכבי תל אביב ג'ורדי קרויף. יוסי ציפקיס
הפנצ'ר יישכח? ג'ורדי קרויף/יוסי ציפקיס

8. גיא לוזון

השער של אופיר מזרחי הוציא מגיא לוזון התלהבות שהזכירה את ריצת האמוק שלו בניצחון הפרוטוקול של הנבחרת ביורו הצעירות מול אנגליה. לא מגיעה למאמן מכבי חיפה מילת ביקורת אחת על האופן בו חגג את הגול ואת הניצחון החשוב אתמול, אבל כן ראוי לתהות מה מסמלת הגוזמאות שבחגיגת שער נגד עשרה שחקנים של הקבוצה הכי גרועה בליגה (ותודה לראובן עטר, שלא השכיל להחליף את ברדע בזמן).

לוזון בלחץ. לחץ עצום. ראו את זה גם עם שריקת הסיום, כשחלקים רבים מהאיצטדיון צרחו "תתפטר" והוא החליף כיפים של הכול טוב עם אנשי הצוות שלו. לוזון אכן צדק בראיון הסיום - הכי חשוב זה לנצח. לצערו, כל עוד הניצחונות לא יביאו אליפות או מאבק ראוי, גם זה לא יעזור לו, אבל העיקר שניצח.

אבל מיד אחר כך חזר לוזון לתדמית הנאבק שלו. הוא דיבר על עליהום שהיה על מכבי חיפה "כל השבוע", עליהום שבקבוצתו המציאו, בלי ספק. הירוקים נראים נורא ומתחת לכך, והיו ראויים לכל מילת ביקורת שנכתבה עליהם בשבוע האחרון. הודעת הוואטסאפ שיצאה, לפי גורמים, ממכבי חיפה לעיתונאים המסקרים אותה, הראתה חוסר קולגיאליות למועדונים המתחרים (באר שבע, מכבי תל אביב), אבל גם את רגשות הקיפוח העזים שנמצאים בכרמל - ללא שום סיבה הגיונית. מכבי חיפה זה מועדון גדול, והגיע הזמן שגם בתוך המועדון יחשבו ככה. הבוקר קיבל לוזון קונטרה מלחמתית מהמשפחה, ואיציק לוזון טען שיש שנאת חינם לעבר גיא.

אם לוזון חכם, והוא כן, הוא חייב לנטוש את תדמית הנגזל, ומהר מאוד. עליהום? הקהל שלך קרא לך להתפטר. שנאת חינם? לא רואה כזו. מדובר במועדון שכושל כבר שש שנים ברציפות, ותו לא. אל תתפתה להקשיב לבכיינות הפנימית במסדרונות מכבי חיפה, גיא, ואל תזדהה עם דברי קרוביך. תפסיק להילחם, תאמן כדורגל, והכל יהיה בסדר. אולי.

orenjos@walla.co.il

עוד באותו נושא

איציק לוזון: "יש שנאת חינם לגיא. לאנשים קשה לשמוע 'לוזון'"

לכתבה המלאה

גיא לוזון מאמן מכבי חיפה. אדריאן הרבשטיין
חייב לנטוש את תדמית הנגזל. גיא לוזון/אדריאן הרבשטיין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully