בואו נתחיל הפעם עם מה שלא קרה אמש, בארוע גביע הליגה של השלולית. ההפסד של מכבי תל אביב למכבי ראשון לציון איננו סנסנציוני. הוא לא מבשר על סופו של עידן. זו איננה סיומה של תקופה או הכרזה על תום המונופול, על קץ הרודנות, הדומיננטיות או השליטה הצהובה כחולה. גם אי אפשר להגיד שנפל דבר.
כי כל אלו קרו כבר מזמן.
חוסר היכולת של מועדון הכדורסל מכבי תל אביב לזכות באליפות או אפילו להעפיל למשחק הגמר מפתיע רק את מי שויתר כבר מזמן על התענוג לעקוב בעניין (נניח) אחר מעלליה של הקבוצה שפעם הייתה לה מדינה. הסטטיסטיקה הרי מלמדת שמכבי תל אביב החדשה זוכה בצלחת שמעניקה מינהלת הליגה פחות פעמים מאשר המקרים בהם היא נאלצת להביט מהצד ולראות כיצד מדיחים ושולחים אותה הביתה.
אפשר גם להתעלם מהסטטיסטיקה ולהביט בסגלים. אם נפשיט ממדיהם את שחקני שתי הקבוצות שעלו לשחק במשחק חצי הגמר הראשון אמש, או שמא נתעלם מהסמלים שעל גופותיהם, לא נוכל לזהות יתרון איכותי דווקא בצד שהוגדר (גם על ידנו, כמתוך רפלקס מותנה) כפייבוריט. סגל השחקנים שאיתו מסיימת מכבי תל אביב את העונה לא עולה על זה של ראשון. דווקא לזו שכנראה תסיים את העונה כסגנית האלופה יש מספר רב יותר של שחקנים שאפשר לתת להם את הכדור ולהאמין שיהיה בסדר. ובטח ובטח שיש לה זרים טובים, איכותיים ומוכשרים יותר. מכבי תל אביב, מהצד השני, סיימה עוד משחק שבו הזרים בעיקר מפריעים ומצליחים לייצר, איכשהו, 17 נקודות - לעומת 56 של ראשון לציון.
אה, רגע, לא אמרו כאן פעם שהזרים בשלולית מקזזים עצמם ושהישראלים הם ההבדל? אל תאמינו לסיפור הזה ולו לשניה.
עוד בנושא
מכבי ראשון לציון עלתה לגמר הפיינל פור אחרי 69:71 דרמטי על מכבי תל אביב
ברצוקאס, טרינקיירי ואדלשטיין, ווימס, מילר ורייס: המהפך המתבקש של מכבי תל אביב
מספרי המעידה הכואבת: אהרל'ה ויסברג על היום בו סוסנוביץ' יצא מספרי ההיסטוריה
עוד כישלון צהוב מהדהד: צפו באלבום של תמונות האכזבה של מכבי תל אביב
מכבי תל אביב היא קבוצת התקפה רעה. ולא, לא בגלל שההמתנה מאז הסוויפ המרהיב על הרצליה ברבע הגמר דפקה לה את הקצב ועצרה את המומנטום. מעולם לא היה לה קצב או מומנטום. זו קבוצה שלא צריך כף יד אחת כדי לספור את מספר משחקיה ההתקפיים האיכותיים, כי אפשר להסתפק באצבע בודדת, אם בכלל. וזה קודם כל עניין של הכישרון שלא קיים. רק אלוהים שבשמיים, אולי, יוכל לדעת כיצד אפשר לתרגם תקציב כל כך גבוה לשחקנים כל כך מוגבלים. כמה מוגבלים? מול אימפריית ההגנה של אריק שיבק, הצליחה הקבוצה שלא העפילה לשלב הטופ 16 ביורוליג או ביורוקאפ להגיע ל-69 נקודות בלבד, ביום שבו היא קולעת 10 שלשות ב 40% מחוץ לקשת + משתלטת על 20 כדורים חוזרים בהתקפה. אני חוזר: למרות 20 כדורים נוספים שהגיעו לאחר אופנסיב ריבאונד. וזה קורה בגלל 35% ל-2 נקודות, כולל הצגה תכלית של 1 מ-9 לשתי נקודות מבית היוצר של טיילר רוצ'סטי. וזה קורה בגלל שאייק אופייבו וטרבור אמבקווה, באופן הגיוני למדי, לא מצליחים להפגין שום נוכחות מול קו קדמי של מונרו את רייט. בעיקר כי הם לא יותר טובים מהם.
בעצם, עזבו את המספרים, ההשוואות והבולשיט. זה קורה כי מכבי תל אביב רעה.
כאן השלב שבו חלקכם רוטן על הפרשנים האלה, נטולי המושג, שעושים מכל זבוב פיל. מה בסך קרה? חלקכם ודאי מחרה, מחזיק ושואל, בסך הכל צירוף מקרים ונסיבות. כמה פציעות, כמה החתמות שלא הצליחו. מותר הרי ליפול עונה אחת (או שתיים, או יותר), לא?
האמת היא שדני סנדרסון ניסח זאת טוב מכם, בשיר בדיעבד.
אה וואלה
מסתבר
הגורל לא חבר
מה שכאן בטוח באופן מחודד
כולם פה גאונים
בדיעבד
הכל נכון, האמת. הבעיה היא שגם ראשי מכבי תל אביב גאונים, אם בכלל, רק בדיעבד. קחו לדוגמא את סיפור המאמן. תוך דקה ושליש לאחר ההדחה ממפעל גביע הליגה, ואנשי מכבי תל אביב כבר דאגו ליידע את מי שצריך שז'אן טבק לא ימשיך לעונה נוספת. שזו החלטה לגיטימית לגמרי, עם הנמקה בלתי לגיטימית בעליל. אם ז'אן טבק איננו טוב מספיק למכבי תל אביב, גם שני ניצחונות השבוע לא אמורים לשנות את גורלו. ואם הוא ראוי להוביל את חבורת 12 שחקני היורוליג לעונת המשחקים 2016/17, אזי ההפסד לראשון לא אמור לשנות דבר. הרי בגביע אחד הוא כן הצליח, איכשהו, לזכות, ובגביע שני להפסיד.
אם טבק איננו ראוי להמשיך, למרות סגל מוגבל שנכפה עליו הר כגיגית, הסיבה לכך אמורה להיות מקצועית. כי הקבוצה שלו לא נראתה טוב יותר התקפית מאשר בעידן גודס. וחרף ההבטחות על כדורסל הגנתי שונה, פשוט, אגרסיבי ובלתי מתחכם, קיבלנו גרסה דומה להפליא לזו שהייתה טרם הגעתו וכניסתו לתפקיד. אם טבק צריך ללכת הביתה, זה אמור להיות בגלל שהסל שסיים את העונה של הצהובים הגיע לאחר פוסט אפ של מונרו על מקל, בהמשך לחילוף הגנתי. בדיוק החילוף נגדו הטיף הענק הקרואטי לאחר נחיתתו אצלנו בלבנט. טבק לא הצליח לקדם את הקבוצה ולשפרה, ולכן הוא אמור לסיים את תפקידו ההיסטורי בתל אביב, ולא כחלק מחוכמה בדיעבד. את זה תשאירו לנו, הפרשנים.
כתבנו כאן כבר הרבה יותר מדי פעמים על התהליך ההרסני של מכבי תל אביב החדשה, על הפדרמניה, על ניקולה וויצ'יץ' וגאוני מחלקת הסקאוטינג. שום דבר לא השתנה במהלך העונה ודומה שאין סיכוי שדבר ישתנה גם לקראת העונה הבאה. מי שמוליך את מכבי תל אביב, תהא זהותו אשר תהא, הוא אדם שבשלב זה זקוק יותר לרחמים וסימפטיה ופחות לביקורת וארס. כי אין לו שמץ של מושג מה הוא אמור לעשות עכשיו.
האמת? גם על זה דיבר סנדרסון ב-בדיעבד.
הם אמרו לי תלך ימינה
אמרו לי תלך לשמאל
אמרו לך על צנוע
אמרו לך על גדול
אז ניסו שם מאמן גבוה עם עוזר נמוך, או מאמן דק עם עוזר עבה. וניסו שחקנים בריאים, או לפחות כאלו שאמורים היו להבריא בשלב כלשהו. וניסו שחקנים קבועים עם חוזים זמניים, או להיפך. ניסו אחים של שחקני NBA, או כאלו שיהיו שם כשיעזבו את הצהובים. ניסו להחתים שמות קטנים בכסף גדול, או להיפך. וניסו ללכת על צביון אתלטי, או ישראלי, או דמוי ישראלי. וחטפו, וחוטפים, וסביר להניח שגם יחטפו. כי אל תהיו בטוחים שהמצב במכבי תל אביב ישתפר.
ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את דני סנדרסון, בכובעו ככותב בכוורת.
הם היו אומרים לו: 'תתעודד בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע'. אז הוא התעודד, והמצב באמת נהיה יותר גרוע.
אם אנחנו מבינים נכון, אז במכבי מודל 2016/17 חתומים כבר לפחות ארבעה זרים (צירבס, ווימס, מילר וסילי) + סמית' והנדריקס שאוחזים בחוזה בלי אופציית יציאה. אליהם צריכים להוסיף לפחות שישה ישראלים (מקל, אוחיון, פניני, יבזורי, שגב, לנדסברג) + רוצ'סטי שגם הוא אוחז בחוזה נעול לעונה נוספת. במילים אחרות, הסגל מקבל צורה ומתחיל להיסגר. כשאין שום סמכות מקצועית אמינה או מוכחת שבונה אותו. אה, ואין מאמן. שזה מקביל לקבלן שמתייעץ עם קונסטרוקטור כשהוא משלים את בניית הבניין. לפעמים זה איכשהו עובד, אבל לרוב מסתיים בהתרסקות.