מודים ועוזבים: ניתוח משחק 2 בין גולדן סטייט לאוקלהומה סיטי

בווידאו: משחק מקדים על פלייאוף ה-NBA

"כמה אתה באמת יודע על עצמך אם אף פעם לא היית בקרב?". בראד פיט שואל את אדוארד נורטון את השאלה הזו בסצנת הקאלט של מועדון קרב לפני שהוא ונורטון הולכים מכות מחוץ לפאב ובעצם גורמים לכולנו לתהות כמה באמת אנחנו יודעים על עצמנו, כמה פעמים באמת נבחנו בסיטואציות קשות ומלחיצות, סיטואציות שגורמות להרבה אנשים לברוח ולהסתתר.

הווריירס מצאו את עצמם בסיטואציה קשה ומלחיצה אחרי המשחק הראשון מול הת'אנדר. לראשונה בעידן סטיב קר הם הפסידו את המשחק הראשון בסדרה, הם איבדו את יתרון הביתיות ונראה היה שהת'אנדר, עם החילופים האוטומטיים וההרכבים הגבוהים שלהם, מצאו איזשהו מעבר סודי שיאפשר להם לנצח את הסדרה הזו.

אולם הווריירס הגיבו, כמו שהם תמיד מגיבים. הקבוצה הזו לא הפסידה פעמיים ברצף כל העונה וההפרש הממוצע שבו היא מנצחת משחקים אחרי הפסדים הוא 15 נקודות. הלילה (בין רביעי לחמישי) זה לא היה שונה, וזה אולי מה שהכי מרשים בניצחון הזה. קבוצות אחרות היו נכנסות לפאניקה ומבצעות שינויים לא מחויבים למציאות אחרי הפסד כמו זה שהווריירס חוו במשחק הראשון, אולם סטיב קר לא התרגש והמשיך לתת אמון במערכת שלו, כשהוא לא מבצע שינויים מרחיקי לכת.
.
עם זאת, היו כמה שינויים. אנדרה רוברסון הפך רשמית לטוני אלן במשחק הזה. בכל פעם שהוא על הפרקט דריימונד גרין פשוט מתעלם מקיומו והופך את עצמו לעוד שומר בצבע. פעם בכמה זמן רוברסון יקלע איזו שלשה מקרית או יעשה חיתוך לסל שיסתיים איכשהו עם נקודות, אבל הווריירס יחיו עם זה. כל עוד דוראנט ובעיקר ווסטברוק לא מצליחים להגיע לטבעת, הווריירס יחיו עם זה. בכל פעם שדוראנט חדר לצבע הוא פגש יער של ידיים שגרמו לו לאבד שמונה כדורים. ווסטברוק זרק רק שלוש זריקות מהצבע כל המשחק אחרי שהוא זרק 7.5 זריקות כאלו בממוצע בשני הסיבובים הראשונים. כשרוברסון על המגרש, הוא הופך את החיים של ווסטברוק ודוראנט לקשים עוד יותר.

גולדן סטייט הביסה 91:118 את אוקלהומה סיטי, 1:1 בגמר המערב

סטיב קר מתמוגג: "כשסטף מתפוצץ ככה, אני חש אושר אמיתי"

"למרות הדיווחים, בלאט עדיין מאמין שיש לו סיכוי לקבל את הניקס"

דיווח: יוסטון ירדה מג'ף ואן גנדי, פרנק ווגל מתקרב לאורלנדו

השינוי המרכזי הנוסף לעומת המשחק הראשון היה כמובן בריבאונד התקפה. מה שהיה אמור להיות הלחם והחמאה של הת'אנדר הפך להיות לחמניה עבשה ומרגרינה שישבה בשמש. ערב הסדרה כולנו דיברנו על הדומיננטיות של הת'אנדר מתחת לסלים, ובמשחק הראשון באמת ראינו את הדומיננטיות הזו בפעולה, בעיקר במחצית השנייה, אולם הלילה הנרטיב היה שונה. בעקבות החילופים האוטומטיים של הת'אנדר הגבוהים שלהם נאלצים לצאת החוצה לשמור על "הקופים הקטנים" של הווריירס, וזה מאפשר לווריירס יתרון גובה מתחת לסל במקרה של החטאות, כאשר ראסל ווסטברוק שומר על פסטוס אזילי לדוגמא. הלילה הם ניצלו את היתרון הזה כדי להוריד שמונה ריבאונד התקפה יותר מהת'אנדר שהובילו ליתרון דו-ספרתי בנקודות מהזדמנות שנייה. ובלי יתרון בקטגוריה הזו, מה שהיה אמור להיות הבאנקר של הת'אנדר בסדרה, יהיה להם בלתי אפשרי לנצח.

ההגנה על רוברסון והעליונות בריבאונד התקפה, ביחד עם ההתקפה על אנס קאנטר המסכן בפיק-אנד-רול בכל פוזשן שהוא על הפרקט, נתנו לווריירס יתרון. אולם הת'אנדר היו קרובים עד לרבע השלישי. הגנת החילופים שלהם מנעה שלשות מהווריירס ודחפה אותם להגיע אל הצבע. אמנם קליי תומפסון וקרי אכן הגיעו לשם ועשו נקודות מהמהלכים הללו, אבל אלו היו שתי נקודות קשות ולא שלוש קלות, וזה לא הכניס את הווריירס לקצב כמו שקורה להם כשהשלשות נכנסות.

מעבר לכך, שוב התברר כי לווריירס אין באמת שחקן שמסוגל לשמור על קווין דוראנט. אנדרה איגודלה הנהדר יכול להפריע לו מפעם לפעם, אבל באופן כללי, דוראנט ברבע השני עשה מה שהוא רוצה על הפרקט ותשומת הלב שהוא משך עזרה לת'אנדר אפילו לעלות ליתרון ספורדי במהלך הרבע הזה.

הגנת החילופים של הת'אנדר והעליונות של דוראנט בהתקפה היו המרכיבים הטקטיים שהשאירו את הת'אנדר במשחק, אבל כשיש את סטף קרי בצד השני, אז באמת שאפשר להגיד טקטיקה שמקטיקה. הריצה של קרי ברבע השלישי חיסלה את הת'אנדר ולמעשה הכניסה מרכיב שהוא לא טקטי לסדרה הזו, אלא מרכיב אמוציונלי. ועם זה ל-OKC כבר היה הרבה יותר קשה להתמודד.

השלשה הראשונה של קרי ברבע השלישי, זו שפרצה את הסכר בדרך ל-15 הנקודות הרצופות שלו, באה כתוצאה מתרגיל מוכר וישן. משם הוא כבר תפס ביטחון וגמר את המשחק. אולם אני רוצה לחזור למהלך עצמו ולמי שלמעשה לא הצליח לעצור אותו.

סרג' איבקה נתקע במהלך ההוא בחסימה מאחורי אנדרו בוגוט ואפשר לקרי להגיע חופשי ומאושר לקשת השלוש. נכון, אנדרו בוגוט הוא חוסם טוב מאוד ומה לעשות, חסימות לפעמים עובדות, אבל נראה שלאיבקה זה קורה יותר מדי בסדרה הזו. גם ברבע הראשון הוא נתקע מאחורי חסימה שאפשרה לקליי תומפסון לקבור שלשה מהפינה.

הת'אנדר חייבים את איבקה בשיא הכושר שלו כדי שיהיה להם סיכוי אמיתי לנצח בסדרה הזו. אנס קאנטר לא יכול לשחק הרבה דקות בסדרה הזו כי הווריירס פשוט חושפים אותו בהגנה בכל פוזשן ונראה שבילי דונובן ירד מהרעיון של לשחק עם הרכבים נמוכים וזה הופך את איבקה למשמעותי מאוד ברוטציה של הת'אנדר. הוא חייב להיות בשיאו גם בהגנה וגם בהתקפה (1 מ-6 בלבד מהשדה הלילה), אחרת להרכבים הגבוהים של הת'אנדר אין מספיק ניידות בהגנה וכח אש בהתקפה כדי לנצח. ווסטברוק, דוראנט ואדאמס יכולים להביא את הת'אנדר לבאר, אבל איבקה חייב לעזור להם לשתות ממנה. במשחקים הבאים זו ההזדמנות שלו להראות לעולם למה עד לא מזמן הוא נחשב לאחד מ-20 השחקנים הטובים בעולם.

אחד הנתונים החשובים מהמשחק הזה הוא ה-2 מ-8 של ראסל ווסטברוק מהשדה כאשר קליי תומפסון שומר עליו. האורך של תומפסון מפריע מאוד לו, וביחד עם הצפיפות בצבע (רוברסון כבר אמרנו?) לווסטברוק היה קשה מאוד להגיע לטבעת ולהיות אפקטיבי כמו במשחק הראשון.

השאלה היא כמה תומפסון יכול להמשיך לעשות זאת. העומס הפיזי שמוטל עליו גם בהגנה וגם בהתקפה (הוא רץ כבר 2.6 מייל במצטבר בפלייאוף הזה, הכי הרבה מבין כל השחקנים שנותרו בפוסט-סיזן) עלול לתת את אותותיו במשחקים הבאים. אם הוא יצליח לעמוד בו, זה יהיה מרשים מאוד מבחינה פיזית, ויתן לווריירס דחיפה רצינית.

כעת השאלה של בראד פיט עוברת צד. הת'אנדר אמנם הראו את העמידות שלהם והתאוששו בצורה מעוררת השראה מהתבוסה במשחק הראשון מול הספרס בסיבוב הקודם, אבל הווריירס זו חיה אחרת. פה לא יספיק רק להגביר את האינטנסיביות ההגנתית ולשנות קצת את ההגנה על למרקוס אולדריג', אלא יידרשו התאמות רציניות יותר, כשהמשמעותית שבהן היא מה הוא עושה עם רוברסון.

כמו שג'ורג' מהפרלמנט אומר, זה האובייסט להגיד שצריך לזרוק את רוברסון מהחמישייה, אבל הרוטציה של הת'אנדר גם ככה מקוצרת ואם רוברסון יוצא ממנה הת'אנדר נשארים עם שבעה שחקנים, כשאחד מהם הוא רנדי פוי והשני הוא קאנטר שלרוב ההשפעה השלילית שלו בהגנה גוברת על ההשפעה החיובית שלו בהתקפה. ביחד עם העובדה שווסטברוק ודוראנט גם ככה צריכים לשחק 42-45 דקות כל משחק כדי שלת'אנדר יהיה סיכוי לנצח, יהיה לדונובן קשה מאוד לוותר על רוברסון ולקצר/לשנות את הרוטציה.

יש תחושה בסדרה הזו שכל קבוצה מנסה להתיש את השנייה, ושבאיזשהו שלב אחת הקבוצות תקרוס. הת'אנדר מנסים להתיש את הווריירס עם ההרכב הגבוה וההסתערות על ריבאונד התקפה. הווריירס מנסים להתיש את הת'אנדר עם הרכב נמוך וקצב מסחרר. לעומק יש משמעות אדירה בקרב סגנונות שכזה, ולגולדן סטייט יש יתרון מובהק בקטגוריה הזו, בטח אם רוברסון הופך להיות לא רלוונטי להמשך הסדרה. דונובן יהיה חייב למצוא דרך להפוך אותו לשמיש יותר או לשלוף איזשהו שפן מהכובע. במובן הזה, שלושת ימי המנוחה עד למשחק הבא באו בדיוק בזמן.