ריצ'רד הנדריקס: "כשבאתי לכאן עם מלאגה ריחמתי על מכבי תל אביב"

כשריצ'רד הנדריקס נחת בישראל, לפני פחות מחודשיים, הוא מצא מכבי תל אביב שונה לחלוטין מזו שעזב אותה. בקדנציה הראשונה שלו בצהוב, בין 2010 ל-2012, היא הייתה סגנית אלופת אירופה וחסר לה סל אחד כדי להעפיל לפיינל פור נוסף, היא זכתה בשתי אליפויות, בשני גביעי המדינה ובליגה האדריאטית, ובליגת העל עמדה על מאזן מפלצתי של 3:49. ועכשיו? האמריקאי חזר לאחר שהקבוצה הודחה כבר מהיורוליג ומהיורוקאפ, הסיכוי לזכייה בראשות הליגה אבד בינתיים והמאזן על הפרקט עומד על 2:6 יחד איתו.

הערב (ראשון, 21:05, ערוץ 1) יטעם הנדריקס את אחת החוויות המעטות שטרם הספיק לעבור בישראל: דרבי תל אביבי ראשון. משמעות אמיתית אין למשחק, לפחות מבחינת הצהובים שכבר נטועים עמוק במקום השני בטבלה, אבל אחרי ההשפלה שעברו במפגש הקודם עם הפועל תל אביב ביד אליהו - לא יהיו הנחות מבחינתם.

עד עכשיו קשה להגדיר את הקאמבק שלו כהצלחה מסחררת. הפורוורד/סנטר בן ה-29, שהגיע מאוניקאחה מלאגה, מעמיד ממוצעים סבירים של 7.8 נקודות ו-6.6 ריבאונדים בפחות מ-18 דקות, אבל הוא לא הביא את הבשורה, בפרט כשמשווים את ההשתלבות שלו לשינוי שהביא איליי הולמן להפועל ירושלים.

להנדריקס יש סבלנות. בראיון לוואלה! ספורט הוא מבהיר כי פציעות מנעו ממנו להפגין את יכולתו האמיתית, מבטיח שבתוך חדר ההלבשה לא מרגישים את מה שנראה מבחוץ כחולשה חסרת תקדים של מכבי ולא מנסה אפילו להתווכח עם אלה שרואים בצהובים אנדרדוג במאבק על האליפות.

21:05, ערוץ 1: מכבי והפועל תל אביב בדרבי השלישי של העונה

מקל: "חשוב שנתקן את ההרגשה הערב. הדרבי הקודם זכור אצל כולם"

רביב לימונד: "לא צריך לשים על נייט רובינסון את כל הלחץ"

מה ההבדל בין מכבי תל אביב של אז, בימים ששיחקת בה, לזו שאתה משחק בה היום?

"יש יותר דברים דומים מאשר שונים", אומר הנדריקס. "ההבדל המרכזי הוא בעובדה שכשהגעתי, כבר לא שיחקנו באירופה. זו תחושה אחרת כשאתה ביורוליג, יש באזז סביב כל משחק, אתה חד יותר".

הופתעת למצוא את מכבי תל אביב במצב הזה?

"מאוד. אחרי שעזבתי המשכתי לעקוב אחרי הקבוצה, ותמיד רציתי בטובתה. פתאום לראות אותה מחוץ לפיינל פור, לפלייאוף ואפילו לטופ 16, אין ספק שזה שונה".

ראית את זה מהצד, כשחקן יריב. ניצחת העונה פעמיים את מכבי, עוד כשהיית במלאגה.

"למען האמת, ריחמתי על מכבי באותם משחקים. אני מכיר את הסטנדרטים של המועדון הזה, את ההישגים והתארים, ואז לבוא ולנצח אותם בתל אביב, ואחר כך להביס אותם בקלות גם במלאגה... שמחתי בשביל הקבוצה שלי, אבל היה לי קשה לראות את מכבי במצב הזה".

אז מה, לדעתך, לא עובד במכבי?

"אני לא יכול להעיד על מה שקרה לפני שהגעתי. במשחק הראשון שלי הפסדנו בירושלים, ואחר כך, אלמלא הסל שחסר לנו בנהריה, היינו עומדים על רצף של שבעה ניצחונות. ככה שלא הכל רע. תשמעו, הכדורסל בישראל השתנה לחלוטין. בקדנציה הקודמת שלי כאן, כל הפסד היה אסון, ונדיר שזה קרה, בטח בליגה. עכשיו הליגה הרבה יותר תחרותית, וזה דבר טוב".

אולי הליגה יותר תחרותית כי מכבי פשוט נחלשה.

"בחודשיים שאני כאן, היו לנו המון דברים להתמודד איתם, בעיקר פציעות. וחוץ מזה צריך לתת קרדיט לקבוצות האחרות".

מה שונה ולא עובד? זה עניין של כימיה, כישרון, ביטחון?

"אני לא יכול להגיד שמכבי של היום פחות מוכשרת או יותר חלשה. האווירה מצוינת, יש חיבור טוב. זה קצת לא הוגן להשוות את זה לקבוצה שהייתה לנו אז, כי הכימיה שהייתה בינינו היא באמת נדירה. אני חושב שהיא הייתה היוצאת מן הכלל והמיוחדת. היה לנו כל כך כיף ביחד, לא הרגשנו אפילו שאנחנו מגיעים לעבוד".

ירושלים של היום מזכירה את הדומיננטיות שהייתה בעבר למכבי: כמה דקות טובות מספיקות לה כדי להכריע משחקים, היא הבטיחה את המקום הראשון כשנותרו שלושה מחזורים לסיום, ונראה שהיא משייטת לעוד אליפות.

"אנחנו עוד נראה מה יהיה. אני מתעסק רק בקבוצה שלי ולא מרגיש שאנחנו האנדרדוג. אין אווירה כזאת, לפחות לא אצלנו. אני מבין שאנחנו לא מנצחים כפי שכולם התרגלו בשנים עברו, אבל אנחנו במגמת שיפור, שחקנים מתאוששים מהפציעות שלהם. יש לנו עוד דרך לעבור".

קל יותר "לחבוט" בכם כשאתם על הקרשים?

"אני חייב להגיד שבאופן אישי אני לא מרגיש ככה. אין אווירה כזאת בחדר ההלבשה. אנחנו מתאמנים, עובדים קשה. לא חושב שמישהו מזלזל בנו, ואם יש מי שעושה את זה, אני מקווה שנוכיח לו בסוף העונה שהוא טעה".

והערב דרבי ראשון שלך.

"כן, זה משהו חדש ושונה. אני מבין את ההיסטוריה הטעונה ואת החשיבות המיוחדת של הדרבי, אבל המנטליות שלנו צריכה להביא אותו לנצח בכל משחק, לא רק במשחק כזה".

הנדריקס מעולם לא היה שחקן של מספרים. בשתי עונותיו תחת דיוויד בלאט בתל אביב, הוא עמד על 7.2 נקודות למשחק ביורוליג, ועדיין נחשב לאחד הזרים המוצלחים שהיו למכבי בעשור הזה. את העונה הנוכחית הוא פתח היטב במלאגה, והתייצב על 10.7 נקודות בערב בשלב הראשון, אבל בטופ 16 נחלש ובאופן מפתיע מצא את עצמו מחוץ לקבוצה הספרדית. העזיבה הזו הפתיעה גם אותו, וניכר שהוא פגוע, ועד עכשיו לא ממש מבין מה השתבש.

למה עזבת את מלאגה?

"שאלה טובה... ביקשו ממני לעזוב, אולי הם חשבו שזה יהיה הפתרון לבעיות שלהם. באו אליי ואמרו לי שיש אפשרות שאחזור למכבי, ושהם רוצים אותי, ואחרי זמן קצר כבר לא הייתי שם. אני תמיד רוצה לסיים את המשימות שהתחלתי בהן, ואת זה אני לא אוהב. רציתי לעשות משהו מיוחד, ואני מאמין שהיינו בדרך לשם. פתחנו את היורוליג ב-0:5, וחשבתי שמלאגה יכולה להיות הסוס השחור שמפתיע ומגיע לפיינל פור, כמו שלוקומוטיב קובאן עשתה לבסוף. היינו יכולים לעשות את זה, אבל דברים השתנו, ואז הקבוצה החלה בניסיונות לבצע שינויים בסגל".

נפגעת, הרגשת לא רצוי?

"זה תפס אותי לא מוכן. מהרגע שדיברו איתי במלאגה ועד שעברתי למכבי לא עבר הרבה זמן. כשיש לך כבר ילדים, ואתה צריך לפרנס משפחה, השינויים האלה אינם דבר פשוט. זה לא כמו פעם, שהייתי פשוט אורז, עולה למטוס ואומר 'רק תגידו לי איפה אני הולך לשחק עכשיו'. זה לא שהרגשתי לא רצוי. זאת לא הפעם הראשונה שאני נתקל בסיטואציה כזאת, גם ממילאנו שוחררתי באמצע העונה, אני יודע שזה הביזנס. גם כששיחקתי במכבי היו שמועות על מעבר אפשרי שלי לוויטוריה".

איך זה להתאקלם בקבוצה חדשה תוך כדי עונה?

"לי זה תמיד היה קל, והפעם במכבי זה היה אפילו יותר קל, כי אני מכיר כל כך הרבה אנשים מהפעם שעברה ששיחקתי כאן. שלושה שחקנים נשארו מאז והתבגרו (דווין סמית', גיא פניני ויוגב אוחיון), וגם האנשים שמסביב ושמנהלים את המועדון. אני אדם שמתחבר בקלות, מביא משהו לחדר ההלבשה ועוזר למורל".

קשה לשחק רק פעם בשבוע?

"קשה מאוד, בעיקר למי שרגיל לשחק בשתי מסגרות במקביל, זה מתח אחר, קצב אחר. אבל זה המצב".

אף שהנדריקס מעיד על השתלבות חלקה במכבי, יש דבר אחד שמפריע לו. "כשהגעתי, סבלתי מפציעה ברגל שסחבתי עוד ממלאגה, אבל במהלך העונה, כשהפלייאוף מתקרב והמטרות ברורות, אין ברירה, צריך לשים הכל בצד ולשחק", הוא מסביר. "זה מתסכל שאני לא משחק כמו שאני מסוגל, הפציעה מגבילה אותי".

מה מהות הפציעה שלך?

"זו פציעה טריקית. קפצתי במשחק, נחתתי לא טוב על רגל של שחקן אחר, נקעתי את הקרסול ולוקח זמן להחלים מזה. אני צריך לנוח, אבל אין לי את הלוקסוס הזה כרגע".

פורסמו כבר דיווחים שאולי לא תישאר בעונה הבאה.

"לא שמעתי שום דבר כזה. זה לא מה שאני יודע. יש לי חוזה לעונה הבאה ואני רוצה להמשיך במכבי ולהצליח איתה".

מי המנהיג של מכבי תל אביב כיום?

"בשבילי, דווין סמית'. כך זה היה גם בפעם שעברה ששיחקתי במכבי. הוא אולי לא מסוג המנהיגים הקולניים, אבל ברוגע שלו אתה מרגיש שיש מי ששולט בעניינים ושמוכן לצאת איתך לקרב".

למי אתה הכי מתגעגע ממכבי של פעם?

"לחברי הטוב קית' לנגפורד, ששיחק איתי אחר כך גם במילאנו. אני אשמח אם הוא יחזור לכאן בעונה הבאה, אבל כבר הבהרתי לו שאנחנו מפסיקים לשיר ביחד. שישיר בעצמו. אני מתגעגע גם לטל בורשטיין, לשון ג'יימס, לדמונד מאלט שהיה איתנו זמן קצר והיה הקומיקאי של הקבוצה. וכמובן, גם לדיוויד בלאט, שניהל היטב את הקבוצה שלנו".

הנדריקס עוד לא היה בן 24 כשקיבל את שיחת הטלפון הראשונה מבלאט. המאמן הישראלי עמד אז בתחילת הקדנציה השנייה שלו במכבי תל אביב, והציע לו להוביל את הקו הקדמי ביד אליהו לצד סופוקליס שחורצאניטיס.

ציפית שדיוויד בלאט ייקח אותך איתו לקליבלנד?

"המממ, כן, כמו כל שחקן ששיחק אצלו", צוחק הנדריקס. "אם היה לו סגל בריא בעונה שעברה, הוא היה יכול לזכות באליפות. הפציעות פגעו בו. התאכזבתי כשהוא פוטר, והתאכזבתי בעיקר מחוסר הכבוד שהפגינו כלפיו. צפיתי במשחקים ואפשר היה להבחין בזה. ראיתי את פסק הזמן ההוא עם לברון ג'יימס, וזה ממש חוסר כבוד. לא אהבתי את זה. דיוויד הוא אדם שעובד כל כך קשה, הוא מאמן של שחקנים, והוא הגיע להמון הישגים. אולי בארה"ב פשוט לא מכירים בהישגים האלה. הוא היה ראוי ליחס טוב יותר, ואולי אם היה מקבל אותו, קליבלנד הייתה אלופה כבר בעונה שעברה".

ביום שישי הקרוב ייפתח הפיינל פור של היורוליג בברלין. מכבי לא תהיה שם, וגם הנדריקס לא, אבל קבוצתו מהשנתיים החולפות - לוקומוטיב קובאן - דווקא כן. באימון הראשון שלו בתל אביב, מעיד האמריקאי ומעידים גם אנשים בקבוצה, הוא התנבא שקובאן ולבוראל קוצ'ה ויטוריה ישחקו בגמר היורוליג. זה עדיין אפשרי: הקבוצה מקרסנודאר תפגוש בחצי הגמר את צסק"א מוסקבה, בעוד הבאסקים ייאבקו בפנרבחצ'ה.

"צחקו עליי אז, חשבו שאני מטורף, אבל אנחנו כבר בחצי הגמר ושני הסוסים שלי עדיין במירוץ", מתגאה הנדריקס.

מה הסוד של קובאן?

"העלייה לפיינל פור הייתה עניין של זמן. לא הופתעתי. הארגון הזה עובר תהליך נהדר בשנים האחרונות, וזה עוד שלב בהתפתחות שלו. זכינו יחד ביורוקאפ, הצלחנו ביורוליג, ועם הזמן אתה רואה איך כל העיר מתחילה להתרגש ולהיות מעורבת במה שקורה בקבוצה. מדברים הרבה על החיים ברוסיה, בעיקר בחורף, אבל היה לי טוב שם".