הודעת הפרישה של טים דאנקן הייתה השתקפות של הקריירה שלו: קומוניקט קצר, תמציתי ועבש שמנה את ההישגים הרבים שלו בתור כשחקן, ולא כללו אפילו ציטוט אחד לרפואה. רק יומיים אחרי ההודעה על סיום הקריירה בגיל 40, הביג פנדמנטל התפנה לדבר על ההחלטה שלו במשדר חי בפייסבוק של סן אנטוניו, בו השיב לשאלות של הגולשים.
"אני מודה שהתחלתי לא ליהנות מהכדורסל, הייתי הרבה פחות שמח עם עצמי. זה לא היה כיף בחלק מהמקרים. הבטחתי לעצמי שברגע שזה יקרה אפסיק עם הכדורסל, ועכשיו אני רק עומד בהבטחה שלי. למזלי הרב אני לא הולך למות עכשיו, אני בסך הכל פותח דף חדש בחיים שלי", אמר דאנקן, שסיפר שביום הפרישה שלו לא צפה בערוצי הספורט ובמשדרי הפרידה ממנו, אלא צפה במשך שעות בערוץ דיסקברי. דאנקן התייחס גם לנאום הפרידה המרגש של גרג פופוביץ' נתן הבוקר, בו אמר ש"בלעדיו הייתי היום מאמן בליגת חובבים, עם כרס ומעט מאוד כסף", ונראה על סף דמעות. "אני מודה שגם אני מאוד התרגשתי. למען האמת הדברים של פופ גרמו לי לבכות קצת", סיפר.
עוד בנושא:
פופוביץ' נפרד בדמעות מדאנקן: "אין לו תחליף, בלעדיו לא הייתי פה"
האיש שנולד מחדש: חזרה לרגעים המכוננים בקריירה של טים דאנקן
השחקן הקבוצתי הגדול בהיסטוריה: ההבדל בין טים דאנקן לבריאנט וג'ורדן
דאנקן סיפר ש"מהרגע שההודעה יצאה אני לא יכול לעשות שום דבר חוץ מלענות להודעות. מחמם את הלב לראות כמה תמיכה וכמה אני אהבה אני מקבל. בטח שלא ציפיתי לזה".
טימי נשאל לגבי מעמדו ההיסטורי והשיב ש"אף פעם לא באמת היה לי אכפת מהדירוגים האלה של שחקני כל הזמנים. כל מה שחשוב לי שאני נמצא בתוך השיח של הגדולים בתולדות הליגה. זה מספיק לי".
עוד סיפר דאנקן ש"נכון לעכשיו, כשאני יושב פה, אני די בטוח שאישאר מחוץ למשחק ולא אתפתה לחזור. סביר להניח שהייתי יכול להמשיך לשחק, אבל הגיע הזמן שלי להיפרד.
על יצר התחרותיות שבו: "אני חושב שתמיד הסתכלתי על המונח הזה בצורה קצת אחרת. כל אחד רואה את זה אחרת. אני לא אחד שצועק או צורח, אני לא פושר. אני שחקן תחרותי מיומי הראשון בכדורסל, זה הטבע שלי, בין אם אנשים ראו את זה או לא לאורך הקריירה שלי. לא אנסה לפגוע באף אחד בדרך לניצחון. רק אשתדל לנצח יותר מכל אחד אחר, זה הכל".
דאנקן סיפר ששתי הזכיות הרצופות בתואר MVP העונה הרגילה ב-2002 ו-2003 "גרמו לי להאמין בעצמי וביכולות שלי. מאותה נקודה רק רציתי עוד ועוד, רק הצבתי לעצמי עוד ועוד יעדים. אני זוכר ששנה אחר כך, כשלא קיבלתי MVP, ממש התאכזבתי. ידעתי שאוכל להשפיע על המשחק, אבל לעולם לא חלמתי שאזכה בחמש אליפויות".
מאוחר יותר פרסם דאנקן מכתב תודה קצר לאוהדים: "אם היו מבקשים ממני לכתוב תסריט לקריירה שלי לפני 19 שנה, אין סיכוי שהייתי חולם לעשות מסע כזה. אני עומד כאן בסוף המסע ומסתכל המום ממה שהשגתי. הניצחונות וההפסדים ייזכרו, אבל מה שייחקק הם האנשים. האוהדים מחוץ ומתוך הארנה, הצוות, המאמנים שדחפו אותי, החברים לקבוצה ואפילו היריבים שיישארו חברים קרובים לנצח. אלה הדברים שאנצור לנצח. תודה לעיר סן אנטוניו לכל האהבה והתמיכה בשנים הללו. תודה לכל האוהדים ברחבי הגלובוס. באהבה, טים".
