פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תתחיל גדול ואז תגדל: שלהי הקריירה של רוג'ר פדרר מראה את גדולתו

        היכולת של השוויצרי האגדי להביא את עצמו להיות רלוונטי מתמיד גם בגיל 35 ואחרי שלכולם היה נראה שהוא בדרך הבטוחה לפרישה, מרשימה כמעט כמו הקריירה שלו. פאתטי? חפשו מישהו אחר

        רוג'ר פדרר טניסאי שוויצרי (GettyImages)
        כך זה נראה רק ביולי. פדרר (צילום: GettyImages)

        9 ביולי 2016 היה אחד הימים העגומים בקריירה של רוג'ר פדרר. השוויצרי הפסיד 6:3, 6:7 (3), 4:6, 7:5, 6:3 למילוש ראוניץ' בחצי גמר ווימבלדון ונראה מרוקן לחלוטין בסיום. הוא הגיע למסיבת העיתונאים עם ז'קט ה-RF המפורסם ופנים חמוצות ומלאות תסכול ועצבים.

        "משהו הלך לא כשורה. ביצעתי שגיאות כפולות פעמיים. זה בלתי ניתן להסבר. אני עצוב וכועס מאוד על עצמי. אסור היה לי לתת לו לצאת מהמערכה הרביעית", אמר פדרר לאחר המשחק כשהוא מגיב לכך ששמט 0:40 בפיגור 6:5 במערכה הרביעית, וניסה להגיב בביטול על כך שהרגיש לא טוב כל כך במערכה החמישית: "אני לא יודע מה זה ולא רוצה בכלל לדעת מה זה. פשוט לא הרגשתי אותו דבר לאחר מכן". אותו דבר שהרגיש הייתה פציעה בברך, שגרמה לו להיעדר מאז ועד תחילת 2017. למעשה, אליפות אוסטרליה זה הטורניר הראשון שלו מאז, אם כמובן לא מחשיבים את גביע הופמן הידידותי.

        הבעיה אפילו הייתה חמורה מסתם חצי שנה בחוץ. כי פדרר היה אמור לשחק במשחקים האולימפיים ומשם להמשיך לאליפות ארצות הברית, אבל ב-26 ביולי הודיע כי לא ישתתף. לא בזה ולא בזה. ולא באף טורניר אחר ב-2016. "אני מאוכזב במיוחד להודיע שלא אייצג את שוויץ במשחקים האולימפיים ואחמיץ את המשך השנה", כתב אז בפייסבוק שלו, "אני צריך שיקום משמעותי בעקבות ניתוח הברך שעברתי מוקדם יותר השנה. קשה מאוד להפסיד את המשך השנה, אבל אני מלאה מוטיבציה יותר מתמיד ומתכנן להשקיע את כל מה שיש לי כדי לחזור ב-2017 ולתקוף את הטניס מחדש".

        עוד בנושא:

        רוג'ר פדרר העפיל לגמר באוסטרליה
        רפאל נדאל העפיל לגמר באוסטרליה
        פז חסדאי על הטורניר הקסום של ונוס וסרינה וויליאמס

        רוג'ר פדרר, טניסאי שוויצרי (AP)
        איזה טירוף (צילום: GettyImages)

        ב-2016 פדרר שיחק רק בשבעה טורנירים ולא זכה באף אחד מהם. בנוסף, הוא היה חודש לפני יום הולדת 35 וכשהוא לא זוכה בגרנד סלאם מאז ווימבלדון 2012, שבעצמו היה הגרנד סלאם היחיד בו זכה מאז ינואר 2010 והזכייה באוסטרליה. כלומר, אל 2017 הוא הגיע עם תואר סלאם אחד בשבע שנים. רחוק מאוד ממה שהוא התרגל והרגיל את מיליוני אוהדיו בכל העולם. בגלל זה, כל הסימנים הראו כי הפרישה עד סיום השנה עלולה להיות בעצם פרישה סופית. קצת כמו חנויות שנסגרות "לרגל שיפוצים" וברור לך שלא באמת ישופצו.

        גם אם לא פרישה סופית, אז סיום 2016 בצורה כל כך מאכזבת, סימן משהו יותר גרוע אפילו שעלול להיווצר מפרישה סופית: הפיכתו של הטניסאי המעוטר בכל הזמנים לטניסאי פאתטי. אין דבר נורא יותר שיכול היה לקרות לו או לכל מי שאוהב אותו מאשר לראות אותו מתחיל לאבד את זה. להפסיד בסיבובים ראשונים לטניסאים שבקושי מגרדים את המאייה הראשונה בעולם, להידרדר בדירוג ולהיות זה שפעם היה. התהליך הזה הוא מכוער וקשה מאוד בטניס ויש לא מעט שחקנים שעברו שנים סתמיות בעבר.

        המבחן הגדול של השוויצרי האגדי אחרי חצי שנה בחוץ היה במלבורן. החשש הלך וגבר מסיבוב לסיבוב. בכל זאת, הוא הגיע אל הטורניר כמדורג 17, מספר שנראה מוזר מאוד ליד השם שלו, והיה צפוי לדרך קשה במיוחד כדי להגיע עד לגמר. הפוטנציאל היה לתומאש ברדיך-קיי נישיקורי-אנדי מארי-סטן ואוורינקה בק טו בק טוב בק. אז פדרר לא נאלץ להתמודד עם המדורג ראשון בעולם והטניסאי הטוב בעולם בחצי השנה בה הוא עצמו ישב בחוץ (ותודה למישה זברב), אבל גם כך המסלול היה קשה מאוד ונראה בלתי אפשרי. במידה מסוימת, גם הדחה מול ואוורינקה בחצי גמר איכותי הייתה נחשבת להישג מרשים מאוד אחרי חצי שנה בחוץ.

        קן רוזוול שחקן טניס אוסטרלי לשעבר (GettyImages)
        " מה שרוג'ר עשה הוא בלתי ייאמן. ההפסקה שהייתה לו בגלל הפציעה בברך היא ברכה בתוך קללה. הוא הצליח להכניס את עצמו לכושר טוב, הוא ניקה את הראש ועכשיו הוא משחק נהדר". רוזוול (צילום: GettyImages)

        אבל לא כך. יום אוסטרליה נחגג השנה בצורה שהופכת אותו אפילו לחגיגי יותר כשפדרר ניצח 5:7, 3:6, 6:1, 6:4, 3:6 את ואוורינקה ועלה לגמר הגרנד סלאם הראשון של 2017. השוויצרי הפך ל"זקן" ביותר שמגיע לגמר גרנד סלאם מאז קן רוזוול אי שם באליפות ארצות הברית ב-1974. רוזוול עשה את זה אז בגיל 39 ו-310 ימים, פדרר עשה את זה בגיל 35. למרות זאת, אין שום אפשרות להתחיל בכלל להשוות את הקושי בין לעשות את זה באמצע שנות ה-70' לבין 2017. לא מבחינה פיזית, לא מבחינת מקצוענות וגם רוזוול יודע את זה.

        הצעיר הנצחי בן ה-82 אמר אחרי הניצחון של השוויצרי בחצי הגמר: "הדברים היו שונים לגמרי באותם הימים, במיוחד הרבה טורנירים שאליהם לא הגיעה כמות שחקנים כמו זו שעכשיו מגיעה לטורנירים. מה שרוג'ר עשה הוא בלתי ייאמן. ההפסקה שהייתה לו בגלל הפציעה בברך היא ברכה בתוך קללה. הוא הצליח להכניס את עצמו לכושר טוב, הוא ניקה את הראש ועכשיו הוא משחק נהדר. אם הוא יצליח להישאר בריא ויקבל תמיכה מהמשפחה שלו ולא ישחק ביותר מדי טורנירים, רוג'ר יכול להמשיך ברמות האלה עוד כמה שנים".

        וזו באמת צריכה ואמורה להיות התכנית של פדרר מעכשיו. לשחק רק בטורנירים גדולים, וגם שם לברור אותם בקפידה. הדירוג כרגע הוא רק אמצעי להשגת הגרלות נוחות יותר בטורנירים גדולים ולא מטרה בפני עצמה. אין לו שום סיכוי להתחרות עם מפלצות אדם כמו מארי ודג'וקוביץ' במירוץ של שנה במתכונת של טורנירים בכל שבוע, אבל הוא בהחלט יכול לזקק את הקסם הפדררי - אחד הדברים המרגשים והיפים ביותר בספורט העולמי - לטורנירים ולנקודות זמן ספציפיות ולהמשיך כך לפחות עוד שנתיים או שלוש.

        רוג'ר פדרר טניסאי שוויצרי (GettyImages)
        תמיד בקלאסה. פדרר (צילום: GettyImages)

        פדרר שיחק לאורך הטורניר בדיוק את הטניס שהוא רוצה לשחק. בהשראת בוריס בקר, אפשר לקרוא לזה טניס בום-בום. נקודות קצרות, משחקים מהירים וכמה שפחות זמן על המגרש. לשמחתו, עד עכשיו היו לו יריבים שהתאימו לעניין הזה. ברדיך, נישיקורי, בטח שמישה זברב וגם ואוורינקה הם טניסאים שנגררים בקלות לנקודות קצרות והכרעות מהירות ואפשר לשחק איתם נקודות על כל הקופה: בוא נשחק על הכישרון ונראה למי זה יילך. כשמשחקים כך עם פדרר בשיאו, משלמים ביוקר וגם בעבר שילמו ביוקר על כך. לעומת זאת, המשחק מול נדאל אמור להיות אחר לחלוטין ולכלול הרבה חפירות מאחור ומשחק הרבה יותר ארוך.

        נגד ואוורינקה בחצי הגמר, למשל, פדרר נראה נהדר בשתי המערכות הראשונות ושפך לאגר בשתי הבאות. במערכה החמישית היה לו לא מעט מזל כשב-2:2 ובנקודת שבירה נגדו, ואוורינקה העניק לו מתנה (לכבוד יום אוסטרליה? אולי איזה חג שוויצרי?) והחטיא כדור פשוט מאוד שהיה יכול לשבור את פדרר גם במשחקון ההגשות וגם מבחינה פיזית ומנטאלית. במקום זאת, פדרר זכה בעוד שתי נקודות, שמר על ההגשה שלו, שבר במשחקון הבא והמשיך כל הדרך לניצחון. על אף שהמשחק הזה הגיע לחמש מערכות, פדרר בילה על המגרש 3:08 שעות, כמעט שעתיים פחות ממה שנדאל הזיע שם במשחק מול גריגור דימיטרוב.

        פדרר היה "רק" שלוש שעות על המגרש, אבל אפשר היה לראות בבירור נפילה ביכולת ובכושר הגופני אחרי שתי המערכות הראשונות. הצעדים נהיו מעט איטיים יותר ו-ואוורינקה הצליח לחזור לעניינים בגדול. אם יש דבר שנדאל ידע לעשות מצוין לאורך הקריירה שלו, זה להוציא את הנשמה לפדרר ולגרום לו להיות על המגרש כמה שיותר זמן. אם הוא יצליח לעשות את זה גם בגמר, ויגרום למשחק להתארך ולהתמשך כמה שיותר זמן, פדרר יהיה בצרות. מצד שני, גם נדאל הוא כבר לא הנדאל שהיה מבחינת כושר גופני והוא גם יקבל יום מנוחה פחות מיריבו אחרי שבילה כמעט חמש שעות יותר ממנו על המגרש לאורך הטורניר. למרות זאת, הסגנון של נדאל הרבה יותר מתאים למשחק איטי.

        רפאל נדאל טניסאי ספרדי (GettyImages)
        יהיה משחק אחר לחלוטין בגמר. נדאל (צילום: GettyImages)

        כך או אחרת, אפשר לברך ולהתרגש מהטורניר הזה ולהבין למה לראשונה בקריירה שלו, פדרר הראה רגשות אדירים וחגג בטירוף לא אופייני על המגרש (בעיקר אחרי הניצחון מול קיי נישיקורי, אבל גם אחרי ואוורינקה). פדרר הראה בו שהוא לא רק טניסאי עצום, אולי הגדול בכל הזמנים אבל את הוויכוח הזה נשמור למקום וזמן אחר אם הוא בכלל ניתן להכרעה, אלא שהוא גם אחד שיכול להמציא את עצמו מחדש ובגיל מבוגר יחסית עבור טניסאים (35), הוא עדיין יכול להיות מועמד חזק מאוד לטורניר גרנד סלאם ולתת בראש לטניסאים שנמצאים בשיא היכולת הפיזית והמקצועית שלהם. זה אפילו מצביע על כך שהקריירה שלו גדולה יותר מכפי שהייתה ונחשבה עד כה. העניין כאן גדול בהרבה מהוויכוחים והקטנוניות של "מי העז להספיד את פדרר?" כי סביר להניח בוודאות של 99.99999% שגם הוא לא האמין שיצליח כל כך כבר באליפות אוסטרליה. כמו כן, אפשר לומר בוודאות הרבה יותר נמוכה שפדרר יפסיד ב-8 מ-10 משחקים של הטוב מחמש מערכות מול ואוורינקה בכושר של השנתיים-שלוש האחרונות, אבל זה ממש לא מעניין. בגרנד סלאם מעניין רק האחד הזה שקורה באותו זמן.

        בסופו של דבר, לדרך בה אתה מסיים יש חשיבות בהרבה תחומים, ובטח בספורט. אם פדרר ימשיך כך, הוא ייזכר לא רק כמי שזכה בהכי הרבה תארי גרנד סלאם ושיחק אולי את הטניס האלגנטי והיפה בכל הזמנים, אלא גם כספורטאי-על שהצליח לשמור את עצמו בטופ העולמי עד גיל מאוחר מאוד. בטורניר בו ראדק סטפאנק בן ה-38 מגיע מהמוקדמות אל הסיבוב השני ואיבו קרלוביץ' בן ה-37 עד לסיבוב השלישי, למה שפדרר לא יראה שוב שהוא יכול להיות הגדול מכולם? נכון שסטפאנק וקרלוביץ' שיחקו הרבה פחות ממנו לאורך הקריירה וגם הציפיות מהן נמוכות מאשר אלה שיש ממנו, אבל מצד שני הוא רוג'ר פדרר, RF, והם לא.

        האזינו לפרק חדש של פודקאסט "הפודיום", עם דניאל גרנט, הבן של