ניצחו גם במבחן בוזגלו: סיכום מחזור עם ההצלחה של אלונה ברקת

אם מבודדים לרגע את המשחק של מכבי תל אביב מול בית"ר ירושלים, מתגלה תמונה קצת מדאיגה עבור הקבוצה של שוטה ארבלדזה. קשה שלא לשאול: מהם היתרונות של מכבי תל אביב על פני קבוצת הדרג השני בליגה, למעט טל בן חיים החלוץ. האם יש הבדל כזה בולט ברמת הזרים, באיכות הישראלים. אם מבודדים לרגע את המשחק הספציפי הזה, רואים קבוצה שאפילו לבית"ר יש מגינים יותר טובים משלה והפערים שלה מהזרים של באר שבע בולטים למרחוק.

שוב, נכון. זה משחק אחד. וזו רק פתיחת עונה. אבל שאלת איזה יתרונות יש למכבי תל אביב בסגל וכמה הם משמעותיים ולא סמנטיים היא משהו שגם אסור להתעלם ממנו. כי חוץ מטל בן חיים החלוץ, אין כרגע במכבי תל אביב משהו שאתה יכול לומר זאת לגביו בוודאות מוחלטת. מדוניאנין ואיגיבור זה קצת מזה אבל לא מספיק, סקאריונה עדיין לא הראה שהוא מסוגל להיות כזה, דור מיכה הוא דור מיכה לטוב ולרע ושגיב יחזקאל לא בסגל כבר במשחק הראשון. אם מתייחסים לתמונה הראשונית בלבד, אי אפשר להבין איך מוותרים במשך 90 דקות על יוסי בניון.

בכל מקרה, קבוצה שמוציאה כאלה סכומים על רכש חייבת לייצר יתרון ברור יותר על צמרת הליגה. אלא שהפקעת המחירים שהגולדהארים הביאו לליגה לפני הרבה שנים בסופו של דבר טרפה גם אותם. כי כשאתה משלם סכומים לא נורמליים גם לשחקנים בינוניים פלוס, אין להם יותר מדי ערך מוסף על שחקנים שיעלו חצי מהם. כנ"ל לגבי זרים. כי מה ההבדל בין קלאודמיר לאיגיבור למעט המחיר, ומה השוני של פיליפנקה מרואדה חוץ מהשכר.

כל זה מביא אותנו לשחקן הכי יקר בתולדות מכבי תל אביב – וידאר קיארטנסון. קשה ללמוד משהו מהבכורה שלו מול בית"ר, אבל דבר אחד בטוח – הוא יהיה חייב להיות זה שיעשה באמת את ההבדל. הוא יצטרך להיות לא רק סקורר טוב, אלא מכונת שערים אמיתית שאין במועדונים אחרים. ובאמת, באף קבוצה אין שחקן בסכומים האלה, וכדי שזה באמת יהיה מוצדק – האיסלנדי חייב לתת למכבי תל אביב יתרון בולט של ממש ולא סתם זר טוב. כי כפי שאפשר היה לראות מול בית"ר – זה הולך להיות קשה מאוד להסתמך רק על טל בן חיים בתור הקלף המנצח היחיד שיש לך בסגל לעומת קבוצות רציניות אחרות.

עוד בנושא

ברדה לא ייצא עם באר שבע לאיטליה, מליקסון יהיה כשיר לאינטר?
דיכאון בהפועל ת"א: "גוטמן לא מאמין בישראלים, הזרים לא נראים טוב"
בעקבות התוצאות: רנה מולנסטיין שוקל לשנות את המערך של מכבי חיפה
מכבי חיפה עוקבת אחרי גידי קאניוק, מכבי פתח תקוה תערים קשיים

היכולת המשובחת של מאור בוזגלו מול בני סכנין חידדה שני דברים. הראשון, בהקשר למה שנכתב על מכבי תל אביב – מול הפועל באר שבע אתה לא יודע מאיפה תחטוף. יש כל כך הרבה כישרון בסגל הזה, שבכל משחק נתון יכול להופיע כוכב אחר ולתת לקבוצה את מה שהיא צריכה. הנקודה המרכזית כאן היא דווקא המאמן. ברק בכר הוא מאמן שנותן לכישרון שלו את כל הכוח לבלוט. להבדיל ממאמנים שמאמינים בכדורגל מסודר, בכר מאמין קודם כל באדם. בלב. הדרך להגיע ללב של השחקן. לתת לכישרון את הבמה.

אבל בואו נתעכב שנייה על מאור בוזגלו. לא השחקן, הפרסונה. כמה אמוציות אותו בוזגלו מוציא מחובבי הכדורגל הישראלי כשהוא עולה לכותרות, וכמה עצות כולם נהנו לחלק לאלונה ברקת כשזו התמודדה עם המשבר הקבוע – האבא יעקב. הוא עושה מבאר שבע צחוק, אמרו. הוא לא מכבד את הקבוצה, טענו. היא חייבת לזרוק אותו, רמזו. הקהל קילל, התקשורת רתחה אבל במועדון של אלונה ברקת לא רק מדברים על דרך אחרת, אלא גם מבצעים.

ובאמת, במבחן הכי קשה שיכול להיות למועדון ישראלי, מול אחת התופעות הכי ישראליות שיש, האהבה באמת ניצחה. באר שבע, עם ביטחון עצמי של מועדון צמרת אמיתי, לא נגררה לפינות האפילות של הזבנג וגמרנו, אלא טיפלה בסיפור בשקט, מקצועיות, חיבוק וכוח, מתינות ועוצמה. בלי סטיגמות, בלי לרצות את דעת הקהל.

כשברקת פנתה לאוהדי באר שבע וביקשה שלא לקלל את בוזגלו, היו שראו בזה צעד של חולשה. של כניעה. של לנסות להיות יפים בכוח. היום כולם שוב מבינים, גם דרך סיפור בוזגלו, שמועדון הפועל באר שבע זה רעיון שבחיים אסור לזלזל בו. ההצלחה שם היא לא כסף.

הקיץ של חן עזרא נראה כמו תאונה שעומדת להתרחש בקרוב מאוד. כמו קיץ של שחקן שלא באמת סגור על עצמו, חוץ מזה שהוא רוצה להרגיש שחקן בכיר. תשלמו לי כמו שחקן בכיר, תחזרו אחרי כמו שחקן בכיר, תרצו אותי כמו שחקן בכיר, תנו לי כותרות כמו שחקן בכיר. כי לפני שאני בוחר את הקבוצה הנכונה, אני דורש את היחס הנכון.

ובסוף חן עזרא, שקבלת ההחלטות שלו במגרש לא היתה מן המשובחות, בחר בהפועל תל אביב. מספרים שמכבי תל אביב רצתה מאוד. ברוסיה כבר סידרו לו שיחה עם רב כדי להוריד ממנו את הפחדים של יציאה לחו"ל, אבל ברגע האחרון עזרא הלך עם הפועל תל אביב. מה יש לעזרא לחפש ברוסיה זו שאלה בפני עצמה. למה השורה התחתונה מבחינה כלכלית היא שהנחתה אותו. אבל בסוף הוא נחת אצל גוטמן.

ומה קיבלנו? אותו חן עזרא ממכבי חיפה. לפחות עד עכשיו. למה גוטמן שם עליו כל כך הרבה כסף למרות שעזרא הוא לא שחקן של מספרים, וכשהוא כובש זה בדרך כלל משהו לא צפוי – זו שאלה שריחפה הבוקר מכל משפט שקטל את מאמן הפועל תל אביב. אבל גם לחן עזרא יש חלק. אתה לא יכול לדרוש יחס של שחקן בכיר ולהיות עוד אחד בסגל. במכבי חיפה יכולת להתחבא, להפציע מתי שבא לך ולהישאר בגדר כישרון. אחרי שלקחת את החפצים ובחרת לערער על המצב הקבוע שלך, אתה גם צריך להביא גישה ויכולת אחרות למגרש.

כי מי יוביל את הקישור של הפועל תל אביב? אלטמן. עזרא חייב לקרוא את המציאות החדשה בקריירה שלו, לפני שהיא מתהפכת עליו במצוא עוצמתה.

הדבר הכי טוב שיכול לקרות להפועל חיפה העונה הוא לראות את האליבי האחרון של יואב כץ מתפוגג לו לחלוטין. לאליבי הזה קוראים כסף. בכל פעם שמישהו בא בטענות ליואב כץ, הצד השני מיד מדבר על כסף. על הכסף שמביא יואב כץ, לטענתו, מכיסו האישי. על הסכומים שהוא מעביר מדי עונה, לגרסתו, לתקציב השוטף.

תחילת העונה של הפועל חיפה ממשיכה את המגמה ששומטת את הקרקע מתחת לטיעון הזה. יואב כץ הוא התשובה הכי טובה לכל אלו שרק מחפשים אנשים עם כסף. יואב כץ הוא הדוגמה הכי טובה לכל אלו שחושבים שהכדורגל הישראלי צריך דברים אחרים לפני כסף.

הפועל חיפה של כץ נראית כמו קן צרעות של ממש. עכשיו כולם יורדים על אלי כהן – שהוא גם לא נקי מאשמה – אבל האם מאמנים קודמים שהיו שם לא נעקצו בצורה דומה? לקלחת הזו בחר השנה כץ לצרף את דורון אוסידון, שחתום על אחת העונות הכי מביכות של קבוצה ישראלית אי פעם, וכמובן להשאיר סביבו מערכת רכלנית ובעייתית שלא נותנת לאיש להצליח.

יכול להיות שהעונה הזו לא תאפשר יותר ליואב כץ להסתתר מאחורי "הכסף שהוא מביא". האופן שבו הוא מנהל מועדון הוא מהמביכים שידענו, עם בחירות והחלטות ששוברת שיאים של הזיה מדי עונה. אם זו תהיה העונה שבה הפועל חיפה תיפטר מהבעלים הכי גרוע בליגה לטובת מישהו שאולי מביא פחות כסף אבל יודע לבנות ארגון – התוצאות הפחות נעימות בליגה יהיו פחות מטרידות.