לפני 20 שנה וקצת יותר משבוע יצאה מכבי תל אביב לשוויץ. אחרי שער שספגה האלופה עם פתיחת המחצית השניה מגראסהופרס, הגיע השוויון של יבגני קשנצב, ועם 1:1 בחוץ, הדרך להעפלה ישראלית היסטורית לליגת האלופות נראתה מובטחת. בגומלין הגיעו דרדל'ה של אלכסנדר קומיסטי, טעות קשה של אלכסנדר אובארוב והחמצות בלתי פוסקות של הצהובים, ומוססו את ההזדמנות עם הפסד מתסכל בבלומפילד.
שני עשורים חלפו, אבל בבוקר שאחרי ההישג המצוין בבאזל, האזכור הזה הוא הרבה יותר מפרץ של נוסטלגיה. הוא יותר מורשת קרב עם לקחים, כזו שאמורה להזכיר למכבי תל אביב שתיקו עם שערים בחוץ לא מבטיח לה כלום. באזל עדיין החזיקה בכדור ב-68 אחוז מהזמן, רשמה 16 ניסיונות הבקעה לעומת חמישה בלבד, צברה עשר קרנות לעומת אחת והחליפה כמעט פי שלושה מסירות מהצהובים. רק נזכיר, ההעפלה האחרונה של קבוצה ישראלית לליגת האלופות הייתה של הפועל תל אביב, שניצחה 2:3 בזלצבורג ועדיין הייתה רחוקה בבלומפילד שער אחד מהדחה, כשעד דקות הסיום פיגרה 1:0. סלבישה יוקאנוביץ' יודע שהמשימה רחוקה מהגשמה. ממנו אל תצפו לאופוריה.
מה שיוקאנוביץ' יודע עוד הוא שתמיד, לא משנה כמה קשה המצב ייראה, יש לו גם את ערן זהבי.
תיקו מרשים למכבי תל אביב בבאזל: הציונים
זהבי: "כולם עבדו כמו משוגעים, אני רק הבקעתי"
מאמן באזל זעם: "אסור ששוויון כזה יקרה"
אפשר להרעיף מחמאות על הבישול הנפלא של דור מיכה, אבל בואו לא נעמיד פנים. התנועה, החדות, המיקום, הזיהוי, שלמות הביצוע ובמיוחד העיתוי השער הזה היה עוד חותמת בכרטיס הביקור שרשום על שמו של זהבי. הפעם הוא עשה זאת במגרש בו כשל יחד עם קבוצתו פעמיים לפני כן. עם עוד שתי עקיצות מלאות ארס, הפנומן של מכבי תל אביב שיגר מסר אני עושה את הדברים בקצב שלי. המחשבות לגביו נעות בין "מה הוא עושה בשלולית הזו" ל"הוא לא יהיה בניון או ברקוביץ' אם לא ייצא לאירופה", אבל לזהבי לא ממש אכפת מה חושבים. הרעב עדיין שם, היכולת עדיין שם וגם אירופה לא בורחת. אם מכבי תל אביב תמשיך לשלב הבתים, אפשר יהיה לשים כמה ז'יטונים על האופציה שבינואר מספר 7 כבר לא יהיה בישראל.
לפני שנתיים, ערב המשחק הראשון מול באזל, דיברו במכבי תל אביב על היריבה כמודל שלהם לטווח הרחוק. אתמול בסנט יאקוב, הצהובים נתקלו בצד השני של המטבע. בלי מוחמד סלאח, ולנטין שטוקר ומרקו שטרלר שפרש, באזל, למרות עדיפותה הברורה בשדה, נראתה מוחלשת וקהה. רוב האיומים שלה הגיעו מבעיטות עקרות מחוץ לרחבה ומכדורי רוחב מצד שמאל החשוף, ולמשחק היא חזרה בזכות הגלישה המאוחרת של טל בן חיים. באזל העפילה לשלב הבתים בארבע מחמש השנים האחרונות, הדחה מוקדמת עלולה לסמן עבורה את תחילתם של חילוף משמרות וסוף עידן. אם יעברו, הצהובים יצטרכו להתמודד עם המחשבה הלא נעימה על היום שאחרי זהבי, ממש כשם שבאזל עדיין מנסה לאחוז בפסגות גם לאחר נטישת הכוכבים הגדולים.
יוקאנוביץ' זקף לעצמו עוד מספר נקודות זכות, כשממש כמו בצ'כיה, גם למשחק הזה הוא עלה מוכן וערוך היטב. מכבי תל אביב נראתה כמי שלמדה את היריבה, והייתה רחוקה מהאנדרדוג חסר האונים שהופיע לצמד המשחקים באצטדיון הזה לפני שנתיים. ליגת העל תצא לדרך רק בסוף השבוע, אבל העונה של מכבי תל אביב כבר מפתחת פיצול אישיות קטן. מצד אחד, מדברים על ההגנה החלשה והשובע, מצד שני מגיעים משחקים כמו בפלזן ובבאזל. ייתכן שהתלהטות היצרים וההפסד לקרית שמונה בשבת גרמו לתגובת-יתר במועדון, אבל ארבעה ימים מאוחר יותר, הקבוצה ה"שבעה", כפי שהודו שחקנים, שוב נראתה חדורת מוטיבציה. כעת, היא רחוקה תיקו ביתי דל בשערים מעוד שלב משמעותי בדרך להפיכה לשושלת הכדורגל המרשימה ביותר שהייתה כאן. תיקו קטן, שעשוי לקרב אותה למטרה שהציבה לעצמה לפני שנתיים: להיות פ.צ. באזל.