צ'ק עם כיסוי: ההוכחה להצלחה של ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב

בכל פעם שמישהו אומר לכם שההצלחה של מכבי תל אביב נובעת מהכסף שמושקע שם, תענו לו - מכבי חיפה. בכל שלב שמישהו מנצל את ההפסד התורן של הצהובים כדי להזכיר כמה כסף הם זרקו לפח ואיך ההצלחה קשורה בתקציב, תגידו לו יעקב שחר. ואסף בן דב. וטור כריסטיאן קרלסן. ורנה מולנסטיין. וכל המנהלים שיש היום במכבי חיפה שמבינים שבוע אחר שבוע שכסף לא קונה הצלחה. שבלי מערכת, ובלי ארגון, ובלי מנהלים-מנהיגים, ובלי חזון, כל זה לא שווה כלום. מי שלא מבין את גודל ההצלחה של ג'ורדי קרויף, שפשוט יסתכל במכבי חיפה.

לא יכולה להיות הנגדה כל כך ברורה כמו בין מה שקורה היום במכבי חיפה ומה שמתחרש כעת במכבי תל אביב. לא, לא נלך פתאום לנקודת הקיצון השנייה ונהפוך את קרויף לאלוהים. מדובר במנג'ר עם חסרונות, מנג'ר שהפילוסופיה שלו אולי הגיעה למיצוי שדורש רענון וחשיבה אחרת. אבל מנג'ר שיודע להחזיק מערכת כמעט לבד. מכבי תל אביב מגלה בימי אלו סימני חיים ותקווה למאבק אליפות אך ורק בגלל הדרך הסבלנית והמאוד לא ישראלית איתה קרויף התמודד עם המשבר. בגלל שבאף שלב בימים הקשים של מכבי תל אביב, המועדון לא ירד על הברכיים והתבזה. כולם סתמו את הפה וחיכו שהגל הזה יעבור.

ספק רב אם יהיה עוד למכבי תל אביב או לכל מועדון אחר מישהו עם חוסן כזה. יכול להיות שבעתיד מכבי תל אביב תמצא מישהו שיפגע באחוזים גבוהים יותר בשחקנים או במאמנים, אבל ממש לא בטוח שאפשר יהיה להשיג דרכם את הערך מספר 1 של קבוצת ספורט – ארגון חזק. מדי שבוע זורמים מקרית שלום סיפורים על בלגן, על חוסר סדר, על מועדון שאיש לא יודע מה קורה, ועדיין – שום דבר מזה לא משתקף בעשייה של מכבי תל אביב. ועם כל החוסרים, עדיין המערכת מצליחה לעבור בשלום ימים ממש לא פשוטים. בלי מנכ"ל ועם בעלים שאף אחד לא זוכר מתי הוא קפץ לבקר. זה רק סמלי שהאיש שאחראי לכך הוא גם האיש שמחל על כבודו וירד לדשא לאמן את הקבוצה, למרות שלא כל אחד היה שש לעשות זאת. אולי הוא לא סקאוט מושלם, אבל הוא בהחלט מנהל ומנהיג.

עוד בנושא

רנה מולנסטיין לשחקנים: "אף אחד לא רוצה שהמצב הזה יימשך"
ויליאם סוארס נחת, יחתום בהפועל באר שבע אחרי הבדיקות הרפואיות
ג'ורדי קרויף במסר לבן חיים: "גם זהבי קיבל הצעות, אבל עזב רק בקיץ"
החתמה שביעית בחלון ההעברות: מוטי ברשצקי חתם בהפועל תל אביב

לפני שבוע זה היה בוזגלו, השבוע זה בן חיים, אבל בשתי הפרשות האחרונות חשוב לשים לב לפרט נוסף שמוחמץ: לשני השחקנים הישראלים הכי טובים בליגה אין סוכן רשמי שמייצג אותם. לכאורה, זה נתון שולי, אולי רכילותי, אבל בפועל זה הרבה מעבר לכך. כי לא ייתכן ששני שחקנים כאלו לא יזכו לשירות המקצועי הטוב ביותר. מישהו שינווט להם את הקריירה, שיברור להם את ההצעות, שישווק אותם נכון בארץ ובחו"ל. עם כל הכבוד לשני ההורים, ולעובדה שליעקב בוזגלו יש סוכנות שחקנים – הם לא יכולים לייצג שחקנים ברמות האלו, מול שוק שרק הולך ומשתכלל.

בשני המקרים, למרות השוני, יש קו מחשבה דומה: סוכן שיביא הצעה יכול לזכות בשלל. כל סוכן. כל הצעה. על פניו, אין עם זה בעיה. אבל יש מספיק מקרים דומים שמוכחים שהשיטה הזו לא טובה לשחקנים ברמות הגבוהות. בשבועות האחרונים, למשל, ניסה סוכן מסוים להוציא שחקן לליגה אירופית בכירה יחסית, אבל שמע מאחת הקבוצות תשובה שלא הפתיעה אותו: אנשים נוספים כבר הציעו לנו את השחקן הזה. בסופו של דבר אותו שחקן חתם בקבוצה ישראלית ממגוון של סיבות. אחת מהן: יותר מדי סוכנים שמציעים אותך לא תורמים בדיוק לשם שלך.

לא ברור מה מנחה את האבות של מאור בוזגלו וטל בן חיים. האם זה מאבק על גודל הקופון או על השליטה בילד, אבל בכל הנוגע לשיווק הבנים שלהם לכדורגל האירופי הם צריכים מישהו יותר מיומן מהם. האופן שבו הדברים מסתבכים להם, יוצאים לעתים משליטה, זו רק אחת הסיבות לכך.

קחו לדוגמה את ההצעה המביכה דרכה בן חיים מנסה לצאת ממכבי תל אביב. כן, בדיוק כך – לצאת ממכבי תל אביב. יותר משחשוב לטל בן חיים לעבור לאירופה, יותר חשוב לו לצעוק משהו למכבי תל אביב. והוא עושה זאת עם הצעה מברוז'. בינואר – תקופה שלא קל להיקלט בקבוצה חדשה. אם לבן חיים היה סוכן מיומן, הוא היה מנצל את שיאי הקריירה שלו להצעה קצת יותר רצינית ומפתה, אבל כאשר אתה מנוהל בצורה כזו אל תתפלא שתיאלץ להסתפק בפירורים שנופלים הצידה.

גם את ההצעה מגרנאדה בקיץ, מספרים אנשים שהיו בקיאים בסיפור, בן חיים לא ניהל כמו שצריך. לא מבחינת לוחות הזמנים הנוחים לו מבחינת החוזה ולא עם איש שהיה צריך להיאבק מול קרויף על הזכות לעבור לליגה הספרדית. זה לא מפליא, אם כך, שהתסריט מתחיל לחזור על עצמו גם בינואר.

היה משהו מעט מוזר בדרך שבה נודע לתקשורת על עונשו של אליניב ברדה, על כך שנטש בזעם את המגרש לאחר שהתברר לו שלא ייכנס כמחליף, כפי שחשף במוצ"ש שלמה וייס. ברדה, לא פחות ולא יותר, כתב על כך בפוסט אישי. הוא אמנם החביא את זה בין שלל הדברים ששרבט, אבל ברור שזו היתה דרך כאילו מאוד אלגנטית להכריז על עונש שיכול לייצר מהומה (וגם לשמור על כבודו של הקפטן).

זו דרכה של הפועל באר שבע להתמודד עם בעיות גדולות, ולעתים יש עם זה לא מעט הגיון. הנה, תראו איך התמודדה באר שבע עם סוגיית החוזה החדש של מאור בוזגלו. עד לפוסט האחרון שלו שהתסיס את כל המערכת, לאיש זה לא באמת הפריע. כולם סבלו את המצב בשקט.

במקרה הזה אפשר היה גם להבין את אלונה ברקת. בנוסף לכל הדילמות שלה בסיפור בוזגלו, יש נקודה אחת שהיא אולי מכרעת. ברקת לא מוכנה להגיע למצב שצמרת השחקנים שלה תרוויח קרוב למיליון דולר. זה כבר ישבור את מסגרת התקציב. כי אם היא תתן את זה לבוזגלו, היא תצטרך לתת את זה גם לכוכבים אחרים.

שמירה על רף שכר נמוך יותר ממכבי תל אביב ומכבי חיפה היא חיונית מאוד לשפיות של הפועל באר שבע. עד היום באר שבע שלטה בשוק השחקנים מבלי לאבד קשר למציאות כמו קרויף או שחר, וביום שבאר שבע תעשה צעד אחד נוסף בנוגע לסכומים הגבוהים שממילא היא משלמת לשחקנים – זה יהפוך ללא כדאי, על סף המסוכן, למועדון הזה.

כל זה התאים לכל הצדדים, עד שהגיע לו האירוע התורן שלימד שבאר שבע לא באמת פתרה את הבעיות שלה, אלא רק דחתה אותן למועד נוח יותר. אז זה היה בוזגלו, היום זה ברדה, מחר זה יהיה שחקן אחר. בסופו של דבר זה מתפוצץ. בסופו של דבר, אי אפשר להחביא את הבעיות בדרך שהתאימה לעבר. צריך להגיב להן. לתת להן תשובות – גם אם הן לא ממש נעימות.

לא יכול להיות, למשל, ששחקן בכיר כמו בוזגלו לא יידע מה מצבו האמיתי, ועד כמה באמת רוצים אותו. גם אם מתכננים להיפרד, אפשר לסכם זאת מראש. בהירות שתעזור לכל הצדדים. אפשר גם לסגור איתו שנפגשים בסוף העונה. אבל אל תתנו למוגלה להישאר.

כל מקרה הוא שונה, אבל בסופו של דבר אלו בדיוק כאבי הגדילה של באר שבע ומבחן מאוד חשוב לקראת העתיד של המועדון. ההחלטות שברקת תקבל בנוגע לסכומים שהיא תשלם ולגיבורים שהיא אולי צריכה לרענן – יקבעו בדיוק עוד כמה שנים המועדון הזה הולך לשלוט כאן ולהתמודד על הפסגות הכי גבוהות. שיטות העבודה הקיימות מולידות גם לא מעט בעיות, שאחת מהן יכולה בסופו של דבר לחרב עונה שלמה. לא תמיד ניתן יהיה לפתור הכול בפוסט אישי.

מרוב צרות, קללות, פוסטים, עימותים, ויכוחים בין האוהדים לבעלים, ובין האוהדים למאמן, ובין השחקנים לכולם – הפועל כפר סבא שכחה משהו: היא מועמדת לרדת ליגה. הסיפור של כפר סבא העונה הוא סיפור קלאסי של יורדת: כולם עסוקים בלריב עם כולם, הבעלים איבד כיוון, וכשכולם נזכרים שיש גם ליגה, זה כבר מאוחר מדי.

כי ביום שכפר סבא תפסיק לריב עם עצמה היא תגלה שיש לה סגל חלש שיכול לרדת ליגה. אין לה עוגנים או שחקנים שיכולים לסחוב את העגלה. וברגע שגם המערכת החזקה שהיתה שם הופכת לקרקס, אין לכפר סבא עוד מה למכור במאבק ההישרדות.