ההחלטה של קווין דוראנט הותירה בצל שבוע עמוס ודי מטורף של החתמות ושינויים בכל רחבי הליגה. עשרות חוזים בסכום מצטבר שעקף בקלות את רף מיליארד הדולר סוכמו במהלך השבוע, קבוצות נבנו כמעט מחדש ולא מעט שחקנים שלא מזמן נחשבו לבכירים קיבלו הזדמנות להתחלה חדשה ומסקרנת. אי אפשר לעבור על הכל, אז הפעם נתמקד בשלוש החתמות מעניינות במיוחד.
עוד בנושא:
מוריס ספייטס חתם בקליפרס, קנדריק פרקינס מועמד לגולדן סטייט
דוראנט הוצג: "רציתי להסתכל לסטף בעיניים ולשאול איך הוא מרגיש"
בובאן מריאנוביץ' חתם ל-3 שנים בדטרויט, ירוויח 21 מיליון דולר
"וייד הרגיש שמיאמי ויתרה עליו מראש, שהוא אישיות בלתי רצויה"
פאו גאסול בסן אנטוניו
לאחר ש-OKC התפרקה מהנשק המרכזי שלה, סן אנטוניו חוזרת להיות הקבוצה עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לאיים על גולדן סטייט במערב. הקבוצה של גרג פופוביץ' קצת ירדה מהכותרות מאז ההפסד בסיבוב השני, אבל גם הקיץ היא מצליחה להביא שחקן פנים בכיר ולשמור על רוב הקיים. קל לשכוח זאת בגלל העונה המאכזבת של שיקגו, אך הספרדי בן ה-36 היה נקודת אור מרכזית רוב העונה וסיים אותה עם 16.5 נקודות, 11 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים ו-2 חסימות למשחק לאחר קיץ בו שלט ללא עוררין ביורובאסקט. גם בגילו המופלג גאסול הוא תוספת כוח התקפית משמעותית לכל קבוצה.
כדי להחתים את גאסול סן אנטוניו נאלצה לשחרר את בוריס דיאו, שאכזב בפלייאוף אבל היה חלק חשוב מהזהות של הקבוצה, ובעיקר של הספסל היצירתי, בשנים האחרונות. דיוויד ווסט הלך לחפש טבעת במקום אחר ובובאן מריאנוביץ' כנראה יעזוב לדטרויט (יש לספרס אפשרות להשוות את ההצעה), מה שיותיר את הקו הקדמי של פופ דליל מאוד. לכן שאלת מפתח בהמשך הקיץ של סן אנטוניו תהיה האם טים דאנקן פורש או לא. בימים האחרונים פורסם שהוא שוקל פרישה, אך הסיטואציה בה הקבוצה עדיין צריכה אותו עשויה לשכנע אותו להמשיך.
דאנקן הוא עדיין כוח הגנתי משמעותי, הישארות שלו תאפשר לפופ להעלות את גאסול מהספסל יחד עם מאנו ג'ינובילי ופטי מילס, במה שעשויה להפוך לגרסא החדשה של חבורת הספסל העליזה. קייל אנדרסון וג'ונתן סימונס מככבים גם השנה בליגת הקיץ ונראים בשלים לבצע קפיצת מדרגה שתשדרג עוד יותר את הספסל ותיצור עבור פופ אופציות להרכבים נמוכים. בקיצור, בהחלט ייתכן שסן אנטוניו תהיה בשנה הבאה קבוצה טובה יותר מקבוצת 67 הניצחונות של העונה החולפת.
גאסול הוא הסיבה המרכזית לכך. השחקן הרב גוני, החכם והקבוצתי הזה צפוי להשתלב בקלילות בסן אנטוניו. בין אם יעלה בחמישייה או מהספסל, השילוב שלו עם למרקוס אולדריג' הוא המעניין ביותר. מדובר בשני גבוהים עם משחק פוסט משובח, כאלה שאי אפשר להחביא מולם שחקנים בלי מספיק מסה וגובה להתמודד איתם. שניהם גם קולעים נהדר מחצי מרחק, מה שאומר ששחקנים לא מספיק זריזים יתקשו מולם בפיק נ' רול. מכיוון שלמרקוס מסוגל גם להתמודד עם שחקני חוץ בחילופים אוטומטיים, השילוב של שניהם עשוי להתברר כנשק קטלני מול הרכבים נמוכים. החתימה של גאסול עברה מתחת לרדאר כי היא התרחשה כמעט במקביל לזו של דוראנט, אך מדובר בשחקן נהדר שלא נראה מאוד רחוק משיאו שמגיע לאחת משלוש הקבוצות הטובות בליגה לעמדה שהיא צריכה.
דוויין וייד בשיקגו
לאחר 13 עונות בהן הפך לשחקן המזוהה ביותר עם מיאמי, וייד עושה מה שרבים חשבו שיעשה ב-2010 ועובר לקבוצה של העיר בה נולד. למרות ירידה עקבית ביכולת בשנים האחרונות, פרט לעונת הרוקי וייד לא ירד מ-19 נקודות ו-4.5 אסיסטים למשחק באף עונה. בפלייאוף האחרון הוא הזכיר שיש מעט מאוד שחקנים שהייתם רוצים את הכדור אצלם ביד במהלך מכריע יותר ממנו.
וייד התלבט בין מספר אפשרויות, ולבסוף בחר בשיקגו בידיעה שנבנית שם קבוצה משונה מאוד. לאחר הכישלון בעונה שעברה, הבולס ביצעו מייק-אובר רציני כשנפרדו מדרק רוז, ג'ואקים נואה ופאו גאסול וחיפשו טרייד על ג'ימי באטלר שלפחות בינתיים נשאר. הסנטר רובין לופז הגיע בטרייד ששלח את רוז לניקס ורייג'ון רונדו הוחתם כמחליף של רוז לאחר עונת התאוששות בסקרמנטו.
רונדו, וייד ובאטלר יוצרים קו אחורי מוכשר מאוד, אך גם את אחד מסימני השאלה הבוהקים ביותר לקראת העונה הקרובה לגבי היכולת שלהם לשתף פעולה. אף אחד מהם לא קולע טוב מבחוץ: וייד ורונדו כמעט לא זורקים שלשות, באטלר קלע בעונה שעברה שלשה אחת למשחק ב-31.2 אחוזים. מכיוון שהחמישייה המסתמנת צפויה לכלול את לופז וטאג' גיבסון, עוד שני שחקנים שלא מכירים את הצד החיצוני של קו השלוש, מדובר בחמישייה עם בעיית הריווח החמורה ביותר שנראתה בליגה בשנים האחרונות, בתקופה שהמילה ריווח נמצאת בתוך השם שמאפיין אותה. שיקגו תסתמך על הקליעה מבחוץ של שחקני הספסל, בעיקר ניקולה מירוטיץ' ודאג מקדרמוט, אך מדובר בשחקנים שעוד צריכים להוכיח שהם יכולים להיות שחקני NBA אפקטיביים גם באלמנטים נוספים.
מפתה לטעון שאין סיכוי שרונדו, וייד ובאטלר יכולים להסתדר ביחד, אך פיתוי לא פחות קטן קיים בתקווה שזה יעבוד. אני מדמיין אותם יוצרים קבוצת אולד סקול, כזאת שמזכירה את שנות ה-80 בהן קו השלוש היה בעיקר קישוט רוב הזמן. הסגנון שיכול להתאים להם יכלול הרבה תנועה ללא כדור, חיתוכים לטבעת, חסימות ועבודה יצירתית על שטח קטן. וייד ובאטלר כבר הוכיחו יכולת לשחק לצד מוביל כדור דומיננטי, שניהם יודעים לתזמן בשלמות את התנועה פנימה ללא כדור. רונדו יודע להפעיל כל סוג של שחקנים ולמצוא זוויות מסירה שרכזים אחרים לא מכירים.
יש יותר מדי בעיות פוטנציאליות מכדי להמר ביבטחון שהניסוי של שיקגו יחזיר את הקבוצה לפלייאוף: רונדו בשנים האחרונות סיפק מספרים גדולים בקבוצות קטנות ונכשל בניסיון היחיד שלו לקחת חלק בקבוצה מצליחה, ההגנה שלו ושל וייד מידרדרת עם השנים, כל שלושת השחקנים הבכירים סבלו מפציעות, הספסל מורכב בעיקר מסימני שאלה ולא בטוח אם פרד הויברג, לאחר עונת בכורה מאכזבת, הוא האיש הנכון לנהל מערכת מורכבת כל כך. אבל אם זה יתחבר, זו עשויה להיות קבוצה שלא נעים לפגוש בפלייאוף, קודם כל בגלל וייד.
אל הורפורד בבוסטון
לא רק השחקן החופשי הבכיר של הקיץ עבר קבוצה, גם השחקן השני הכי בכיר (לברון ג'יימס הוא שחקן חופשי על הנייר, אך לא בפועל). הבחירה של הורפורד בבוסטון הייתה כמעט מתבקשת: מועדון בכיר, קבוצה בעלייה שהייתה זקוקה לשחקני פנים, קבוצה עם נכסים עתידיים (עוד שתי בחירות של ברוקלין) שיכולים לאפשר לה להמשיך להתחזק, מאמן שהוציא את המקסימום משחקנים בינוניים ועכשיו מקבל את אחד משחקני הפנים השלמים בליגה. השדרוג מג'ארד סאלינג'ר להורפורד בעמדת הסנטר הפותח יהיה עצום גם בהגנה וגם בהתקפה, והוא מתרחש בקבוצה שניצחה 48 משחקים לפניו.
הורפורד מעולם לא נראה כמו סופרסטאר, כמו סקורר מוביל שניתן לבנות סביבו קבוצות. אבל כבר כמה שנים שהוא אחד הסנטרים היעילים בליגה, כזה שיכול לתרום לכל קבוצה ולכל סגנון משחק. בשנתיים האחרונות הוא לקח חלק בשיטת הריווח המקסימלי של מייק בודנהולזר באטלנטה, ובהתאם בעונה האחרונה החל לזרוק גם שלשות באופן קבוע. אף אחד לא מדבר עליו כאחד משחקני ההתקפה הבכירים בליגה, אבל הוא קולע 15 נקודות למשחק ביעילות יוצאת דופן ומספק 3.2 אסיסטים על 1.3 איבודים. אף אחד לא מדבר עליו כאחד משחקני ההגנה הבכירים בליגה, אבל מעטים בקיאים ברזי המיקום כמוהו ואטלנטה בתקופתו הייתה בדרך כלל קבוצת הגנה טובה מאוד.
בוסטון עם הורפורד תשתדרג מקבוצה טובה לטובה מאוד, עם סיכוי סביר למקום שני במזרח, השאלה היא אם היא כבר תתחיל לדגדג את מעמד הקונטנדרית. לשם כך החבורה של בראד סטיבנס תזדקק לתרומה משמעותית של הצעירים: מרכוס סמארט, טרי רוזייר, הבחירה השלישית הטרייה ג'יילן בראון. אך גם אם זה לא יקרה עם הסגל הקיים, הנוכחות של הורפורד תהפוך את בוסטון לאטרקטיבית עוד יותר לשחקנים בכירים, בין אם דרך השוק החופשי (יהיה לדני איינג' מקום להחתמה גדולה גם בקיץ הבא) או דרך טריידים בעזרת הבחירות של ברוקלין. אם OKC, למשל, תגיע למסקנה שאין לה סיכוי לשמור על ראסל ווסטברוק ותתחיל לחפש טרייד, הטלפון הראשון אמור להיות לבוסטון.