אפי בירנבוים: "אני לא דופק על השולחן וקובע הכל"

המנהל הספורטיבי של הפועל תל אביב מתרגל לג'וב החדש ("בינתיים אני אוהב את זה"), לחוץ ממכת הפציעות ("אם היינו עכשיו באמצע העונה, כולם היו אומרים שאנחנו במשבר"), מודה: "נפגעתי ממה שקרה לי בראשל"צ" ומספר: "יש דברים דומים בין המחשבה שלי לג'ורדי קרויף". ראיון

22/09/2016
(צילום ועריכה: יוסי ציפקיס)

באווירה המיוחדת של מרכז רמת גן, בבית קפה ליד הבית, אפשר להקשיב למילים של אפי בירנבוים ולשכוח מפצצת האנרגיה שהשתוללה על הקווים במשך יותר משני עשורים. לא עוד האיש שאחראי ל"חזרנו משדה התעופה לנצח פה בחולון!", אלא אדם שקול, מחויך, לא להוט ולא שולף מהמותן. עכשיו, אחרי 28 עונות כמאמן בליגת העל, כשרק יהושע רוזין ז"ל עמד על הקווים ביותר משחקים ממנו, ואחרי יותר משנתיים שבהן ישב בבית - בירנבוים פותח פרק חדש בחייו.

הוא המנהל המקצועי של הפועל תל אביב, או כפי שהוא מבקש להגדיר את עצמו "המנהל הספורטיבי", וכבר אפשר לחוש בהבדל. הוא משדר משהו אחר לגמרי. "השתנה בי הרבה", הוא מודה, "לקחתי פסק זמן ארוך מהאימון, וזו עשייה אחרת, שהולכת לכיוונים אחרים. אני רואה את המאמנים שיושבים בחדר ועובדים על האימון הבא ועל הפיק אנד רול ועל התרגילים, ואני צריך לחשוב ולתת להם נקודות ראייה של דברים שונים לגמרי. אם מאמן חי את היום יום, אז אני בתפקיד הזה צריך לחיות יותר קדימה. לא שנים, אבל מעבר למחר. ברגע שהפועל תל אביב קראה לי, ידעתי שייקח זמן עד שאני אלמד אותם והם ילמדו אותי. נכון לעכשיו אני יכול להגיד שאני מאוד אוהב את העשייה הזאת".

עוד בנושא:

שחקני מכבי תל אביב נגד חוק הצעירים; המועדון נתבע, אך מביע תמיכה
יובל נעימי חתם לעונה בג'יבובה סקפאטי מהליגה האיטלקית השנייה
מכבי חיפה פועלת על מנת להתיר את חוזהו של קארבל אנדרסון

עוד בוואלה!

התחרות המתוקה ביותר בעולם חוזרת לישראל

בשיתוף גרבר
"נכון לעכשיו אני יכול להגיד שאני מאוד אוהב את העשייה הזאת". בירנבוים(צילום: ראובן קסטרו)
"הייתה ישיבת עמותה, שזה דבר די שגרתי במועדון הזה, וראיתי שם משהו שלא ראיתי ב-50 שנה בכדורסל. 150 אנשים ששואלים שאלות ומקבלים דו"ח כספי, ושואלים לדעתם. זה חלק מה-DNA של הפועל תל אביב"

ליגת העל תיפתח בעוד כשלושה שבועות, ובשבוע הבא ייערך גביע ווינר, והפועל תל אביב מגיעה לעונה החדשה במצב לא אידיאלי בלשון המעטה. רביב לימונד ייעדר כנראה מפתיחת הליגה, דרל וויליאמס מתאושש משבר באף, תמיר בלאט סובל מפציעה בקרסול וגם אדריאן בנקס ואלאנדו טאקר לא כשירים. כולם בלחץ, וגם בירנבוים.

"אם הפציעות האלה היו מתרחשות באמצע העונה, היו אומרים שאנחנו במשבר גדול מאוד. אבל גם עכשיו זה מאוד מעיב עלינו. אתה רוצה למכור עוד מינויים, ולפוצץ את האולם, וזה קצת קשה כשאני צריך לבקש סבלנות. זה דבר לא נפוץ במחוזותינו. אין זמן טוב לפציעות. החלק הקדמי שלנו, למרות הכל, עומד על הרגליים, מלבד הפציעה של וויליאמס, שבה מנהלת הליגה לא ידעה לטפל נכון. צריך לקחת אוויר ולתת כתף למאמנים, כי הם מאוד לחוצים. נכון, גם אני לחוץ, אבל לא ברמה שלהם, ואני מנסה להרגיע אותם, כי אני חושב שבמערכת של הפועל תל אביב אתה צריך איזונים ובלמים, ובשביל זה הביאו אותי".

מה בעצם החלק שלך? עד כמה היית מעורב בבניית הסגל?

"כשהפועל תל אביב ביקשה שאני אהיה מנהל ספורטיבי, זה אומר שאני גם צריך להיות בעניינים וגם להביא את נקודות ההשקפה שלי. צוות המאמנים צריך כתף טובה שתספק תשובות, ואנחנו מחליפים כל הזמן דעות. אני בא לעזור ויש המון מה לעשות. לפחות עם הזרים, אני שם ושואלים אותי, ועל חלק מהשחקנים הישראלים שואלים אותי, ואת מי שאני לא מכיר אני רואה ואז שואלים את דעתי. כמו שאני לומד את התפקיד, גם הפועל צריכה ללמוד ולהכיר אותי.

"אני אוהב לעשות את הדברים ביחד. זו לא תמיד השיטה הכי טובה בכדורסל, והם אוהבים את זה שאני לא עושה ויש על השולחן ואומר שאני קובע הכל, אלא באמת מסתגל לעניינים. היות ואני חי במחוזותינו, אני יודע שכל יום מוליד דברים חדשים ויש דינמיקה בקבוצה שיכולה להשתנות בכל יום. חשוב ללמוד את האוהדים של הפועל תל אביב. הייתה ישיבת עמותה, שזה דבר די שגרתי במועדון הזה, וראיתי שם משהו שלא ראיתי ב-50 שנה בכדורסל. 150 אנשים ששואלים שאלות ומקבלים דו"ח כספי, ושואלים לדעתם. זה חלק מה-DNA של הפועל תל אביב".

כשאתה קם בבוקר, אתה יודע מה אתה עומד לעשות היום?

"אני יודע מה אני הולך לעשות, צריך להבדיל בין הדברים היותר חשובים לפחות חשובים, האמת שעד עכשיו ב-70 אחוזים מהזמן אני עם הקבוצה הבוגרת. אבל גם במחלקת הנוער אני מסייר, אני לומד את האולמות בתל אביב, הייתי בעירוני א' ובכפר הירוק. אני מקיים הרבה פגישות עם מאמני הנוער. בבוגרים זה יותר קל, כי הצוות כל הזמן ביחד, ואתה יכול לדבר איתם ברמה הטלפונית או בכלים החדשים של המדיה, ולהיות בקשר כל הזמן".

"כמו שאני לומד את התפקיד, גם הפועל צריכה ללמוד ולהכיר אותי". בירנבוים(צילום: ראובן קסטרו)
"אני לא מתכוון לאמן את הפועל תל אביב. אני לא רוצה להוריד מעצמי את התואר של מאמן כדורסל, ולמדתי עם השנים לא להגיד לא. בהפועל תל אביב אני לא אאמן"

המעבר של בירנבוים לתפקידו החדש הגיע בנקודת מפנה בקריירה שלו. הוא רשם עונות נהדרות במכבי ראשון לציון - שני פיינל פורים, גמר גביע והפיכת הקבוצה לחלק מהצמרת של הכדורסל הישראלי - אבל דווקא אז נקלע למערכת יחסים לא בריאה עם היו"ר המתקמבק יצחק פרי, שהובילה לפיטוריו. עונה לאחר מכן לא הצליח בהרצליה, וכאמור מאז ישב בבית.

אז מה קרה? יצאת מהרוטציה, מהלופ של המאמנים? איך זה שלא אימנת במשך יותר משנתיים?

"לא הוציאו אותי מהרוטציה, קיבלתי הצעות והחלטתי לא לקחת אותן. בראשון לציון הייתה לי הצלחה כבירה ודברים נהדרים, ונפגעתי ממה שקרה שם, אבל בבני הרצליה היו לנו שתי פציעות גדולות, של אנדודי איבי ואבי בן שימול, שגרמו לנו לרדת לתחתית. החלטתי לקחת פסק זמן ולראות איך אני מצליח, מלבד פרשנויות של יורוליג, להשתלב בדרך אחרת בכדורסל שהיה כל עולמי במשך כל כך הרבה שנים. אני חושב שניהול ספורטיבי זו דרך טובה שבה אני יכול לתרום מהניסיון ומהידע שלי, וגם מהשקט הנפשי שלי. על המגרש אני כולי אש ולהבה, ומחוץ למגרש אני אחרת".

אם הפועל תל אביב הייתה פונה אליך בעונה שעברה, אחרי שפיטרה את עודד קטש, לא היית לוקח את הקבוצה כמאמן?

"כנראה שהייתי אומר לא, כי החלטתי שאני רוצה להפסיק לאמן. יש עוד דברים בחיים שהספקתי לעשות בשנתיים האלה. יש לי ילד במעון ויש לי ילדה שהתחתנה, וכשאתה מאמן כדורסל ויושב בארוחת צהריים איתם, אז הראש שלך מרוכז בקבוצה ובדברים אחרים, ופתאום אתה פותח תקופת חיים אחרת גם עם בת הזוג שלך. פתאום אתה נכנס לגיל השלישי, וזה תרם לי באופן אישי. למדתי להגיד לא. אנשים לא יודעים להגיד לא, ואם הם יחשבו פעמיים זה יתרום להם מאוד".

אבל אנחנו מכירים היטב את ההיסטוריה של המנהלים המקצועיים בכדורסל הישראלי. במוקדם או במאוחר, בדרך כלל במוקדם, הם תופסים את מקומו של המאמן על הקווים.

"אני לא רוצה בכל הזדמנות לחזור על התשובה כי זה מעיק, המאמן במקרה שלנו מבין ויודע כי יש לי מילה. אני לא מתכוון לאמן את הפועל תל אביב. אני לא רוצה להוריד מעצמי את התואר של מאמן כדורסל, ולמדתי עם השנים לא להגיד לא. בהפועל תל אביב אני לא אאמן.

"אני מכיר את כל ההיסטוריה של מנהלים מקצועיים בכדורסל הישראלי. אני נכנס למערכת שעובדת, ואפילו לא הייתי צריך לחפש סקאוט, כי יש לנו מישהו שלא רוצה שיידעו מי הוא מחוץ למערכת, והוא כמו גוגל נייד, עוד שנייה הוא דוקטור. רן ששון, מאמן קבוצת הנוער, ממשיך את דרכו של יורם חרוש שהקים את האקדמיה של המועדון. אתה נכנס למועדון שמחפש זוויות אחרות, כדי שבעיתות משבר יוכל לעזור. צריך אדם כמוני, והשילוב הזה ביני לבין הפועל תל אביב וביני לבין הקודקודים הוא חשוב מאוד".

"על המגרש אני כולי אש ולהבה, ומחוץ למגרש אני אחרת". בירנבוים(צילום: ראובן קסטרו)

אם יש הצלחה למנהל ספורטיבי בישראל, היא באה דווקא מהכדורגל. אתה לומד משהו מההתנהלות של ג'ורדי קרויף?

"במסגרת פסק הזמן שלקחתי מאימון, כשהחלטתי לאיזה כיוון אני רוצה ללכת, עברתי קורס ניהול ספורטיבי שנוהל על ידי איגוד הכדורסל וההתאחדות לכדורגל ביחד. ג'ורדי היה הראשון שהרצה בקורס. יש הרבה דברים חופפים בין החשיבה שלי לשלו, אבל יש פער עצום בין התקציבים, המחשבות וקבלת ההחלטות. אסור לך ללמוד דרך מסוימת ולנסות להעתיק אותה. לא עשיתי את זה כמאמן, ובגלל שנולדתי בבלטות אני יודע שלא צריך להעתיק סיסטם קיים אלא לדעת להתקיים בתוך מערכת ולעשות את המיטב כדי שהיא תצליח. גם באמריקה הכרתי מנהלים מקצועיים ואת ההבדל בינם לבין מאמן. למדתי מזה המון, וגם מהניסיונות שהיו בארץ, שרובם לא הצליחו. אני צריך לתת את הדגשים שלי, את הקווים והנקודות והצבעים שלי לכל הנושא הזה".

היית חלק מהפריצה המחודשת של ראשון לציון לצמרת, אבל לא קטפת איתה את האליפות.

"למרות מערכת היחסים הלא טובה שלי עם היו"ר, הוא קיבל ממני ברכות בהודעה. וברור שבירכתי את אריק שיבק, שהיה העוזר שלי. יש שם את ניצן חנוכי, שון דאוסון, אבי בן שימול שהוא אהוב גדול שלי. כולם שיחקו אצלי. מאוד שמחתי בשבילם, כל אחד מהם קיבל ברכות. אני משתדל לברוח מהפייסבוק, אבל בכל מקום שבאתי אליו, האוהדים הקיפו אותי ונתנו לי מהאהבה שלהם. גם נאום שתיקת הכבשים עזר לקבוצות לעשות איזון, ולהגיע למצב שקבוצות בסדר גודל בינוני יוכלו לשאוף למעלה. זה מאוד עזר לכדורסל הישראלי ולליגה, והביא תקציבים והרבה בנזין ואנרגיה למועדונים ולהשקיע כי יש את הסיכוי".

"יש הרבה דברים חופפים בין החשיבה שלי לשלו". קרויף(צילום: ברני ארדוב)
"אני לא יודע אם הפועל תל אביב הגיעה למקסימום, אבל בהרגשה שלי היא כמעט שם, כי קבוצות אחרות ברחו הרבה קדימה. בכל מקום באירופה אתה רואה שגם המועדונים הגדולים, כשיש מישהו שנותן את השם והחסות שלו, הם מגיעים רחוק"

ההיסטוריה של בירנבוים במועדון האדום לא החלה העונה. תואר מחייב אחד יש לאפי - המאמן האחרון שאימן באוסישקין. העונה פותחת קבוצת האוהדים את עונתה העשירית, ואף שמאז עלתה לליגת העל היא לא הצליחה לשבור את מחסום רבע גמר הפלייאוף, לבירנבוים אין ספק: "עד היום הפועל תל אביב זאת הצלחה כבירה, אבל יש לפחות שתי קבוצות עם תקציבים שברחו לליגה, וכדי להתמודד איתן צריך הרבה כסף. מה שמפריע לי בעסק הזה הוא שאין לנו בית. מתחילת העונה עשינו שני אימונים בדרייב אין".

אתה חושב שבשיטה ובסיטואציה הקיימת, הפועל תל אביב הגיעה למקסום של היכולות שלה?

"בשיטה הזאת אני לא יודע אם הפועל תל אביב הגיעה למקסימום, אבל בהרגשה שלי היא כמעט שם, כי קבוצות אחרות ברחו הרבה קדימה. בכל מקום באירופה אתה רואה שגם המועדונים הגדולים, כשיש מישהו שנותן את השם והחסות שלו, הם מגיעים רחוק. להפועל תל אביב יש קהל מדהים, שמילא 8,000 ו-9,000 צופים בגביע קוראץ' בעבר, והפוטנציאל ענק. כדי למלא את האולם ולעשות את זה בדרך יותר בטוחה אתה צריך להשקיע הרבה כסף, והפועל תל אביב משקיעה".

מלבד העבודה עם הבוגרים, יעבוד בירנבוים גם עם מחלקת הנוער המצוינת של המועדון, ששולחת השנה ארבעה שחקנים לסגל הקבוצה הבוגרת. הוא אמור להיות האדם שיעזור לכישרונות האדומים להפוך לשחקנים לגיטימיים בליגה הראשונה. "צריך לעבוד קשה והרבה, כי קר מאוד בקצה הפירמידה. אני אקח לדוגמה את מכבי ראשון לציון, עם מחלקת הנוער הכי גדולה בארץ, עובדים שם בצורה יוצאת מן הכלל. הוציאו שחקנים, ופתאום בא שון דאוסון מאילת ועקף את כולם בסיבוב. אבל היה לו לאן לבוא, עשו איתו עבודה נהדרת. אחד הדברים הכי חשובים לשחקן זה המעבר מהנוער לבוגרים, וגם בשביל זה אני שם. זה שיש להפועל תל אביב שחקנים ממחלקת הנוער שהם חלק מהבוגרים, ואני מקווה שיקבלו דקות טובות בליגת העל, עושה הרבה תיאבון לאוהדים".

מה ייחשב בעיניך להצלחה העונה הזאת?

"הצלחה? אם אני אהיה פה לפחות חמש שנים".

נתראה בעוד חמש שנים. בירנבוים(צילום: ראובן קסטרו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully