מוביל בלי כדור: שינוי הגישה של אירווינג כלפי המנהיגות של לברון

"זו הייתה אחת ההופעות הכי דומיננטיות של קבוצה בתולדות הגמר האזוריים", כך ניסה מייק ברין להדליק בנשיפה את הפחם הכבוי שהוא תשומת הלב שלנו, כשקליבלנד סיימה את הרבע הרביעי בפלוס 40 מול טורונטו. בסאב-טקסט הוא אמר שהמשחק היה מבאס. את הרבע האחרון פתחו הקאבס עם ג'יימס ג'ונס, למקרה שתהיתם אם לגארבג' טיים יש פרצוף.

ניתן לנחש שהמשחק השישי בסדרה, שייערך בין שישי לשבת יגאל אותנו מייסורנו. עד עתה טורונטו עשתה עבודה טובה בפלייאוף בהורדת המשחק לרמה שלה, בחיי שזו מחמאה, אבל היא מיצתה את קצה גבול היכולת שלה מול הקונטנדרית היחידה בקונפרנס שלה. מה שהיה נכון בתחילת העונה נכון גם בסוף מאי, וקליבלנד נמצאת מרחק ניצחון אחד מלייצג המזרח בגמר, מקומה הטבעי. אחרי חמישה גמרים בחמש השנים האחרונות, זהו גם מקומו הטבעי של לברון.

בשיאו, ג'יימס הוא המנצח של התזמורת. זה היה רק עוד משחק אחד מני רבים שבו הוא היה השחקן הכי טוב על המגרש בהפרש בלתי נתפס. השורה הסטטיסטית שלו לא מספרת את כל הסיפור, על אף שהיא מצוינת. במחצית השנייה ג'יימס התפנה בשביל לחפש את הג'אמפ-שוט האבוד שלו, עם תוצאות מעורבות, וזה כנראה היה הניצול הכי טוב של הזמן של כולנו.

עוד באותו נושא:

קליבלנד הביסה 78:116 את טורונטו ועלתה ל-2:3 בסדרת גמר המזרח
טורונטו סוערת: דמארה קארול וקורי ג'וזף בילו עד הבוקר ביום המשחק
גם שיקגו סוערת: ג'ואקים נואה הודיע לחבריו שיעזוב כי "איבד אמון"
נבחרי העונה ב-NBA: לאונרד, גרין, פול ג'ורדן ובראדלי בחמישיית ההגנה

הצלעות האחרות של משולש הביג-ת'רי, קיירי אירווינג וקווין לאב, דאו על סילוני האוויר מאחורי ג'יימס, בדרך למשחק יעיל משניהם שהגיע אחרי הופעות מטרידות משהו בשני משחקי החוץ. הרכז הכספיתי של טיירון לו דאג להישאר בנתיב שלו, ולא השתלט על הכדור מתי שלא צריך. אחרי לא מעט שאלות בנוגע לנכונות של אירווינג לתת את המפתחות של ההתקפה לג'יימס, מעודד לראות אותו משחק כך. הניסיון להפוך אותו לרכז קלאסי כנראה נידון לכישלון מלכתחילה, אבל מי צריך רכז קלאסי בקבוצה שיש לה לברון ג'יימס? קינג ג'יימס יכול לקרוא לו "הגנרל שלנו" כמה שהוא רוצה מול התקשורת, כולנו יודעים מה שרשרת הפיקוד, וזה כולל את אירווינג. לאב תפר 25 נקודות בפחות מ-24 דקות, ולא נדרש לעשות הרבה מעבר.

בגזרת הראפטורס, מהלך אחד שהפך נפוץ במיוחד מסמל יותר מכל הצניחה ביכולתם של קייל לאורי ודמאר דרוזן. בעונה הרגילה, לקו האחורי של טורונטו יש את הכישרון המשונה למשוך עבירות בסיטואציות שבהן אין לשניים שום יתרון על ההגנה. הם מגיעים לאזור החצי-מרחק ומאיימים לעלות לזריקה מכדרור עם הטעיית קליעה. המגן, שנתפס עם המכנסיים למטה על אף דוחות הסקאוטינג, קופץ בניסיון לחסום, אך נוחת בחוסר אונים על לאורי או דרוזן שעולים בינתיים לזריקה ונשלחים לקו. מעבר לחוסר הצדק הפואטי, שמורגש בכל פעם שמגיעה השריקה, היעילות של הטקטיקה הזו צונחת פלאים בפוסט-סיזן. מתישהו מישהו יצטרך לשים סוף לאורגיית הפאמפ-פייקים הזו.

ואם ניקח צעד אחורה בשביל להביט בתמונה הכוללת, בשלבים האלה ניתן לראות בבירור את התקרה שמפרידה בין שחקנים שנמצאים בטופ 10 של הליגה, לעומת שחקנים בקליבר של לאורי ודרוזן. עם כל הכבוד לאיכויות האמיתיות שהם מביאים לפרקט, היבלות שלהם נחשפות לחלוטין בשלבים האלה. במקרה של לאורי מדובר באתלטיות ובגודל שפשוט אין לו, ובמקרה של דרוזן מדובר במחסור בקליעה מבחוץ וקבלת ההחלטות אשר לוקים בחסר.

אחרי עונה שבה השיבו את ההגנה למקומה הטבעי, בעונה הבאה צוות האימון של הדינוזאורים יידרש להביא את הבשורה של שיטה התקפית חדשה, כזו שמסתמכת פחות על היכולת של צמד הגארדים שלה ליצור, ובמקום זאת מתמקדת במציאת דרכים לייצר עבורם. מעבר לכך, דוויין קייסי – שכנראה הבטיח לעצמו את המשרה לאחר פלייאוף עם מאזן ניצחונות דו ספרתי – ייבחן גם בשילוב הסנטר הצעיר והמוכשר שלהם, יונאס ולנצ'יונאס.

אם זה לא היה מנוגד לכל מה שאנחנו יודעים על ג'יי.אר סמית', היינו אומרים עליו שהוא אחד מהרול-פליירים הכי אמינים שנשארו בפלייאוף. הוא בהחלט ראוי לציון, אך הבה נפנה את הזרקור לשחקן אחר שעושה לעצמו שם ברוטציה של לו, צ'אנינג פריי.

פריי, שחגג 33 בשבוע שעבר, היה חלק מרכזי מהריצה המפתיעה של פיניקס סאנס ב-2013/14, וחתם על חוזה מכובד לארבע שנים באורלנדו מג'יק, שם הוא התקשה למצוא זמן על המגרש. העונה, מאז שהובא בטרייד לקאבס (פחות או יותר בתמורה לנכונות של קליבלנד לשלם את חוזהו) הוא מחזיר עטרה ליושנה מהספסל של אלופת המזרח. עם פריי, זו היכולת האבסולוטית שלו לקלוע משלוש שמפרידה אותו משחקני פנים אחרים, והוא פותח לכוכבי הקבוצה את הצבע כמו פלומבה. היכולת להיות מסוכן כשהכדור בידיים של מישהו אחר היא אחד הדברים הכי חשובים ששחקן משלים יכול לתת לקבוצה שלו. בנוסף לטאץ' המרשים, פריי מפגין גם שחרור כדור מהיר ביותר שעוזר לו לעשות בדיוק את זה. בפלייאוף חזרתו לרלוונטיות פריי מספק 8.8 נקודות למשחק בפלייאוף, עם שתי שלשות ב-57.1 אחוזי הצלחה מדהימים בפחות מ-16 דקות.

31: 34:65 במחצית לטובת קליבלנד נתן לה את היתרון הכי גדול במחצית בהיסטוריה של משחקי הגמר האזוריים. במשחק כל-כך חד צדדי כל נתון שנמציא יהיה לא יותר מאשר אנקדוטה לדומיננטיות של הקבוצה הביתית. הפלייאוף הזה מתגלה כשדה מוקשים של משחקים חד-צדדיים שנגמרים הרבה לפני דקות הסיום. אפשר שההסתמכות הגדלה והולכת על הקליעה משלוש פתחה את הדלת לכך, שכן היא מגדילה את הסיכוי לפתוח פער גדול בזמן קצוב. אך זה עדיין מרגיש לא נורמלי. כבר בשלב הזה, פלייאוף 2016 סיפק לנו יותר משחקים שנגמרו ב-20 הפרש ומעלה מכל פלייאוף שהיה לפניו, לפי ESPN.

טורונטו הראתה הרבה לב ונחישות במשחקים שנערכו אצלה בבית, כולל משחקים נהדרים משני הכוכבים שלה, אבל היא האנדרדוג הבלתי-מעורער במשחק הבא שלה, וזה לא משנה אם הוא ישוחק בפארק היורה, בקליבלנד, או בחצר של אלקטרז.

הקנדים יבואו שוב כדי להילחם על החיים שלהם, אם יש משהו שלא חסר לחבורה של קייסי זה רוח קרב, והקאבס יגיעו במטרה לעשות סוף לפארסה שנקראת פלייאוף בקונפרנס המזרחי. לו יגייס לא מעט עדויות וידאו מארבעת ההפסדים של קבוצתו בטורונטו העונה, עם דגש על השניים בסדרה, במטרה להוריד את הסגל שלו לקרקע. קייסי גם הוא ימצא דוגמאות מהמשחקים הנ"ל, וינסה להזריק מעט אמונה בחניכיו, כי בלעדיה אין לראפטורס דבר. ולנצ'יונאס, ששיחק הלילה בפעם הראשונה בסדרה, עשוי להיות פתרון בעמדת הפוסט כדי לגוון את ההתקפה המתקשה, ואחוזי הקליעה מבחוץ צפויים להשתפר במבצר הביתי. טקטיקת ההגנה על ג'יימס בפוסט אפ – ביסמאק ביומבו מגיע ובמקום לבצע דאבל טים פשוט מחליף את המגן של ג'יימס – הניבה תוצאות במשחקים שלוש וארבע, ואפשר שנראה עוד ממנה. במחנה הקאבס, כאמור, העבודה תהיה בעיקר מנטלית במניעת השאננות העורבת להם, כי בכל מה שקשור לכדורסל הם מסודרים.