וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אוהבים את מכבי תל אביב? הגיע הזמן שתפסיקו להפריע

7.6.2016 / 14:11

הבעלים של מכבי תל אביב, הוותיקים והצעירים כאחד, צריכים להבין שאינם מבינים בכדורסל, לעלות ליציע ולתת למקצוענים לנהל את העסק, בלי להתערב כלל. אולי הם אוהבים את המועדון, אבל אהבתם חונקת אותו

one

בווידאו: תקציר ההפסד של מכבי תל אביב לראשון לציון

מכובדיי,

לפני למעלה מ-20 שנה, כשרלף קליין התמנה למנהל המקצועי של מכבי תל אביב, הוא דרש משמעון מזרחי לעזוב את הכיסא הקבוע לצד ספסל הקבוצה ולעלות ליציע. הדרישה של קליין הייתה סמלית, אבל נועדה גם להדגיש שמקבל ההחלטות המרכזי בקבוצה הוא איש מקצוע ולא עסקן. הסוף ידוע: מזרחי המשיך לשבת ליד הספסל, ההנהלה המשיכה להכתיב לקליין החתמות ושחקנים, והוא פינה עד מהרה את עמדת המנהל המקצועי והפך למאמן – עד שהוחלף בעצמו.

מאז אותם ימים, התווספו עוד כסאות לאזור הספסל של מכבי. לצד מזרחי ודייויד פדרמן יושבים כיום מפעם לפעם גם דני פדרמן ושי רקנאטי. השמות משתנים בהדרגה, אבל העיקרון נותר דומה: בעלים יקרים, מקומכם אינו ליד הספסל. אם ברצונכם לשדר לקהל האוהדים שלכם שמשהו משתנה – ואחרי שתי העונות האחרונות והמחפירות, ברור שמשהו חייב להשתנות – עליכם להיעלם מספסל הקבוצה. אם אפשר, רצוי שתשבו באחד מתאי המכובדים, הרחק מעינה של המצלמה. לא עוד תמונות של שמעון מזרחי ממלמל תפילה חרישית בעודו אוחז בקמע מסתורי, חסל סדר פרצופים מודאגים של דיוויד פדרמן. גם ניקולה וויצ'יץ', אגב, יכול לשבת ביציע, אם למישהו חושב מסיבה שאינה נראית לעין שעליו להישאר במערכת. הספסל הוא הממלכה של המאמן, של עוזריו, של מחלק המגבות והמים ושל הצוות הרפואי. זהו. כמו בכל קבוצת ספורט נורמלית בעולם, חוץ מאשר האנומליה המכונה כדורסל ישראלי – שמחקה כמובן את מי שהייתה פעם מודל לחיקוי, מכבי תל אביב.

עוד בנושא:

עפים על החיים: מכבי תל אביב לא מודעת למצבה
ברצוקאס, טרינקיירי ואדלשטיין, ווימס, מילר ורייס: המהפך המתבקש של מכבי תל אביב
מספרי המעידה הכואבת: אהרל'ה ויסברג על היום בו סוסנוביץ' יצא מספרי ההיסטוריה
מכבי ראשון לציון עלתה לגמר הפיינל פור אחרי 69:71 דרמטי על מכבי תל אביב

הבעלים של מכבי תל אביב שמעון מזרחי, דייויד פדרמן. ברני ארדוב
צריכים לעלות ליציע. פדרמן ומזרחי אתמול/ברני ארדוב

רק שהפעם העלייה ליציע לא יכולה להיות רק סמלית. הפעם עליכם לפנות את הבמה, אבל באמת. להבין את מקומכם האמיתי בניהול המערכת: אין לכם מקום. זו תובנה כואבת, כמעט לא אנושית. מכבי היא חייכם. סביר להניח שאתם מקדישים לה יותר מאשר לבני משפחותיכם. אתם מאושרים כשמכבי מנצחת ומרוסקים כשהיא מפסידה. מעל הכל, בזכותה אתם רלוונטיים. כותבים עליכם באתרי האינטרנט ובעיתונים, רואים אתכם על המסך, צמאים למוצא פיכם. גם בימים הקשים, אתם זוכרים את הזכייה ההיא בגביע אירופה ב-2014, וחולמים שהיא תחזור, ששוב תזכו לתהילה, ששוב תיחשבו לגאונים. אם עשיתם זאת פעם אחת – ב-11 השנים האחרונות – אין סיבה שלא תעשו זאת שוב.

אז זהו, שיש סיבה. מכבי לא זכתה אז בגביע בזכותכם, גם אם תדקלמו שוב את הצ'יזבטים שאלמלא התערבותכם היו אדריכלי הניצחון, טייריס רייס ואלכס טיוס, נרקבים על הספסל. אפילו אתם תתקשו להתווכח עם העובדה שכל הישגיכם הגדולים מאז שנת 2000 הושגו מכיוון שפיני גרשון, דיוויד בלאט או שניהם מילאו תפקיד מפתח במועדון. גם אם חלקכם מתעבים את שניהם, עליכם להודות שמכבי תל אביב הצליחה בעידן המודרני, אחרי שנות ה-90 האיומות ועם תום העידן הפרהיסטורי של שנות ה-70' וה-80', שבו שיחקו בגביע אירופה לאלופות שמונה קבוצות ושבו בכל קבוצה היו שני זרים, רק כשהובילו אותה אנשי מקצוע מהטובים בתחומם באירופה.

יו"ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי. ברני ארדוב
"אתם לא מבינים בכדורסל, גם אם אתם חושבים שכן"./ברני ארדוב

מקצוענים, ידענים, שולטים בשוק השחקנים, מתמחים בבניית קבוצה ובניהול משחק. כפי שאי אפשר לדרוש מאדם שלא למד רפואה לטפל בחולה וכפי שמי שלא סיים לימודי עריכת דין לא ייצג נאשמים בבית משפט, כך אדם שאינו מבין בכדורסל לא יכול לקבל החלטות מקצועיות. ואתם לא מבינים בכדורסל, גם אם אתם חושבים שכן.

לכן עליכם לסגת. להמשיך להיות בעלי מניות, להמשיך להיות בעלי שליטה, לעודד את הקבוצה, לרצות בהצלחתה – אבל להבין שבתשוקה הזאת יש מלכוד: אם תנסו להשפיע ברמה היומיומית על סיכויי ההצלחה של מכבי, סביר להניח שתיכשלו. ההצלחה תהיה סטיית התקן, ולא להפך. כי אתם לא מקצוענים. כי לא עברתם קורס מאמנים. כי אתם לא באמת יודעים לבנות קבוצה. כי זה פשוט לא התפקיד שלכם. בעלי קבוצות ב-NBA וגם בקבוצות הגדולות באירופה ממנים ממנים מנהל מקצועי ומאפשרים לו להחליט בעצמו.

חלק מהבעלים סבלניים יותר, חלק סבלניים פחות, אבל רובם ככולם – פרט לחריגים כמארק קיובאן – מאפשרים לצוות המקצועי להחליט בענייני הכדורסל. הם נותנים לאנשים שאימנו כדורסל, ששיחקו, שהיו סוכני שחקנים או לחילופין כאלה שמתמחים במספרים ובסטטיסטיקות לנהל את העסק. הם מעניקים להם אשראי של כמה שנים – מי יותר ומי פחות – וזזים הצידה.

זה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות - הדור הוותיק, הדור הצעיר, אלו שמדליפים לעיתונאים ואלו ששומרים על דיסקרטיות: להודות שאתם לא מבינים. אתם רק חושבים שאתם מבינים. להודות שבעידן הזה, שבו לכל ילד עם גישה ליוטיוב או יו"ר של קבוצה מתחתית הליגה יש ידע על שוק השחקנים שלא נופל מזה שלכם, עליכם למנות מקצוען אמיתי לתפקיד הג'נרל מנג'ר, לאפשר לו למנות מאמן ובמקביל לעשות משהו שסותר את כל האינסטינקטים שלכם, לפי המסורת של ג'ורג' קוסטנזה: לא להתערב. הסתכסכתם עם גרשון? נמאס לכם מבלאט? אין בעיה. לפנרבחצ'ה ולדרושפאקה יש ג'נרל מנג'רים זרים מצוינים, אז גם אתם יכולים להביא אחד. זה יכול להיות גם מאמן ישראלי נטול יומרות אימון אבל עם ידע עצום בשוק השחקנים (לא, לא צביקה שרף או אפי בירנבוים. בואו נתקדם לעידן החדש), או אפילו סוכן שחקנים שיעשה הסבה מקצועית (גיא הראל, מנכ"ל הפועל ירושלים, היה כזה בגלגול קודם).

הפרשן פיני גרשון. ברני ארדוב
במכבי מתגעגעים אליו? פיני גרשון/ברני ארדוב

על האיש הזה תטילו לבנות תשתית מקצועית של סקאוטינג, מעקב אחרי שחקנים לעונות הבאות, ניתוח סטטיסטי ברמה הגבוהה ביותר, וצוות מקצועי ורפואי שיפקח על עומסים וימנע פציעות. האיש הזה יחליט הכל, במסגרת התקציב שתקבעו לו. הוא יוכל להתייעץ ולשאול, אבל בשורה התחתונה יהיה המחליט הבלעדי. אחרי שלוש או ארבע שנים תוכלו לבקש ממנו דין וחשבון ולקבוע אם ימשיך או לא. אותו האיש – שגם לא יכול להיות ניקולה וויצ'יץ', אם תהיתם – יחליט אם להמשיך להעסיק את אבי אבן כסקאוט, אבל יוכל גם להראות לו את הדרך החוצה. סמכויותיו יהיו בלתי מוגבלות. מוטב, אגב, לכבול אותו בחוזה ארוך טווח שאי אפשר להתיר – כי האינסטינקטים שלכם, הלחץ התקשורתי והסביבה הישראלית המטורללת עלולים לגרום לכם להתחרט. ושוב להתערב. ושוב להזיק.

בשלב הזה תשאלו בוודאי, בעלים יקרים, מה יהיה על אותו "מכביזם" מפורסם. מה יהיה בלי שמעון מזרחי שמזדעק מול השופטים, בלי הקמע בידו, בלי נאומי הציונות בחדר ההלבשה. הרי הלהט שלכם, התשוקה והרצון להצליח הם הסיבה האמיתית להצלחת המועדון. ובכן, מדובר בקשקוש. אם יש משמעות אמיתית למילה "מכביזם" היא טמונה במצוינות ובמקצוענות, ברצון למנות את האנשים הטובים ביותר, להחתים את השחקנים הטובים ביותר ולתת להם כלים להצליח. במכביזם של פעם היה אפשר להחתים בקיץ את קווין מגי ולי ג'ונסון או לחילופין להעביר את דורון ג'מצ'י ממכבי רמת גן, ולהישאר בצמרת במשך שנים ארוכות. כיום קבוצה צריכה לבנות סגל חדש מדי קיץ, להחתים שחקנים מכל רחבי העולם, להגיב תוך כדי תנועה לפציעות, לשנות את הסגל ממש עד לסיום העונה ולעשות כל זאת בעולם תחרותי הרבה יותר, שבו הידע נפוץ הרבה יותר וההצטיינות מסובכת יותר. בשנת 2016, פירושו היחיד של המכביזם הוא מינוי מקצוענים. ואתם, חברים, פשוט לא כאלה. לפחות לא בכדורסל. אולי אתם אוהבים את מכבי תל אביב, אבל האהבה שלכם חונקת. הגיע הזמן להרפות.

גל מקל מתוסכל/ברני ארדוב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully