סוף עידן הווינריות? המעבר של לאונרדו בונוצ'י מיובנטוס למילאן

זו היתה אחת ההעברות המפתיעות ביותר בתולדות הכדורגל העולמי – לא פחות. לאונרדו בונוצ'י, אחד הסמלים החשובים ביותר של יובנטוס, אחד העוגנים המרכזיים ביותר שלה, אולי הבלם הטוב ביותר בעולם, עשה את דרכו ליריבה מילאן במחיר מבצע של 42 מיליון יורו, במהלך בזק שנרקם והושלם תוך ימים. אלסנדרו דל פיירו ההמום הודה כי סבר שמדובר בבדיחה, וזו היתה התחושה של אוהדים רבים מאוד בארץ המגף. העסקה הזו אבסורדית והזויה. כיצד הרשתה לעצמה הגברת הזקנה לשלוח כוכב כה דומיננטי שנמצא בשיא כושרו הישר ליריבה המושבעת שעוברת מהפכה בנסיון לחזור לצמרת הגבוהה ולהילחם על תואר האליפות?

אינספור מילים נכתבו על הפרשה הזו בימים האחרונים, ואין מחלוקת כי במרכזה היחסים המעורערים בין בונוצ'י למאמן יובנטוס מסימיליאנו אלגרי. הדוגמא הפופולרית ביותר למתיחות היא הוויכוח ביניהם במהלך משחק הליגה השגרתי מול פאלרמו שעלה לטונים גבוהים במיוחד ולקללות. כעת מספרים העיתונים, בין היתר לה סטמפה, על הקטטה שהתרחשה בחדר ההלבשה של יובנטוס במחצית גמר ליגת האלופות. בונוצ'י ודני אלבס היו בצד אחד, פאולו דיבאלה ואנדראה ברזאלי בצד השני, ואלגרי נאלץ להפריד בין הנצים.

בונוצ'י הכחיש את הדיווחים ואף איים להגיש תביעה לבית המשפט, אבל אין עשן בלי אש. אחרי אירועים סוערים אלה הציב לכאורה אלגרי אולטימטום ודרש להיפטר מבונוצ'י כתנאי להישארותו, והנהלת יובה החליטה ללכת איתו. מאחר ובנו הקטן של הבלם חולה וזקוק לטיפול רפואי, המשפחה לא מעוניינת לעזוב את איטליה, ומילאן היתה הקבוצה היחידה שמסוגלת לשלם תמורתו.

עוד בנושא:

לאונרדו בונוצ'י עבר מיובנטוס למילאן תמורת כ-40 מיליון יורו
"מילאן הציעה לריאל מדריד 70 מיליון יורו עבור אלברו מוראטה"
סוף לסאגה: ג'אנלואיג'י דונארומה חתם ל-4 שנים נוספות במילאן

זה אמור להיות ההיגיון מאחורי הסנסציה, אך ההסבר ממש לא נותן מענה לכל התשובות, ואף עלול להטעות. השאלה המרכזית היא מי יזם את המהלך ומדוע הבשיל דווקא עכשיו. הרי אם אלגרי באמת הציב את האולטימטום המדובר, כיצד ייתכן שהצהיר רק לפני כשבועיים: "בונוצ'י הוא שחקן ענק, אשר צריך להבין שהוא מנהיג העתיד בחדר ההלבשה של יובנטוס"? בפגרת הקיץ, בהיעדר משחקים ובמסגרת ההכנות לעונה הקרובה, אין טעם להעמיד פנים. הסכסוך הרי מעולם לא הוסתר, ואלגרי אף שלח את בונוצ'י ליציע במשחק ליגת האלופות מול פורטו כעונש על התנהגותו. אם המאמן לא רצה את הבלם בסגל וקיבל את הבטחת ההנהלה למכור אותו, לא היתה לו סיבה לזרות חול בעיניים.

זאת ועוד – "מנהיג העתיד בחדר ההלבשה" פירושו היורש של ג'יג'י בופון, עבורו תהיה עונת 2017/18 האחרונה בקריירה. שלישיית BBC המיתולוגית של יובנטוס אמורה היתה לנסות בפעם האחרונה לזכות בליגת האלופות עבור השוער והקפטן האגדי, ופירוקה בעיתוי הנוכחי כואב במיוחד. ג'ורג'ו קייליני, איתו יצר בונוצ'י הבנה קרובה לשלמות, טען שאין לו ספק כי חברו יישאר בקבוצה. הוא היה משוכנע ששימור התיאום הפנומנלי יהיה קריטי גם עבור הנבחרת לקראת המונדיאל ברוסיה בקיץ הבא. האינטרס המשותף, הן ברמת המועדון והן ברמת הנבחרת, היה לשמר את הקיים. הוא מובהק אפילו יותר מבחינת יובנטוס, כי מאתיה קלדארה, בלם העתיד של המועדון ויורש אפשרי של בונוצ'י, שנרכש מאטאלנטה בינואר, ממשיך בהשאלה בקבוצה מברגאמו עד קיץ 2018. עבר יותר מחודש מאז הפיאסקו במחצת השניה בגמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד, ונדמה היה כי שרר שקט תעשייתי. כל זה גורם לפקפק בתיאוריית האולטימטום של אלגרי.

הייתכן, אם כך, כי היוזמה היתה של השחקן עצמו? באיטליה יודעים לספר כי אלסנדרו לוצ'י, סוכנו ואיש סודו של בונוצ'י, ביקר לעתים קרובות במתקן האימונים של מילאן בתקופה האחרונה. העיתונאים הניחו שהוא מגשש לגבי האפשרות מעבר של לקוח נוסף שלו, חואן קואדרדו, אך בדיעבד הגיוני יותר להניח שהוא בחן את האופציה עבור הבלם. האם אפשר לפסול על הסף את האפשרות לפיה דווקא בונוצ'י הציב ליובנטוס אולטימטום כלשהו (לא בהכרח פיטוריו של אלגרי), ובחר לפעול לעזיבתו כאשר ראה כי דרישותיו לא נענו?

כאשר דנים בנקודה זו, חשוב מאוד להבין כי בונוצ'י הצהיר לא פעם על נאמנותו המוחלטת ליובנטוס ועל אהבתו חסרת הפשרות לקבוצה. הוא אמנם השתייך בתחילת דרכו לאינטר, בה לא קיבל הזדמנויות כלל, אך הצהיר עם הגעתו ליובה ב-2010: "הייתי הכבשה הלבנה-שחורה במשפחה של אוהדי נראזורי". במשך השנים, ככל שהשתפרו ביצועיו ועלו מניותיו, רדפו אחריו המועדונים העשירים מאנגליה ומספרד. בקיץ שעבר, אחרי ההופעה הפנומנלית ביורו 2016, חשקו בשירותיו צ'לסי ומנצ'סטר סיטי אשר היו מוכנות לשלם לגברת הזקנה מעל 60 מיליון ליש"ט. הם לא הצליחו, ולא רק בגלל המחלה של הבן הקטן. "קשה לסרב להצעות כאלה, אבל יש בדמי יותר מדי יובנטוס. זה עניין של הלב. החולצה הזו מעניקה לי אנרגיות אדירות בכל פעם שאני לובש אותה. אני יכול רק לקוות שאהיה חשוב עבור יובנטוס כפי שהיא חשובה עבורי", אמר אז הבלם.

אי אפשר לפקפק במחוייבות האדירה הזו. רוח הלחימה של בונוצ'י היא שהניעה אותו קדימה. היא איפשרה לו לשדרג את משחקו במהלך שבע השנים בטורינו. הוא תמיד נתן הכל על המגרש – בדיוק כמו בופון, קייליני וברזאלי. הוא גם לא היה קשוח במשא ומתן הכספי. על אף שיכול היה לקבל שכר אסטרונומי בפרמיירליג, האריך בונוצ'י בדצמבר האחרון את חוזהו ביובנטוס עד 2021 והיה אמור להרוויח 4.5 מיליון יורו לשנה. הוא לא רעב ללחם, כמובן, אך מיד לאחר מכן האריך גם פאולו דיבאלה את חוזהו, ושכרו של החלוץ הארגנטיני שודרג ל-7.5 מיליון יורו. חוסר האיזון הזה גרם לבונוצ'י תחושה לא נעימה. ייתכן שסבר כי הוא לא חשוב עבור יובנטוס כפי שהיא חשובה עבורו.

כעת נחזור לתקרית החמורה שהתרחשה לכאורה בגמר ליגת האלופות. אם הדיווחים נכונים, הכל החל כאשר העיר דני אלבס לדיבאלה על כך שהוא מתעסק יותר מדי בטלפון הנייד שלו במקום להתכונן למשחק והעיף את המכשיר מידיו של הארגנטיני. בוויכוח שהתלהט, תמך בונוצ'י במגן הברזילאי. הוא סבר שהגישה של דיבאלה אינה רצינית מספיק. אלגרי הגן דווקא על דיבאלה, ובהמשך העדיפה גם הנהלת המועדון לתמוך בחלוץ. אולי היה זה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת הבלם? אולי ציפה בונוצ'י לקבל גיבוי בנסיונו להחדיר מוטיבציה בסקורר הצעיר, וקיבל במקום זאת כתף קרה? אולי הוא הפנים שעל אף תרומתו האדירה, ותרומת חוליית ההגנה כולה, מערכת השיקולים הפנימית במועדון נוטה בכל זאת לטובת כוכבי ההתקפה, כמו דיבאלה וגונסאלו היגוואין תמורתו שולם סכום לא פרופורציונלי?

אלה הנחות ספקולטיביות, אך הן עשויות להסביר טוב יותר את השתלשלות העניינים. אלגרי הוא מאמן שיודע להסתדר עם כוכבים, והוא סבר כי "סדרת החינוך" שעבר בונוצ'י תספיק כדי ליישר את ההדורים לקראת העונה החדשה. הגברת הזקנה שידרה עסקים כרגיל, אך הבלם הרגיש שמשהו בחדר ההלבשה נשבר, והאווירה השתנתה. תחושת המיאוס הובילה אותו לחפש בגיל 30 קבוצה שתעניק לו שכר הולם יותר (8 מיליון יורו), בה יהיה המנהיג הבלתי מעורער כבר עכשיו, ולא "בעתיד". השיקולים המשפחתיים גרמו לכך שזו היתה יכולה להיות רק באיטליה, ובדיקת שנעשו על ידי הסוכן העלו כי מילאן היא האלטרנטיבה היחידה. אז הוצבה יובנטוס בפני דרישה לעזיבה, ובמצב העדין שנותר לא נותרה לגברת הזקנה ברירה. לאור מערכת היחסים בין השניים, אלגרי לא יכול היה להרשות לעצמו לעמוד בדרכו של בונוצ'י – זה היה מפוצץ את הקבוצה מבפנים.

לכן המחיר היה נמוך יחסית, ולכן הכל נסגר בחפזון. ליובנטוס קל להציג את הגרסה לפיה "אף אחד לא גדול יותר מהמועדון", ולגרוס כי המעבר הוא סוג של עונש עבור הכוכב. בפועל, ייתכן והיא זו שנענשה. יובה הצליחה להתגבר בשנתיים האחרונות על העזיבות של אנדראה פירלו, ארתורו וידאל ופול פוגבה, אבל הנטישה של בונוצ'י קשה יותר. במכלול השיקולים, הוא היה חשוב יותר מבחינה מקצועית וחברתית יותר מכל שחקן אחר בסגל, למעט בופון. ואם הוא היה זה שהחליט כי יובנטוס הולכת בכיוון הלא נכון, זה צריך להדליק נורה אדומה.
עם לכתו, פירסם בונוצ'י מכתב פרידה בו ציין את שש האליפויות. "זה היה סיפור נפלא שראוי להסתיים באופן מכובד, מבלי לפגוע במה שחוויתי עם המועדון, הקפטן, חבריי לקבוצה והאוהדים. תודה על הכל, יובה", הוא ציין. ימים יגידו אם המסמך הזה מסמל את סוף עידן שליטת הגברת הזקנה בכדורגל האיטלקי.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק