פרחי השכונות: השחקנים המפתיעים שקפצו מליגת העל לפסגת היורוליג

כבר שנים שהכדורסל הישראלי מגלה כישרונות. אם את ג'רמי פארגו ובריאן רנדל מכבי תל אביב חטפה מהליגה, היו כאלה שעשו דרך מפתיעה, מהקבוצות "הקטנות" של הכדורסל הישראלי עד ליורוליג. לרגל הגעה של שניים מהם – בריאנט דאנסטון וטיילר האניקאט - מחר (חמישי) להיכל, דירגנו את עשרת השחקנים הגדולים שעשו את הדרך מהקטנות בליגת העל ליורוליג (שמחוץ למכבי תל אביב).

נשארו בחוץ: אריק מקולום (מברק נתניה לגלאטסראיי), קני גבריאל (תקופה קצרה מדי במכבי אשדוד לקרשיאקה ופנאתינייקוס), ג'וש קארטר (שיחק עוד לפני מכבי אשדוד ביורוליג).

עוד בנושא:
גל מקל אחרי הניצחון על קרית גת: "כששיחקתי השנה הייתי אחלה"
ניצחון שני ברציפות לדרושפאקה ובלאט בטורקיה, 65:90 על אושאק

שם מוכר לחובבי הכדורסל האמריקאי, שאף רשם 189 משחקי NBA. כשהגיע במהלך עונת 2012/13 למכבי אשדוד, זו נחשבה גניבה אמיתית. קולינס היה בין השחקנים שעזרו לאשדוד להישאר בליגת העל בעונה לא פשוטה, אך ההצלחה היחסית שלו בישראל לא גרמה לאנשים להתרגש. חצי שנה אחרי שעזב את אשדוד, הוא הגיע ממונטגרנרו האיטלקית לאולימפיאקוס שם היה שחקן ספסל וב-16 משחקים העמיד ממוצע של שתי נקודות. בעונה לאחר מכן היה הכוכב של זגורלזץ הפולנית ביורוליג עם 12.9 נקודות, 4.4 ריבאונדים ו-3.9 אסיסטים למשחק. מאז הוא ממשיך לשחק ברמות הביניים של אירופה בהצלחה (העונה בלוקומוטיב קובאן).

אגדה שהייתה באמת. סימפסון חלם להיות שחקן NBA, אבל נחת בבית"ר תל אביב של אבנר קופל בקיץ 1984. הפרט המדהים לגבי הפורוורד הנהדר היה שאחרי סיבוב באירופה שכלל עונה טובה בפאוק הוא חזר לבית"ר לעונת 1987/8 והיה מצוין. בקיץ 1991 הופתעו בישראל לשמוע שסימפסון חתם בריאל מדריד הגדולה, והוביל את הקבוצה לזכייה בגביע המחזיקות עם ניצחון בגמר על האקסית מסלוניקי. בעונה שלאחר מכן היה הזר שלא שותף בגביע אירופה לאלופות, כשאת מקומו תופס ארווידאס סאבוניס, אך בכל זאת זכה עם הבלאנקוס באליפות ובגביע. בקיץ 1993 פרש ממשחק פעיל, כשלאחר מכן התגלה שנכשל בבדיקת סמים.

בגלבוע/גליל ידעו לדוג שחקני שנה ראשונה לאורך השנים, אך רק ג'רמי פארגו מתחרה עם ההצלחה של בריאן רוברטס. הרכז מדייטון היה הכוכב של גלבוע בעונת 2008/9 והוביל את הקבוצה לפיינל פור לצד גל מקל. ההצלחה שלו הובילה אותו עד באמברג, בדיוק בתחילת השושלת תחת של כריס פלמינג. במשך שלוש שנים היה רוברטס המנהיג של אלופת גרמניה, כשהוא מעמיד 10.8 נקודות ו-2.3 אסיסטים למשחק ביורוליג, אך באמברג לא הצליחה לעשות את הפריצה הגדולה, שתגיע כמה שנים לאחר מכן. סיפור ההצלחה של רוברטס התעצם כשניו אורלינס צירפה אותו ובארבע עונות עד כה ב-NBA קלע 7 נקודות למשחק ומסר 2.5 אסיסטים ב-273 משחקים.

אחרי 13 הופעות לא משמעותיות ב-NBA, ג'יימס נאנלי החליט לפתוח בקריירה אירופית. מכבי אשדוד חיפשה פתרונות אחרי פתיחת עונה לא טובה, ונאנלי שבדיוק נחתך מאסטודיאנטס נחת בעיר הדרומית. גם תחת ליאור ליובין, ובהמשך אצל צביקה שרף הוא פרח והיה אחד הסקוררים המובילים בליגה עם 17.1 נקודות ו-7.8 ריבאונדים למשחק. אחרי שלא הצליח להגשים את חלום ה-NBA בשנית, נאנלי היה הקלע השלישי בטיבו אשתקד בליגה האיטלקית במדי אבלינו. ההצלחה הזאת גרמה לפנרבחצ'ה/אולקר הגדולה להחתים אותו, וכך הוא עבר לשחק תחת ז'ליקו אוברדוביץ', שנה וחצי אחרי ששיחק תחת צביקה שרף.

אחרי קריירת מכללות באוניברסיטת וושינגטון נחת ג'סטין דנטמון, גארד צעיר ומוכשר, דווקא בהפועל עפולה של אלי רבי. יחד עם דיונטה כריסמס השניים הוא יצר צמד גאנרים מדהים כשדנטמון הצנום רושם 19.8 נקודות למשחק ומוביל את עפולה להישארות בליגה. גם אז קשה היה להאמין איזה דרך ירשום הגארד המוכשר, שהגדולות בישראל התעלמו ממנו. שנתיים לאחר מכן הוא כבר קיבל קריאה ראשונה ל-NBA לסן אנטוניו ולטורונטו, ובעונה אחר כך היה בדאלאס. בעונת 2013/14 הוא היה הכוכב של ז'לגיריס קובנה עם 16.8 נקודות למשחק ביורוליג, ואחרי עוד הצלחות בסין ובליגת הפיתוח חתם הקיץ בגלאטסראיי. גם שם הוא ממשיך במלאכת הקליעה.

ההגעה של הפורוורד המוכשר להפועל חולון הייתה כנראה מקרית. קלייברן היה אחד מכוכבי הליגה הגרמנית במשך שנתיים, אך בסופו של דבר נחת לפני תחילת העונה אצל אלעד חסין, והיה הגורם המשמעותי בהישארות של הסגולים בליגה עם 20.9 נקודות למשחק. קלייברן לא היה אמור להיות ברשימה הזאת. על פי מקורביו הוא ישב בסוף העונה שעברה עם אנשי הפועל ירושלים והיה צפוי להצטרף. אלא שבירושלים הלכו לבסוף לכיוון אחר, ומי שניצל את זה והחליטו לצרפו בקיץ לקבוצתו החדשה הוא לא אחר מדיוויד בלאט. פתיחת העונה של קלייברן בטורקיה מעמידה אותו גבוה מאוד ברשימה. הוא קולע 13.2 נקודות ומוריד 4.7 ריבאונדים בתשעה משחקים עד כה, ואת כל זה ב-23.5 דקות בלבד.

ממש כמו קלייברן, גם הפורוורד שמככב העונה במילאנו לא היה אמור לעמוד בקריטריון הכניסה. כשסיים את קריירת המכללות חתם על הסכם משותף של מכבי תל אביב וגלבוע/גליל, לפיו הצהובים יקבלו עליו זכות ראשונים בעונה השנייה שלו כמקצוען, אחרי שיסיים את העונה בגן נר. סנדרס היה טוב בגלבוע/גליל, אבל לא מדהים עם 12.8 נקודות ו-3.2 ריבאונדים למשחק. בקיץ שלאחר מכן החליטו הצהובים לוותר עליו ובאמברג קפצה על המציאה. אחרי עונה באלופה הגרמנית סנדרס התקדם לססארי האיטלקית, שגם בה היה טוב אך לא פרץ. בשנה שעברה עשה עוד צעד קדימה באיטליה כשחתם במילאנו. העונה הוא חווה פריצה אמיתית בקבוצה המפתיעה של היורוליג - 14.6 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים למשחק. ולחשוב שהוא כבר היה חתום אצל הצהובים.

עצם זיהוי ההזדמנות להחתים שם כמו האניקאט בנס ציונה הוא ההישג הגדול. הפורוורד האתלטי כבר שיחק 22 משחקים בסקרמנטו, לא מצא את מקומו והכתומים שרק עלו ליגה צירפו אותו. האניקאט היה הצגה של איש אחד, קלע מבחוץ, סיפק דאנקים מטורפים, והיה חלק מפתיחת עונה מדהימה של הקבוצה של נדב זילברשטיין. המספרים שלו - 15.3 נקודות, 9.3 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים למשחק, היו סימן לבאות. אחרי ההצלחה הגדולה היה די ברור שבישראל הוא יוכל להישאר רק במכבי תל אביב או הפועל ירושלים, אבל הן לא קפצו על המציאה וחימקי נתנה לו מיליון יורו לשנתיים. בעונה הראשונה הוא זכה יחד עם טייריס רייס ביורוקאפ, ואשתקד רשם עונת בכורה מעודדת ביורוליג עם 6 נקודות ו-6.1 ריבאונדים למשחק. ההצלחה שלו הובילה את אנדולו אפס להמר עליו, ובינתיים הוא אחד המשתפרים העונה במפעל עם 8.6 נקודות ו-8.5 ריבאונדים למשחק.

סיפור הסינדרלה הגדול ביותר. במהלך עונת 2012/13 נחת הרכז מאוניברסיטת למאר דווקא בגליל עליון הצנועה בלאומית, ורשם סיום עונה טוב מאוד. איש לא ציפה להמשך קריירה כזה. ג'יימס רשם עונה טובה מאוד בליגה השנייה באיטליה, מה שגרם לקולוסוס רודוס היוונית לצרפו בעונה שלאחר מכן. ביוון לא בדיוק שילמו, ג'יימס הרשים, אז לבוראל, שבדיוק חיפשה רכז, הימרה עליו. כבר בעונת הבכורה הפתיע ג'יימס את כולם עם 11.1 נקודות ו-2 אסיסטים למשחק, ממוצעים שזיכו אותו בחוזה לעוד עונה. העונה שעברה הייתה דומה מבחינה מספרית עם 10 נקודות, 2.7 אסיסטים ו-2.6 כשההעפלה לפיינל פור כבר הפכה אותו לשם גדול ביבשת. מי שקפצה על המציאה הקיץ היא פנאתינייקוס, שרק בשל פציעה שמונעת ממנו לשחק בשלב הזה, לא מצליחה יותר מדי העונה.

דאנסטון עשה היכרות עם הכדורסל הישראלי אחרי שאריס סלוניקי של שרון דרוקר ומתן חרוש קרסה כלכלית. בני השרון חטפה אותו, וסיימה את העונה באכזבה בלי כרטיס לפיינל פור. האגדה מספרת שבגלל ויכוח של 10,000 דולר בשרון ויתרו על האופציה עליו והפועל חולון, שהרוויחה מההפקר, דהרה עם דאנסטון כל הדרך לפיינל פור. בקיץ 2012 היו כאלה במכבי תל אביב שחשבו ששיתוף פעולה מחודש בינו לבין שון ג'יימס יכול להיות הצלחה, אבל לא הייתה הסכמה על כך ודאנסטון עבר לווארזה האיטלקית.

אחרי שהצליח גם שם, אולימפיאקוס שמה עליו את היד כדי לרשת את קייל היינס, אולי גם בחסות הקשיים הכלכליים של האימפריה היוונית. עונת היורוליג הראשונה שלו הייתה טובה מאוד עם 10.3 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-1.3 חסימות, כשבסוף העונה הוא זוכה התואר שחקן ההגנה של העונה. בעונתו השנייה באדומים הדקות ירדו וגם המספרים, אבל התרומה הגנתית לא פחתה, והוא גרף בפעם השנייה את התואר האישי המרשים. ההצלחה הזאת נתנה לו חוזה של יותר ממיליון דולר לעונה באנדולו אפס בקיץ 2015, בה הוא נותן עבודה אפורה וחשובה עד היום.