1. החוכמה הרווחת אומרת שאם בווימבלדון לא היו משחקים בלבן, זה לא היה ווימבלדון; שאם לא היו אוכלים שם תותים בשמנת, זה לא היה ווימבלדון; שאם ברולאן גארוס היו מקריאים את התוצאות גם באנגלית זה לא היה הרולאן גארוס; שבווימבלדון וברולאן גארוס אין תאורה במגרשים ועוד כהנה וכהנה משפטים שבהחלט נכונים ונותנים לכל גרנד סלאם את הנינוח והטעם הייחודי לו.
למרות זאת, איך קורה שבשנת 2015 המשחק שאמור להיות הכי איכותי בטורניר, שבשבילו אנשים משלמים מאות יורו לכרטיס במקרה הטוב וקמים בשעות לא שעות במזרח הרחוק ובאוסטרליה כדי לצפות בו, נהרס לחלוטין על ידי רוח? המשחק בין נובאק דג'וקוביץ' לאנדי מארי הופסק בגלל הגשם והסופה, אבל מהנקודה הראשונה הושפע בצורה משמעותית מהרוח הפריסאית שנשבה מסביב לפיליפ שאטרייה. שניים מהשחקנים הכי טכנים ולבטח הכי מהירים ואיכותיים בסבב, ירדו ב-40%-50% יכולת בגלל שהרוח פגעה להם בתזמון, בתכנית המשחק, בהכול.
השחקנים סובלים, הצופים ברחבי האולם ובאצטדיון סובלים והמשחק עצמו סובל, אז למה לא בונים גג מעל הפיליפ שאטרייה? ברוד לייבר ארנה במלבורן כבר יש, מעל הארתור אש בניו יורק נבנה אחד בימים אלה ממש ואפילו בווימבלדון התייאשו כבר ממזג האוויר הלונדוני. רק בצרפת מתעקשים לא לבנות גג. אז חצי גמר של אחד מארבעת הטורנירים החשובים והנצפים ביותר בטניס עלול להיות מוכרע בגלל רוח/חום/קור ושלל תנאים שלא ניתן לשלוט עליהם. אם זה ספורטיבי ואם היכולת שמארי ודג'וקוביץ' גילו ביום הראשון מבין שניים של משחק חצי הגמר ביניהם לא מפריעה למארגני הטורניר, זה כבר לא עניין של שמירה על מסורת וייחודיות, אלא פשוט חוסר חוכמה.
גמר הנשים: סרינה נגד ספארובה, והשפעת
סרינה וויליאמס: "מעולם לא הייתי חולה ככה על המגרש"
המשחק בין דג'וקוביץ' למארי הופסק ויחודש בשבת בצהריים
2. אין ספק שלצפות בסטן ואוורינקה משחק טניס זו חוויה מיוחדת. אף פעם אין לך מושג מאיפה הוא יביא פתאום בומבה לפינה שתרסק אפילו בחור בריא כמו ג'ו ווילפריד צונגה. הבקהנד שלו פשוט מושלם, גם מבחינת עוצמה וגם מבחינת דיוק, הסרב שלו אדיר וגם הפורהנד שלו השתפר ומצליח לייצר עוצמה ודיוק.
במשחק מול צונגה הראה השוויצרי בן ה-30, שדרס את חברו ובן ארצו רוג'ר פדרר בסיבוב הקודם, את ההבדל בין הגדולים באמת לבין סתם שחקנים מצוינים כמו ג'ו ווילפריד צונגה למשל. ואוורינקה הגיע כפייבוריט ברור, גם מבחינת יחסי ההימורים וגם מבחינת היכולת לייצר יציבות. למרות זה ולמרות הקהל הצרפתי, שנוטה להיות פנאטי מאוד כלפי הטניסאים המקומיים, המדורג תשיעי בעולם נכנס מצוין למשחק והרגיע מהר מאוד את היריב ואת האלפים ביציעים. הוא לא שחזר את היכולת האדירה מהניצחון מול פדרר, אבל בהחלט סיפק יכולת יציבה ומשחק טוב.
ג'ו ווילפריד צונגה, מנגד, הראה למה הוא כנראה יישאר שחקן מצוין כל הקריירה שלו. דווקא מבחור כריזמטי עם טניס מרגש כמו שלו, אפשר לצפות לספק מהלכים סוחפים שירימו את הקהל וייתנו לו את האקסטרה בשביל לפחות לגרור שחקן עדיף על פניו לחמש מערכות. אבל כלום. צונגה ביצע הרבה טעויות לא מחויבות (53 לעומת 39 ווינרים), התקשה מאוד להיכנס למשחק מבחינה מנטאלית ומקצועית ולכן גם כשל בכל הנקודות הקריטיות שהיו יכולות לתת מפנה חיובי מבחינתו לעניין. מספיק לציין שהוא הצליח לשבור את ההגשות של ואוורינקה פעם אחת מ-17 אפשרויות שבירה שהיו לו כדי להבין את זה. אם אתה מגיע לכל כך הרבה אפשרויות שבירה מול מגיש כזה ולא מנצל אותן, אין לך שום סיכוי לנצח. בטח כשבמערכה הרביעית אתה מתחיל לשחרר את החבל ונראה כמו מי שוויתר על ההתחרות.
3. לוסי ספארובה (ששמה מבוטא בצ'כית "לוציה שפארז'ובה", אבל נישאר עם הגרסה הבינלאומית ברשותכם) ככל הנראה שברה את שיא הברכות בטוויטר לעלייה לגמר גרנד סלאם. כל טניסאית בעולם בערך בירכה את הצ'כית השמאלית, במה שהראה עד כמה היא אהובה על ידי העמיתות שלה בסבב. ואכן, ספארובה מסתובבת כבר 13 שנה בסבב ותמיד נחשבה לאחת הטניסאיות היותר מהנות לצפייה. שמאלית, חבטות יפות, מגוון יפה והרבה שכל. אבל איפשהו כל זה תמיד נעצר בשער הכניסה לטורנירי גרנד סלאם.
בשנה שעברה ספארובה הגיעה לחצי גמר ווימבלדון, שם הפסידה לחברתה, בת ארצה ושותפתה לנבחרת הפדרציה פטרה קביטובה. יכול להיות שזה נתן לצ'כית בת ה-28 ביטחון ואמונה שהיא יכולה להצליח ברמות הללו וברולאן גארוס השנה היא באמת עשתה דרך מרשימה כשעברה שחקניות כמו מריה שראפובה, גרבינייה מוגורוסה ואנה איבנוביץ' בדרך לגמר מבלי לשמוט אפילו מערכה אחת.
מצד שני, בגמר היא תשחק מול סרינה וויליאמס לה הפסידה שמונה פעמים בשמונה מפגשים. מבחינת טניס והיכולת ששתיהן מציגות בטורניר, ספארובה בהחלט מסוגלת לעשות את זה ולזכות בתואר. מצד שני וכדי להבין למה זה עלול לא לקרות, כדאי לחזור למשחקון העשירי במערכה השנייה מול איבנוביץ', כשספארובה הובילה 4:5 והגישה למשחק, אבל נשברה בתום משחקון ארוך ואחרי הרבה שטויות. מדברים כאלה אין דרך חזרה מול סרינה.
4. אפרופו סרינה, המחלה שתקפה אותה, גרמה לה לבטל את האימון ואת כל המחויבויות התקשורתיות שהיו לה יום לפני הגמר. מעניין לראות איך היא תשחק מול ספארובה ובעיקר אם היא תצליח להיות בשיאה מול הצ'כית. כי ספארובה, בניגוד לטימאה באשצ'ינסקי שנבהלה מגודל המעמד ודעתה הוסחה בגלל המחלה של סרינה וכל מה שנלווה לכך, תוכל להעניש.
הרבה דיבורים היו סביב המחלה של סרינה ומה שקרה במשחק מול באשצ'ינסקי, בו סרינה עשתה כל מאמץ להראות שהיא חולה, ולמרות זאת המשיכה לשחק ואפילו עשתה את זה די טוב. וויליאמס באמת חולה ולא חלילה עושה הצגות כדי להפריע ליריבה, העניין הוא שזה כן מפריע ובעיקר מוציא מקצב ומריכוז שחקניות שלא רגילות למעמדים האלה. מה עושים? אין פתרון, אבל תהיו בטוחים שהרבה שחקניות יברכו את ספארובה בטוויטר אם היא תזכה בטורניר.