שחור בלי כחול: המצב העגום באינטר אחרי פיטוריו של פרנק דה בור

בעוד אינטר מפסידה אתמול (חמישי) 2:1 אצל סאות'המפטון בליגה האירופית גם בלי פרנק דה בור המפוטר, וההנהלה מתכוננת לישיבה חדשה על מנת להחליט על זהות המאמן החדש, זה הזמן להצהיר באופן חד משמעי - ההולנדי הוא האחרון שאשם בפתיחת העונה הבעייתית של השחורים-כחולים ממילאנו. הטעות הגדולה ביותר שלו הייתה בכך שהסכים לקבל את המשרה מלכתחילה. בגרסתה הנוכחית, אינטר מהווה חומר לימוד כמעט מושלם כיצד לא לנהל מועדון כדורגל.

ראשית, חלוקת הסמכויות בין הגורמים השונים לא ברורה, וכל אחד מושך לכיוונו, כך שהיכולת לבנות אסטרטגיה כלשהי לא קיימת אפילו בטווח הקצר. הקונצרן הסיני סונינג רכש את השליטה באינטר בתחילת יוני, תוך שהוא משלם 270 מיליון יורו לאריק טוהיר האינדונזי תמורת 70 אחוזים מהמועדון. למרות זאת, בצעד ביזארי, הוחלט כי טוהיר יישאר בתפקידו כנשיא עד אוקטובר לפחות, לכאורה על מנת להעביר את השליטה באופן חלק.

בפועל, כמובן, הדבר יוצר תסבוכת בלתי אפשרית. המנהל הספורטיבי פיירו אאוזיליו לא ידע אם יוכל להמשיך במועדון אחרי גיוסו של המנכ"ל הבריטי מייקל בולינגברוק, ורק לפני שבועיים הוארך חוזהו עד 2019. לכל אחד מהגורמים בהנהלה היו רעיונות משלו לגבי שחקני הרכש, והדבר חשף את אינטר להשפעה יתרה מצד גורמים חיצוניים, כגון הסוכן קיה ג'ורבכיאן, שמוגדר כיועץ המקורב לסונינג. ג'ורבכיאן מייצג בין היתר את דה בור ואת הקשר הפורטוגלי ז'ואאו מריו שנרכש מספורטינג ליסבון תמורת 45 מיליון יורו. מעבר לכך, גם למאסימו מוראטי עדיין יש השפעה לא מבוטלת מאחורי הקלעים, ואנשיו מחזיקים בעמדות חשובות בהנהלה.

עוד בנושא:
אינטר הפסידה 2:1 אצל סאות'המפטון והתרחקה מהשלב הבא בליגה האירופית
שילם את מחיר פתיחת העונה החלשה: פרנק דה בור פוטר מאינטר
דיווח: אינטר יצרה קשר עם חוס הידינק, שדורש חוזה לשנתיים

גורמים המקורבים לאינטר דיווחו במשך כל הקיץ שהמשך עבודתו של המאמן רוברטו מאנצ'יני בלתי אפשרי נוכח חילוקי הדעות הקשים בינו לבין הבעלים החדשים, מה גם שהפיאסקו המקצועי בעונה שעברה כלל לא תרם לו. ובכל זאת, אינטר המתינה חודשיים עד שנפרדה ממנו בתחילת אוגוסט, וכך נותר למחליפו זמן קצר במיוחד על מנת להכין את הקבוצה לעונה החדשה. לדה בור, שקפץ הישר למים העמוקים, לא הייתה השפעה על בניית הסגל, ואפילו הרכישות האחרונות נעשו ללא ידיעתו או בניגוד לרצונו. כפי שהעיד לאחרונה רונלד דה בור, אחיו כלל לא היה מעוניין בהחתמת החלוץ הברזילאי גביגול מסנטוס, אבל הוא הגיע לסן סירו בכל מקרה.

הבחירה בדה בור לא הייתה טבעית בנסיבות שנוצרו, כי ההולנדי לא הכיר מראש את הכדורגל האיטלקי. במהלך הקריירה כשחקן, הוא כיכב בברצלונה, ואף בילה תקופות קצרות בסקוטלנד ובטורקיה, בעוד ניסיונו כמאמן הסתכם בשנים המוצלחות באייאקס. זה לא אומר שאינו מתאים לארץ המגף, אך הוא זקוק יותר מאחרים לתקופת הכנה ראויה. במקום זאת, הוא קיבל שבועיים, במהלכם טסה אינטר ברחבי כל העולם כדי לקיים משחקי ראווה, בעודו מתמודד עם סגל לא מאוזן שלא נבנה לפי השקפת עולמו.

והרי הסגל באמת נראה כמו אוסף כוכבים, אבל לא כקבוצה. זה היה כך עוד בתקופת מאנצ'יני בעונה שעברה, אבל רק התעצם בקיץ האחרון, כי לצד הרכישות כמעט ולא היו עזיבות. מספר השחקנים טפח לממדים לא סבירים. עם זאת, במרכז ההגנה אין גיבוי אמיתי למירנדה וג'ייסון מורייו, וגם בעמדות המגנים ניכרות בעיות. זה קורה בגלל הכאוס בצמרת - המגעים נוהלו עם שחקנים שונים על ידי גורמים שונים במקביל, מבלי שתהיה למישהו הבנה אמיתית בצרכים המקצועיים. קחו, למשל, את המקרה המוזר של המגן הטורקי ג'אנר ארקין. הוא הוחתם מפנרבחצ'ה בתחילת הקיץ, והושאל חזרה לאיסטנבול, לבשיקטאש, מבלי לערוך בכורה רשמית בקבוצה.

בתנאים משונים אלה, המאמן החדש זקוק לשקט תעשייתי במשך מספר חודשים לפחות על מנת להתאקלם ולמצוא את השיטה הנכונה עבור חניכיו. אלא שדה בור לא קיבל אפילו שבוע אחד של שלווה. כבר אחרי המחזור הראשון, בו הציב במפתיע מערך שונה בתכלית מזה שהורץ במשחקי ההכנה, הוא ספג ביקורת קטלנית אחרי ההפסד בקייבו. כדור השלג החל להתגלגל כבר שם, וכאשר אינטר הפסידה להפועל באר שבע בסן סירו באמצע ספטמבר, מעמדו של ההולנדי כבר היה מעורער עד כדי אפשרות לפיטורים.

כשלכולם ברור שהמאמן נמצא על זמן שאול, אין לו אפשרות לשלוט בשחקנים עם אגו גדול, אפילו בחדר ההלבשה הכי רגוע ומאוזן. המצב חמור שבעתיים כאשר השחקנים לא מאוחדים בינם לבין עצמם, ולמה אפשר לצפות כאשר הקפטן הוא אגואיסט חסר תקנה מסוגו של מאורו איקארדי? הסכסוך המתמשך והמעמיק שלו עם האוהדים רק הוסיף שמן למדורה, אבל במועדון הוחלט להשאירו בתפקיד. זו בושה גדולה לאינטר, אשר היתה מזוהה במשך שנים ארוכות מאוד עם הקפטן המופתי מכולם. ההבדל התהומי בין חאבייר סאנטי לאיקרדי הופך את הפארסה הנוכחית לגרוטסקית, ולאוהדים המסורים כואב לראות את הקפטן לשעבר דועך לאיטו בתפקיד סגן הנשיא, כי השפעתו לא מורגשת עוד.

עם כל הצרות, היה טבעי שאינטר תסבול מחוסר יציבות בתחילת הקדנציה של דה בור. לצד הכישלונות, היו לה גם הישגים מרשימים, כמו הניצחון 1:2 על יובנטוס. החבורה של דה בור לא הובסה באף משחק, ורוב ההפסדים היו על חודו של שער, לעתים בדקות האחרונות. לו הייתה להנהלה סבלנות, ייתכן שבסופו של תהליך היה מצליח דה בור ליצור משהו שפוי. אלא שגורלו נחרץ בערך בספטמבר, ואז זו הייתה רק שאלה של עיתוי. לקראת ההדחה, נפוצו בתקשורת דיווחים על כך שטוהיר תומך בדה בור, אבל אנשי סונינג דוחפים לפטרו. לכל צד היה חשוב להדליף את עמדתו.

מעניין לציין, אגב, שהסינים דווקא הביעו שביעות רצון מהתפתחות המועדון מאז הרכישה. סגן נשיא סונינג, יאנג יאנג, טען לאחרונה: "בצד המקצועי, השקענו בשחקנים טובים. בצד הכלכלי, אנחנו עובדים על פתיחת סניף בסין על מנת לקדם את המותג באסיה". אם תרצו, זו התמצית המזוקקת של המדיניות החדשה - לשפוך כסף על כוכבים על מנת לעשות כותרות ולהפוך את אינטר למותג פופולרי באסיה. הגישה הזו לא תביא תוצאות על המגרש, אך מבחינת סונינג אלה שיקולים משניים.

ואם זה לא מספיק, הרי שמעל המועדון מרחף הצל של דייגו סימאונה. המאמן הארגנטיני הנערץ קיצר את חוזהו באתלטיקו מדריד עד 2018, ובאיטליה קיימת הבנה שהוא צפוי לחתום בסן סירו בעוד פחות משנתיים. אי אפשר לדעת עד כמה היא מבוססת, ועד כמה סימאונה באמת מוכן לסכן את המוניטין במועדון כה בעייתי, אבל האפשרות הזו גורמת למאמנים רבים להירתע מהתפקיד בימים אלה. שמו של לורן בלאן, למשל, קושר בשבוע האחרון, אך כעת מתקבל הרושם שהצרפתי פסל את האפשרות. מאמן במעמדו לא ירצה לחמם את הכיסא עבור סימאונה שיכול לקחת אותו בכל רגע נתון.

מנצ'סטר סיטי נאלצה להתמודד עם סוגיה דומה, כאשר הייתה ציפייה תמידית להגעתו של פפ גווארדיולה. היא פעלה בתבונה כאשר נתנה גיבוי מלא למנואל פלגריני והשאירה אותו בתפקיד עד שהקטלוני חתם הלכה למעשה. באינטר המצב הפוך, וזה לא רק מקטין את סיכוייה למנות מאמן ראוי כעת. חוסר היציבות פוגע קשות בעצם הגעתו של סימאונה עצמו.

ליורש של דה בור מצפה, אם כך, משימה כמעט בלתי אפשרית. לכן רק איש מקצוע שאין לו מה להפסיד ומוכן לאפשרות שיפוטר תוך זמן קצר יסכים להגיע לסן סירו. אין הרבה כחול בעתידה המיידי של אינטר. הוא כולו שחור.