27 באוקטובר - העונה נפתחת
אחרי קיץ יחסית שקט, שגולת הכותרת שבו הייתה פגישה מסתורית בין לברון ג'יימס לקווין לאב בבריכה ב-LA, הקאבס פתחו עונה. באופן מפתיע למדי, במשאל המסורתי של הליגה לפתיחת העונה הג'נרל מנג'רים בליגה בחרו דווקא בקאבס כפייבוריטית לזכייה בתואר, כשסן אנטוניו והאלופה המכהנת גולדן סטייט מפגרות בפער משמעותי. אז אמנם זה התחיל עם הפסד בשיקגו, ואמנם היו הרבה מהמורות בדרך, אבל לבסוף הוכח שלמנהלים ב-NBA יש אינסטינקטים בריאים למדי.
עוד בנושא:
קליבלנד אלופת ה-NBA אחרי שגברה 89:93 על גולדן סטייט
לברון מירר בבכי: "אף אחד לא ספר אותנו. זה בשבילך, קליבלנד!"
גרין: "אני אשם". קרי: "הגמר הזה ירדוף אותי עוד הרבה מאוד זמן"
21 בדצמבר - קיירי אירווינג חוזר
סימני השאלה לגבי ההשתלבות של הצלע הנוספת בביג ת'רי של הקאבס, קיירי אירווינג, הלכו והתרבו בזמן שהקאבס אספו ניצחונות בעוד שהגארד הכישרוני יושב בחוץ זכר לפציעה בסדרת הגמר. אחרי שישה חודשי היעדרות, קיירי חזר במשחק קליל מול פילדלפיה. את הסל הראשון שלו מאז הקאמבק סידר לו לברון ג'יימס כמחווה של רצון טוב במתפרצת. אולי, מי יודע, זה היה הסימן הראשון לסינרגיה המשופרת בין השניים, שהגיעה לשיאה בפלייאוף.
18 בינואר - תחילת הסוף של בלאט
הניצחונות הצטברו בקצב משביע רצון, הדומיננטיות במזרח נשמרה ואפילו התחזקה, אבל משהו חרק אצל הקאבס, והתבוסה ההיא לגולדן סטייט ב-34 הפרש - ההפסד הכי גדול שלברון ספג אי פעם - היה ההוכחה הניצחת לאנרגיות השליליות בקיו ארינה. הניצנים לכך נראו עוד לפני כן עם תבוסה קשה לפורטלנד, אבל המשחק מול גולדן סטייט התברר בדיעבד כטקס הפרידה הבלתי רשמי מדיוויד בלאט. קשה לקבוע בוודאות שמדובר היה בסבוטאז' מתוכנן מראש, אבל קשה באותה מידה למצוא שחקנים בקליבלנד שהתעצבו מהמחשבה שהזבנג מהווריירס יביא לסיום דרכו של האיש מאחורי הקווים.
22 בינואר - הפיטורים
כעבור ארבעה ימים זה הגיע: בהודעה קצרה, חותכת ועניינית, קליבלנד הודיעה על פיטורי בלאט ועל קידומו של עוזרו טיירון לו לקדמת הבמה עם חוזה לשלוש שנים שהוא גם הבעת אמון מוחלטת. ה-NBA געשה ורעשה, מאמנים ברחבי הליגה חששו לגורלם בהינתן העובדה שגם מאמן עם מאזן מוצלח כמו בלאט לא חסין, אבל הג'נרל מנג'ר דיוויד גריפין היה משוכנע בצדקת דרכו ואמר בביטחון רב: "מעולם לא ראיתי חדר הלבשה כל כך לא מחובר אחרי ניצחונות. יש חוסר בין יכולת השחקנים ויכולת הצוות המקצועי". במבט לאחור, ההחלטה האמיצה הזו הייתה כנראה ההחלטה הכי חשובה בדרך לתואר היסטורי.
23 בינואר - טיירון לו מתקבל בבוז
הימים הסוערים של קליבלנד נמשכו, והבכורה של טיירון לו הייתה משאת חלומו של כל אוהד ישראלי ממוצע. שיקגו השפילה את הקאבס באוהיו, לברון וחבריו נראו כבויים וחסרי אנרגיות וקריאות הבוז הצורמות שבקעו מהיציעים הפכו את הספתח של טיירון לו כמאמן ראשי לסיוט מתמשך. היו לקאבס כמה רגעי שפל העונה, מכולם היא ידעה לקום ולהפיק לקחים, אפילו מערבים שחורים כאלה. לו התגבר, קליבלנד שכחה. מצחיק לחשוב שכל זה קרה רק לפני חמישה חודשים.
19 בפברואר - הטרייד על צ'אנינג פריי
דייויד גריפין לא חף מטעויות בשנותיו כמקבל ההחלטות העיקרי בקליבלנד (ובכן, לפחות על פי ההגדרה הרשמית), אבל לזכותו ייאמר שהטריידים שלו תוך כדי עונה מוכיחים את עצמם ברוב המקרים. כמו בטרייד על ג'יי אר סמית' ואימן שאמפרט בעונה שעברה, גם הצירוף של צ'אנינג פריי התברר כהברקה. הפורוורד שהגיע מאורלנדו בתור שבר כלי התברר די מהר כשחקן ספסל יעיל וחיוני, שיתן לקאבס אופציות לגבוה נוסף עם קליעה מבחוץ ויאפשר לה לעבור להרכבים נמוכים ומגוונים לעתים תכופות. נכון, בסדרת הגמר פריי היה נון-פקטור, אבל במשך חלקים רבים בעונה הרגילה ובפלייאוף הוא היה מרכיב חשוב ביותר בהצלחה.
22 במרץ - לברון שוב פאסיב-אגרסיב
זו הייתה עונה שכל כולה רכבת הרים רגשית, ולברון היה אחראי לכמה רגעים שבהם נראה היה שהכל מתפרק לחתיכות. בעיצומה של תקופה קצת פחות טובה, שכללה בין היתר תבוסה מרה למיאמי האקסית, לברון שוב עשה קולות של תחזיקו אותי. זה החל בביקור פתע מסתורי אצל חברו הטוב דווין וייד במיאמי, נמשך בדיווחים על עזיבה אפשרית בקיץ והגיע לשיאו בפרשה הביזארית של הסרת המעקב אחרי החשבון הרשמי של קליבלנד בטוויטר. המצב רוח הירוד של ג'יימס משך את כל הקאבס למטה, עד שהגיעה שיחת עידוד או נזיפה, תחליטו אתם, עם טיירון לו. משם איכשהו הכל התיישר.
5 במאי - קליבלנד מאמצת זהות חדשה
השיוט במזרח הבלתי תחרותי נתן לקאבס מספיק זמן כדי להרים את המורל ולתקן כמה ליקויים קריטיים לקראת הפלייאוף. הפרשיות סביב לברון שככו, וכשהפוסט סיזן כבר החל, קליבלנד הייתה קבוצה אחרת לגמרי: קבוצתית, תוססת, סמול-בולית ובעיקר קולעת הרבה, הרבה שלשות. משחק 2 מול אטלנטה בחצי גמר המזרח היה החותמת הסופית לזהות החדשה שהקאבס אימצו תחת טיירון לו. מפגן שלשות היסטורי בניצוחם של ג'יי אר סמית', קיירי אירווינג וצ'אנינג פריי הסתיים עם 25 צליפות מחוץ לקשת, שיא כל הזמנים במשחק פלייאוף. הטרנספורמציה של הקאבס מקבוצה איטית ומעט שבלונית הושלמה, וטיירון לו לא סטה מהשיטה למילימטר גם כשכולם רמזו לו לחזור להרגלים הישנים ולעבור להרכבים גבוהים יותר מול גולדן סטייט. בסוף, מסתבר, ההתעקשות השתלמה.
14 ביוני - לברון וקיירי נגד העולם
דווקא בפיגור 3:1, דווקא כשהמסך הלך ונסגר על העונה של הקאבס ונראה היה שהיא תתפזר לחלקיקים בקיץ, לברון ג'יימס וקיירי אירווינג גילו איש את רעהו. במה שהוגדר זה מכבר כתצוגה הכי גדולה אי פעם של צמד שחקנים בגמר NBA כל אחד מהם ניפק 41 נקודות, ויחד הם שינו לחלוטין את המומנטום של הסדרה. אלמלא ההצגה ההיא ספק אם השניים היו מבלים עוד שנייה אחת נוספת על הפרקט כחברים לקבוצה, אבל לפתע התברר שמדובר בשילוב מנצח עם ניחוחות של גדולה מהזן הטוב והישן. עכשיו קשה לראות אותם נפרדים בשנים הקרובות. איך שגלגל מסתובב.
20 ביוני: המהפך הושלם
כמו בלא מעט שלבים לאורך סדרת הגמר, גם למשחק 7 קליבלנד הגיעה כשכל הסיכויים נגדה. שלוש קבוצות בלבד לאורך ההיסטוריה ניצחו בחוץ משחק 7 בגמר ה-NBA, אבל המומנטום האדיר של הקאבס נמשך כל הדרך מאוהיו לאוקלנד. לברון אמנם התקשה התקפית אבל שוב סיפק את הסחורה עם טריפל דאבל אדיר, קיירי אירווינג שוב התגלה כשחקן קלאץ' משובח וקלע את הסל המכריע, והמשימה הושלמה. מה שנראה כמו משימה בלתי אפשרית, כמו פנטזיה חולנית לפני כמה חודשים, הפך למציאות. ושמישהו יגיד שכל הקשיים בדרך לא היו שווים את זה".
