השושבין, הסנדק, הגביע: אוברדוביץ' ואיטודיס יוצאים למלחמת אחים

בווידאו: משדר הספורט היומי לקראת הגמר

"תמיד מוזר בשבילי לעמוד מולו על הקווים. הוא כמו אחי הגדול, הפכנו לבני משפחה", סיפר דימיטריס איטודיס בראיון לוואלה! ספורט ערב פתיחת עונת היורוליג, כשנשאל על המצ'אפ בינו לבין ז'ליקו אוברדוביץ', המאמן שתחתיו עבד כעוזר במשך 13 שנים. אלא שהערב (ראשון, 21:00, ערוץ 5) זה יהיה מוזר מתמיד. דווקא אותו אח גדול יתייצב בינו לבין זכייה ראשונה ביורוליג כמאמן ראשי.

חמישה גביעי אירופה הם הניפו יחד, כשהסרבי עמד (בעצם, השתולל) על הקווים והיווני לחש (בעצם, צעק) על אוזנו, והפכו לצמד המצליח ביותר בתולדות הכדורסל ביבשת. שום מאמן בהיסטוריה - מלבד אוברדוביץ' עצמו, כמובן - לא זכה ביותר מארבעה גביעים. וכעת, כשהשניים יובילו את פנרבחצ'ה וצסק"א מוסקבה לקרב על התואר, הם יחנכו סעיף חדש בספר השיאים של הענף. לראשונה, מאמן ועוזרו לשעבר ייפגשו זה מול זה בגמר. "מעולם לא באמת התייחסתי אליו כאל עוזר", הבהיר אתמול "זוץ", "זו תמיד הייתה מערכת יחסים מיוחדת".

מאחורי הק?ל??עים בפייסבוק

מערכת היחסים המיוחדת הזו הייתה יכולה להתפתח בכיוונים הפוכים לחלוטין, כשהרכז אוברדוביץ' כמעט שיחק אצל קואוץ' איטודיס. זה קרה ב-1991. אחרי שבע עונות בפרטיזן בלגרד, וכשהוא בן 31, קיבל ז'ליקו הצעה לעבור לק"ק זאגרב, שבשורותיה עבד אז עוזר המאמן היווני, הצעיר ממנו בעשר שנים. אלא שהסרבי התפתה לבצע שינוי של 180 מעלות: הוא פרש מכדורסל כדי להתמנות למאמן פרטיזן, וכבר בעונתו הראשונה על הקווים הדהים את אירופה והוכתר לאלוף היבשת, כשבסגל הצעיר שלו אין אפילו זר אחד.

דרכיהם נפגשו בקיץ 1999, כשאוברדוביץ' חתם בפנאתינייקוס. מורו ורבו, דושאן איבקוביץ', המליץ לו לשכור כעוזר את איטודיס, שאותו הכיר מעבודתם המשותפת בפאניוניוס. המאמן החדש נועד בסלוניקי עם דימיטריס, אז כבר בן 29, שנענה להצעה והתפטר מתפקידו כמאמן מנט, קבוצה קטנה בעיר. שני שחקני הרכש הראשונים שהביאו היו בוסמנים: הסנטר ז'ליקו רבראצ'ה, שזכה עם ז'ליקו השני באותו גביע היסטורי בפרטיזן; והרכז הישראלי עודד קטש, כוכב מכבי תל אביב.

"הייתי איתם רק בשנתיים הראשונות שהם עבדו יחד, ובעונה השנייה כבר הייתי פצוע, כך שאני מניח שלא באמת נחשפתי לשיתוף הפעולה הנדיר ביניהם. הכימיה שלהם מן הסתם השתכללה והפכה הרבה יותר חזקה רק בהמשך", מסייג קטש ומעיד איך נראו הדברים בפרספקטיבה של 15 ו-16 שנים: "אוברדוביץ' היה צורח ומתרגז באימונים, מעיר לנו, והכל היה עובר דרך איטודיס. הוא לא רק היה עוזר מאמן, הוא בעצם היה המתורגמן שלו. ז'ליקו דיבר רק סרבית, וכל הזמן פנה אליו. איטודיס ידע את השפה מהשנים שלו ביוגוסלביה. הוא היה סוס עבודה, שכל הזמן מרוכז רק בכדורסל ועושה כל עבודה אפשרית בשביל הקבוצה, ואין דבר יותר משמח מאשר לראות אחד כזה מצליח".

כפי שעשה בפרטיזן, בבדאלונה ובריאל מדריד, גם לפאו הביא הסרבי את גביע אירופה כבר בעונתו הראשונה במועדון. בגמר הבלתי נשכח בסלוניקי ניצחו הירוקים את מכבי תל אביב 67:73, כשקטש יורה שלשה בזמן קריטי ומסיים עם 17 נקודות. בזיכרון הקולקטיבי של חובבי הכדורסל בארץ נתפס הישראלי כשחקן ספסל שהתעלה ברגע האמת, אבל הוא דווקא דורג שלישי בקבוצה בנקודות (10.2) ובדקות (24.7) במהלך העונה האירופית.

- לאור ההתחלה הזאת, די מפתיע שהם נשארו לעבוד יחד במשך כל כך הרבה שנים.

קטש: "דווקא לא, כי לאיטודיס הייתה יכולת מדהימה לספוג ולהכיל הכל. כשהיית פוגש אותם מחוץ למגרש, על בירה, בארוחה, עם המשפחה, היית מבין כמה ז'ליקו מעריך אותו. זה בעצם חלק מהסוד שלו, חלק מהגדולה שלו: למרות התדמית שיצאה לו, למרות שהוא לא חושש לצעוק ולהביע את דעתו בצורה הכי ברורה, הוא יודע לכבד את האנשים שסביבו. גם את העוזרים שלו, וגם את השחקנים שלו. אני חושב שהשיחות איתו מחוץ לכדורסל הן אלו שיצרו אצלנו הכי הרבה מחויבות".

עם הזמן, איטודיס כבר הפסיק להיות המתורגמן שחוטף צעקות וזכה למעמד ייחודי. כשהתחתן עם מריה, ב-2002, אוברדוביץ' היה השושבין שלו. ארבע שנים מאוחר יותר, כשנולדה בתו הבכורה אלכסנדרה, המאמן הסרבי גלש בטבעיות לתפקיד הסנדק. אותה אלכסנדרה הייתה זו שאיטודיס רץ לחבק בסיום הניצחון על לוקומוטיב קובאן, שלשום בחצי הגמר בברלין.

בהשתלמויות למאמנים שערכה היורוליג, הסרבי היה היחיד שעלה לבמה בצוותא עם עוזרו. ביוון מספרים כי חלוקת התפקידים בין השניים הייתה מנוגדת לחלוטין לתדמית שנוצרה להם. במקרים רבים, דווקא איטודיס היה "השוטר הרע" ואוברדוביץ' היה "השוטר הטוב" שמשמש אוזן קשבת לשחקנים. ז'ליקו היה זה שרוצה לחיות את החיים הטובים שיש לאתונה להציע, לצאת לטברנות ולמועדוני הלילה, בעוד דימיטריס הפציר בו תמיד להמשיך לעבוד עוד שעה.

"מעטים יודעים איזה אדם מיוחד ז'ליקו", אומרת סופיה יאללי, לשעבר דוברת פנאתינייקוס, שעבדה עם השניים במשך שנים ארוכות. "הוא לקח שחקנים לשיחות של אחד על אחד כדי לחזק אותם. למשל, כשדרו ניקולאס הגיע לפנאתינייקוס, הוא לא הצליח לתפקד תחת הלחץ, ניסה לעשות כל מיני דברים שהוא לא יודע. אוברדוביץ' ניהל איתו שיחות, הרגיע אותו ודרו חזר לעצמו. זאת הייתה הייחודיות שלו: הוא הצליח להפוך המון שחקנים שהתמקדו רק בדברים ספציפיים לכאלה שעושים הכל על המגרש. סקוררים שידעו רק לזרוק הפכו אצלו לשומרים ולמוסרים גדולים".

יאללי מספקת דוגמה נוספת מהאווירה המיוחדת שהייתה באימונים באואקה, ומחזקת את דבריו של קטש: "ז'ליקו היה נכנס לאולם עם חיוך גדול, אומר שלום לכל אחד שהוא פוגש, צוחק עם השחקנים ועם העוזרים שלו. אבל אז היה מתחיל האימון, וברגע אחד הוא היה מתהפך. הוא היה ממוקד במאה אחוזים, ודרש אותו דבר גם מכל אחד מהשחקנים, ולא משנה אם זה דימיטריס דיאמנטידיס או השחקן ה-16 בסגל. הוא היה עושה להם בחני פתע. פתאום שואל מישהו מי לא נמצא על המגרש כרגע, מה התוצאה במשחק האימון הפנימי, מה הטעות שאחד השחקנים האחרים ביצע במהלך האחרון, ואוי ואבוי למי שלא ידע לענות. כך הוא מתנהג תמיד גם במהלך משחקים. הוא מרבה להסתובב לספסל ולהסביר לשחקנים שיושבים שם את הטעויות של חבריהם על המגרש".

אוברדוביץ' אסר על שחקני פאו ללבוש חולצות אדומות במהלך נסיעות של הקבוצה, ושרונאס יאסיקביצ'יוס, ששיחק אצל השניים במשך ארבע עונות, סיפר באוטוביוגרפיה שלו כי איטודיס היה שותף מלא לאימון הקבוצה.

על הייחודיות של הסרבי כתב שאראס בספרו: "הוא מושך אותך לקצה גבול היכולת, אבל יודע להוריד רגל מהגז כשצריך. הוא קצת שונה מהמאמנים הסרבים המסורתיים כמו סווטיסלאב פשיץ', לדוגמה. אין אצלו בולשיט. עבדנו קשה, הזענו, אבל גם ידענו איך לחיות את החיים. אחרי ניצחון במחנה טרום העונה בקפריסין כל הקבוצה הלכה למסעדה ואוברדוביץ' התקשר לקפטן פראגיסקוס אלוורטיס כדי להבהיר לנו שעלינו להירגע ולשתות כל מה שאנחנו רוצים - יין, בירה, הכל. הסיבה הייתה פשוטה: הוא פשוט שנא העמדת פנים. היו לנו כמה ימים חופשיים, אז מה הבעיה בבירה או שתיים?".

ב-2007, כשגם הגביע השלישי הונח בכיסם של חברי הצמד, בסיומו של פיינל פור בלתי נשכח באתונה, כמעט נפרדו דרכיהם. נשיא טאו ויטוריה, חוסיאן קרחטה, הציע לאיטודיס לנחות בחבל הבאסקים ולהחליף את בוז'ה מאלקוביץ' בעמדת המאמן הראשי. היווני קיבל את ברכת הדרך מאוברדוביץ', אבל לבסוף החליט לוותר (ולתפקיד מונה נבן ספאחיה). "אהבתי את העבודה עם ז'ליקו, היה לי תפקיד חשוב ומשמעותי בפאו, ובכל פעם שקיבלתי הצעה ללכת למקום אחר - חישבתי את השיקולים שלי והעדפתי להישאר", אמר לי לפני כחצי שנה.

כשאוברדוביץ' חגג את יום הולדתו ה-50, ב-2010, נערכה לכבודו מסיבה חגיגית בבלגרד, בהשתתפות כ-1,000 אורחים. וכשחתן השמחה התבקש לנאום, הוא הפתיע וביקש מעוזרו הנצחי לדבר במקומו. איטודיס פנה לנוכחים ובירך אותם לשלום בחמש שפות שונות, ואנשים שנכחו במקום סיפרו כי ז'ליקו כל כך התרגש מדבריו של היווני, עד שלא הצליח לעצור את הדמעות ופרץ בבכי.

באופן סמלי, האיש שחיבר בין אוברדוביץ' לאיטודיס היה גם האיש שסימן את סוף דרכם המשותפת. ב-2012 החמיצה פנאתינייקוס הזדמנות לזכות באליפות יוון עשירית ברציפות, כשהפסידה בגמר הפלייאוף ליריבתה השנואה, אלופת אירופה הטרייה, אולימפיאקוס, שאותה אימן אז לא אחר מאיבקוביץ'.

השתלטותו של דימיטריס ינאקופולוס על המועדון הירוק הביאה להחלטה של השניים לעזוב. מבין כל שחקני הקבוצה, רק דיאמנטידיס וקוסטאס צרצריס הוותיקים נשארו, ובעל הבית החדש הטיל את מלוא האחריות על העוזר הנאמן, ובצעד מפתיע אפילו לא הציע לו את תפקיד היורש. "הדלתות שלנו תמיד פתוחות בפני ז'ליקו, אבל לא בפני איטודיס", אמר לפני שלוש שנים בראיון לוחמני. "הוא השפיע על אוברדוביץ' שיעזוב, והוא אמר לשחקנים שלא ישחקו אצלנו כי אנחנו עומדים בפני פשיטת רגל ולא נשלם להם. אני בטוח שאלמלא הוא, ז'ליקו היה ממשיך איתנו".

בינתיים חל שיפור ביחסים בין איטודיס לינאקופולוס, אבל כמו אוברדוביץ', גם הוא נשאר לשבת בבית במשך שנה. כבר בקיץ 2013, כשהסרבי חתם בפנרבחצ'ה, קיבל היווני פנייה ראשונה מצסק"א, אבל לא כמאמן ראשי. אטורה מסינה הציע לו לחבור אליו כעוזרו, ונתקל בסירוב. אומרים שז'ליקו הטיל וטו על המהלך. בסופו של דבר, דן שמיר קיבל את התפקיד.

מאז נפרדו דרכיהם, השניים נפגשו חמש פעמים. המאזן מפתיע, ועומד על 1:4 לאיטודיס (עם צסק"א ובאנוויט) מול השושבין והסנדק. אבל כדי לנצח את אוברדוביץ' בגמר צריך להיות באמת מיוחד. בעצם, להיות פיני גרשון. זו תהיה ההופעה העשירית של השועל הסרבי במעמד הזה, ורק הישראלי הצליח לגבור עליו ב-2001 עם מכבי תל אביב.

ומה יהיה הערב? קטש מנפק את התשובה הניצחת: "צסק"א נראתה טוב יותר בחצי הגמר, והשכל אומר שהיא צריכה לזכות. אז כן, אני מהמר על צסק"א. אבל לא, אני לא אשים עליה אגורה. בחיים לא אשים אגורה על יריבה של אוברדוביץ'".