הפרופסור המצורע: סיפורו של כריסטיאן באטוקיו, הרכש החדש של מכבי תל אביב

"אם אתם רוצים לדעת מי מסוגל להתפתח במהירות, שימו לב לכריסטיאן באטוקיו. אין הרבה כדורגלנים איטלקים שמסוגלים לעבור שחקנים כמוהו", אמר אנטוניו קונטה, אז מאמן נבחרת איטליה, רק לפני שנתיים וחצי, ביום הולדתו ה-23 של הקשר. הנבואה הזו לא התממשה, אבל קשה לחשוב על שחקן עם פוטנציאל כה גדול שהגיע לליגת העל בגיל כה צעיר. הרכש החדש של מכבי תל אביב קטף לאורך השנים מחמאות מפליגות, שיחק לצד כוכבים גדולים, הפגין לפרקים יכולת יוצאת דופן, והיה אמור לזהור ברמה גבוהה הרבה יותר.

למעשה, כאשר הגיע באטוקיו מארגנטינה לאיטליה בגיל 16, הוא סומן כאחד הכישרונות המבטיחים בדורו. מה עוד אפשר לצפות משחקן שנולד ברוסאריו, גדל באקדמיה של ניואלס אולד בויס, וגובהו 169 סנטימטרים? ההקבלה לליאו מסי היתה מתבקשת, וייתכן שזה מה שהוביל את הסקאוטים של אודינזה לעקוב במשך חודשים אחרי הנער הצנום ולהחתימו. הוריו של באטוקיו מכירים את הוריו של הפרעוש, אבל השחקן עצמו דווקא ידע להגביל את שאיפותיו.

עוד בנושא

לידיעה הראשונית על מועמדותו של באטוקיו למכבי תל אביב
באטוקיו נחת בישראל וערך בדיקות רפואיות
קרויף מחפש זר משפיע: סיכום הניצחון על טיראנה

הוא מעריץ, כמובן, את האליל מברצלונה, והעובדה כי גדל במועדונו האהוב רק מגבירה את ההזדהות איתו. באטוקיו היה ונשאר אוהד שרוף של ניואלס, שלא החמיץ בילדותו אף משחק של הקבוצה. "אני מצורע", הוא מצהיר בכל הזדמנות בגאווה, כי זה הרי הכינוי של האדומים-שחורים בארגנטינה. ובכל זאת, את ההשראה הוא שאב בתחילת דרכו מפרננדו גאגו, בו ראה מודל לחיקוי. לימים, כאשר התאהב בתפקיד הפליימייקר הנסוג, הוא למד בשקיקה גם את ביצועיו של אנדראה פירלו, והיה קל לעשות זאת אחרי המעבר לאודינה.

ההתאקלמות באיטליה לא הייתה פשוטה, אבל הוריו ואחותו עברו אף הם לארץ המגף על מנת לתמוך בו, וההתקדמות המקצועית הייתה מהירה. תוך שנה כבר ענד באטוקיו את סרט הקפטן בקבוצה הצעירה, ומאמן הקבוצה הבוגרת פרנצ'סקו גווידולין החליט לשלב אותו בהדרגה. הארגנטיני קיבל שיעורים אישיים מאנטוניו די נטאלה באימונים, והתחבר מיידית גם עם אלכסיס סאנצ'ס, ההצלחה הגדולה ביותר של מחלקת הסקאוטינג של אודינזה. רצה הגורל, ומשחק הבכורה שלו בליגה האיטלקית נפל על ההצגה הגדולה ביותר של הצ'יליאני. סאנצ'ס הפציץ רביעיה בפאלרמו, די נטאלה הוסיף שלושער, והתוצאה עמדה על 0:7 כאשר באטוקיו נכנס בדקה ה-68 במקום גוקאן אינלר השווייצרי. יחד איתו היו אז על הדשא גם מהדי בנעטיה, מאוריסיו איסלה, קוואדוו אסמואה וסמיר חנדאנוביץ'.

גווידולין העריך מאוד את הקשר הצעיר, שיבח אותו בכל הזדמנות וכינה אותו "הפרופסור". הצלחתו לא נעלמה גם מעיניו של מאמן איטליה הצעירה לואיג'י די ביאג'ו, והקשר נאלץ לקבל את ההחלטה הגדולה – האם להמתין לזימון ממולדתו או להיענות לקריאה של סקואדרה אזורה. "בחרתי באיטליה כי סבא שלי נולד בטרוויזו", הסביר באטוקיו, ולא הצטער על כך לרגע, כי די ביאג'ו סמך עליו בעיניים עצומות. "לא היה מאמן שהשפיע יותר על הקריירה שלי", סיפר לימים הקשר, אשר כיכב בנבחרת עד גיל 20 והותיר רושם חזק אפילו יותר בסגל עד גיל 21, בדרך להופעה באליפות אירופה ב-2015.

במוקדמות הטורניר כבש באטוקיו בשני המשחקים מול בלגיה. הראשון הסתיים בהפסד 3:1, אבל בחוץ, באיצטדיונה של גנק, ניצחה איטליה 0:1, והדבר פתח בסופו של דבר את הדלת להעפלה. הקשר הועדף בהרכב על פני פדריקו ברנרדסקי מפיורנטינה, הפך לחברו הקרוב של דומניקו ברארדי, ושיתף פעולה עם אנדראה בלוטי שיתקדם לימים למעמד של כוכב על בליגה האיטלקית במדי טורינו. די ביאג'ו הדגיש באופן מתמיד את כישרונו, וגם לפני שנתיים טען כי מקומו של באטוקיו חייב להיות בסרייה A. אלא שהגורל רצה אחרת, והמסלול של הארגנטינאי-איטלקי היה קצת משונה.

על אף כל המילים החמות, נרתע גווידולין מלשתף את הצעיר בהרכב אודינזה, ובקיץ 2012 הוחלט שכדאי לשלוח אותו בהשאלה למועדון השני ששייך למשפחת פוצו. ווטפורד שימשה אז מעשית כסוג של אודינזה ב' בליגת המשנה באנגליה, וג'יאנפרנקו זולה קיבל את חניכו החדש בזרועות פתוחות. באטוקיו התאים כמו כפפה ליד לסגנון המסירות הקצרות של כוכב העבר האיטלקי, והדבר בא לידי ביטוי במיוחד כאשר סיים בנגיעה רכה מהלך קבוצתי אדיר מול האדרספילד שנבחר לשער העונה של הצרעות. בשלהי העונה הוא הפך לבורג מרכזי בהרכב, והקבוצה הייתה קרובה מאוד להעפלה לפרמיירליג. אחרי ניצחון מטורף לחלוטין על לסטר בחצי גמר הפלייאוף, בו הדף השוער מנואל אלמוניה פנדל של השועלים עמוק בזמן פציעות והוציא את ווטפורד למתפרצת בדרך לשער המכריע, נכנס באטוקיו רק כמחליף בגמר בוומבלי מול קריסטל פאלאס והיה על המגרש כאשר הצרעות הפסידו בהארכה.

זו הייתה האכזבה הגדולה בקריירה שלו עד כה. במקום לעלות לליגה הבכירה, הוא נותר בצ'מפיונשיפ, בעוד זולה, איתו כה נהנה להתאמן וממנה ניסה ללמוד את אמנות ביצוע הכדורים החופשיים, התפטר בדצמבר 2013. מערכת היחסים עם מחליפו, ג'וזפה סאנינו, הייתה מוצלחת הרבה פחות, ובקיץ 2014 נאלץ באטוקיו למצוא קבוצה חדשה לאור המגבלות החדשות על מספר הזרים, דווקא כאשר החבר הטוב סאנצ'ס הגיע ללונדון, חתם בארסנל ושמח לבלות איתו. ובעוד די ביאג'ו היה משוכנע כי מגיע לו לשחק באופן קבוע בליגה הראשונה, האופציה היחידה שעמדה לרשותו הייתה משום מה וירטוס אנטלה הצנועה שנלחמה על חייה בתחתית הליגה השנייה.

אחרי עונה בינונית מינוס, במהלכה לא הבקיע אף שער, תם חוזהו עם ווטפורד/אודינזה, והוא שוחרר לדרכו. טרנאנה מהליגה השנייה רצתה אותו, אבל ההצעה לא הייתה לרוחו, ובאטוקיו נדד לברסט מהליגה השנייה בצרפת. "זו הייתה האלטרנטיבה הטובה ביותר מבחינתי", הסביר הקשר. הוא נדהם לגלות כי בן ארצו, גונסאלו היגואין, נולד בעיר הצרפתית, ואפילו קיבל הודעה מאחיו ניקולאס שהציע כל עזרה שתידרש. סגנונו הטכני של באטוקיו מצא חן בעיני האוהדים בצפון מערב צרפת, הוא קיבל את החולצה מספר 10, והוא הפך בהדרגה לכוכב הגדול בקישור.

עונתו הראשונה, 2015/16, הייתה בינונית מבחינת המועדון במרכז הטבלה, אך בעונה החולפת נאבקה ברסט על העלייה ובאטוקיו היה המנהיג, עם שמונה שערים ושישה כיבושים. "כריסטיאן היה הזר הפופולרי ביותר מבחינת האוהדים. הוא לא היה יציב בעונה הראשונה, אבל העונה השנייה שלו הייתה נהדרת. אין ספק שהוא היה אחד השחקנים המצטיינים של ברסט. הוא טכני מאוד, מוסר בחסד, הכדור הוא החבר הכי טוב שלו. הוא גם נלחם ורץ המון. המאמן אהב מאוד את הספק העבודה שלו במרכז המגרש", אומר לוואלה! ספורט העיתונאי המקומי מאל מואזן.

ז'וליאן קולום מהעיתון "ווסט פראנס" מספר: "באטוקיו מוכשר מאוד, עם כישורים טכניים יוצאים מהכלל. הוא חכם ונדיב על המגרש – ממש לא שחקן אנוכי. כריסטיאן גם מתמחה בביצוע כדורים נייחים. הוא דרום אמריקאי טיפוסי, עם נאמנות חסרת פשרות. המאמן ז'אן-מארק פורלן אמר עליו שישחק גם עם רגל שבורה, עין אחת או אוזן חתוכה. לא פלא שהאוהדים התאהבו בו".

במחזור הנעילה הדרמטי, כבש באטוקיו צמד ב-2:6 על גאזלק אז'אקסיו, אשר עשוי היה להספיק אלמלא שערים מאוחרים מאוד של אמיין וטרואה. אחרי שריקת הסיום, נפרד השחקן אותו כינו בעיר "הקוסם" מהאוהדים עם דמעות בעיניים, והחל לחשוב על כיוון חדש בקריירה. במועדון היו מאושרים להציע לו חוזה חדש, אך הוא החליט אחרת. "צריך לקחת בחשבון גם את שיקולי המס", הוא הצהיר כאשר הסביר את הנטיה לעזוב את צרפת. לפני חודש דווח כי אקחיסר בלדייספור הטורקית היא המועמדת הבכירה להחתימו, אך אז נכנסו ג'ורדי קרויף והצהובים לתמונה.

בשורה התחתונה, מקבלת סגנית אלופת ישראל שחקן עם רזומה מוזר למדי. על אף שכישרונו הטהור לא מוטל בספק, וההופעות בנבחרת איטליה הצעירה היו מרשימות, הוא פתח פעם אחת בלבד בחייו במשחק בליגה הבכירה, בהפסדה של אודינזה לפיורנטינה אי שם באוגוסט 2012. באטוקיו כבר בן 25, אך את כל הקריירה עד כה הוא בילה בליגות המשנה – באנגליה, באיטליה ובצרפת. מתקבל הרושם שהוא לא מיצה אפילו עשירית מהפוטנציאל, וההצהרות מלפני שלוש שנים, לפיהן ישמח ללבוש את המדים של יובנטוס, נראות מעט מופרכות בדיעבד.

ואולם, בליגת העל שלנו הוא אמור להיות לא פחות מפנומן. לא יהיה מוגזם להניח כי הארגנטיני-איטלקי עשוי להיות השחקן הטוב ביותר בישראל בפער ניכר, ויש בכוחו להפוך את הצהובים לקבוצה טובה הרבה יותר בהשוואה לשנתיים האחרונות. יש לו ראיית משחק מעולה, הוא יצירתי מאוד, מסירות העומק שלו נהדרות, הוא מסוגל למלא מגוון תפקידים בקישור, ובעונה האחרונה הוא החל גם לאיים בתדירות גדולה יותר על השער מטווחים שונים. ההשתלבות בישראל עשויה להיות נוחה, ובאטוקיו העיד על עצמו: "הייתי ונשארתי דרום אמריקאי, ואני אדם חם ופתוח יותר בהשוואה לאירופאים". זה לא יזיק לו כאן. רק צריך לתת לו את המפתחות, והפרופסור המצורע של גווידולין כבר יעשה לכולם בית ספר.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק