רמי גרשון כבר רגיל לסרט הזה, להיפצע דווקא לפני משחקים חשובים. זה קרה לו גם בקמפיין הקודם של גוטמן, ובחודש אוגוסט האחרון הוא התבשר שיחמיץ את פתיחת העונה של גנט בגלל ניתוח בברך, מה שגרם להיעדרותו מכל ארבעת המשחקים האחרונים של הנבחרת במוקדמות היורו. גרשון הוא שחקן שאלי גוטמן בנה עליו, אבל בטח לא התירוץ ליכולת החלשה של הנבחרת מול קפריסין. מביתו בבלגיה, הוא כבר בונה תסריט חדש שבו הנבחרת שלו תעשה סנסציה, שאולי האכזבה המקומית ממארק וילמוטס תעשה את שלה. אבל הנתונים מראים אחרת. גרשון לא יהיה היחיד מהמושבה הבלגית שיחסר למאמן, אלא גם ליאור רפאלוב, שבינו לבין המאמן נוצרה לא פעם מתיחות מקצועית. השניים פצועים ויגיעו מחר (שלישי) לביקור באצטדיון המלך בודואן, כדי לומר שלום לחברים וכנראה גם לקמפיין כולו.
"כרגע מאוד מאוכזבים בבלגיה, באופן יחסי כמובן", אומר גרשון בראיון לוואלה ספורט. "אחרי המשחק הלפני אחרון נגד קפריסין מתחו כאן ביקורת מאוד גדולה, בעיקר על המאמן. אני לא שופט את וילמוטס באופן אישי, כי אני לא מכיר אותו, אבל יש ביקורת רעה. יש שחקנים שחסרים והעובדה שהזמינו שלושה שחקנים מגנט מלמדת על שינוי כלשהו. זאת פעם ראשונה בהיסטוריה ששלושה שחקנים של המועדון מוזמנים יחד. מדובר בשחקנים איכותיים, אבל זה מלמד שהסגל של הנבחרת נמצא בחוסר. בדרך כלל, בבלגיה ממעיטים בזימון שחקנים מהליגה הבלגית. שלושת השחקנים שזימנו (השוער מאטס סלס, הקשר והקפטן סוון קומס, החלוץ לורן דפואטר - א"י) לא דיברו איתי, אבל בקבוצה יש התרגשות גדולה שזימנו אותם לנבחרת".
יש אוהדים שעדיין מאמינים: שליחנו מדווח מבריסל
שרן ייני: "כולם מקצוענים, כדורגלנים חזקים בהדחקה"
אדן הזאר: "אבקיע נגד ישראל, אנחנו יכולים לזכות ביורו"
תמונת הסיכויים: כל התרחישים למחזור הסיום של הבית
עבור גרשון השהייה בבלגיה הופכת אותו, מטבע הדברים, גם לשגריר ישראלי. "אחרי המשחק בארץ קיבלנו הרבה מאוד מחמאות, הבלגים פרגנו לנו ומאוד לא פרגנו לאיך שהם שיחקו. מצד שני, גם במשחק רע שלהם הם הוציאו שלוש נקודות במגרש קשה, כי כך הם מכנים את המגרש בישראל. קשה. אחרי המונדיאל, בנבחרת ציפו להרבה יותר מהבית הזה, אבל מבחינתם העיקר שהם עלו שלב. הציפייה העיקרית הייתה להוביל את הבית מהרגע הראשון ולסיים אותו במקום הראשון. זה סוג של אכזבה שבחלק מהזמן ויילס הייתה בראשות הבית, אבל הם עדיין מתנחמים בזה שהם עלו לשלב הבא".
גרשון נשאל בתקופה האחרונה, עוד לפני המשחק מול קפריסין, באיזה מצב הנבחרת שלו מגיעה לבריסל. "חברים מהקבוצה וגם בצוות המקצועי שאלו אותי על המשחק, אבל אמרתי שעם כל הכבוד אליהם, יש לנו משחק מול קפריסין, שהוא יותר חשוב. אמרתי שנכון לעכשיו כולם מרוכזים במשחק הזה ושאני מקווה ששתי הנבחרות יגיעו בשקט למפגש בניהן. זה לא קרה".
איך מעמד השחקן הישראלי הושפע מהקמפיין הנוכחי?
"אני לא יודע אם השפיע כל כך. השחקנים הישראלים עושים עבודה די יפה בבלגיה, במיוחד בעונה שעברה במדי ברוז' וגנט. קני סייף ואני זכינו באליפות, גם לרפאלוב הייתה עונה טובה עם זכייה בגביע. זו הייתה הצלחה. העונה קצת יצרנו מן 'מנחוס' כזה, כולם פצועים, אז פחות הולך. ועדיין, לא שכחו לנו את הקרדיט על מה שעשינו שם. חשוב שנביא כבוד למדינה. זאת נקודה רעה מבחינתי, זאת הפעם השלישית שאני מחמיץ משחקי נבחרת בגלל פציעה. כואב לי באופן אישי. גם אם נעפיל להצלבה, כמובן שלא אהיה שם. בדצמבר אני אמור לחזור לאימונים, מכוונים להחזיר אותי לעניינים לאחר הפגרה".
רצית שבלגיה וישראל יעפילו.
"אני לא מתייחס לבלגים, כי אני שם את ההצלחה של ישראל לפני הכול. נחמד שהוגרלנו לאותו בית אבל כרגע זה לא מעניין אותי. ההצלחה של נבחרת ישראל הייתה בראש מעייניי. עד לרגע זה אני על תקן אוהד, וכך גם אגיע למשחק. זה די מחזיר אותי לילדות, לשבת בבית או ביציע ולראות מהצד את הנבחרת".
על המשחק במוצאי שבת בישראל, גרשון מתקשה לדבר. "אני עדיין ספיצ'לס, קשה לי מאוד למרות שהמשחק נגמר מזמן", הוא מודה. "כרגע אני כאילו לא יכול לדבר בכלל, לא מבין מה קרה. אם אתה מסתכל על המשחק בישראל, לא שיחקנו כזה גרוע והיו שלבים ששיחקנו טוב. אני לא מסכים עם הביקורות שהיו, כי אולי חלק שיחקו לא טוב אבל חלק מהשחקנים כן".
זה נכון לחלום על ניצחון בבלגיה? ניצחון שלהם, והם יעלו למקום הראשון בדירוג פיפ"א. יש על מה לשחק?
"לא צריך כל כך לדבר על סיכויים, אלא ללכת לעשות את המקסימום ולקוות לבלתי אפשרי. אני לא חושב שצריך להיכנס לחישובים, וזה גם לא נכון מבחינתנו. תבין, השחקנים רצו. מבחינתם, זאת הייתה המטרה הראשונה - לנצח בטדי. הבלגים? אני לא חושב שיבואו נגדנו בקטע ש'די, עלינו, בואו נוריד את הרגל מהגז'. אין לי ספק שיהיה קשה. אבל אם בטדי שיחקנו נגדם כמו ששיחקנו, אין סיבה שלא נוכל לשחק ככה גם בחוץ".
על מה חשבת כשקפריסין הייתה ביתרון?
"הגול השני שלהם, זה היה היה פשוט כאילו מישהו נעץ בי סכין בלב. רגע קשה. הייתי בטירוף של אפשר לעשות את זה, והכול נגמר ברגע אחד. אין ספק שהאכזבה היא גדולה מאוד, אבל יש לי גם ניסיון כשחקן נבחרת ברגעי אכזבה. כואב לי בשביל החברים שלי, אני תומך בהם מכאן, מבלגיה".
עופר עיני אמר לי ביום שישי ש"ההיסטוריה מלמדת ש'רגע האמת' זה לא הצד החזק שלנו", אבל יש לו תחושה שהנבחרת הנוכחית בשלה ויכולה לשנות את זה. מה אתה הרגשת?
"האמת, היו רגעים שהאמנתי שלא נעלה, בעיקר בגלל הקטע של ה'נאחס' של הנבחרת בשנים האחרונות, אבל בכל זאת קיוויתי שאולי משהו ישתנה. זה כואב. הרגשתי באותם רגעים כאילו הייתי איתם, הייתי שותף מלא לאכזבה".
מביתו בבלגיה, גרשון מנסה לשדר מסר אופטימי. "אנחנו כנראה מחוץ ליורו, הסיכויים לעלות למונדיאל אפסיים, נחכה ליורו הבא?", שאלתי. הוא נאנח. "אתה יודע מה? דווקא במצבים כאלה, שלא מצפים מאיתנו לכלום, אולי אז יקרה משהו".